JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הפעם בלי אולטימטומים גלויים: דרעי וגפני תקעו את חוק ההסדרים | זמן ישראל
ח"כ משה גפני מדבר עם יו"ר ש"ס אריה דרעי בהצבעה על תקציב המדינה בכנסת, 13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

הפעם בלי אולטימטומים גלויים: דרעי וגפני תקעו את חוק ההסדרים

בלי איומים פומביים ובלי הודעות רשמיות, ש"ס ודגל התורה עצרו את פיצול חוק ההסדרים במחאה על העיכוב בחוק הפטור מגיוס ● בזמן שהשיח הוסט למאבקים פנימיים ולסערות תקשורתיות אחרות, המהלך הפוליטי בוצע מאחורי הקלעים ● כעת גורל החוק והתקציב תלוי בהחלטות דרעי, גפני ובאופן שבו תבחר הקואליציה להגיב ● פרשנות

בלילה שבין יום רביעי וחמישי אירע (שוב) אירוע פוליטי המאיים על שלמות הקואליציה. להבדיל מאפיזודות האיומים הקודמות של המפלגות החרדיות, הפעם הדבר חלף מתחת לרדאר. רק לפני כמה שבועות פרסמו חברי הכנסת של המפלגות החרדיות בגלוי את איומיהם, אך לפני כמה ימים הם עצרו את דיוני חוק ההסדרים, הקשורים לחוק התקציב, ללא רעש וצלצולים.

בזמן שהמהלך הזה התרחש מאחורי הקלעים, השיח הפומבי נותב לכיוונים אחרים לגמרי. דובריו של יו"ר מפלגת דגל התורה ח"כ משה גפני העסיקו את עצמם בזהות הרב הנבחר של היישוב סביון. שומו שמיים: נבחר שם איש הציונות הדתית ולא רב חרדי־אשכנזי, והכול באשמת ש"ס (לדבריהם). בתוך כך, אנשי דגל התורה לא הזהירו ולא תדרכו על מהלכי בלימת התקציב.

בש"ס, מצדם, צללו לעיסוק בציטוטים "מאוד חשובים" של אהוד ברק, שנאמרו לפני כ־13 שנים – "צריכים להשתלט על מוסד הרבנות, על הגיורים, כדי להביא לכאן תנועה המונית של גויים" – אשר נשלפו ממבול מסמכי ג'פרי אפשטיין.

ועדת חוץ וביטחון סיימה לכאורה את עבודתה על ניסוח החוק, אך חברי הכנסת מטעם ש"ס, דגל התורה והליכוד ממשיכים לנהל, בדלתיים סגורות, מסע שכנועים מול היועצת המשפטית של הוועדה, להכשרת החקיקה הבלתי שוויונית

ללא ספק, מדובר בנושא מהותי שעל סדר היום: להתפלפל בכוונותיו של יהודי בן 83, שכיהן כראש ממשלת ישראל לפני 27 שנים, ואמר דברים בשנת 2013, בעודו שוהה בדירת הבילויים של אפשטיין בניו יורק. לש"ס, כך נראה, יש סדרי עדיפויות מדויקים ועכשוויים.

בעמודים הראשיים של העיתונות המפלגתית של ש"ס ודגל התורה – "הדרך" ו"יתד נאמן" – לא היה ביום שישי בבוקר כל אזכור למצוקת חוק הפטור מגיוס. ב"יתד נאמן" דווח כי הרב דוב לנדו הורה לתלמידי התורה "להמשיך להיות שקועים בתורה ולהתעלם מכל מה שמחוץ לכתלי בית המדרש". אף מילה לא נאמרה על יום נוסף של גיוס חרדים, שהתקיים יום קודם לכן. בעיתון של ש"ס הנושא כלל לא הוזכר, אפילו לא בכותרות המשנה.

ח"כ אריה דרעי מש"ס וח"כ משה גפני מיהדות התורה מסתודדים במליאת הכנסת, 10 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ח"כ אריה דרעי מש"ס וח"כ משה גפני מיהדות התורה מסתודדים במליאת הכנסת, 10 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ועדת חוץ וביטחון סיימה לכאורה את עבודתה על ניסוח החוק – בפעם השנייה בתוך שנה – וחברי הכנסת מטעם ש"ס, דגל התורה והליכוד ממשיכים לנהל, בדלתיים סגורות, מסע שכנועים מול היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, כדי שתיתן חותמת הכשר לחקיקה בלתי שוויונית.

השאלה הגדולה היא האם בג"ץ יבלום את כניסת החוק לתוקף באופן מיידי, באמצעות צו ביניים בעתירה הראשונה שתוגש נגדו, או שמא, כפי שמקווים במפלגות הדתיות, לא ימנע את כניסת החוק לתוקף – לפחות עד לדיון בבג"ץ.

אלא שגם בשיח עם היועצת המשפטית של הוועדה, בניגוד להבטחותיו של ראש הממשלה, הדברים אינם מתקדמים. ביום רביעי סיימה ועדת הכנסת, בראשות אופיר כץ מהליכוד, מרתון דיונים על פיצול חוק ההסדרים, כך שחלקיו השונים יידונו בוועדות כנסת שונות ולא בוועדת הכספים.

הסיבה להתנגדות ש"ס ודגל התורה היא אותה סיבה מוכרת: איטיות בקידום חוק הפטור מגיוס. התוצאה היא שחוק ההסדרים עשוי לחזור למליאה רק מחר – וזאת, כמובן, כפוף להתקדמות חוק הפטור

המהלך נדרש לאור חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. הדיונים נדחסו ללוח זמנים קצר, וכל שנדרש היה להעלות את מהלך הפיצולים לאישור המליאה. זו הייתה התוכנית לשעות הקטנות של הלילה שבין רביעי לחמישי.

