"Korea stands with Israel", "קוריאה עומדת עם ישראל" זהו השלט הנפוץ ביותר שראיתי בעודי מסתובב בין גורדי השחקים לשרידי המבצרים הקדומים בעיר הבירה של דרום קוריאה, סיאול.

השלט הזה הפתיע אותי לגמרי, וגרם לי לחשוב: למה שאומה רחוקה כל כך תתמוך בישראל? במיוחד בתקופה שבה תדמיתנו בעולם נמצאת בירידה, מה בכלל גרם לפיצול קוריאה לשתי מדינות? ומה יחסה של שכנתה, צפון קוריאה, כלפי ישראל?

השלט "קוריאה עם ישראל" הפתיע אותי לגמרי, וגרם לי לחשוב: למה שאומה כה רחוקה תתמוך בישראל, במיוחד בתקופה שתדמיתנו בעולם בירידה? מה בכלל גרם לפיצול קוריאה לשתי מדינות? ומה יחס שכנתה לישראל?

הסיפור מתחיל בשלהי מלחמת העולם השנייה. חצי האי קוריאה, שהיה בשליטת יפן, עבר למנדט של שתי מעצמות העל, עד לכינון בחירות כלליות בעתיד. סוכם כי ברית המועצות תשלוט על חצי האי הצפוני, ואילו ארצות הברית תשלוט על חצי האי הדרומי; קו רוחב 38 יהיה הגבול ביניהן.

בעקבות תחילת המלחמה הקרה, הפכו אזורים אלו לחזית במאבק בין המעצמות. לאחר ניסיונות כושלים לפשרה, הוחלט להקים שני ממשלים מקומים. ב־1949 עזבו הכוחות הסובייטים והאמריקאים את האזור – וכך נולדו שתי המדינות: דרום קוריאה כמדינה פרו-מערבית וקפיטליסטית, וצפון קוריאה כמדינה פרו-סובייטית וקומוניסטית.

ב־1950, בהחלטת שליט צפון קוריאה קים איל-סונג ובאישור ברית המועצות, פלש צבא צפון קוריאה בעוצמה ובמהירות לדרום, במטרה לאחד את קוריאה תחת מנהיגותו של השליט הצפוני. צבא הצפון היה חזק, מצויד ומפותח יותר מצבא הדרום, עקב תמיכה סובייטית בצבא הצפון.

ולכן, תוך פחות משלושה חודשים, כוחות הצפון הצליחו לכבוש את רוב שטחה של הדרום מלבד העיר בוסאן. מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את התקיפה האכזרית של הצפון והחליטה על הקמת כוח צבאי בהובלת ארצות הברית, ובהשתתפות 15 מדינות נוספות, שיפעל נגד התוקפנות הצפון קוריאנית.

תוך פחות מ-3 חודשים כוחות הצפון כבשו את רוב שטח הדרום מלבד העיר בוסאן. מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את התקיפה האכזרית והחליטה על הקמת כוח צבאי בהובלת ארה"ב נגד התוקפנות הצפון קוריאנית

בעזרת מבצעים נועזים, ובהם פלישה לאי אינצ'ון, הצליח כוח האו"ם להשתלט מחדש על שטחי הדרום ואף לכבוש חלקים רחבים בצפון. יש שיאמרו – בהצלחה גדולה מדי. סין, שכנתה של צפון קוריאה מצפון, ראתה את התקדמות כוחות האו"ם המערביים לגבולה כאיום ישיר. לכן החליטה להצטרף למלחמה ושלחה מאות אלפי חיילים סינים לתמוך בצפון קוריאה. הכוחות הסינים הצליחו להדוף חזרה את כוח האו"ם לקו רוחב 38, ועד סוף המלחמה וחתימת הפסקת האש ב1953 התנהלו קרבות עקובים מדם באיזור.

תוצאותיה של המלחמה היו הרסניות וללא הכרעה, והשפיעו על יחסי הצפון ודרום עד היום.

1. הרס, חורבן וחשדנות – המלחמה גרמה למיליוני הרוגים משני הצדדים והובילה לחורבן כליל של ערי קוריאה. דבר שהוביל לחשדנות הדדית בין שני הצדדים.
2. הקמת הגבול המפורז (DMZ): הוחלט להפוך את הגבול בין שתי המדינות לאזור מפורז, גבול הידוע לשמצה כאחד הגבולות המבוצרים והמסוכנים בעולם.
3. קרע אידאולוגי: בעקבות המלחמה הפכה השונות באידאולוגיה בין שתי המדינות לקרע, דרום קוריאה התפתחה להיות מדינה דמוקרטית משגשגת עם כלכלה חופשית, בעוד שהצפון התפתחה להיות מדינה קומוניסטית מבודדת ואחת העניות בעולם.

