במדינה מתוקנת, נשיאה היה דוחה על הסף דרישה מחוצפת לסיום משפט שאינה מהווה משום בחינה בקשה לחנינה, ומזכירה הרבה יותר סחיטה באיומים; דרישה שאין בה כל הבעת חרטה ונטילת אחריות אלא האשמת האחר.

במדינה מתוקנת, נשיאה היה דוחה על הסף דרישה מחוצפת לסיום משפט, אשר האיש שהגיש אותה, אחרי שמינה שר אחד להחרבת מערכת המשפט ושר אחר לחיסול התקשורת – טוען כי עד עכשיו היה מנוע מלעסוק בתחומים אלה.

במדינה מתוקנת, ראש ממשלה אינו מרמז שאולי ירשה לישראל להישאר מעט דמוקרטית אם יבוטל משפטו, אבל יפתח עליה את שערי הגיהינום אם לאו. במדינה מתוקנת ראש הממשלה אינו מדבר בעזות מצח שאין כמותה על ריפוי ואיחוד העם – אשר הוא עצמו זה שהחלה ופילג.

אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת.

במדינה מתוקנת, שרים לא היו מעזים לאיים על הנשיא ועל מערכת המשפט שיבולע להם אם לא ייעתרו לדרישת ראש ממשלה הנאשם בפלילים. ונאשם שמגיש בקשה/דרישה כזאת, לא היה מעז, כבר למחרת היום, לתקוף את התובעת, לאחר שנחשף (בפעם המאה) בשקריו.

במדינה מתוקנת, שרים לא היו מעזים לאיים על הנשיא ועל מערכת המשפט כי יבולע להם אם לא ייעתרו לדרישת נאשם בפלילים, ונאשם כזה לא היה מעז לתקוף את התובעת לאחר שנחשף בשקריו

במדינה מתוקנת, ראש ממשלה שהניע הפיכה דיקטטורית כדי לסכל את משפטו, היה חדל מכך לאחר שהוזהר כי מהלכיו מביאים את האויב אל הגדרות ומעמידים את חיי אזרחיו בסכנה.

במדינה מתוקנת, ראש ממשלה לא היה מתעלם מעמדת שב"כ וקובע שזו לא "הדרקטיבה של השב"כ" לייעץ לו, ולאחר מכן טוען שלא העירו אותו בזמן.

במדינה מתוקנת, ראש ממשלה לא היה מנהל מלחמת חורמה נגד המשטרה, הצבא, שב"כ, התקשורת, הפרקליטות, מערכת המשפט ואזרחיו – כדי לחמוק מלתת את הדין על מעשיו.

במדינה מתוקנת, הוא היה מקבל אחריות על טבח השבעה באוקטובר שאירע במשמרתו ובעטיו, מניח את המפתחות ומורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית (כפי שידע לדרוש מאחרים לעשות על מיליונית ממה שהוא עצמו חולל) במקום להאשים את כל העולם זולתו ולשסות בו את משרתיו ושופרותיו.

במדינה מתוקנת, ראש ממשלה היה מתפטר לאחר הגשת כתב אישום כה חמור נגדו (כפי שדרש מאולמרט לעשות עוד בטרם הוגש נגד האחרון כתב אישום) במקום להעליל על "אכיפה סלקטיבית" כשידוע לו היטב שדווקא קיבל הנחות סלב.

אבל מאחר שאנו לא במדינה מתוקנת, ראש ממשלה שנאשם בעבירות חמורות אינו מתפטר, הוא מאשים; הוא מחסל את מדינתו וערכיה ומביא עליה דיקטטורה כדי לסכל את משפטו. הוא משסה את אזרחיו בשומרי הסף ואלה באלה כדי לסכל את משפטו. הוא פועל להדיח את הממונה על התביעה ומתיר את דמה כדי, נכון, לסכל את משפטו. הוא מתעלם מהתראות ומביא על עמו את טבח השבעה באוקטובר כדי לסכל את משפטו. הוא שולח חיילים אל מותם ומפקיר חטופים לעינויים ומוות לשם שימור הקואליציה שלו כדי, אתם כבר יודעים, לסכל את משפטו.

העובדות מלמדות, שכניעה או ויתור לנאשם מסכנים לא "רק" את הדמוקרטיה בישראל, את כלכלתה, ביטחונה ומעמדה – אלא את עצם קיומה. את המחיר שילמנו בדם. בהרבה מאוד דם. ועוד נשלם. לא משפטו של הנאשם מהווה איום על ישראל אלא הנאשם עצמו.

כניעה או ויתור לנאשם מסכנים לא "רק" את הדמוקרטיה בישראל, כלכלתה, ביטחונה ומעמדה – אלא את עצם קיומה. את המחיר שילמנו בדם. ועוד נשלם. לא משפטו של הנאשם מהווה איום על ישראל אלא הנאשם עצמו

ולא רק הנשיא אלא כל אזרחי המדינה צריכים לבחור אם להיכנע או להילחם. על חירותם, על מדינתם, על עצם קיומם.

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.