הנשיא יצחק הרצוג אמר בנאומו בפורום הכלכלי בדאבוס שלמשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו יש השפעה שלילית על המדינה, ולכן צריך למצוא פתרונות. הוא חזר על דעתו שצריך היה להגיע להסדר טיעון בתיק. הוא הדגיש שהוא פועל לפי הכללים וההליך.

זה עורר, שוב, סערה תקשורתית בארצנו הקטנה. אבל זה הזכיר לי את הסערה הקודמת בנושא משפטו של נתניהו.

ראש הממשלה נסע לפלורידה להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. זוכרים? במהלך הביקור נערכה מסיבת עיתונאים. טראמפ אפשר לשאול הרבה שאלות. אחת השאלות הופנתה אליו על ידי יעקב ברדוגו – הכתב, מגיש, פרשן של ערוץ 14. השאלה הכי חשובה של ערוץ 14 לנשיא המעצמה החזקה ביותר בעולם הייתה מה קורה עם החנינה של נתניהו. טראמפ ענה משהו והוסיף שהוא שוחח עם הנשיא הרצוג לאחרונה על הנושא.

זוכרים את הסערה הקודמת בעניין משפט נתניהו? כשהשאלה הכי חשובה של ערוץ 14 לנשיא המעצמה החזקה בעולם, בעת פגישתו עם ראש ממשלת ישראל, הייתה מה קורה עם חנינת נתניהו

לשכת נשיא המדינה הוציאה במהירות הכחשה לנקודה זו. לא התנהלה שיחה בין הרצוג לטראמפ על הנושא. לאחר מכן התברר שכנראה הייתה שיחה של מישהו מהצוות של טראמפ עם מישהו מהצוות של הרצוג. שיחה שבה, כך לפי התקשורת, הסביר הישראלי לאמריקאי את התהליך שעל הבקשה לעבור ולמה זה ייקח זמן. כלומר בירוקרטיה, חוקים, טפסים, ודברים מהסוג שמדינות נוהגות לעשות כשהן לא מנוהלות על ידי קוסמים או אילי נדלן כתומים.

בערוץ 14 התייחסו באחת התוכניות להכחשה של נשיא המדינה. אבל ההתייחסות לא הייתה לשאלה האם הייתה שיחה או לא, אלא למהירות התגובה של בית הנשיא. הם הכריזו שזריזות התגובה נובעת מפחד. הרצוג מפחד ממפגיני קפלן. לידיעת ערוץ 14 – כבר המון זמן לא הייתה הפגנה בקפלן, אבל אם הם מתעקשים תמיד אפשר לארגן משהו סמלי, אולי עם שלט או שניים.

הפנל בערוץ 14 הוסיף והציע שהרצוג מפחד מהשמאלנים כי יש להם משהו עליו. כלומר יש עליו לכלוך שבעזרתו השמאלנים האפלים סוחטים אותו. רק ככה, כך הוסבר לצופים, אפשר להבין למה הוא הזדרז להכחיש שיחה שכנראה לא באמת התקיימה בינו לבין טראמפ.

עד כאן זו נראית כמו הזיה מטעם ערוץ 14. רגע, זו אכן הזיה של ערוץ 14. אבל למזלנו אפשר ללמוד ממנה משהו חינוכי. אלה בדיוק אותן טענות שעולות בהפגנות נגד החנינה של נתניהו, רק מהצד השני.

בערוץ 14 התייחסו להכחשת הרצוג – לא לשאלה אם התקיימה שיחה בינו לבין טראמפ או לא, אלא למהירות התגובה של בית הנשיא. לטענת הערוץ – זריזות התגובה נובעת מפחד של הרצוג ממפגיני קפלן

יש בציבור שמתנגד לחנינה אלו שטוענים שהרצוג שוקל אותה בגלל שלנתניהו יש תיקייה סודית על הרצוג ובעזרתה הוא סוחט את הנשיא. לחלופין מועלית התיאוריה שמינוי הרצוג לנשיא היה חלק מדיל של מינוי תמורת חנינה. אותו סרט מצויר, רק עם שפן וגזר אחרים.

קל לראות שטיעוני הסחיטה משני הצדדים הם תמונת מראה מושלמת. ולכן ההיגיון הבריא מכתיב שהם מנטרלים זה את זה ולא אמור להישאר מהם כלום. השמאלנים לא סוחטים את הרצוג וגם לא נתניהו. אבל כאן נכנס המדע לקלקל את המסיבה, או להציל אותה, תלוי בטעם. הדמיון הוא בצורה של הסיפור, לא בהכרח בעובדות, בהיקפים או באחריות.

בני אדם אינם מחשבים. המוח שלנו בנוי לזהות דפוסים, לחפש כוונה, ולחבר נקודות גם כשאין ביניהן קו. זה מנגנון הישרדותי מצוין בסוואנה ופחות מוצלח בטוויטר. כשאנחנו נתקלים באירוע מורכב ולא לגמרי ברור, אנחנו מחפשים סיפור. עדיף סיפור עם נבלים, סודות וחדרים אפלים. סיפור שבו הכול מסתדר. המציאות, לעומת זאת, נוטה להיות עמומה, משעממת ומלאה בפקידים. והכי חשוב, הסיפור חייב להתאים לתמונת המציאות שכבר יש לנו במוח.

כאן נכנסת החשיבה המוטה. כשאדם כבר בחר מחנה, המוח שלו עובד שעות נוספות כדי להוכיח שהוא צדק מלכתחילה. אותה תגובה מהירה של בית הנשיא נתפסת כהוכחה לפחד מוחלט מצד אחד, וכהוכחה לסחיטה מתוחכמת מצד שני. העובדות לא משתנות, רק הסיפור משתנה, והוא משתנה בהתאם למה שנוח לנו להאמין.

כשאנחנו נתקלים באירוע מורכב ולא לגמרי ברור, אנחנו מחפשים סיפור. עדיף סיפור עם נבלים, סודות וחדרים אפלים. סיפור שבו הכול מסתדר. המציאות, לעומת זאת, נוטה להיות עמומה, משעממת ומלאה בפקידים

ועכשיו לסטטיסטיקה. עקומה נורמלית היא דרך לתאר איך נתונים מתפלגים בעולם האמיתי. רוב הנתונים נמצאים במרכז. מעט מאוד נמצאים בקצוות. רוב האנשים בגובה ממוצע. מעט מאוד נמוכים מאוד או גבוהים מאוד. זה נכון לגבי גובה, משקל, ציונים במבחן, וגם לגבי הסברים לאירועים פוליטיים.

במרכז העקומה נמצאים ההסברים הסבירים. חוסר תיאום בין לשכות. רצון לעצור שמועה בזמן. בירוקרטיה איטית. זה משעמם, ולכן זה גם נפוץ. בקצוות העקומה נמצאים ההסברים הדרמטיים. סחיטה. תיקיות סודיות. דילים אפלים. כדי שהם יהיו נכונים צריך שיותר מדי דברים לא סבירים יקרו בלי שאף אחד יפלוט מילה. זה אפשרי תיאורטית, אבל נדיר מאוד.

הטענות שנשמעות גם בערוץ 14 וגם בהפגנות נגד החנינה יושבות בדיוק שם. רחוק מהמרכז. בזנבות של העקומה. מעניין לגלות שהן גם סימטריות. זנב ימין וזנב שמאל. סיפורים שונים, מבנה זהה. וכששני קצוות צורחים זה על זה בטענות קיצוניות והפוכות, זה לא סימן לכך שאחת מהן בהכרח נכונה. להפך. זה סימן חזק לכך שהאמת נמצאת אי שם באמצע, במקום השקט, האפור, והמאוד לא טלוויזיוני.

המרכז תמיד סובל מיחסי ציבור גרועים. הוא לא מספק ריגוש. הוא לא נותן תחושת צדק מוחלט. הוא מלא במילים כמו כנראה, מורכב, אין מספיק מידע. אבל סטטיסטית, זה בדיוק המקום שבו המציאות נוטה לשהות רוב הזמן. לא צריך לבלבל את המציאות הזו עם מפלגות המתחבאות במרכז כי אין להן באמת אידאולוגיה ולכן נמצאות מתחת לאחוז החסימה ביחד עם מפלגות משיחיות.

ולכן, כשנשיא ארצות הברית זורק הערת אגב במסיבת עיתונאים, כשבית הנשיא ממהר להכחיש, וכששני מחנות מנוגדים מיד מסיקים שמדובר בסחיטה אפלה, אפשר להניח בסבירות לא רעה שאנחנו לא עדים לפרק חדש בסדרת מתח בינלאומית, אלא פשוט לעוד נקודה קטנה ושולית שנדחקה, כמו תמיד, הרחק מדי אל קצוות העקומה, והתפרשה על סמך הררי עובדות שנשמרו במערכת העצבים שלנו ומעצבות כל מחשבה חדשה.

כששני קצוות צורחים זה על זה בטענות קיצוניות והפוכות, זה לא סימן לכך שאחת מהן בהכרח נכונה. להפך. זה סימן חזק לכך שהאמת נמצאת אי שם באמצע, במקום השקט, האפור, והמאוד לא טלוויזיוני

ולאור ההערה של הרצוג בפורום דאבוס, ניתן להסיק שהוא באמת מאמין שצריך לפתור את הנושא של משפט נתניהו. כרגיל, מרכז העקומה הנורמלית יושב על הממוצע המשעמם.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.