דרום קוריאה וישראל: דמיון ואיומים

כאמור, תוצאותיה של המלחמה השפיעו מאוד על התפתחות שתי המדינות בחצי האי קוריאה, ובמידה רבה העניקו לדרום קוריאה מאפיינים מיוחדים ואף דומים מאוד לישראל. מאז המלחמה, דרום קוריאה – כמו ישראל – מתמודדת עם איומים ביטחוניים דומים.

תוצאות המלחמה השפיעו על התפתחות שתי המדינות בחצי האי קוריאה, והעניקו לדרום קוריאה מאפיינים מיוחדים ואף דומים לישראל. מאז המלחמה, דרום קוריאה – כמו ישראל – מתמודדת עם איומים ביטחוניים דומים

1. גבולות נפיצים: חרף הפסקת האש, קרו מספר רב של תקריות צבאיות לאורך השנים בגבול המפורז: חילופי אש קבועים בגבול; חדירה מהגבול של חיילים, רחפנים ובלוני אשפה לדרום; גילוי מנהרות תת-קרקעיות בגבול, שנועדו לשמש את צפון קוריאה כדרך סודית להעברת כוחות צבאיים לדרום.
2. היעדר עומק אסטרטגי: אף שדרום קוריאה גדולה מישראל, בירתה סיאול, נמצאת רק 50 קילומטר מהגבול, ולכן היא חשופה לירי תותחים ולפלישת פתע בכל עת. איום זה מכריח את הצבא הדרומי, בדומה לצה"ל, להדוף כל איום צבאי בגבול, כדי למנוע פגיעה באזרחים וכיבוש עיר הבירה.
3. פעולות טרור: אין אזרח ישראלי שלא יודע את משמעות המילה טרור, אבל זוהי תכונה שבאופן מפתיע אנו חולקים עם האזרחים הדרום קוריאנים. במשך השנים צפון קוריאה תכננה והוציאה לפועל פעולות טרור נגד הדרום במטרה לערער את יציבותה. להלן כמה דוגמאות מפורסמות:
   פיצוץ טיסה 858 קוריאן אייר – בטיסה 858 מטען שהוטמן בידי סוכנים צפון־קוריאנים גרם להתרסקות המטוס ולמות כל הנוסעים.
   פיצוץ נמל התעופה גימפו – פצצה שהוטמנה על ידי סוכנים צפון קוריאנים, בנמל התעופה הבינלאומי של סיאול התפוצצה והרגה 5 אזרחים.
   הפשיטה על הבית הכחול – חוליית קומנדו צפון קוריאנית חדרה לסיאול וניסתה להתנקש בחיי הנשיא פארק צ'ונג-הי במעונו הרשמי. בקרבות שהתפתחו נהרגו עשרות חיילים ואזרחים דרום קוריאנים.

האיומים הביטחונים המשותפים לשתי המדינות יוצרים תרבות חופפת. כמו בישראל, בדרום קוריאה, הצבא הוא צבא העם וכל הגברים בטווח הגילאים 19-28 מחויבים להתגייס לשירות סדיר של בין 18-21 חודשים ואחר כך מחוייבים במילואים.

כמונו, גם דרום קוריאה משקיעה הון בפיתוח צבא טכנולוגי, חכם ומדויק. צבא זה מפצה על החיסרון הכמותי שלו ביתרון איכותי על אויביו. וכמונו, הם פיתחו תעשייה ביטחונית מקומית חזקה אשר מציידת את הצבא באמצעי לחימה חכמים ומדויקים המתאימים לצרכיה.

כמונו, גם דרום קוריאה משקיעה הון בפיתוח צבא טכנולוגי, חכם ומדויק, המפצה על החיסרון הכמותי שלו ביתרון איכותי על אויביו. וכמונו, הם פיתחו תעשייה ביטחונית מקומית חזקה, המציידת את הצבא באמצעי לחימה

לפיכך, קשה שלא לראות את הדמיון בתרבות האזרחית והצבאית בין שתי המדינות.

כידוע ישראל היא מדינה דמוקרטית בעלת שוק חופשי ותעשיית הייטק מהמובילות בעולם, וכך גם דרום קוריאה. היא דמוקרטית, חופשית וחלוצה בתחום ההייטק – חברות כמו "Samsung" ו"LG" הן רק חלק קטן ממה שיש לדרום קוריאה להציע.

כפי שאפשר לראות – בין המדינות יש הרבה מאפיינים ביטחוניים, תרבותיים וכלכליים משותפים. מאפיינים אלו יוצרים הבנה הדדית בין שתי המדינות, ומתוך ההבנה זאת צומחת ברית טבעית בין המדינות. 

