שמונה זוגות עיניים ממוקדים במורה שלהם, בזמן שהוא זורק על השולחן קוביות קרטון עם אותיות בעברית. כפות ידיים קטנות נשלחות לאוויר זמן קצר לאחר שהקובייה נוחתת, והילדים בכיתה ו' נאבקים מי יענה על שאלת אוצר המילים.
ברוכים הבאים לשיעור עברית באקדמיה לעברית בהארלם (Harlem Hebrew Academy) בניו יורק, בית ספר דו-לשוני חילוני בזיכיון (במימון ממשלתי וניהול עצמאי), שבו ילדים מכל הרקעים שוקעים בעברית מודרנית.
מספר הסטודנטים הלומדים עברית באוניברסיטאות בארצות הברית נמצא בירידה, ובבית הספר מקווים כי בוגריו ימשיכו ללמוד את השפה בהמשך הדרך.
"אנחנו יודעים שאם תלמידים עוזבים אותנו עם רמה מסוימת של עברית, יש יותר סיכוי שהם יחזרו ללמוד אותה", אומרת ולרי קייטינה, מנהלת קשרי חוץ של העמותה המנהלת את בית הספר, כמו גם 14 בתי ספר דומים בארצות הברית.
צניחה בביקוש
על פי דוח של איגוד השפות המודרניות, הרישום ללימודי עברית מודרנית באוניברסיטאות בארה"ב ירד ב-17.6% בין 2013 ל-2016, בזמן שעברית תנ"כית ירדה ב-24%. באותה תקופה נרשמה ירידה של 9% בלימודי שפות זרות בסך הכל.
"נשבר לי הלב לראות את הנתונים האלו", אומרת נעמי סוקולף, מרצה לעברית באוניברסיטת וושינגטון. "יש לנו שפה שהוחייתה לפני 100 שנים, בערך, ובאותה תקופה היה שגשוג בכתיבה וספרות ותרבות", היא אומרת.
"לימוד עברית הוא חיוני עבור יחסי ישראל-ארצות הברית, משום שסטודנטים שלומדים עברית לומדים מקרוב את התרבות ורואים שהיא דינמית ומהנה, בניגוד למי שרואה רק את הבעיות הפוליטיות והחברתיות", מוסיפה סוקולוף.
לדבריה, לימוד עברית – או כל שפה זרה אחרת, לצורך העניין – מציע הרבה יתרונות קוגניטיביים, במיוחד כאשר תלמידים מתחילים בגיל מוקדם.
ובתי ספר דו-שפתיים כמו האקדמיה בהארלם יכולים לעזור בכך.
"לימוד עברית הוא חיוני עבור יחסי ישראל-ארה"ב, משום שסטודנטים שלומדים עברית לומדים מקרוב את התרבות ורואים שהיא דינמית ומהנה, בניגוד למי שרואה רק את הבעיות הפוליטיות והחברתיות"
כאשר תלמידים עטופים כל כך בעברית במשך זמן רב בבית הספר היסודי וחטיבת הביניים, יש סיכוי שיחזרו בעתיד ללימודים מובנים, אפילו אם ייקחו הפסקה בדרך, אומרת שירי גורן, מנהלת תכנית לימודי עברית מודרנית באוניברסיטת ייל.
רבים מהסטודנטים של גורן למדו עברית לפני שהגיעו לייל, וחלק גדול מהתלמידים במחלקה שלה עשה זאת על בסיס יומי עד לכיתה ט'.
חיים את השפה
בבית הספר בהארלם עברית שזורה בכל המקצועות – מלבד לימודי אנגלית. זו גם השפה העיקרית המדוברת בין התלמידים במהלך ארוחת הצהריים וההפסקה.
"כדי ללמוד שפה – צריך לחיות את השפה. לכל הפחות יש לילדים האלו בסיס עליו הם יכולים לבנות. יש להם מערכת יחסים כלפי ישראל וכלפי העולם הרחב", אומרת קייטינה, כשהיא עומדת בפתח אולם הספורט של בית הספר.
בתוך האולם, שלטים של קבוצות ספורט ישראליות תלויים על הקירות הצבועים בכחול חיוור ונעלי ספורט משמיעות קולות חריקה על רצפת הפרקט.
כשלושים ילדים בני עשר צועקים וצוחקים. מורה לחינוך גופני סופר לאחור בעברית והתלמידים מסתדרים בשלוש שורות מסודרות, מוכנים לחזור לכיתה.
חלק מהמשימה של בית הספר היא לעזור ביצירת תלמידים עם מחשבה גלובלית כמו כריסטיאן לה-פונטנט, 13, שאומר כי הוא ימשיך עם לימודי שפה זרה בקולג'.
לה-פונטנט שדובר צרפתית, קריאולית ואנגלית באופן שוטף, הוא תלמיד כיתה ח' בבית הספר. נכון לעכשיו, הוא נהנה ללמד את המשפחה שלו מילים בעברית.
הוא גם מצפה בקוצר רוח לטיול לישראל באביב הקרוב עם חבריו לכיתה. שם הוא יוכל לתרגל את העברית שלו בסיטואציה הרבה פחות מובנית, כמו בקניות בשוק.
למרות גילו הצעיר, לה-פונטנט כבר חושב האם ילמד עברית כשיגיע לקולג'. "זה תלוי עד כמה רלוונטי זה יישאר עבורי. אם אני יכול להמשיך ליישם את מה שלמדתי עד כה בקולג', אז ללמוד את זה נשמע כמו רעיון טוב", הוא אמר.
קייטינה, ושאר המורות והמורים, מודעים לרצון של התלמידים לרכוש מיומנויות שפה ברמה מספיק גבוהה בשביל שימוש פרקטי במהלך חייהם. כדי להשיג את זה, בתי ספר כמו זה בהארלם צריכים לגרום לשפה "להידבק".
אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות תכנית בוגרים של בית הספר, שהושקה לאחרונה, השואפת לשמור על קשר עם התלמידים הרבה אחרי סיום לימודיהם.
יאיר ויינשטיין, בן 12, לו אח קטן ואחות קטנה ממנו בבית הספר, יסיים את בית הספר באביב הקרוב. הוא מתכנן להיות אחד מהתלמידים הראשונים שישתתפו בתכנית הבוגרים, שתספק לו דרך להחזיר לקהילה באמצעות התנדבות, במקביל לשמירה על עוגן לשפה באמצעות שיעורי אונליין בעברית וביקורים בחוגים.
"אני מקשיב למוזיקה ישראלית, וכשאני צועק על האח הקטן שלי או אחותי הקטנה, אני עושה את זה בעברית. אני גם מבלה כל קיץ בישראל, שם אני נאלץ לדבר עברית במשך חודשיים מהחיים שלי", הוא אומר.
משום שויינשטיין מחשיב את עצמו בתור דובר עברית שוטפת, הוא אומר שהוא לא בטוח שילמד עברית בקולג'. נכון לעכשיו, הוא רוצה ללמוד יפנית.
לא תרופת פלא
כיום, בתי ספר בזיכיון לא משמשים בתור תרופת פלא לכמות הנרשמים הנמוכה ברמת האוניברסיטה, אך סוקולוף אומרת כי תכניות דו-שפתית כמו זו הנלמדת בהארלם הן צעד טוב שיעזור לשנות את המגמה.
"ראיתי כמה תוצאות נהדרות מבתי ספר בזיכיון, למשל, ילדים ששרו באופן יפהפה בעברית ותפסו את השפה מאוד בטבעיות", מספרת סוקולוף.
"אני מקשיב למוזיקה ישראלית, וכשאני צועק על האח הקטן שלי או אחותי הקטנה, אני עושה את זה בעברית. אני גם מבלה כל קיץ בישראל, שם אני נאלץ לדבר עברית במשך חודשיים מהחיים שלי", אומר יאיר (12)
אך ללא קשר לתועלת של התכנית, אין משהו שיכול להחליף את שיעורי השפה ברמת האוניברסיטה. "אני עדיין מאמינה לחלוטין, בכל זאת, כי לימוד בקולג' יכול לעשות אימפקט גדול, משום שהוא מלמד את הסטודנטים בזמן בחייהם בו הם בוחרים את המסלול שלהם בתור מבוגרים", אומרת סוקולוף.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו