אחת השיחות הנפוצות ביותר שאני מקיים עם חברים ומכרים בישראל ובארה"ב מתחילה בשאלה: "האם ביבי ינצח בבחירות הבאות". לפעמים השיחה מתחילה בטענה: "ביבי יהיה ראש הממשלה הבא".

הטענה הזו נשענת על מבט ציני באשר למצב הפוליטיקה הישראלית, שראתה את נתניהו מכהן כראש ממשלה במשך 14 מתוך 16 השנים האחרונות.

כל זאת בזמן שנתניהו מצליח ללהטט במיומנות קואליציות של מפלגות דתיות וימניות קיצוניות, להופיע בבתי המשפט במשפט השחיתות שלו, להתחמק מלקיחת אחריות על הכישלון הביטחוני החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל שהתרחש תחת הנהגתו, לזקוף לזכותו את כל ההצלחות הצבאיות של השנתיים האחרונות – חלקן מוצדקות וחלקן פחות – ולשווק את הסכם הפסקת האש האחרון, ששחרר את החטופים והוכתב לו על ידי הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, כאילו היה יוזמה שלו. אני חושב שכולנו יכולים להסכים שבנימין נתניהו הוא גאון פוליטי, אך הוא לא בלתי מנוצח; הוא הובס בבחירות 1999, 2006 ו־2021.

הטענה: "ביבי יהיה ראש הממשלה הבא", נשענת על מבט ציני באשר למצב הפוליטיקה הישראלית, שראתה את נתניהו מכהן כראש ממשלה במשך 14 מתוך 16 השנים האחרונות. הוא גאון פוליטי, אך לא בלתי מנוצח

עם זאת, התשובה שלי לטענה ש"ביבי יהיה ראש הממשלה הבא" איננה מבוססת על תקדימים היסטוריים, אלא על כך שאין ולו סקר אחד, למיטב ידיעתי, שנערך מאז ה־7 באוקטובר, שמראה כי הקואליציה הנוכחית של נתניהו יכולה להקים ממשלה ללא צירוף לפחות מפלגה אחת הנמצאת כיום באופוזיציה.

בשנתיים האחרונות היו סקרים שהראו כי האופוזיציה, כולל מפלגות חדשות שלא נמצאות בכנסת הנוכחית, יכולה להקים ממשלה גם ללא המפלגות הערביות. אולם בסקרים האחרונים אף אחד מן הגושים – לא הקואליציה ולא האופוזיציה – אינו יכול להקים ממשלה ללא תמיכה לפחות של חלק מן המפלגות הערביות, אם לא השתתפותן המלאה בקואליציה.

חשוב גם לזכור שבישראל איננו בוחרים ראש ממשלה. אנו מצביעים למפלגות, ואף מפלגה בתולדות המדינה לא קיבלה רוב קולות שיאפשר לה להרכיב ממשלה ללא קואליציה.

אי אפשר להצביע לנתניהו כראש ממשלה. גם אם הליכוד יקבל את מספר המנדטים הגדול ביותר בבחירות הבאות, נתניהו יידרש שוב להפעיל את הקסם הפוליטי שלו כדי להקים קואליציה חדשה, וכפי שהדברים נראים כעת – המשימה צפויה להיות קשה במיוחד. לכן, תגובתי לטענה שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא היא: זה לא סביר.

עם זאת, אינני טוען שהסיכוי שבנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא הוא אפס. ישנם תרחישים רבים שיכולים להגדיל את הסיכוי הזה. למשל, אחת מן המפלגות המרכז־ימניות עלולה לבגוד בבוחריה ולחבור לנתניהו כדי לסייע לו להקים ממשלה יחד עם המפלגות החרדיות והימין הקיצוני. מכיוון שמפלגות מרכז אלה הוקמו ברובן מתוך התנגדות לנתניהו או לשליטת שותפיו הקואליציוניים, קשה לדמיין זאת – אך פוליטיקה היא פוליטיקה, ובגידת בוחרים איננה תופעה מפתיעה.

בשנתיים האחרונות היו סקרים שהראו כי האופוזיציה, כולל מפלגות חדשות בה, יכולה להקים ממשלה גם ללא המפלגות הערביות. אולם בסקרים האחרונים אף אחד מן הגושים אינו יכול להקים ממשלה בלי (לפחות) תמיכתן

תרחיש סביר יותר, אשר יבטיח את חזרתו של נתניהו לשלטון, הוא היעדר אחדות במרכז־שמאל. אם יאיר לפיד, בני גנץ, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, יאיר גולן וגדי איזנקוט לא יצליחו לשים את טובת המדינה מעל האגו שלהם, אנו עלולים למצוא את עצמנו בשחזור של אסון בחירות 2021, בו אבדו קולות של מצביעי שמאל וערבים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה.

אמנם בבחירות הקרובות מפלגה אחת – הדמוקרטים – תייצג את השמאל ותמנע את אסון הפוליטי 2021, אך המפלגות הערביות עדיין לא הפנימו את הלקח ולא הצליחו להתאחד לפחות לשתי מפלגות שיכולות לעבור את אחוז החסימה של 3.25%.

