שלוש חברות ייצוא ביטחוני ישראליות מופיעות ברשימת 100 יצואני הנשק הגדולים בעולם. הראשונה היא אלביט, המדורגת במקום ה־25 בדירוג SIPRI – המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם, מכון המחקר המרכזי המנתח נתונים על תקציבי ביטחון ורכש נשק ברחבי העולם. התעשייה האווירית מדורגת במקום ה־31, ורפאל במקום ה־34.

במסגרת הדוח השנתי של SIPRI על חברות הנשק פורסם שסך הכנסות הנשק של 100 החברות הגדולות עלה בשנת 2024 ב־5.9% והגיע ל־679 מיליארד דולר – הסכום הגבוה ביותר מאז ש־SIPRI החלו לאגור ולנתח את הנתונים. בסך הכול גדלו הכנסות החברות ברשימת ה־100 ב־26% במהלך העשור שבין 2015–2024.

על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והמלחמה בין ישראל למספר חזיתות, גבר הביקוש לציוד צבאי ברחבי העולם. כתוצאה מכך, 77 מן החברות שברשימת ה־100 הגדילו את הכנסותיהן ממכירת נשק ב־2024, ו־42 חברות דיווחו על צמיחה של עשרות אחוזים. הכנסותיהן של שלוש החברות הישראליות ברשימה צמחו ב־16% בשנת 2024 ועמדו על סך מצטבר של 16.2 מיליארד דולר.

הכנסותיהן של שלוש החברות הישראליות ברשימה צמחו ב־16% בשנת 2024 ועמדו על סך מצטבר של 16.2 מיליארד דולר

הדוח מציין כי הגידול של שלוש החברות הישראליות "מיוחס למלחמה של ישראל בעזה ולביקוש הבינלאומי הגבוה לציוד צבאי ישראלי, בעיקר למערכות כטמ"ם ולמערכות המיירטות כטמ"מים".

גידול ההכנסות (באחוזים) מהייצוא הביטחוני של מדינות שונות בשנת 2024 (צילום: מתוך הדוח של SIPRI)

במקרה של אלביט, 65% מצבר ההזמנות של החברה – בהיקף של 22.6 מיליארד דולר – הגיעו מחוזים בינלאומיים, בעיקר עסקאות עם מדינות באירופה לרכש כטמ"מים ארוכי־טווח. הכנסותיה של אלביט ממכירת נשק בשנת 2024 הגיעו ל־6.3 מיליארד דולר – עלייה של 14% לעומת השנה הקודמת. החוזים שחתמה אלביט עם משרד הביטחון מראשית המלחמה עמדו על שווי של חמישה מיליארד דולר.

התעשייה האווירית היא יצואנית הנשק השנייה בגודלה בישראל. הכנסותיה עלו ב־2024 ב־13% והגיעו ל־5.2 מיליארד דולר. רפאל רשמה עלייה של 23% בהכנסות ממכירת נשק והגיעה ל־4.7 מיליארד דולר. צבר ההזמנות של רפאל עלה ל־17.8 מיליארד דולר, בעקבות ביקוש גבוה מאוד למערכות הגנה מפני טילים.

שלוש יצרניות הנשק הישראליות עלו בדירוג בשנת 2024 (צילום: מתוך הדוח של SIPRI)

לפני שבוע הסתיים בתל אביב כנס טכנולוגיות הביטחון (דיפנס־טק) בהובלת מפא"ת – המנהל לפיתוח אמצעי לחימה של משרד הביטחון. בפתח הכנס נאם מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, שסיפר כי במהלך 2024 חתם המשרד על 21 הסכמי G2G (ממשלה לממשלה) עם מדינות זרות, בהיקף כולל של מיליארדי שקלים.

לפי מנכ"ל משרד הביטחון, הייצוא הביטחוני מישראל בשנת 2024 הסתכם בשיא של 14.8 מיליארד דולר. נתוני 2025 – שנה שבה ישראל ספגה גם חרמות בינלאומיים – יתפרסמו במחצית הראשונה של 2026

לדבריו, החתימה מול ממשלה מקבילה מקצרת משמעותית את התהליכים. עוד אמר כי הייצוא הביטחוני מישראל בשנת 2024 הסתכם בשיא של 14.8 מיליארד דולר. נתוני 2025 – שנה שבה ישראל ספגה גם חרמות בינלאומיים – יתפרסמו במחצית הראשונה של 2026.

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם בכנס דיפנס־טק, דצמבר 2025 (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)

באותו הכנס הופיע גם בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, שאמר כי החברה עומדת בפני שבעה מיליארד דולר של הזמנות חדשות לשנים הקרובות ומכירות של יותר מ־10 מיליארד דולר בשנה הקרובה. לדבריו, 80% מהייצור של התעשייה האווירית מיועדים לשווקים בחו"ל ורק 20% מופנים לצריכה בשוק הישראלי (דהיינו, צה"ל).

כדי להגביר את הייצוא, משרד הביטחון קידם רפורמה שתקל על החברות הישראליות – אלו שאינן נמנות עם שלוש הגדולות – לשווק מוצרים ביטחוניים בחו"ל.