כשעומדים בראש הר הזיתים במזרח ירושלים, והשמש מאירה את מצבות האבן העתיקות ומנצנצת על גג כיפת הסלע, קל להעריך את המשמעות ההיסטורית של בית העלמין היהודי העתיק בעולם – וקל גם להבין כיצד מיקומו בלב מזרח ירושלים הופך אותו לחבית נפץ פוליטית ונפיצה.
המדרון המדורג – המשתרע מעבר לערוץ נחל קדרון, ממזרח לעיר העתיקה ולהר הבית, ומוקף בשכונות ערביות – נחשב למקום מנוחתם האחרונה של כ-150 אלף יהודים לאורך 3,000 שנה, בהם חכמים, נביאים ומנהיגים ציונים. כל חלקה, מצבה ומערה צופנת בחובה סיפורים וסודות.
בעיני ג'ף דאוב, יו"ר הוועד המנהל הישראלי של הוועד הבינלאומי להר הזיתים (ICHH), גוף הפועל לשיקום והגנה על בית העלמין, מדובר באוצר לאומי שרבים נוספים צריכים לבקר בו.
"מבחינתי, הר הזיתים הוא קודם כול חינוך", אמר דאוב, איש חינוך ופעיל פוליטי ותיק, לזמן ישראל במהלך סיור בהר. "המקום הזה הוא הפנתיאון של ההנהגה היהודית, הציונית והרבנית – מדריך לימודי שאין שני לו בהיסטוריה היהודית. אנחנו רוצים להביא לכאן יותר צעירים, תיירים, תלמידים וחיילים, כדי שילמדו עליו".
"המקום הזה הוא הפנתיאון של ההנהגה היהודית, הציונית והרבנית – מדריך לימודי שאין שני לו בהיסטוריה היהודית. אנחנו רוצים להביא לכאן יותר צעירים, תיירים, תלמידים וחיילים, כדי שילמדו עליו"
ארגון ה-ICHH הוקם בשנת 2010 בעקבות דוח חריף של מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, שקבע כי האתר מצוי במצב חמור של הזנחה, וסובל מ"וונדליזם ופעילות עבריינית".
![ג'ף דאוב, יו"ר הוועד המנהל הישראלי של הוועד הבינלאומי להר הזיתים (ICHH), בהר הזיתים, 17 בנובמבר 2025 (צילום: זאב שטוב)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/12/20251117-IMG_20251117_103545.jpg "ג'ף דאוב, יו"ר הוועד המנהל הישראלי של הוועד הבינלאומי להר הזיתים (ICHH), בהר הזיתים, 17 בנובמבר 2025 (צילום: זאב שטוב)")
ב-15 השנים האחרונות השקיע הארגון עבודה רבה בשיקום הר הזיתים ובחיזוק האבטחה בו. לאחרונה החל בעבודות להקמת מרכז מבקרים חדש בעלות של 25 מיליון שקל, שאמור להיפתח בסוף 2026.
למרות מיקומו השנוי במחלוקת, בסמוך למסגד בשכונת ראס אל-עמוד הערבית, דאוב מתעקש שמרכז המבקרים יהיה פרויקט א-פוליטי לחלוטין. עם זאת, לא כולם משוכנעים שאין מאחוריו מניעים נסתרים.
"מעבר לחינוך יהודי, אין כאן שום אג'נדה פוליטית. המסר של המרכז יותאם כך שינגיש למבקרים מכל הקשת הפוליטית את החלק החשוב הזה בסיפור היהודי", אמר דאוב.
מנגד, ארגונים כמו "עמק שווה", המתנגד למה שהוא רואה כפוליטיזציה של אתרים ארכאולוגיים במזרח ירושלים, רואים בבניין החדש חלק מאסטרטגיה ימנית רחבה יותר להעמקת השליטה היהודית בשכונות הערביות.
"המרכז החדש הוא עוד חלק בפאזל של אתרי תיירות בהובלת מתנחלים, שנועדו לקבע שליטה ישראלית באמצעות נוכחות יהודית מתמשכת. היוזמות הללו עלולות להוסיף ולפגוע בזכויות האדם בקהילות פלסטיניות"
"המרכז החדש הוא עוד חלק בפאזל של אתרי תיירות בהובלת מתנחלים, שנועדו לקבע שליטה ישראלית באמצעות נוכחות יהודית מתמשכת", מסר מנכ"ל "עמק שווה" אלון ארד לזמן ישראל. "היוזמות הללו עלולות להוסיף ולפגוע בזכויות האדם בקהילות פלסטיניות ולהחריף את המתיחות באזור".
היסטוריה של אליטות יהודיות
בית העלמין בהר הזיתים, המשתרע על פני כ-250 דונם, שוכן על רכס הררי באורך של כ-3.2 ק"מ, הנמשך מהר הצופים בצפון ועד הר המשחית בדרום – אתר המזוהה עם פולחן אלילים בתקופת בית המקדש הראשון. הרכס, המכונה גם הר הזיתים, משמש כקו פרשת מים המפריד בין ירושלים לבין מדבר יהודה שממזרח לה.
הטופוגרפיה של בית העלמין, המתנשאת מעל קבר זכריה ויד אבשלום, מורכבת מסלע גיר קירטוני, המתאים הרבה יותר לחציבת מערות קבורה מאשר לבנייה, ציין דאוב. סמיכותו של האתר לעיר ירושלים הקדומה הפכה אותו למיקום המתבקש לקבורת מתים, בשל האיסור הדתי לקבור בתוך העיר.
קדושתו של בית העלמין נשמרה גם אחרי חורבן בית המקדש השני בידי הרומאים בשנת 70 לספירה, ובמשך מאות שנים לאחר מכן נהגו יהודים לעלות להר הזיתים כדי להשקיף על חורבות המקום הקדוש ולהתאבל עליו.
לפי ההערכות, כ-38 אלף מצבות בבית העלמין הושחתו כאשר האזור עבר לשליטת ירדן בשנת 1948. אחרי שישראל כבשה את השטח בשנת 1967, רבות מהן זוהו בידי עבד סייד, שומר בית העלמין המיתולוגי ודור רביעי לחופרי קברים, שהיה בעל זיכרון צילומי והכיר כל אבן בשטח.
מבין כ-150 אלף היהודים הקבורים בהר, המפורסמים שבהם כוללים את ציוני קבריהם המשוערים של נביאי המקרא חגי, מלאכי, זכריה וחולדה; אליעזר בן יהודה; ש"י עגנון; מנחם בגין; והנרייטה סאלד
מבין כ-150 אלף היהודים הקבורים בהר, המפורסמים שבהם כוללים את ציוני קבריהם המשוערים של נביאי המקרא חגי, מלאכי, זכריה וחולדה; החכם בן המאה ה-18 חיים בן משה אבן עטר, המוכר בציבור על שם פירושו לתורה, "אור החיים"; הרב אברהם יצחק הכהן קוק; הרב יצחק הוטנר; "מחייה השפה העברית" אליעזר בן יהודה; חתן פרס נובל לספרות ש"י עגנון; ראש הממשלה מנחם בגין; ומייסדת ארגון "נשות הדסה", הנרייטה סאלד.
לדברי דאוב, קברו של "אור החיים" (1696–1743) הוא המבוקש ביותר, בשל הפופולריות של תורתו בקהילה החסידית. הקבר העתיק ביותר מיוחס על פי המסורת לבתו של פרעה המצרי שנישאה למלך שלמה המקראי לפני כ-3,000 שנה.
"אלה רק כמה מהכוכבים הגדולים, אבל גם למי שנחשבים דרג ב' ו-ג' יש סיפורים מדהימים", ציין דאוב.
זהו מועדון אקסקלוסיבי שלא כל אחד יכול להצטרף אליו. מחיר חלקת קבר הפונה אל העיר העתיקה – מה שדאוב מכנה "קבר עם נוף" – מגיע ליותר מ-50 אלף דולר למי שמתעקש להיקבר שם, בשל הביקוש הגבוה והמחסור במקום פנוי.
חלקות פחות נחשקות באזורים אחרים של בית העלמין עולות כ-20 אלף דולר. בניגוד להר המנוחות בגבעת שאול, בית העלמין המרכזי של ירושלים, כאן אין מתחמי קבורה בקומות.
מחיר חלקת קבר הפונה אל העיר העתיקה – מה שדאוב מכנה "קבר עם נוף" – מגיע ליותר מ-50 אלף דולר למי שמתעקש להיקבר שם, בשל הביקוש הגבוה והמחסור במקום פנוי
לדברי דאוב, כיום מתקיימות בהר הזיתים כ-400 לוויות בלבד בשנה.
