אין אדם שלא זוכר את הרגע המופלא בסוף 2022, שבו הקליד לראשונה שאלה ל־ChatGPT והלסת נשמטה. הייתה תחושה שהינה העתיד דופק בדלת. הבשורה התפשטה במהירות, ומניות הטכנולוגיה המריאו. סם אלטמן, המנכ"ל של OpenAI ומי שהוביל את פיתוח התוכנה הגאונית הזו, הוכתר כמשיח החדש של עמק הסיליקון.

החברה הפכה לסמל של עידן הבינה המלאכותית – כוח שצפוי לשנות את העולם מן הקצה אל הקצה, לטובה או לרעה: לסייע לרופאים לאבחן מחלות, להקל על חיי היום־יום, ולאפשר פריצות דרך מדעיות.

אבל כעת, בסוף 2025, התמונה השתנתה לחלוטין.

המודל החדש של גוגל לא רק נשף בעורפו של ChatGPT – הוא מחק את היתרון של OpenAI כמעט לחלוטין. מבחנים טכניים אחרונים מראים שבכמה יכולות "ג'מיני" אף עקף אותו

גוגל הופכת את הקערה

הנרטיב האהוב על עמק הסיליקון הוא של הסטארט־אפ הקטן והזריז שמביס את התאגיד הגדול והמסורבל. בתחילת עידן ChatGPT זה בדיוק מה שנראה שעומד לקרות: גוגל נתפסה לפתע כענקית מיושנת ולחוצה מול OpenAI. לא רבים הימרו שבתוך שלוש שנים יתרחש מהפך דרמטי.

בזמן ש־OpenAI שרפה מיליארדים רק כדי להחזיק את השרתים דולקים, גוגל ניצלה את מה שלאלטמן לא היה – הררי המזומנים שלה. מנוע החיפוש של גוגל ויוטיוב ממשיכים "להדפיס כסף": רווחי עתק של עשרות מיליארדים ברבעון, שמאפשרים לה לממן ללא קושי את המרוץ מול OpenAI על הבכורה בתחום הבינה המלאכותית.

אילוסטרציה: Gemini AI על מסך טלפון, 18 במרץ 2024 (צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / Getty Images via AFP)

והתוצאה הגיעה בגדול: בסוף נובמבר הושק "ג'מיני 3". המודל החדש של גוגל לא רק נשף בעורפו של ChatGPT – הוא מחק את היתרון של OpenAI כמעט לחלוטין. מבחנים טכניים אחרונים מראים שבכמה יכולות "ג'מיני" אף עקף אותו. עם צבא כמעט אינסופי של מהנדסים וכוח מחשוב אדיר, גוגל סגרה את הפער.

"ג'מיני 3" אילץ את OpenAI להודות – לפחות בתוך משרדיה – כי נוצר איום מיידי על הדומיננטיות שלה. הבעיה של אלטמן היא לא רק שגוגל עשירה יותר; היא גם תמנון השולט בחלק עצום משוק הטכנולוגיה. היא משלבת את "ג'מיני" כמעט בכל מוצריה – ממכשירי אנדרואיד ועד כל מסמך בגוגל דוקס. היא מממנת את הבינה שלה בלי היסוס ומשדרת ביטחון של אימפריה.

OpenAI, לעומתה, נשענת בעיקר על מנויים ועל שירותי ענן. מודל צמיחה המבוסס על כך שהרוב המוחלט של המשתמשים לא משלם ומשתמש בגרסה החינמית אולי מתאים לסטארט־אפ קטן – אבל הוא מודל בעייתי כשאתה נדרש להצדיק השקעות בקנה מידה של טריליונים.

המאבק בין OpenAI לגוגל על הבכורה הוא הרבה מעבר לעוד התנגשות אגו בין חברות ענק. הוא טלטל את היסודות שעליהם נבנתה OpenAI – ויש לו השלכות פיננסיות וטכנולוגיות דרמטיות על עתיד ה־AI

המאבק בין OpenAI לגוגל על הבכורה הוא הרבה מעבר לעוד התנגשות אגו בין חברות ענק. הוא טלטל את היסודות שעליהם נבנתה OpenAI – ויש לו השלכות פיננסיות וטכנולוגיות דרמטיות על עתיד כל תעשיית הבינה המלאכותית.

שורפים את הרהיטים כדי לחמם את הבית

הבעיה של OpenAI אינה רק גוגל, אלא גם OpenAI עצמה. המודל העסקי שאלטמן בנה, כך נראה, פשוט שבור. כאן נכנס לתמונה המושג "כלכלת היחידה", כלי חיוני במיוחד עבור חברות הזנק ועסקים צומחים, שמאפשר להבין אם המודל העסקי שלהם בר קיימא ורווחי.

מנכ"ל OpenAI סם אלטמן משתתף בפגישה בבית הלבן לחינוך בבינה מלאכותית, 4 בספטמבר 2025 (צילום: Chip Somodevilla/Getty Images/AFP)

במקרה של OpenAI המשמעות ברורה: בכל פעם שמשתמש שולח שאלה לצ'אט, מופעלים אי שם בחוות שרתים ענקיות מעבדים יקרים להחריד ונשרף חשמל בכמויות אדירות. עכשיו תכפילו זאת ביותר ממיליארד שאילתות ביום – ותבינו את גודל ההוצאה שהחברה נושאת על כתפיה.

