המין האנושי יודע להעריך סכנות, אך לוקה בחוסר יכולת לתכללן. כך קרה לנו ב-1973 ושוב ב-2023. היו שפע "סימנים מעידים" אך לא היה ניסיון להפכם לתמונה קוהרנטית, ומכאן לתוכנית פעולה. גם היום יש שפע "סימנים מעידים" לאסון מתקרב, אפילו גרוע יותר, אך איש אינו טורח לחבר את הנקודות ולהתריע על האפשרות שכך יקרה.

להלן תרחיש עתידי סביר של מציאות שאיתה נצטרך להתמודד בהמשך: 

הממשלה נכשלה מול הפרובוקציות של המתנחלים וההתנגדות הגוברת של פלסטינים, אך מה שחמור יותר, היא גררה את רגליה ביישום חלקה בשיקום רצועת עזה.

גם היום יש שפע "סימנים מעידים" לאסון מתקרב, אפילו גרוע יותר, אך איש אינו טורח לחבר את הנקודות ולהתריע על האפשרות שכך יקרה. להלן תרחיש עתידי סביר של המציאות שאיתה ניאלץ להתמודד

כתוצאה מכך, יותר ויותר עזתים ניסו להיכנס למצרים, דרך מה שהיה "ציר פילדלפי" וסיני. המצרים נקטו לעיתים קרובות בירי ללא הבחנה. אך יותר ויותר עזתים לקחו את הסיכון.

לזה נוסף המפגע האקלימי: עליית פני הים התיכון כתוצאה מההתחממות הגלובלית הביאה להמלחה מצטברת של בארות המים בדלתה של הנילוס. הדבר הכריח מיליוני מצרים לנוע דרומה, מה שהביא למהומות קשות עם המקומיים.

מאות אלפי מצרים חצו את תעלת סואץ ונעו לישראל, שעקבה אחרי המתרחש והזהירה את מצרים, אך זו התמהמהה בטיפול בסכנה. ניסיון של בדואים חמושים לחצות מסיני לישראל, עם מסתננים מצריים, התגלה וסוכל. התפתח קרב בו ישראל הפעילה מסוקי קרב ושריוניות וכל המבריחים והמסתננים, אשר מנו מעל מאתיים אנשים, נהרגו.

כתוצאה מביקורת בינלאומית על אזלת יד הממשלה בהגנה על תושביה, הודיעה מצרים על ביטול חוזה השלום עם ישראל והכניסה כוחות נוספים לסיני, בטענה שמטרתם למנוע הסתננות כזו ושזה לטובת ישראל.

בלי קשר לאירועים אלה, נאלצה ישראל להודיע לירדן כי כתוצאה ממשבר המים שפוגע גם בה, עליה להקטין, זמנית, את כמות המים המסופקת לה, וזאת רק עד שמתקן התפלה חדש יתחיל לעבוד במלואו.

שר החוץ הירדני, שונא ישראל ותיק, שכנע את המלך הירדני שזו מזימה ישראלית עלומה, וירדן אף היא ביטלה את חוזה השלום ועל אספקת המים העתידית. זה פגע בחקלאים הירדניים ובאספקת המזון בירדן.

עליית פני הים התיכון בשל ההתחממות הגלובלית הביאה להמלחה מצטברת של בארות המים בדלתה של הנילוס. הדבר הכריח מיליוני מצרים לנוע דרומה, ומאות אלפי מצרים חצו את תעלת סואץ ונעו לישראל

כל זה אירע בסוף שנת 2026. המצב בשטחים הלך מדחי אל דחי. התרבו תקריות ירי והתרבו הדיווחים על הברחות עצומות של נשק, בעיקר באמצעות רחפנים. צה"ל ומג"ב עדיין הצליחו לשמור על שקט מתוח, אך היה ברור כי המצב מגיע לרתיחה.

בסוף שנת 2027 ביקשו ראש המערך המדיני אסטרטגי במשרד החוץ וראש המוסד פגישה מיוחדת עם ראש הממשלה.

דיווחם היה עגום: הפלסטינים מתכוונים לחדש את הלחץ באו"ם. בנוסף, ולנוכח המצב הפנימי בארה"ב, ההערכות אומרות כי בבחירות הבאות ינצחו הדמוקרטים. על אף כישלונו כראש עיר, המועמד המוביל לניצחון בפריימריז של הדמוקרטים יהיה אחד ממקורביו של זוהרן ממדאני, שאינו יכול לרוץ בעצמו כי לא נולד בארה"ב, והזיווג הזה בין הפלסטינים לממדאני יוביל לאסון. ראש הממשלה הסכים להערכותיהם, אך אמר שיש בעיות דחופות יותר, וכי המקסימום שניתן לעשות הוא להגדיל את תקציב אגף ההסברה.

בספטמבר 2028 העלו הפלסטינים באו"ם דרישה כי העצרת תצביע על סילוק ישראל מן הארגון וביטול מעמדה כמדינה עצמאית. אף כי התעוררו ויכוחים על החוקיות של המהלך, בעיקר לגבי חלקו השני, הרי שהתנהגות המתנחלים אשר פרקו כל עול בשטחי יהודה ושומרון – צירפה יותר ויותר תומכים למהלך המבוקש.

ההצעה, בנוסחה הסופי, קראה להקמתה של מדינת פלסטין ודרשה מישראל לסגת לגבולות החלוקה משנת 1947. ענין זכות השיבה לא נכלל, אך שמועות רחשו כי נציג אחת המעצמות קיבל שוחד ענק כדי למנוע את הכללתו. הפלסטינים זעמו אך הצרפתים רמזו להם להסתפק במה שהשיגו.

בספט' 2028 העלו הפלסטינים דרישה להצבעת עצרת האו"ם על סילוק ישראל מהארגון וביטול מעמדה כמדינה עצמאית. חרף הוויכוחים על חוקיות המהלך, פריקת העול של המתנחלים ביו"ש הובילה לתמיכה בו

ההחלטה עברה ברוב עצום. ארה"ב נמנעה וכך עשו גם מדינות האיים באוקיינוס השקט שבעבר תמכו בישראל. רק שלוש מדינות התנגדו: צ'כיה, ארגנטינה וכמובן ישראל. הוחלט להעביר את הנושא למועצת הביטחון אחרי הבחירות בארה"ב.

בנובמבר 2028 מהתקיימו הבחירות בארה"ב, והרפובליקאים נחלו מפלה מוחלטת. הדמוקרטים ניצחו בארבעים וחמש מדינות, ובשלוש מהנותרות הפסידו על חודם של עשרות בודדות של קולות. מקורבו של ממדאני נבחר לנשיא המיועד.

בינואר 2029 עלתה החלטת העצרת (בנושא ישראל) לדיון במועצת הביטחון. הנציג האמריקאי הודיע כי קיבל הוראות להימנע וכך גם הנציג הבריטי. צרפת, רוסיה וסין הודיעו כי יתמכו. אף כי שתיים מן החברות הבלתי קבועות במועצה הצביעו נגד, ועוד אחדות נמנעו, ההחלטה עברה ברוב גדול.

ישראל הודיעה כי לא תיכנע להחלטה האנטישמית, אך מועצת הביטחון חייבה את כל מדינות העולם לנתק את כל קשריהן, הדיפלומטיים, המסחריים והתרבותיים (ואפילו הטלפוניים) עם ישראל.

בתום שלושה שבועות (ושמונים אלף מתים שלא מאלימות) הודיעה ישראל כי תמלא אחר הוראות מועצת הביטחון.

ישראל הודיעה כי לא תיכנע להחלטה האנטישמית, אך מועצת הביטחון חייבה את כל מדינות העולם לנתק את כל קשריהן, הדיפלומטיים, המסחריים והתרבותיים (ואפילו הטלפוניים) עם ישראל

מדינת פלסטין הוכרזה בבירתה בירושלים המזרחית ונבחר נשיא. על אף תרומות של מיליארדים, מצבה של המדינה החדשה היה כאוטי, בעיקר לאור השחיתות הפושה.

אחרי משא ומתן, ובתיווך בינלאומי, הסכים הנשיא הפלסטיני "למכור" לישראל את מרבית השטחים שכבשה במלחמת העצמאות. זה פתר בעיה, אך רוקן את רזרבות המט"ח של ישראל.

המצב הכלכלי בישראל התדרדר וכמעט לא היה יבוא של מזון או דלק. שלא ברצונו הפך המשק הישראלי לאוטרקי. רעב ממשי פשה בחלקים של הציבור ובריחת בעלי היכולת הפכה למבול.

ממשלת ישראל השיתה "מלוות חובה" על קרנות גמל ופנסיה ואסרה על נסיעות לחו"ל, כולל לבעלי דרכונים זרים. למרות זאת, בסוף שנת 2029 ירד מספר היהודים בישראל לכדי ששה מיליון.

צה"ל נאלץ לסגור חטיבות וטייסות, והאריך את שירות החובה לארבע שנים. מחוסר חלקי חילוף נמכרו מטוסי ה-35-F למדינה אחרת. שלושה בתי חולים נסגרו ופעילותם של האחרים צומצמה. שתי אוניברסיטאות סגרו את שעריהן; כל אלה בגלל עזיבת רופאים ואנשי סגל.

צה"ל נאלץ לסגור חטיבות וטייסות, והאריך את שירות החובה ל-4 שנים. מחוסר חלקי חילוף נמכרו מטוסי ה-35-F למדינה אחרת. 3 בתי חולים ו-2 אוניברסיטאות נסגרו ופעילות אחרים צומצמה בשל עזיבת רופאים ואנשי סגל

ראש המוסד נפגש עם ראש הממשלה והודיע לו כי יש אינדיקציות חד משמעיות כי מצרים, בשיתוף עם ירדן ואיראן מתכוונות לנצל את חולשת צה"ל ולפלוש לישראל באמצע שנת 2031.

ד"ר עזריאל לורבר השתחרר בדרגת רס"ן משירותו כלוחם וכמפקד מחלקה בחטיבת גבעתי, וממילואים בשריון. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני ושלישי בהנדסת תעופה וחלל. הוא עבד בתעשייה הביטחונית, בסקטור הפרטי ובשירות המדינה ולימד נושאי טכנולוגיה צבאית באוניברסיטאות מובילות בארץ, בפרויקט תלפיות ובמכללה הלאומית לביטחון בשוודיה. הוא פרסם, בארץ ובחו"ל, עשרות מאמרים בנושאי טכנולוגיה צבאית, לחימת שריון ואוויר, סוגיות במודיעין, טכנולוגי והגנה בפני טילים וכן מספר ספרים מקצועיים בעברית ובאנגלית.