סיפורים מן העבר
בית העלמין, הזרוע אינספור קברים החצובים באבן ירושלמית בהירה, טומן בחובו אוצר של סיפורים מרתקים, מעוררי השראה ולעיתים גם נשכחים.
בין הקבורים שם ניתן למצוא את חנה רחל ורברמאכר מלודמיר, האדמו"רית היחידה בתולדות החסידות; את סבתו של מלך אנגליה צ'רלס, הנסיכה אליס מבטנברג, ש"יד ושם" הכיר בה כחסידת אומות עולם על הצלת יהודים בשואה, ושגופתה הועברה בשנת 1988 לקריפטה בגת שמנים – הגן שבו, לפי המסורת הנוצרית, נעצר ישו; ואת וורדר קרסון, גר צדק אמיד ששימש תקופה קצרה ב-1844 כקונסול האמריקאי הראשון בירושלים, וקבור לצד איל העסקים והפילנתרופ שלדון אדלסון, על מצוק ציורי הצופה אל הר הבית.
מערת קבורה תת-קרקעית, שלפי המסורת טמונים בה שרידיהם של חגי, זכריה ומלאכי – נביאים יהודים מתקופת המקרא לפני כ-2,500 שנה – נמצאת בשטח שבשליטת הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית, ומתוחזקת בידי נזיר בשם ירמיה. בעומדו במערה הקרירה והחשוכה הוא מדריך מבקרים ומסביר על המבנה ועל תולדות הקבר העתיק.
הרגישות הבינלאומית האופפת את המקום ניכרה, לדברי דאוב, כאשר שיפוץ שערכה הכנסייה לאחרונה למעקות לאורך גרם המדרגות היורד למערה, שעוטרו בצלבים, כמעט גרם לתקרית דיפלומטית.
הרגישות הבינלאומית האופפת את המקום ניכרה, לדברי דאוב, כאשר שיפוץ שערכה הכנסייה לאחרונה למעקות לאורך גרם המדרגות היורד למערה, שעוטרו בצלבים, כמעט גרם לתקרית דיפלומטית
דרומה יותר, חלקה בהר מוקדשת ל-228 חיילים שנפלו בקרבות על ירושלים במלחמת העצמאות ב-1948. המכנה המשותף שלהם, אמר דאוב, הוא שכולם היו "חיילים בודדים" שאיבדו את כל משפחותיהם בשואה לפני שהגיעו לישראל ו"דחפו להם רובה ליד".
אנדרטה נוספת בקרבת מקום מנציחה את זכר תושבי הרובע היהודי שנפלו במלחמת השחרור. במקום אחר, גבוה יותר, נטמנה קבוצת נקברים שהוצאה מבית העלמין בגוש קטיף והובאה לקבורה מחדש לאחר ההתנתקות מרצועת עזה ב-2005.
כל אחד מתתי-האזורים נמצא באחריות חברה קדישא אחרת, וניתן להבחין בהבדלים ברמת התחזוקה, הנובעים מתקציב, זמן ועניין. החלקות שבהן קבורים מנהיגים ציונים נוטות להיות מטופחות יותר
כל אחד מתתי-האזורים נמצא באחריות חברה קדישא אחרת, וניתן להבחין בהבדלים ברמת התחזוקה, הנובעים מתקציב, זמן ועניין. החלקות שבהן קבורים מנהיגים ציונים נוטות להיות מטופחות יותר, ציין דאוב, בעוד שהאזורים המוזנחים ביותר, מתחת לכנסיית דומינוס פלוויט, מכוסים עשבים שוטים.
לדברי דאוב, קברה של הנרייטה סאלד, המוקף שיחי רוזמרין, טופל באופן אישי בידי איש התחזוקה עבד סייד, בעקבות הבטחה שאביו נתן לה בשנות ה-40, עד שנפטר לפני כמה שנים. נכדו ממשיך כעת את מסורת המשפחה, ולעיתים ניתן למצוא אותו יושב ליד עץ הזית הסמוך לקברה של סאלד, במקום שבו נהג סבו לנוח.
עמותת "עיר דוד" מחזיקה מאגר נתונים המונה את שמותיהם של עשרות אלפי הקבורים בהר הזיתים, אך המערכת קשה להתמצאות, אמר דאוב. הוא מקווה שמיזם עתידי של ה-ICHH ייצור אתר נגיש, שיאפשר גישה נוחה לשמות ולסיפורים גם ברשת.
מקום לכל העמים?