לברית זו ביטויים שונים:

כלכלית – ישראל הינה שוק עיקרי של דרום קוריאה במזרח התיכון.

ביטחונית – מכירות נשק ואפילו תרומת נשק בין שתי המדינות במצב חירום.

דימוי ישראל – לישראל יש דימוי חיובי בקרב האוכלוסייה הקוריאנית, למרות דימויה הירוד בעולם.

אך מה לגבי שכנתה צפון קוריאה? האם היא ידידותית לישראל?

צפון קוריאה ויחסה לישראל

עד היום אין בין צפון קוריאה לישראל יחסים דיפלומטים רשמיים והן נחשבות עוינות, אבל למה?

לצפון קוריאה יש היסטוריה עשירה בתמיכה במדינות ובארגוני טרור העוינים לישראל. היא מוכרת נשק לחזבאללה וחמאס, ולא בכדי במערכה האחרונה בעזה ובלבנון נמצא כמות רבה של נשק צפון קוריאני, כגון: רובים, פגזים ורקטות. בנוסף היא מאמנת בשטחה פעילי טרור מארגונים אלו ומדריכה אותם כיצד לבנות מנהרות טרור בדגם הצפון קוריאני.

לצפון קוריאה יש היסטוריה עשירה בתמיכה במדינות ובארגוני טרור העוינים לישראל. היא מוכרת נשק לחזבאללה וחמאס, ולא בכדי במערכה האחרונה בעזה ובלבנון נמצא כמות רבה של נשק צפון קוריאני

אבל לא מדובר "רק" בעזרה לארגוני טרור. צפון קוריאה היא בעלת ברית של איראן, ולפי דיווחים היא מספקת לה נשק קונוונציונלי, ידע ביצור טילים בליסטים, ידע בפיתוח גרעין ומסייעת לה בבניית מתקנים תת קרקעיים.

אין ספק שההשפעה הצפון קוריאנית במזרח התיכון רעה לישראל, אך האם היא עושה זאת רק מאינטרס כספי?

לא פעם במהלך השנים צפון קוריאה נתפסה באמירות בעייתיות כנגד ישראל:

• ב־2017, לאחר דברי שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, נגד המנהיג קים ג'ונג און, משרד החוץ הצפון קוריאני איים על ישראל "לחשוב פעמיים על השלכות התנהגותה המרושעת", ואיימה עלייה בענישה "חסרת רחמים".
• במהלך הסלמות צבאיות באזורנו, צפון קוריאה דאגה לכנות בעקביות ובאובססיביות את ישראל "יישות סרטנית" והשוותה את פעולותינו בעזה ל"בית מטבחיים".
• וכאשר תקפנו את הגרעין באיראן, דאגה צפון קוריאה לגנות את מלחמת ההישרדות שלנו כ"מעשה תוקפנות מתועב", וכ"פשע בלתי נסלח נגד האנושות".

לדעתי, היחס העוין נובע מפערים עמוקים בין שתי המדינות. צפון קוריאה, בניגוד לישראל, היא מדינה אוטוקרטית וענייה עם מאפיינים של שוק סגור, המדכאת זכויות אדם ומתעללת באזרחיה. בנוסף לכך, צפון קוריאה היא מדינה אנטי-מערבית, הממצבת עצמה בציר ההתנגדות כנגד המערב, אשר ישראל מזוהה עמו. 

*  *  *

הטיול בדרום קוריאה הפתיע אותי וגרם לי להבין שאמנם צפון קוריאה איננה האיום המיידי ביותר לישראל – לתואר זה יש תור ארוך מאוד של שונאינו. אך בעולם הגלובלי של היום, ההולך וקטן מיום ליום, צפון קוריאה הופכת להיות איום אסטרטגי של ממש. היא תומכת צבאית במדינות אויב וארגוני טרור, מכפישה אותנו ומאיימת עלינו בכל הזדמנות.

בעולם הגלובלי של היום, ההולך וקטן מיום ליום, צפון קוריאה הופכת להיות איום אסטרטגי של ממש. היא תומכת צבאית במדינות אויב וארגוני טרור, מכפישה אותנו ומאיימת עלינו בכל הזדמנות

מבחינה מוסרית, בכך שהיא רומסת את עמה, היא נוגדת את הערכים הדמוקרטיים היהודיים והאנושיים אשר הם נר לרגלינו. בדרום קוריאה למדתי, שבעולם כה קטן ומקוטב, ישראל צריכה לעמוד עם דרום קוריאה, בדיוק כפי שדרום קוריאה עומדת עם ישראל.

לעמית האוזרמן יש אהבה ללא גבולות לנושאי היסטוריה ואקטואליה והוא רוצה להשפיע, ללמד וליצור שיח.