הרשת עדיין גועשת סביב דבריה של העיתונאית ומגישת הטלוויזיה, לוסי אהריש, שהעזה לקרוא לאזרחי ישראל הערבים לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע בבחירות הקרובות.

וכך אמרה אהריש במונולוג שנשאה בתוכניתה בערוץ 13: "הערבים הם אזרחי המדינה הזאת, על אפכן ועל חמתכן הצדיקה. בבחירות הקרובות, הם ינהרו בכמויות אדירות לקלפי אינשאללה, כדי לממש את זכותם הדמוקרטית במדינה היהודית הדמוקרטית. עד אז, בשבת הם ייצאו לממש עוד זכות דמוקרטית ויפגינו נגד האלימות והיעדר המשילות". 

האמירה הזו, הכל כך טבעית במציאות מתוקנת, הקימה את כל גזעני הימין וגררה גל של תגובות מחליאות נגד מגישת הטלוויזיה.

האמירה של אהריש על כך שהערבים ינהרו לקלפי כדי לממש את זכותם הדמוקרטית, אמירה כל כך טבעית במציאות מתוקנת הקימה את כל גזעני הימין וגררה גל של תגובות מחליאות נגד מגישת הטלוויזיה

טל מאיר, מגישת ערוץ התעמולה 14, ענתה לאהריש במונולוג משלה: "היהודים אזרחי המדינה הזו, ישעטו בבחירות הקרובות לקלפיות כדי לוודא שתומכי הטרור, בהם את תומכת לכאורה, לא יגיעו לממשלה. את יודעת למה? כי אנחנו רוצים להישאר בחיים. אינשאללה, גברת לוסי".

אהריש מעולם לא תמכה בטרור, גם לא "לכאורה" (בניגוד לחברי קואליציה שתמכו בטרור יהודי), אבל אם אפשר לסמן את כלל אזרחי ישראל הערבים ונציגיהם בכנסת כ"תומכי טרור", למה לא? שהרי הסתה ופילוג הם הנשק היעיל ביותר למי שרוצים להשתיק מיעוטים בחברה או כל ביקורת על ממשלת ה-7 באוקטובר.

הביביסט מני אסייג, אחיו של הקומיקאי שלום אסייג, כינה את אהריש "הגרסה הנשית של איימן עודה". החוצפן גם טען שאהריש קיבלה תוכנית יומית בגל"צ ("תחנה צבאית מיותרת", כלשון הגאון), "כשהועדפה מן הסתם על יהודיות מוכשרות ממנה".

אין לי מושג מי הן אותן "יהודיות" שאליהן כיוון הכזבן (בעבר אף האשים את יאיר גולן בשיתוף פעולה עם "אויבי ישראל") – ועל אלו מקורות הוא נסמך – אולם מהיהודי ששמו "מני אסייג" – לוסי אהריש הרבה יותר מוכשרת.   

אסייג ושופרות אחרים כמובן גם השמיצו את צחי הלוי, בן זוגה של אהריש, ועל הדרך חשפו את עמדתם החשוכה נגד "נישואי תערובת".

מני אסייג טען שאהריש קיבלה תוכנית יומית בגל"צ "כשהועדפה מן הסתם על יהודיות מוכשרות ממנה". אין לי מושג מי הן אותן "יהודיות", אך מהיהודי ששמו "מני אסייג" – אהריש הרבה יותר מוכשרת

אבל מה שהכי התסיס את כל הטוקבקיסטים והשופורות למיניהם הייתה העובדה שאהריש העזה להגיד בטלוויזיה את המילה הערבית "אינשאללה". מבחינתם, העובדה שמגישה ערבייה-ישראלית מרשה לעצמה לדבר בשפת הוריה, היא צלם בהיכל ופרובוקציה, שלא לומר פשע נגד האנושות.

לוסי אהריש לא צריכה את ההגנה שלי או של אף אחד אחר. כאשת תקשורת ותיקה, הוא הוכיחה את עצמה אינספור פעמים, הביאה הישגים מקצועיים, וביססה את מעמדה כמגישה-עיתונאית אמיצה שלא חוששת להשמיע אמירות נוקבות, למגינת לבם של הגזענים והפנאטים בצד היהודי והערבי.

בניגוד להשמצות הדוחות, את המעמד שלה אהריש הרוויחה ביושר. וכן, בניגוד להרבה קרנפים שקוראים לעצמם "עיתונאים", היא גם יודעת לבקר היטב את ממשלת ה-7 באוקטובר, ועושה זאת בצורה רהוטה, חריפה ומנומקת.

מאז שפרצה המלחמה, אהריש נתנה בתוכניתה במה איכותית ונרחבת למשפחות חטופים, בזמן שראש הממשלה וחברי קואליציה הפנו להם גב ב"מקרה הטוב" או, במקרה הגרוע, סימנו אותם כיריבים שמסייעים לחמאס.

צעקני הימין מתעבים את אהריש משום שהיא מייצגת את ההפך מהם – אנושית, חכמה, רהוטה, חזקה ועצמאית. לא אחת שמופעלת כבובה על חוט, כמו צבא הביביסטים הניזון מדפי מסרים. לא אחת שניתן לערבב, לבלף, ולתמרן, כמו עיתונאי החצר או כתבי המיינסטרים החיוורים.

גזעני הימין אוהבים "ערבים נחמדים", כמו יוסף חדאד, שלא ישמיעו ביקורת נוקבת מדי נגד ממשלת החורבן ויידעו להדהד (בכישרון) את התעמולה השקרית שלה. כאלה ש"עושים נעים", לעתים מצניעים את זהותם, ולא יעזו להפריע למדורת השבט. כאלה שירכינו ראש בפני היהודים הביביסטים. רק לא ערבים שיש להם דעות מוצקות, רחמנא ליצלן.

גזעני הימין אוהבים "ערבים נחמדים", כמו יוסף חדאד, שלא ישמיעו ביקורת נוקבת נגד ממשלת החורבן ויידעו להדהד (בכישרון) את תעמולתה השקרית. כאלה ש"עושים נעים" ולא יעזו להפריע למדורת השבט

"מיס לוסי" היה מותג נקניקיות פופולרי בשנות ה-80, אבל מי ש"יצאו נקניקים" הם נציגי הביביזם שעוד פעם הפגינו בורות, גזענות ורדידות. אהריש תמשיך לומר את דבריה בחדות, בבהירות ובאומץ, על אפם וחמתם הצדיקה.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).