סיפורו של הר הזיתים חורג מגבולות ההיסטוריה היהודית.
הרכס ההררי, המוזכר פעמים רבות בברית החדשה, קיבל משמעות אצל נוצרים כמקום שבו ישו, לפי המסורת, לימד את תלמידיו, ולפי ספר מעשי השליחים עלה השמיימה. האזור סביב גת שמנים נחשב לאחד המקומות הקדושים ביותר בעולם הנוצרי, ורבים מהנוצרים והיהודים עדיין מאמינים שעידן המשיח יתחיל מפסגת ההר.
כיום שוכנות בהר הזיתים יותר מתריסר כנסיות, בהן כנסיית "כל העמים" היפה עם חזיתה המרשימה ועמודיה, וכנסיית מריה מגדלנה הרוסית-אורתודוקסית, עם כיפות הזהב בצורת בצל. עד היום, גם כאשר נזירים ונזירות מתפללים וקוטפים זיתים, מתעוררים לעיתים קרובות עימותים בין המדינה לבין הכנסייה הקתולית – מחזיקת הקרקעות הגדולה ביותר בירושלים – במיוחד בכל הנוגע לזכויות קניין, היתרי שיפוץ ושליטה בדרכי גישה.
בתוך כך, הר הזיתים של ימינו משתרע על פני חלק ניכר ממזרח ירושלים, שבה מתגוררים לפי ההערכות כ-350 אלף פלסטינים וכמה אלפי יהודים.
ניסיונות של מתנחלים מהימין להקים מובלעות יהודיות בשכונות פלסטיניות צפופות כמו ראס אל-עמוד וסילואן (כפר השילוח), נתקלו לא פעם בהתנגדות עזה של התושבים המקומיים.
ניסיונות של מתנחלים מהימין להקים מובלעות יהודיות בשכונות פלסטיניות צפופות כמו ראס אל-עמוד וסילואן (כפר השילוח), נתקלו לא פעם בהתנגדות עזה של התושבים המקומיים
במבט מטה אל ראס אל-עמוד מפסגת הר הזיתים, מצביע דאוב על מתחם המגורים "מעלה הזיתים", שנבנה ב-2003 וכיום מתגוררות בו יותר מ-200 משפחות יהודיות. בקרבת מקום נמצא מבנה מלבני גדול המכונה "מעלות דוד", שבו מתגוררות 40 משפחות יהודיות. אם מביטים לכיוון השני, אפשר לראות מבנה בשם "בית החושן" שבו מתגוררות תשע משפחות, ולצידו דגל ישראל ענק.
ה-ICHH אינו מעורב ישירות בקהילות הללו, הבהיר דאוב, אם כי קיים שיתוף פעולה בנושאים שונים.
דיירי הבניינים הללו, המוגנים מפני הטרדות ובקבוקי תבערה מזדמנים באמצעות חומות גבוהות וסידורי אבטחה קפדניים, נוטים להאמין שנוכחותם מחזקת את מעמדה האסטרטגי של ישראל במזרח ירושלים. אחרים, עם זאת, רואים בהם פרובוקציה מיותרת שפוגעת ביחסי יהודים-ערבים.
תושבי ראס אל-עמוד התלוננו כי מצלמות אבטחה וסיורים חדשים סביב בית העלמין חודרים לפרטיותם בסמטאות המגורים, בעוד שמשפחות יהודיות המתגוררות במעלה הזיתים מתארות מקרים של השלכת בקבוקי תבערה על בתיהן מגגות סמוכים.
אפילו השאלה הפשוטה כיצד אוטובוסי תיירים מגיעים לבית העלמין הציתה מחלוקות: תושבים פלסטינים מתנגדים לכך שאוטובוסים יעמדו ברחובות צרים, בעוד שמדריכים יהודים דורשים נתיבי גישה בטוחים יותר.
אפילו השאלה הפשוטה כיצד אוטובוסי תיירים מגיעים לבית העלמין הציתה מחלוקות: תושבים פלסטינים מתנגדים לכך שאוטובוסים יעמדו ברחובות צרים, בעוד שמדריכים יהודים דורשים נתיבי גישה בטוחים יותר
"במשך יותר מ-30 שנה, ארגונים ימניים פועלים ליישב יהודים בבתים באזורים הללו", הסביר אביב טטרסקי, חוקר בארגון "עיר עמים", העוקב אחר הפעילות הישראלית במזרח ירושלים.
