כתיבה ברורה, בגובה העיניים שמסבירה את מצב הדברים המוסלמי במזרח התיכון, תוך הבנה כיצד הקונפליקט הזה משפי על עמי האזור והעולם.
כל הכבוד לכותב, עמית האוזרמן. כל כתבה שלו נעימה לקריאה וקלה להבנה.
תודה עמית.

יפה בועז אלי הון משעמום תומכים כספית בטרור ובאלימות . כמו גם בקבוצות ספורט

הטרור האשכנזי של הlrA גם הוא נתמך עלידי מליארדרים איריים בארהב. לא פופולרי להאשים את הקפיטליזם …כדאי ללמוד את משנתו של סורוס .יש לו קבלות

הגורם העיקרי להצלחתם של היפנים במלחמת רוסיה-יפן, נקרא Jacob Schiff (שליחם של הרוטשילדים בבנק ההשקעות .Kuhn, Loeb & Co בניו-יורק) – שמימן כמחצית מסך ההוצאות של יפן על המלחמה.
הוא גם היה אחד המממנים של המהפכה הבולשביקית, ששולחה ברוסיה ע"י
ה-Pilgrims Society האנגלו-אמריקנית.
אותם גורמים בוול-סטריט + בריטניה ואירופה גם מימנו את עלייתו של היטלר לשילטון, ותיחמנו את צירופה של ארה"ב למלה"ע ה-2.
הכל משחק שחמט שבו אותם הגורמים מנהלים את שני הצדדים.
—Follow the Money—

הזכרת את המפלה שהנחיל הצי היפני לזה של הרוסים במלחמת רוס יפ
בחוברת תחת השם לקח הערבים ממפלתם תורגמו כמה מאמרים מערבית לעניין מפלתם בששת הימים .המאמר החשוב נכתב ברוח מרכסיסטית ומשוה הצלחת היהוד ב67 לזו של היפ מול הענק הרוסי בזכות עליונות טכנולוגית ותחמנות .את החוברת ערך הרכבי .
פחות מ40 שנה אחרי חטפה יפן מכה גרעינית והפכה לפציפיסטית
האם ישראל תהפוך אי פעם לפציפיסטית?

ודאי שההשוואה לגיטימית. זאת בדיוק הנקודה: צריך להשוות על בסיס העובדות האמיתיות, ולא על סמך הלוקשים שמוכרים לעם וללוחמים.
Robert B. Stinnett
DAY OF DECEIT: The Truth About FDR and Pearl Harbor
כתבה וראיון:
https://www.independent.org/article/2002/03/11/do-freedom-of-information-act-files-prove-fdr-had-foreknowledge-of-pearl-harbor/
הספר עצמו:
http://ia902802.us.archive.org/24/items/dayofdeceit/Day%20of%20deceit.pdf

