העצרת אינה נגד קיום החקירה וההליכים המשפטיים. הפצ"רית ראויה לתמיכה אנושית ומוסרית. שלטון החוק צריך להישמר על יסוד הצדק וברוח נביאי ישראל:

כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ." (מיכה ו', ח).

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

יפעת תומר-ירושלמי הקריבה את כל מה שיש לה ואת עתידה כדי להגן על ישראל הדמוקרטית, ועל הצבא מפני הדין הבינלאומי ("האג"). היא לא יכלה לצפות לתועלת אישית או טובת הנאה לאחר שסיכנה את משרתה, את דרגתה, את שמה הטוב, את חירותה ואת שלוות חיי משפחתה.

ההדלפות והעבירות שמיוחסות לתומר-ירושלמי הן הניגוד המושלם של ההדלפות ממשרד ראש הממשלה (נגד החזרת החטופים ולמען אינטרסים של קטאר), לטובת בצע כסף ושררה שלטונית.

ההדלפות והעבירות שמיוחסות לתומר-ירושלמי הן הניגוד המושלם של ההדלפות ממשרד ראש הממשלה (נגד החזרת החטופים ולמען אינטרסים של קטאר), לטובת בצע כסף ושררה שלטונית

בשוליים של השמאל מאשימים את הפצ"רית באי נאמנות לדיני המלחמה וזכויות אדם, ובשוליים של הימין מאשימים אותה באי נאמנות למי שהפר ערכים אלו. אם בשני הקצוות לא מרוצים – כנראה שתומר-ירושלמי פעלה למען ערכים ממלכתיים, דמוקרטיים וקונצנסואליים ולא למען מחנה.

הפצ"רית עמדה בפני שני פרדוקסים: להגן על המשטר הדמוקרטי ועל שלטון החוק תוך פגיעה בשלטון החוק, או להניח לקבוצה נחושה למוטט את המשטר ואת שלטון החוק בכוח שלטונם. יפעת תומר-ירושלמי נהגה ברכב חילוץ והצלה נגד כיוון התנועה וחצתה באור אדום, כדי להגן על ישראל (ולא כדי להציל קבוצה או מפלגת שלטון).

צדק או צדקנות. מי שמסרב לתמוך תמיכה מוסרית ביפעת תומר-ירושלמי, דומה קצת למי שתומך בהליכים המשפטיים נגד ישראל בהאג בטענה שנעשו עבירות או פשעים ומפני שנהרגו ילדים. בשני המקרים, בהאג וגם בחקירת הדלפת הסרטון, הבקשה היא להכיר במכלול הנסיבות ולא לנתק את האישומים מהפשעים או מהאלימות שקדמה להתנהגות החריגה. יפעת תומר ירושלמי, שברה את הכלים, בצל האיומים על שלטון החוק ועל עצמאות התביעה. המוסר האנושי מחייב לשלב משפט עם שיקולי צדק ונסיבות, במקום להציג (באולפנים!) טהרנות משפטנית פוזיטיביסטית ועיוורת לנסיבות ולערכים.

הפצ"רית עברה על החוק בניסיון להגן על שלטון החוק ועל חיילים מפני הדין הבינלאומי, ולא כדי להגן על עצמה. האם לא ראוי להעניק לה חסינות עניינית מסוימת, בדומה לחסינות שמוענקת לבעלי תפקידים אחרים המופקדים על חיי אדם?

תומר-ירושלמי נהגה ברכב חילוץ והצלה נגד כיוון התנועה וחצתה באור אדום, כדי להגן על ישראל, בניסיון להגן על שלטון החוק ועל חיילים מפני הדין הבינלאומי ולא כדי להגן על עצמה

בקרב אבירי שלטון החוק במחנה הליברלי יש כאלו שדנים לחומרה את תומר-ירושלמי, בין היתר כדי להבטיח נאמנות לשלטון החוק, וכדי שלא יגידו בעתיד: אתם מגוננים רק על מי שבצד שלכם (Whataboutism). המשפט הפורמלי לא יכול להתעלם מכך שהפצ"רית הדליפה את הראיות נוכח איום על רשויות התביעה ועל שומרי הסף.

רק לאחר שההפיכה המשטרית הפכה לאלימה, כשנציגי השלטון הצטרפו להסתערות על בסיס צבאי תוך עקיפת כוחות המשטרה, החליטה הפצ"רית להפר את הכללים שנרמסו לאורך זמן על ידי שרים וחברי כנסת. אלו אינן נסיבות מקלות לעניין העונש; זוהי ליבת האמת שעמדה בבסיס החלטת הפצ"רית לשבור את הכלים המשפטיים לטובת משפט ההיסטוריה.

הדיון הציבורי והעיתונאי על יפעת תומר-ירושלמי בגבולות הדין הפלילי ללא מבט-על רחב, דומה לדיון על תוכנית לחיזוק מבנים (תמ"א 38) שיתקיים לאחר רעידת אדמה. ולכן, חייבים להביא לתודעת הציבור שהפצ"רית נקלעה למילכוד, ואסור להשאיר אותה לנפשה ללא תמיכה אישית ומוסרית.

מערכת הבחירות והחקירה בבית המשפט ידחפו את בנימין נתניהו ללבות מלחמת אזרחים חמה, תוך שהוא מושך בחוטים המניעים את המשטרה, שב"כ, חלקים מהצבא, ואת נוער הגבעות ולה-פמיליה. כדי לא לחזור לאווירת ההדחקה של מרץ-יולי 2023, לא נשאר אלא להזעיק את הציבור ולקרוא בקול גדול: הפצ"רית לשעבר תומר-ירושלמי – הפעילה את הכוח שלא היה לתצפיתנית עמית ירושלמי, שהעידה:

"הרגשתי שאני עושה מה שצריך, אבל במקום להקשיב – איימו עלי שאשתוק"

והיא שתקה מפני שאימו עליה במאסר.

יפעת תומר-ירושלמי, אלופה בצה"ל שהקדישה את חייה לשירות הצבאי אך נכשלה וחרב עולמה – לא צריכה להישאר לבד. זוהי אזעקה לעצרת המונים ולמשמרות תמיכה, שיעניקו לה תמיכה אנושית ומוסרית וכדי להדוף את הרוקדים על דמה.

תומר-ירושלמי, אלופה בצה"ל שהקדישה את חייה לשירות אך נכשלה וחרב עולמה – לא צריכה להישאר לבד. זוהי אזעקה לעצרת המונים ולמשמרות תמיכה שיעניקו לה תמיכה אנושית ומוסרית להדיפת הרוקדים על דמה

האחיות והאחים לנשק נקראים להיחלץ למענה ולמען הערכים המשותפים וכדי שתעמוד למשפט על האמת הכוללת שאינה מנותקת מההקשר הרחב.

ד"ר אמיר יובל הוא מרצה לשעבר בחוג למדע-המדינה באוניברסיטת חיפה וב"מכללת כנרת". מאמרי דעה שלו התפרסמו באתר "עבודה שחורה" ובעיתון הארץ. מנתח את הפוליטיקה באמצעות המושג: "גלוקליזציה", המתייחס לשינויים בתפקידי מוסדות המדינה והמוסדות המוניציפאליים בעידן הגלובלי (בשלב ה"פופוליזם"). הניתוח הוביל אותו למסקנה ש"פוליטיזציה" של המוסדות הציבוריים אינה הבעיה אלא חלק מהפתרון ולכן הוא תומך במודל האירופי של שירותים ציבוריים וסוציאל-דמוקרטיה.