הדוחות האחרונים מציגים תמונה שמסוגלת לגרום לכל רואה חשבון להחוויר. החברה מפסידה מדי רבעון מיליארדי דולרים. לשם המחשה: בחצי הראשון של 2025 חצה ההפסד הנקי את רף 13 מיליארד הדולר. ומה לגבי העתיד? כדי להמשיך לצמוח, התחייבה החברה להוצאות עתידיות על משאבי ענן ואנרגיה בהיקף דמיוני של כ־1.4 טריליון דולר בעשור הקרוב.

מאין יגיע הכסף, כשמדובר בסטארט־אפ שאינו מחזיק בכספומט האינסופי של גוגל? כאן מתחיל הלהטוט הפיננסי. OpenAI אינה מממנת את כל זה לבדה – היא נסמכת על שותפות כמו "אורקל" ו"סופטבנק", שלוקחות הלוואות עתק על שמן כדי לבנות עבורה תשתיות.

בתוך OpenAI האווירה רחוקה מלהיות רגועה. לפי דיווחים, אלטמן הכריז על "קוד אדום". פרויקטים צדדיים נעצרו, וכל המהנדסים הוזעקו להתמקד בשיפור המוצר הבסיסי

כך נוצר מגדל קלפים של חובות – כ־100 מיליארד דולר – הנשען כולו על ההנחה שיום אחד בעתיד הרחוק תהיה הבינה המלאכותית רווחית עד כדי כך שההשקעה תוחזר. ולא רק שתוחזר: ש־OpenAI תהיה מהשחקניות המובילות בעולם (אם לא המובילה). תחזית זו, אגב, מתחילה להתערער לאחרונה – בעיקר משום שגוגל מצמצמת את הפער ואף מתקדמת קדימה.

אין ספק שמדובר בהימור קולוסאלי.

אילוסטרציה: הלוגואים של מיקרוסופט ו־ChatGPT (צילום: Lionel BONAVENTURE / AFP)

קוד אדום

בתוך OpenAI האווירה רחוקה מלהיות רגועה. דיווחים מצביעים על כך שאלטמן הכריז על "קוד אדום", צעד שמעיד על תחושת פאניקה פנימית. פרויקטים צדדיים נעצרו, וכל המהנדסים הוזעקו להתמקד בשיפור המוצר הבסיסי – רק כדי לא להישאר מאחור במרוץ מול גוגל. זה לא נראה כמו מהלך של חברה שמובילה את השוק בביטחון, אלא של חברה שמבינה שהיא ניצבת בפני מצוקה משמעותית.

הלקוחות העסקיים – אלו שאמורים היו להיות "הלחם והחמאה" של OpenAI – מזהים את הסימנים וחלקם כבר "מצביע ברגליים". נתח השוק של החברה בקרב תאגידים גדולים הצטמק בחצי בתוך שנתיים.

מנהלי מערכות מידע מחפשים אמינות, יציבות ובטיחות, לא מודל שמסוגל לכתוב שירים יפים אך לעיתים ממציא עובדות. חלקם מוצאים את התשובות דווקא אצל המתחרה השקטה והיעילה יותר: "Anthropic", המפתחת של Claude.

אלטמן עשוי להיאלץ לוותר על חזונו לחברה עצמאית שמובילה את עתיד הטכנולוגיה. OpenAI הופכת תלויה כמעט לחלוטין במימון חיצוני, בהלוואות ענק ובחסדי המשקיעים

לא סוף החלום – אבל בהחלט התפכחות

האם זה אומר ש־OpenAI תקרוס או תיעלם מחר בבוקר? התשובה היא לא. מיקרוסופט מחזיקה בכ־27% ממניות החברה, והזרימה אליה כבר יותר מ־13 מיליארד דולר – הכול במטרה לשמור את ראשו של אלטמן מעל המים. ייתכן שתגיע עתידית נקודה שבה מיקרוסופט תראה באלטמן יותר נטל מנכס, אך קשה לדמיין אותה מוותרת עליו בשלב כה מוקדם.

מה שכן, אלטמן עשוי להיאלץ לוותר על חזונו לחברה עצמאית שמובילה את עתיד הטכנולוגיה. OpenAI הופכת תלויה כמעט לחלוטין במימון חיצוני, בהלוואות ענק ובחסדי משקיעים. היא כבר אינה "ילד הפלא" שמבצע קסמים, אלא חברה עם הוצאות של מדינה קטנה, מוצר שהמתחרים הצליחו לשכפל – ואף לשפר – ומודל עסקי שעדיין לא הוכיח שהוא מסוגל להרוויח אפילו דולר אחד אחרי שמנכים את עלות החשמל.

אילוסטרציה: הלוגו של יישום ChatGPT על מסך סמארטפון, 1 בספטמבר 2025 (צילום: Kirill KUDRYAVTSEV / AFP)

אנחנו עדים כעת לשלב ההתפכחות. כמו בכל בועה טכנולוגית, הרגע שבו ההבטחות הגדולות פוגשות את המציאות הכלכלית הוא הרגע הכואב ביותר. עבור OpenAI, החורף לא מתקרב – הוא כבר כאן. והוא קר ויקר מאוד.