JavaScript is required for our website accessibility to work properly. החרדים לא יפילו את התקציב, אבל ימשיכו לרוקן את חוק הגיוס | זמן ישראל
ח"כ אריה דרעי מש"ס וח"כ משה גפני מיהדות התורה מסתודדים במליאת הכנסת, 10 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

החרדים לא יפילו את התקציב, אבל ימשיכו לרוקן את חוק הגיוס

התקציב צפוי לעבור בקריאות הבאות גם בלי אגודת ישראל, החרדים מבינים שאין להם אינטרס לבלום אותו ● נתניהו הצליח לנתק בין חוק התקציב לחוק הפטור מגיוס, שבמקביל מעמיק את הקרע בתוך הציבור החרדי ועומד מול אי־ודאות אם ישרוד את הכנסת ואת בג"ץ ● פרשנות

אחרי כל הסערות הפרלמנטריות בשבוע שעבר, אפשר להצביע על כיוון ברור למדי לחודשים הקרובים, עד לבחירות. תקציב המדינה יעבור גם בקריאה השנייה והשלישית, בתמיכה חלקית של החרדים ובלי קשר לחוק הפטור מגיוס. חברי הכנסת של אגודת ישראל יתנגדו לחוק התקציב ולחוק הפטור, אבל עדיין אפשר להעביר את הכול גם בלעדיהם.

היום ברור כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התחבר היטב לאינטרסים של החרדים עצמם והצליח לנתק בין ההצבעות על התקציב ועל חוק הפטור מגיוס. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בשבוע שעבר כי החרדים יצביעו בעד התקציב גם בקריאות הבאות ואפשר להאמין לו הפעם, למרות ההכחשות של ח"כ משה גפני.

החרדים יודעים היטב כי הם חייבים את חוק התקציב לא פחות ואולי יותר מאשר כל מגזר אחר באוכלוסייה. "התקציב מעגן בתוכו לפחות מיליארד שקל שאנחנו צריכים לעולם הישיבות", אמר אתמול (ראשון) בכיר ביהדות התורה לזמן ישראל.

החרדים יודעים היטב כי הם חייבים את חוק התקציב לא פחות ואולי יותר מאשר כל מגזר אחר באוכלוסייה. "התקציב מעגן בתוכו לפחות מיליארד שקל שאנחנו צריכים לעולם הישיבות", אמר בכיר ביהדות התורה לזמן ישראל

"אם לא יעבור תקציב ונעבור למתכונת של תקציב חודשי מאולץ (1/12), אנחנו מפסידים הרבה כספים קואליציוניים שלא נכנסים לתקציב הבסיסי", הוסיף הבכיר. "כולם יודעים את זה. החרדים הצביעו בעד תקציבי המדינה גם כאשר היו באופוזיציה. אין שום סיבה שנצביע נגד עצמנו".

במקביל, המפלגות החרדיות מנסות היום לפרק עוד יותר את חוק הפטור מגיוס, שגם כך אין בו שום דבר שקשור בגיוס חרדים. הדיון היום הוא מול הייעוץ המשפטי של הכנסת. החרדים בעצם משתמשים בייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון בניסיון למקסם באמצעותו את חוק הפטור ולהוסיף לו עוד ועוד סעיפים מקלים, כל עוד הם עומדים במבחן בג"ץ.

אלפי חרדים מפגינים בירושלים נגד חוק הגיוס, 6 בינואר 2026 (צילום: סם סוקול)
אלפי חרדים מפגינים בירושלים נגד חוק הגיוס, 6 בינואר 2026 (צילום: סם סוקול)

באתר "ישראל היום" דווח אתמול כי החרדים מבקשים לשנות את הרכב יעדי הגיוס, להבטיח שתלמידי ישיבה לא יתגייסו לעולם, ולעגן את הדברים בחוק קבוע, בעוד הייעוץ המשפטי בכנסת מבקש להתחיל עם הסדר זמני.

החרדים לא רוצים לעמוד בפני מצב שבו הם תומכים בחוק שיש בו יעדי גיוס וסנקציות על בני ישיבות, גם אם הם חסרי משמעות, ומשלמים בקרע פנימי בתוך העולם החרדי, על סף פיצול בין המפלגות, ובסוף חוק הפטור גם ייפסל בבג"ץ, או שיוצא נגדו צו ביניים. "בסוף נצא קרחים מכל הכיוונים, וזו לא הכוונה", אומר הבכיר ביהדות התורה.

ואכן, הקרע בציבור החרדי מחריף בעקבות ראיונות שונים וטענות של מוטי בבצ'יק, האיש החזק בחסידות גור, שהובאו גם בזמן ישראל.

הרבנים של דגל התורה, בעיקר הרב דוב לנדו, חושבים אחרת. הם משוכנעים כי חוק הבלוף שמציע ח"כ בועז ביסמוט טוב לחרדים וצריך לתמוך בו לאורך כל הדרך

בבצ'יק מייצג את הזרמים באגודת ישראל שטוענים כי פשרה חרדית והסכמה עקרונית לחוק הפטור, מתוך הנחה שאפשר להסתדר איתו בשנים הראשונות, רק תפתח את הדרך לגיוס בני ישיבות בעתיד. לכן אסור להסכים לכל חוק שאין בו פטור מלא, גם אם זה יגרום לנפילת הממשלה. חברי הכנסת של אגודת ישראל הרי הצביעו נגד התקציב בקריאה הראשונה.

הרבנים של דגל התורה, בעיקר הרב דוב לנדו, חושבים אחרת. הם משוכנעים כי חוק הבלוף שמציע ח"כ בועז ביסמוט טוב לחרדים וצריך לתמוך בו לאורך כל הדרך, עם ניסיונות למקצה שיפורים במשך הזמן. זו ההוראה שקיבלו חברי הכנסת של דגל התורה מבית הרב.

מוטי בבצ'יק עם האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, בכינוס חרום נגד חוק הגיוס, 30 ביולי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
מוטי בבצ'יק עם האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, בכינוס חרום נגד חוק הגיוס, 30 ביולי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, אורי מקלב ויצחק פינדרוס יתריעו כמובן שלא יתמכו בתקציב בקריאה השנייה והשלישית, אבל גם ביהדות התורה מבינים שאלה איומי סרק.

השאלה עכשיו היא האם יש רוב לחוק המוצע בוועדת החוץ והביטחון ובמליאת הכנסת. אתמול פורסמו נתונים שהעבירה היועצת המשפטית לממשלה, לפיהם 80% מבין 70 אלף המשתמטים מגיוס לצה"ל הם חרדים.

כל המתנגדים נתונים בהתלבטות גדולה, ויעמדו תחת מכבש לחצים כבד שיפעיל עליהם ראש הממשלה בימים הקרובים. במציאות הזו קשה להעריך אם החוק השערורייתי הזה יעבור או ייזרק לפח

חוק הפטור של ביסמוט הולך להחמיר את המצב הזה, אבל ברגע זה אפשר לומר שרק חברי הכנסת יולי אדלשטיין ושרן השכל מהליכוד יחד עם חברי הכנסת של אגודת ישראל נחרצים להצביע נגד החוק.

כל המתנגדים האחרים נתונים בהתלבטות גדולה, ויעמדו תחת מכבש לחצים כבד שיפעיל עליהם ראש הממשלה בימים הקרובים. במציאות הזו קשה להעריך אם החוק השערורייתי הזה יעבור או ייזרק לפח.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
תחקיר "המקום הכי חם בגיהנום" חושף פער עדתי קיצוני: מתוך 150 עצורים מאז יולי, 125 הם בני עדות המזרח, בעוד חלקם במגזר עומד על כשליש בלבד. האכיפה מתמקדת בפריפריה ובערים חילוניות, בעוד מוקד... המשך קריאה

תחקיר "המקום הכי חם בגיהנום" חושף פער עדתי קיצוני: מתוך 150 עצורים מאז יולי, 125 הם בני עדות המזרח, בעוד חלקם במגזר עומד על כשליש בלבד. האכיפה מתמקדת בפריפריה ובערים חילוניות, בעוד מוקדי כוח אשכנזיים כבני ברק ומודיעין עילית זוכים לחסינות דה-פקטו.

עוד 630 מילים ו-2 תגובות
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.