מדאיגות גם השיחות בקרב צעירי השמאל על הקמת מפלגות שמאל חדשות, כולל מפלגות יהודיות־ערביות. לאחר כל המאמצים לאחד את השמאל, הקמת מפלגות חדשות תחליש את השמאל ותגדיל את סיכוייו של נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה.

אם הכנסת לא תאשר את התקציב עד 31 במרץ 2026, היא תתפזר אוטומטית וייערכו בחירות בתוך שלושה חודשים, ככל הנראה ביוני 2026. אם התקציב יעבור, הבחירות יתקיימו כקבוע בחוק, ב־27 באוקטובר. לכן, בין יוני לאוקטובר של השנה הבאה אזרחי ישראל ילכו לקלפיות.

אז מה עלינו, אזרחי ישראל, לעשות כדי לוודא שנתניהו והקואליציה המושחתת שלו לא יוכלו להקים ממשלה חדשה?

בין יוני לאוקטובר של השנה הבאה אזרחי ישראל ילכו לקלפיות. אז מה עלינו, אזרחי ישראל, לעשות כדי לוודא שנתניהו והקואליציה המושחתת שלו לא יוכלו להקים ממשלה חדשה?

להצטרף למפלגה פוליטית כבר עכשיו

אני ממליץ להצטרף לדמוקרטים, אבל אם אינכם אוהבים את יאיר גולן או שהעמדות שלכם מרכזיות יותר, יש הרבה מפלגות אחרות לבחירה. חשוב להצטרף למפלגה שסביר מאוד שתעבור את אחוז החסימה, או לפחות כזו שמחויבת להתאחד עם מפלגה נוספת כדי למנוע אובדן קולות. חברות במפלגה מאפשרת מעורבות ומדגימה שהאופוזיציה חיה, פעילה ותחרותית לקראת הבחירות.

להשמיע קול

לאחר שתצטרפו, שתפו את הנהגת המפלגה בדעתכם. גוש אופוזיציה מאוחד יכול לערער את כוח הקואליציה. מריבות פנימיות בין מפלגות האופוזיציה רק מחזקות את הצד השני. הדבר החשוב ביותר שהאופוזיציה יכולה לעשות לקראת הבחירות הוא להתלכד סביב מועמד אחד לראשות הממשלה. השנים שבהן מפלגות הימין והדתיים הכירו בנתניהו כמנהיג הבלתי מעורער של הגוש נתנו להם יתרון משמעותי. למרות שאינני מסכים עם עמדותיו, אני מאמין שנפתלי בנט הוא המועמד הנכון שסביבו יכול הגוש המרכז־שמאל להתאחד.

להצביע

כמובן, הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות הוא להצביע ביום הבחירות. אם הגעתם עד כאן בקריאת הרשומה, כנראה שאין צורך לשכנע אתכם להצביע – אבל כולנו מכירים מישהו שמיואש, ציני, או מאמין שהקול שלו לא משנה.

שכנוע קרוב משפחה, שכן או חבר שלא תכנן להצביע לשנות את דעתו ולהצביע בבחירות – אולי נשמע כמו מאמץ גדול לתועלת קטנה, אבל דמוקרטיה עובדת רק כשאנשים מממשים את זכותם להצביע.

חשוב גם להצביע למפלגה שתומכת בדמוקרטיה. לא חושב שזה קריטי לאיזו מפלגה בדיוק תצביעו, כל עוד היא אינה בסכנה לא לעבור את אחוז החסימה ושייכת לגוש שמתחייב לא לתמוך בהמשך שלטון ממשלת הליכוד המושחתת.

לעודד ישראלים החיים בחו"ל לחזור להצביע 

זה אולי מאתגר יותר מלהשפיע על שכן בארץ, אבל הפוטנציאל עצום. כמיליון ישראלים חיים בחו"ל, ואם כמו בישראל כ־60% מהם בגיל הצבעה – מדובר בכמעט 20 מנדטים. אפשר להיות בטוחים שהמפלגות החרדיות כבר עובדות על כך. מה לגבי כולנו?

זה אולי מאתגר יותר מלהשפיע על שכן בארץ, אבל כמיליון ישראלים חיים בחו"ל, ואם כמו בישראל כ־60% מהם בגיל הצבעה – מדובר בכמעט 20 מנדטים. אפשר להיות בטוחים שהמפלגות החרדיות כבר עובדות על כך

קל להתלונן על השחיתות, היעדר השקיפות, שחיקת העקרונות הדמוקרטיים והיעדר הבושה שמאפיינים את הממשלה הנוכחית. בין יוני לאוקטובר 2026 תהיה לאזרחי ישראל הזדמנות לעשות משהו בנידון. דבר אחד ברור: הפעם, הישיבה בחיבוק ידיים אינה אופציה.

ד"ר דוד לרר מחזיק בדוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני משותף במדעי הניהול מאוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר לרר שימש כמנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה משנת 2001 ועד אוגוסט 2021, וכעת מכהן כמנהל המרכז לדיפלומטיה סביבתית יישומית. ד"ר לרר הוא חבר קיבוץ קטורה מאז 1981.