אם אנלוגיה, אז מוטב לבחון גם את השונה:
1. ארה"ב נלחמה במעצמות רחוקות גיאוגרפית. לעומת זאת, שבעה מיליון יהודים לא יכולים לשלוט בלי שיוויון וצדק בשבעה מיליון ערבים בין הנהר לים, באזור מוסלמי, ולחלום על שקט.
וטרנספר לא מוסרי יביא לערעור האזור,
עד כדי מלחמת שמד ופירוק הסכמים ובריתות,
ודה לגיטימציה ובידוד מוחלט ופילוג והתרוששות. קידוש הכיבוש ודיכוי וקידוש אבנים ונדלן
על פני קדושת חיים ורדיפת שלום ואהבת הגר
מרתקים אוגדות שלמות לצבא האבטחה ליהודה וגרילה מדממת.
ומלחמת נצח והשמדת ערך במאות מיליארדים ועוד מאות מיליארדים תוספת תקציב לזרועות הבטחון משעבדים למיליטריזם
ושוחקים דמוקרטיה וחברה אזרחית
ויתרון כלכלי ושגשוג.
2. בראיה גיאופוליטית ואסטרטגית אזורית,
טבעת השמד האירנית, וגרורותיה החמושות אסטרטגית ופזורות באזור, לא ניתנת להשמדה בכוח בלבד.
אתגרים בסדר גודל זה מחייבים ריכוז מאמצים ולא התפשטות של עוד ק"מ אדמה ועוד מחוסל.
התמודדות מול מעצמת נפט סף גרעינית
עם טילים מלטים סייבר, ידע רכיבים ועתודה מדעית טכנולוגית גדולה,
עם עומק אסטרטגי כולל סיוע סיני רוסי קוראני,
וצבא של מיליון פלוס פרוקסים,
ויכולות טרור והשפעה ופיננסים,
בשטח פי 75 מישראל ואוכלוסיה גדולה פי כמה,
ונחישות ונכונות הקרבה,
מחייבת בריתות אזוריות ובינלאומיות והסדרה.
(ולהבדיל מארה"ב אז,
אין שום תסריט או מוסר שמאפשר לישראל לעסוק בהשמדה המונית ולהמשיך להתקיים בין האומות).
3. למלחמה הנוכחית יש מאפיינים של מלחמות ארה"ב בעירק אפגניסטן ויאטנם –
בהסתבכות האסטרטגית, בגרילה מדממת לשמחת מעצמות אויבות, בהתפשטות יתר ומעבר אחרי נקודת השיא של נצחונות טקטיים, והסתמכות יתר על צבא, והתרוששות ומשבר במעמד בינ"ל.
בעימות א-סימטרי אין ניצחון מוחלט צבאי.
כוח ועוד כוח לא מבטל קשר של אף עם לאדמתו,
לא מרסק כוחות נטמעים באוכלוסיה ומנהרות, ורמיסת הרשות והשתלטות על אדמות לא מביאים למצב תוצאתי של יציבות ובטחון.
4. כמו כן, גיוסי מילואים אגב השתמטות והסדר שירות חלקי ושחיתות לא מייצרים חברה מלוכדת,
ושוחקים את מעמד העובדים והמשכילים המשרתים עד קצה.
לביסוס הסכמות רחבות נחוצות בחירות אמת, לאחר חקירת אמת ואכיפת אחריות למחדלים וחדירה זרה, כמו גם שיוויון מלא בין אזרחים, וכיוב.
4. למדינה קטנה יש מגבלות כוח משאבים ולגיטימציה, בפרט אם החלטות מתקבלות בניגוד להיגיון דמוקרטי ושל צבא העם והגנה.
אמירות לגבי הקרבה ואחדות וצדק
עומדות ביחס לעובדות בנקודות הנ"ל,
ולא יתכנו לעת כפייה דתית,
מכונת השפעה שנאת חינם,
רמיסת אנשי מקצוע ישרים,
וכתישת המונים והרס רבתי והזזת אוכלוסיה ומניעת סיוע.
5. להבדיל מארהב הדמוקרטית,
שם יש הפרדת רשויות וכפיפות שלטון לחוק וחוקה והפרדת דת ממדינה,
ניסיונות לכפות פרקטיקות פשיסטיות תיאוקרטיות קלפטוקרטיות קקיסטוקרטיות ואוטוקרטיות מיליטריסטיות, והמנעות מהסדרה, הן קונספציה.

קודם כול, ההשוואה בין מחדל השביעי באוקטובר לבין פרל הארבור בהחלט לגיטימית, ראויה ועוסקת בעיקר לא ברמת הנסיבות, אלא בהיבט הטקטי-אסטרטגי: מה קובע את תוצאות המלחמה אחרי הפתעה קשה. פרל הארבור לא הוביל לניצחון יפני במלחמת העולם השנייה, בדיוק כפי שמתקפת השביעי באוקטובר אינה מבטיחה ניצחון לאויב. בסופו של דבר, מה שהכריע אז ויכריע היום ,כמו שכתבתי, הוא עמידות הציבור, נכונותו להילחם והיכולת הלאומית להתאושש.

לגבי הנסיבות עצמם: האמריקאים ידעו שהאמברגו והמתח עם יפן עלולים להוביל למלחמה, אבל ההערכה המודיעינית הייתה שהעימות יתחיל בדרום־מזרח אסיה: בפיליפינים, מלאיה או אינדונזיה.
לא היה בידיהם מודיעין מדויק או קונקרטי שמצביע על תקיפה בהוואי, ובוודאי לא על פרל הארבור עצמו. מה שאתה מציג כאן הן השערות שלא נתמכות במסמכים היסטוריים.

לגבי העברת הצי לפרל הארבור — יש לזה שתי סיבות ידועות ומוסכמות:

1. המים הרדודים בנמל נתפסו כאמצעי הגנה מפני טורפדות (טעות שהתבררה בדיעבד).
2. מהלך הרתעתי שנועד לשדר ליפן: "אנחנו קרובים, אנחנו עוקבים, ואל תנסו להתרחב עוד."

האמברגו הכלכלי על יפן נועד לדחוף אותה לתקוף את ארה"ב, כחלק מהתכנית לצרף את ארה"ב למלה"ע ה-2.
מודיעין הצי האמריקאי הביא מידע מוקדם ומדויק על המתקפה המתוכננת על פרל-הרבור, והמימשל של FDR הסתיר אותו במכוון.
גם העברת הצי הפסיפי מסן-דייגו לפרל-הרבור באמצע 1940 – היה כנראה חלק מהתכנית.
מישהו הישווה זאת ל"מחדל השבעה באוקטובר"? כן, כותב המאמר.