"האסטרטגיה הזו הוכיחה את עצמה כלא מוצלחת, משום שיש שם כל כך הרבה פלסטינים ואין לאן להתרחב, והשתלטות על בתים היא תהליך איטי ויקר. אבל הם ממשיכים להתמקד בשליטה יהודית, למרות שמדובר בשכונות פלסטיניות".
"עיר עמים", כמו "עמק שווה", טוען זה שנים שאתרי מורשת בירושלים משמשים כלי פוליטי שיכול לשנות את הגישה למרחבים ציבוריים מבלי להזדקק לרכישת קרקעות. יוזמות תיירותיות כמו מרכז המבקרים בהר הזיתים משרתות את מטרותיהם בצורה יעילה יותר מאשר אכלוס בתים, אמר טטרסקי, משום שהשפעתן רחבה הרבה יותר.
"מספר האנשים שיכולים לבקר כאן גדול בהרבה ממספר האנשים שיכולים לגור באזורים האלה, וכך אפשר להגיע גם למי שאינם מזוהים אידאולוגית עם התנועה", אמר טטרסקי.
"מספר האנשים שיכולים לבקר כאן גדול בהרבה ממספר האנשים שיכולים לגור באזורים האלה, וכך אפשר להגיע גם למי שאינם מזוהים אידאולוגית עם התנועה"
לנקות את השטח
על רקע פוליטי מתוח זה, בית העלמין בהר הזיתים התדרדר במשך שנים למצב של הזנחה מצד כוחות הביטחון, הממשלה והעירייה.
עד שישראל כבשה את מזרח ירושלים מידי ירדן ב-1967, בית העלמין העתיק חולל באופן חמור. אף שחלק מעבודות השיקום בוצעו על ידי המדינה זמן קצר לאחר המלחמה, האזור נזנח במידה רבה לנוכח העדר הוודאות הפוליטית המתמשכת לגבי עתידו.
עד שמבקר המדינה פרסם במאי 2010 את הדוח על מצבו העגום של האתר, הוא הפך ל"אתר להשלכת פסולת בניין, מעבר לחמורים, מגרש כדורגל לצעירים ערבים ושוק לסמים והברחות, [מקום שבו] ונדליסטים חיללו דרך קבע קברים והשחיתו מצבות, ומתאבלים ומתפללים נרגמו באבנים לעיתים קרובות", כך לפי דוח שפורסם ב-2018.
פרסום הדוח הוביל את איש העסקים היהודי-אמריקאי אייב לובינסקי ואת אחיו מנחם להקים את ה-ICHH, בתמיכתם של כמה ממנהיגי הקהילה היהודית. לדברי הארגון, כבר בשנת הפעילות הראשונה הותקנו סביב בית העלמין כ-175 מצלמות אבטחה שנוטרו על ידי חברת אבטחה פרטית, והחלה עבודת שיקום של אלפי קברים.
עם הזמן התרחבה פעילות ה-ICHH, וכיום פועלות במקום 230 מצלמות המנוטרות סביב השעון בידי מאבטחים היושבים במבנה זמני, לצד גדרות, תאורה וסיירים סמויים הפועלים לאיתור ונדליסטים ועבריינים. לפי החלטת ממשלה משנת 2012, תיאום האבטחה בבית העלמין נעשה באמצעות משרד הבינוי והשיכון ולא באמצעות המשטרה, ציין דובר המשרד.
"הפעלנו כל שיטה שעמדה לרשותנו כדי להשליט סדר במקום, מה שהוביל למהפך כמעט מוחלט במצב הביטחון כאן", אמר דאוב. "בשלב מסוים התחלנו לעבוד עם ראש חמולה ערבית בולטת באזור כדי לוודא שאנשים מבינים שלא מבצעים ונדליזם, וזה עשה פלאים".
"הפעלנו כל שיטה שעמדה לרשותנו כדי להשליט סדר במקום, מה שהוביל למהפך כמעט מוחלט במצב הביטחון כאן. בשלב מסוים התחלנו לעבוד עם ראש חמולה ערבית בולטת באזור וזה עשה פלאים"
לדברי דאוב, מאז 2018 לא אירע בבית העלמין אירוע ונדליזם משמעותי. הוא ציין כי ה-ICHH מצפה למענק בסך 6 מיליון שקל לשדרוג מערך המצלמות בעתיד הקרוב.
אם תבנו, הם יבואו
מרכז המבקרים והחינוך החדש למרגלות הר הזיתים מעלה מדרגה את פעילות ה-ICHH בהר.