אלא שביום חמישי בבוקר, מבלי שיצאה הודעה סדורה ממליאת הכנסת ומבלי שש"ס או דגל התורה עדכנו את הציבור, התברר כי שתי המפלגות סירבו לתמוך בפיצול חוק ההסדרים.

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, בדיון של ועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ מהליכוד. 30 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, בדיון של ועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ מהליכוד. 30 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אגודת ישראל, הפלג הניצי ביהדות התורה, פרשה לחלוטין מהקואליציה ואף החלה לשבת בדיוני ועדת הכנסת וועדת הכספים ולהצביע נגד הקואליציה. ח"כ יצחק גולדקנופף הפגין נוכחות ממושכת בדיוני הוועדות – מראה נדיר מאז כניסתו לפוליטיקה, שכן מרבית הזמן כיהן כשר ולא השתתף בעבודת הוועדות.

הסיבה להתנגדות ש"ס ודגל התורה היא אותה סיבה מוכרת: איטיות בקידום חוק הפטור מגיוס. התוצאה היא שחוק ההסדרים עשוי לחזור למליאה רק מחר (שני) – וזאת, כמובן, כפוף להתקדמות חוק הפטור.

המעניין הוא שאריה דרעי וגפני קיבלו כבר ביום רביעי בצוהריים החלטה משותפת לתקוע את פיצול חוק ההסדרים, אך המתינו עד שעה מאוחרת בלילה כדי לעדכן את ח"כ אופיר כץ כי לא יצביעו בעד המהלך במליאה. אלא שבזמן שהם משתפים פעולה בעיכוב פיצול החוק ומציגים חזית אחידה בסוגיית חוק הפטור מגיוס, דובריהם המשיכו לפרסם הודעות זה נגד זה סביב מינוי רב היישוב סביון.

הקואליציה תתקשה לקדם את חוק ההסדרים במקביל לחוק התקציב. שר האוצר סמוטריץ' צפוי לשוב ולאיים בפיזור הכנסת, והפוליטיקה של החרדים, הליכוד והציונות הדתית תמשיך להסתובב סביב עצמה

"זה דרכם כסל למו, מפעל הג'ובים שלכם נחל כישלון חרוץ", אמרו בדגל התורה על ש"ס (החלק הראשון של המשפט הוא פסוק המתאר את טיפשות העשירים הבטוחים בעצמם יתר על המידה). בש"ס השיבו: "עד מתי ימשיך משה גפני להטעות את הציבור ולהטיל את כישלונותיו על אחרים?"

באגודת ישראל, בינתיים, ממשיכים בקו ההתנגדות. בניגוד לתקווה בלשכת נתניהו כי ח"כ מאיר פרוש (שלומי אמונים, אגודת ישראל) יימנע בהצבעה על התקציב ולא יצביע נגד, כפי שעשו יתר חברי אגודת ישראל, פרוש אכזב את הקואליציה והצטרף באופן מלא לאופוזיציה. גם העיתון של משפחת פרוש, "המבשר", המשיך להטיף נגד "גזירת הגיוס" בעמודו הראשי ביום שישי בבוקר.

חרדים מפגינים נגד חוק הגיוס בירושלים, 22 ביולי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חרדים מפגינים נגד חוק הגיוס בירושלים, 22 ביולי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כעת נותר להבין כיצד ינהגו גפני ודרעי בדיוני המליאה מחר (שני). האם ידרשו להעלות את חוק הפטור להצבעה לקריאה שנייה ושלישית עוד לפני פיצול חוק ההסדרים? אם כך יהיה, הקואליציה תתקשה לקדם את חוק ההסדרים במקביל לחוק התקציב. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפוי לשוב ולאיים בפיזור הכנסת, והפוליטיקה של החרדים, הליכוד והציונות הדתית תמשיך להסתובב סביב עצמה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עדיין אני לא מבין למה ההתעקשות של הסיעות החרדיות שהיעוץ המשפטי יכשיר את החוק. ההבדלים מהותיים והחרדים יודעים שבגצ יפסול את החוק. יתכן שההתעקשות שלהם היא בתכלס משיכת זמן עד שהכנסת תפוזר ... המשך קריאה

עדיין אני לא מבין למה ההתעקשות של הסיעות החרדיות שהיעוץ המשפטי יכשיר את החוק. ההבדלים מהותיים והחרדים יודעים שבגצ יפסול את החוק. יתכן שההתעקשות שלהם היא בתכלס משיכת זמן עד שהכנסת תפוזר כדי לקבל את פסילת החוק על ידי בגצ רק בזמן בחירות. בנתיים אין עקיפה רצינית של החוק הקיים.

תחקיר "המקום הכי חם בגיהנום" חושף פער עדתי קיצוני: מתוך 150 עצורים מאז יולי, 125 הם בני עדות המזרח, בעוד חלקם במגזר עומד על כשליש בלבד. האכיפה מתמקדת בפריפריה ובערים חילוניות, בעוד מוקד... המשך קריאה

תחקיר "המקום הכי חם בגיהנום" חושף פער עדתי קיצוני: מתוך 150 עצורים מאז יולי, 125 הם בני עדות המזרח, בעוד חלקם במגזר עומד על כשליש בלבד. האכיפה מתמקדת בפריפריה ובערים חילוניות, בעוד מוקדי כוח אשכנזיים כבני ברק ומודיעין עילית זוכים לחסינות דה-פקטו.

עוד 811 מילים ו-2 תגובות
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.