את המבצעים בקניון או ברשת אנחנו מבינים מייד: 3 חולצות ב-100 שקל או אייפון ב-3000 שקל. את המחיר של המינוס בבנק או ההלוואה שלקחנו בשביל לקנות דווקא עכשיו, אנחנו מבינים קצת פחות. מישהו יודע כמה עולה הלוואה של 50,000 ₪ בפריים+1/2 לחמש שנים?

זה לא רק זה שמשכנעים אותנו לקנות כמה שיותר כאן ועכשיו, אלא שגם משכנעים אותנו במקביל לקחת הלוואה שאנחנו לא באמת יודעים איך לפרוע אותה, כדי לממן את כל החגיגה.

זה לא רק זה שמשכנעים אותנו לקנות כמה שיותר כאן ועכשיו, אלא שגם משכנעים אותנו במקביל לקחת הלוואה שאנחנו לא באמת יודעים איך לפרוע אותה, כדי לממן את כל החגיגה

לכולם זה משתלם – לרשתות, לקניונים, לבנקים, לחברות האשראי, לטייקונים, לכלכלה, למשק, למשרד האוצר. רק שרובנו לא מבינים את המחיר שאנחנו עלולים לשלם על חדוות הקניות הטרנס-גלובלית הזו.

אני לא מדבר רק על העלות הכספית של ההלוואה או המינוס, זה עוד החלק הקל בסיפור. אלא על המחיר הכבד של מה שקורה כשאנחנו נקלעים פתאום לזעזוע כלכלי, אפילו קטן, וכבר מיצינו את מסגרת האשראי שלנו. הסירוב באשראי, המבוכה בתור בסופר, שיחת הנזיפה מהבנק בבוקר.

שליש ממעמד הביניים הישראלי חי ככה, על הקשקש, במינוס כרוני ועם הלוואות שהוא לא יודע להחזיר. אבל אף אחד כמעט לא ידבר אתכם על זה מהסיבה הפשוטה שאנשים במצב הזה מתמודדים גם עם בושה ואשמה, ורובם יעדיפו לא לשתף, אפילו את האנשים הקרובים אליהם ביותר. והקטע המבאס הוא שנורא קל להימנע מהחובות, אפילו לצאת מהם, רק שאף אחד לא יטרח להגיד לכם את זה.

אנחנו בארגון ב"דף חדש" (מלכ"ר) פוגשים בכל יום אנשים טובים, שעובדים קשה, ואפילו מרוויחים לא רע, אבל לקחו הלוואה אחת יותר מדי והסתבכו. הורים צעירים, מילואימניקים, מלח הארץ.

ליווינו מאות אנשים בסיטואציות האלו, ואנחנו יודעים לומר בביטחון – שאין חוב שאין לו פתרון. זה רק מצריך להתנהל נכון, ובזהירות רבה, כי יש טעויות שקשה מאוד לתקן, ולצערנו הרבה ממי שאנחנו פוגשים עושים את הטעויות הכי קריטיות דווקא רגע לפני שהם פונים אלינו, כי פעלו תחת לחץ.

שליש ממעמד הביניים הישראלי חי על הקשקש, במינוס כרוני והלוואות שהוא לא יודע להחזיר. אבל אף אחד כמעט לא ידבר אתכם על זה מהסיבה הפשוטה, שאנשים במצב זה מתמודדים גם עם בושה ואשמה

אז איך עוברים את חודש הקניות בשלום אם אנחנו לא מיליונרים?

1

לא לקנות אם אין לנו מספיק כסף בחשבון.

נשמע מובן מאליו, נכון? אז רק תשאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה בדקתם כמה יש לכם בחשבון לפני שגיהצתם 300 שקל בקניון או במסעדה. אם לא, זה בסדר, אתם בחברה טובה. רוב הישראלים לא טורחים לעשות את זה.

2

לא נכנסים למינוס.

אפילו מבטלים את מסגרת האשראי בחשבון. מינוס זה מוצר אשראי יקר, בעייתי ומסוכן, שנותן לכם תחושה שאתם במסגרת הנכונה, אבל שותה לכם בשקט אלפי שקלים בשנה. כשחושבים על זה – למה בעצם כן להיות במינוס?

3

לא לוקחים הלוואה כדי לסגור את המינוס.

הפתרון למינוס כרוני הוא ללמוד איך להתנהל כלכלית נכון. להגדיל הכנסות. ולהמנע מקניות מיותרות. זה לא קל כמו לקחת הלוואה, אבל זה בהחלט אפשרי, וזה נותן יציבות כלכלית ושקט נפשי. הלוואה בטח לא תפתור את הבעיה. רק תדחה אותה בכמה חודשים.

איך עוברים את חודש הקניות בשלום אם אנחנו לא מיליונרים? ראשית, לא לקנות אם אין מספיק כסף בחשבון. נשמע מובן מאליו, נכון? אז תשאלו את עצמכם מתי בדקתם כמה יש לכם בחשבון לפני שגיהצתם 300 שקל

4

קיבלתם טלפון מהבנק? פונים מייד לקבל יעוץ מקצועי.

עונים, שומעים בקשב רב מה אומרת הפקידה או המנהלת, ובשום אופן לא מקבלים החלטות בו במקום. בטח שלא לוקחים הלוואה בטלפון, בלי סקר שוק ובלי יעוץ מקצועי. כן, כן, גם אם אמרו לכם שהחוב הולך לטיפול משפטי. מודים בנימוס על הטלפון, מבטיחים להתייעץ ולעדכן בהקדם, ורצים לקבל יעוץ מיועץ כלכלי שמתמחה בניהול מצבי משבר.

5

התיק עבר לטיפול משפטי? אתם צריכים עורך דין שיקומי שילווה אתכם.

אין פה דילמה בכלל – אם בצד השני יש עורך דין אין לכם סיכוי לצאת מזה בלי שגם לכם יהיה עו"ד בצד שלכם. אחרת זה פשוט לא כוחות. שימו לב שלא להאמין לכל הבטחה שראיתם בפייסבוק, ולא לקפוץ לכל "פתרון קסם" שמציעים לכם. לצערנו אין קסמים בעולם החובות. יש עבודה קשה ועקבית. הבשורה הטובה היא שכשמתנהלים נכון אפשר לצאת מזה בנזק מינימלי.

6

חדלות פרעון זה תמיד האופציה האחרונה.

המליצו לכם על הליך חדלות פרעון? בררו תמיד אם יש אלטרנטיבה קלה יותר. זכרו שחדלות פרעון זה הליך ארוך, תובעני וקשה, שיכול להמשך 5-6 שנים, ורק 30% מהמשתתפים בו מקבלים בסוף הפטר (מחיקה של החובות). אם החלטתם ללכת להליך כזה – ודאו שאתם מלווים על ידי אנשי מקצוע טובים, שאתם יכולים לסמוך עליהם. מצפה לכם מסע ארוך יחד.

*  *  *

אם לתמצת את הכול לפסקה אחת: מרגישים שאתם לא עומדים על קרקע יציבה כלכלית? עשו מה שצריך כדי לייצב אותה. זה בהחלט אפשרי, אבל זה מצריך עבודה קשה שלכם, וליווי צמוד מאנשים שזה המקצוע שלהם. החלטות שאנשים מקבלים לבד במצבים האלו, עם כל הלחץ שכרוך בהן, לרוב מתבררות בדיעבד כטעויות שקשה מאוד לתקן.

מרגישים שאינכם עומדים על קרקע יציבה כלכלית? עשו מה שצריך כדי לייצבה. זה מצריך עבודה קשה שלכם וליווי צמוד מאנשים שזה מקצועם. החלטות שמבלים לבד במצבים אלו לרוב מתבררות כטעויות שקשה לתקן

אז לא להילחץ מהטלפון מהבנק. פשוט לנשום עמוק, לפנות ליעוץ מקצועי עם מישהו שמתמחה בשיקום כלכלי ולפעול בשיקול דעת.

בהצלחה.

עו"ד תומר רבינוביץ' הוא מנכ"ל ומייסד של "דף חדש", ארגון חברתי (מלכ"ר) הפועל לשיקום משקי בית, יחידים ועסקים קטנים שנקלעו לקריסה כלכלית. הארגון מציע ליווי כלכלי וייצוג משפטי במטרה לסיים את החובות הקיימים, לאמץ התנהלות כלכלית נבונה ולמנוע כניסה לחובות בעתיד.