המרכז, הנבנה בסמוך למסגד ראס אל-עמוד ברחוב יריחו, ישתרע על פני כ-2,100 מ"ר ובנייתו צפויה להסתיים בדצמבר 2026, עם פתיחה לציבור בפברואר 2027, לפי תוכניות הארגון.
התוכנית, שיזמה הרשות לפיתוח ירושלים, הוגשה לאישור ב-2017, והסכם בין העירייה לבין ה-ICHH נחתם ב-2022.
דאוב אמר כי מימון המרכז, בעלות של 25 מיליון שקל, מתחלק שווה בשווה – 50% ממקורות ממשלתיים ו-50% מתורמים פרטיים. הוא הסביר כי הפרויקט מוצג לתורמים כמיזם משותף של מדינת ישראל ויהדות התפוצות, שמטרתו ליצור מרכז לחינוך, ביטחון ואירועים בבית העלמין הבינלאומי של העם היהודי.
לטענת ה-ICHH, המרכז נועד לשמש מוקד א-פוליטי ליוזמות חינוכיות, יארח קבוצות סיור ויפתח כלים טכנולוגיים, כולל תוכניות מציאות רבודה, כדי להעמיק את ההבנה ההיסטורית.
לטענת ה-ICHH, המרכז נועד לשמש מוקד א-פוליטי ליוזמות חינוכיות, יארח קבוצות סיור ויפתח כלים טכנולוגיים, כולל תוכניות מציאות רבודה, כדי להעמיק את ההבנה ההיסטורית
"תארו לעצמכם שאפשר פשוט להרים את הטלפון ולקבל הסבר על הקבר שניצב מולכם", אמר דאוב. "אנחנו מקווים להגיע לשם יום אחד".
המרכז החדש, שיוקם סמוך לקברו של ראש הממשלה לשעבר מנחים בגין בחלקו התחתון של בית העלמין, יכלול ספריית מחקר, כיתות לימוד, בית כנסת, גנים ואמפיתיאטרון על הגג הפונה ישירות אל כיפת הזהב שבהר הבית. נוסף על כך, 10% משטח הבניין בן שתי הקומות יוקדש להקמת תחנת המשטרה הקבועה הראשונה באזור.
"גילינו שלתורמים אכפת מביטחון יותר מכל דבר אחר, וזה עזר למזער את ההתנגדות", אמר דאוב.
ה-ICHH מקווה שהמרכז יסייע להפוך את האזור כולו לבטוח הרבה יותר לביקורי יהודים, וימשוך עוד ועוד מבקרים ככל שתדמית המקום תשתפר. גם קווי התחבורה הציבורית להר הזיתים, שכיום אינם תכופים ואינם אמינים, יצטרכו להשתפר, הוסיף דאוב.
מתנגדי הפרויקט אומרים שכך מתכננים פעילים "לחדור" אל תוך השכונות הערביות.
"רק באגן ההיסטורי של ירושלים אפשר למתג מחדש תחנת משטרה, סוכנים סמויים ומצלמות מעקב כ'מרכז מורשת'. המרכז החדש הוא חלק מתוכניתה של הממשלה להרחיב פרויקטים של מתנחלים שם"
"רק באגן ההיסטורי של ירושלים אפשר למתג מחדש תחנת משטרה, סוכנים סמויים ומצלמות מעקב כ'מרכז מורשת'", טען ארגון "עמק שווה" בהודעה. "המרכז החדש הוא חלק מתוכניתה של הממשלה להרחיב פרויקטים של מתנחלים שם".
אבל רבים, כמו דאוב, מאמינים שהר הזיתים הוא אוצר לאומי שערכו האסטרטגי וההיסטורי מתעלה מעל הפוליטיקה המקומית.
"אנחנו מדברים על הפנתיאון הגדול ביותר של ההנהגה היהודית בעולם, בית עלמין חי שמספר סיפור של גדוּלה מתקופת הנביאים ועד היום", אמר דאוב. "אין מקום טוב יותר להכין את הצעירים שלנו להיות מנהיגי העתיד".
"אנחנו מדברים על הפנתיאון הגדול ביותר של ההנהגה היהודית בעולם, בית עלמין חי שמספר סיפור של גדוּלה מתקופת הנביאים ועד היום. אין מקום טוב יותר להכין את הצעירים שלנו להיות מנהיגי העתיד"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו