עדיין לא סיימנו להתרגש משחרור החטופים אחרי 738 ימים בגיהינום העזתי, וכבר צבא הביביסטים התפנה לגדף ולהשמיץ את עינב צנגאוקר, אמו האמיצה של מתן, ששב הביתה בעסקת החטופים האחרונה.

מרגע שמתן שב הביתה, הרשת הוצפה בתכנים שקריים, מכוערים ומסיתים נגד האם הלביאה שנלחמה על החיים של הבן שלה בנחישות בלתי נגמרת ובאופן מעורר הערצה. מכונת הרעל סימנה את צנגאוקר מזמן, ותקפה אותה ללא מעצורים כשבנה עוד היה בשבי, אך בימים האחרונים הארס עולה על גדותיו במה שנראה כמתקפה מאורגנת.  

מרגע שמתן שב הביתה, הרשת הוצפה בתכנים שקריים, מכוערים ומסיתים נגד האם הלביאה שנלחמה על החיים של הבן שלה בנחישות בלתי נגמרת ובאופן מעורר הערצה. מכונת הרעל סימנה את עינב צנגאוקר מזמן

הגדיל לעשות ח"כ אביחי בוארון, מהח"כים היותר נלעגים בליכוד (התחרות שם, ראוי לציין, ממש לא פשוטה), שבשיא חוצפתו אמר כי "עינב צנגאוקר שמה את טובת בנה לפני טובת הכלל". הוא אף העז להשוות בינה לבין צביקה מור, אביו של איתן מור ששוחרר לאחרונה מהשבי ושעמו הוא מזדהה רעיונית, כאילו שיש לו הזכות "לדרג" משפחות חטופים. אין גבול לתהום שאליה גאוני הקואליציה מוכנים לדרדר את כולנו בשם הסגידה לראש הממשלה בנימין נתניהו.

לא מעט הורים מקרב משפחות החטופים ביקרו את נתניהו במילים חריפות וצודקות, אך דווקא עינב היא שעוררה בביביסטים את הזעם הגדול ביותר. עולה השאלה – מה יש בעינב שמוציא לחלוטין את צבא השופרות מהכלים ומכניס אותם לסוג של טנטרום? איזה מרכיב אישיותי וביוגרפי של האם גורם לגרעין הקשה של הביביסטים לנסות להשחיר אותה בכל דרך אפשרית?

התשובה בעיניי נעוצה ברקע של עינב. האם, שהעידה לא פעם כי תמכה בעברה בנתניהו, החליטה שהיא מסרבת להיות כלואה במשבצת שהכאילו-ימנים ייעדו לה. במילים אחרות, היא פשוט מנפצת את הסטיגמה.

מבחינת השופרות למיניהם, עינב היא "האישה המזרחית מהפריפריה", אישה קשת יום, שחייבת לסגוד לנתניהו ולהגיד לו תודה על כך ש"הואיל בטובו" "לשחרר" את בנה מהשבי. בראש המעוות שלהם, נתניהו אחראי לשחרור שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כפה עליו, אך הוא איננו אחראי לטבח ה-7 באוקטובר, חטופים שנהרגו ונרצחו בשבי, ועל כל הכשלים שקרו פה – לפני ואחרי האסון הגדול ביותר שהעם היהודי חווה מאז השואה.

לא מעט הורים מקרב משפחות החטופים ביקרו את נתניהו במילים חריפות וצודקות, אך דווקא עינב היא שעוררה בביביסטים את הזעם הגדול ביותר. עולה השאלה – מה יש בעינב שמוציא לחלוטין את צבא השופרות מהכלים

עינב, אם חד-הורית, תושבת אופקים, ותומכת נתניהו בעבר, פשוט מטריפה את הביביסטים משום שהיא מזכירה להם יום-יום שהמלך שלהם הוא עירום. היא מציבה מולם מראה שממנה הם כל-כך מ-פ-ח-ד-י-ם, בדומה לסלוגן שנתניהו עצמו המציא נגד ה"שמאל". ה"שמאל", למקרה שתהיתם, הוא כל מי שמעז לבקר את הקיסר מקיסריה.

היא מזכירה להם, למעריציו של האיש, שנתניהו איננו מנהיג חזק אלא פוליטיקאי חלש, נכלולי וכושל בצורה קיצונית, שבמשך זמן רב העדיף את טובת הקואליציה על פני שחרור החטופים. היא מזכירה להם שנתניהו דואג בעיקר לעצמו ולבני משפחתו וכי אילו הבן או הבת שלהם היו חלילה נמקים במנהרות בעזה, כפי שנגזר על עינב, גם אותם הוא היה מפקיר. גרוע מכל, מבחינתם – היא מזכירה להם מי האחראי הראשי ל-7 באוקטובר.

לאחר שהבן שלה שב, עינב צנגאוקר הייתה יכולה לחדול מהמאבק, להחליט "לעשות לביתה" ולחזור להיות אלמונית. אילו הייתה בוחרת בדרך הזו, ברור שחייה היו נוחים בהרבה. אלא שהיא ממשיכה להתייצב בהפגנות, להשמיע קול אמיץ, מדויק ונוקב נגד נתניהו וממשלתו, ולדרוש ממקבלי ההחלטות להשיב לקבר ישראל את כלל החטופים החללים. בכך, עינב מזכירה לכולנו מה זו ערבות הדדית – מושג שחברי ממשלת ה-7 באוקטובר לא יזהו גם אם ינחת להם ישר על הראש.

אצלה ה"ביחד ננצח" הוא לא איזו מנטרה חלולה אלא דרך חיים. היא מבינה שהדבר הקרוב ביותר לניצחון – עד כמה שניתן להשתמש במושג אחרי השבת השחורה – הוא השבתם של כלל החטופים לישראל.

ייתכן שהליך השיקום של מתן יהיה יותר "קל" לאחר שיגלה ויבין איך אמו האמיצה נלחמה עליו בכל הכוח.

בעצם קיומה והופעותיה הפומביות, עינב מנכיחה בפני השופרות והביביסטים את אסון ה-7 באוקטובר, זה שנתניהו – אלוף העולם בבריחה מבישה מאחריות – כל כך מנסה להשכיח או להדביק לאחרים.

לו חזרה לאלמוניות, חייה היו נוחים בהרבה. אך עינב ממשיכה להתייצב בהפגנות ולדרוש את השבת החטופים החללים. בכך היא מזכירה מה זו ערבות הדדית – מושג שבממשלת ה-7/10 לא יזהו גם אם ינחת על ראשם

בינתיים, נתניהו ומלחכי פנכתו מנסים להסיח את הדעת ממחדל ה-7 באוקטובר ומהדרישה הכל-כך מובנת מאליה לוועדת חקירה ממלכתית. הם עושים זאת על ידי ספינים עלובים כמו: אי הזמנת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ונשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, לנאום נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכנסת; הגדרת המלחמה שהחלה במחדל ובטבח כ"מלחמת תקומה"; או דרך הצעת חוק פופוליסטית המאפשרת להגדיר ארגוני פשיעה כארגוני טרור. זאת בניגוד לעמדת גורמי המקצוע בשב"כ.

אם זה אומר שכעת ארגוני הפשיעה יקבלו מזוודות של דולרים והשר בצלאל סמוטריץ' אפילו יקרא להם "נכס" (כפי שהגדיר בעבר את ארגון הטרור חמאס), מצופה מהם דווקא לתמוך בהצעת החוק.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).