JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הנקמנות של רוטמן כלפי הנשיא עמית תהפוך את העליון לקזינו | זמן ישראל
ח"כ שמחה רוטמן בבית המשפט העליון בדיון על ערעורו של יונתן אוריך על הארכת מעצרו בפרשת "קטאר-גייט", 9 במאי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

הנקמנות של רוטמן כלפי הנשיא עמית תהפוך את העליון לקזינו

הצעת החוק להעברת סמכויות השיבוץ של שופטים בבית המשפט העליון למחשב נועדה לנטרל את הרוב הליברלי בשיטת הסניוריטי, אך המחיר יהיה כבד ויפגע גם ברוב שמרני בעתיד ● כאשר שיקול הדעת והמומחיות יוחלפו בהגרלה שרירותית, שופטים חסרי ניסיון עשויים למצוא את עצמם מכריעים בתיקים הרגישים ביותר ● פרשנות

יש להניח שהדבר האחרון שח"כ שמחה רוטמן מעוניין בו הוא שמחשבים יחליפו את השופטים בבתי המשפט. בטח לא כל עוד רוטמן מכהן כחבר כנסת, דמות פוליטית בעלת כוח גם כלפי מערכת המשפט. על שופטים אפשר להפעיל לחצים, על מחשבים פחות.

ובכל זאת, זה בדיוק מה שיו"ר ועדת החוקה של הכנסת מבקש לעולל לבית המשפט העליון, לפחות בגזרה הספציפית של קביעת הרכבים שידונו בערעורים ובעתירות.

על רקע הצעת החוק שיזם רוטמן, שלפיה מחשב יהיה זה שיקבע את ההרכבים שישובצו לדון בתיקים בעליון, מנהלת בשנים האחרונות עמותת "הצלחה" תכתובת ענפה עם הנהלת בתי המשפט, על מנת לעמוד על האופן בו פועלת הפרקטיקה הנוכחית של שיבוץ הרכבים בעליון.

הסמכות על פי חוק בתי המשפט נתונה כיום לנשיא בית המשפט העליון, המוסמך לשבץ את השופטים לתיקים – לא רק לעתירות בבג"ץ, אלא גם את ההרכבים הדנים בערעורים אזרחיים ופליליים, בתפקידו הרגיל של בית המשפט העליון. אך בפועל, הנשיא כמעט שאינו מתערב בקביעת הרכבים.

בבית המשפט העליון פועלת יחידה המכונה "מחלקת היומן", והיא זו המשבצת תיקים לימי דיונים, בהתאם למידת דחיפותם והנפח המשוער שלהם. רק בשלב שני, המחלקה משבצת שופטים לאותם ימי דיונים

בבית המשפט העליון פועלת יחידה המכונה "מחלקת היומן", והיא זו המשבצת תיקים לימי דיונים, בהתאם למידת דחיפותם והנפח המשוער שלהם. רק בשלב שני, לאחר שהתיקים משובצים לימי דיונים, "מחלקת היומן" משבצת שופטים לאותם ימי דיונים, בהתאם לפרמטרים שונים כמו כללי המניעות, ימי חופשה, וחלוקה שוויונית בין השופטים.

טקס הפרידה מהשופט יוסף אלרון בבית המשפט העליון בירושלים, 18 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
טקס הפרידה מהשופט יוסף אלרון בבית המשפט העליון בירושלים, 18 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בתיקים פליליים ואזרחיים ניתן משקל גם למומחיות הספציפית של השופטים – כך למשל השופט בדימוס יוסף אלרון, שהיה מומחה בפלילים, ישב ברבים מתיקי הערעורים הפליליים.

לנשיא העליון יש כמובן סמכות לעסוק בניהול תיקים באופן שוטף, אך בעשרות השנים האחרונות הנשיאים מושכים ידיהם מכך, ומפעילים את הסמכות הזו רק כשמדובר בהרכבים מורחבים או בתיקים רגישים מבחינה ציבורית.

במקרים הללו, החוק מסמיך את הנשיא לשבץ אילו שופטים שהוא חפץ, אך הנוהג הוותיק בעליון הוא שבמקרים של "שיבוץ ידני", הנשיא משבץ הרכבים בהתאם לשרשרת הוותק בעליון, בין אם מדובר בהרכב רגיל של שלושה או בהרכבים מורחבים יותר של חמישה, שבעה או תשעה.

זה בדיוק מה שמקפיץ את רוטמן ואת כלל היקום הביביסטי: הטענה שבתיקים רגישים, נשיא העליון יצחק עמית משבץ את שלושת השופטים הוותיקים בעליון – הוא עצמו, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. מפריע להם שהרכב הסניוריטי בעליון כולל רוב ליברלי.

זה בדיוק מה שמקפיץ את רוטמן ואת כלל היקום הביביסטי: הטענה שבתיקים רגישים, עמית משבץ את שלושת השופטים הוותיקים בעליון – הוא עצמו, סולברג וברק-ארז. מפריע להם שהרכב הסניוריטי בעליון כולל רוב ליברלי

זוהי טענה הנגועה כל-כולה בפרסונליות – שכן נשיאים קודמים של העליון נהגו גם הם בדיוק באותו אופן, ושיבצו הרכב סניוריטי בתיקים רגישים. הנוהג הזה עיוור לשאלה מיהם השופטים הוותיקים. בדור הבא של העליון הרכב הסניוריטי עשוי להיות שמרני, אז זה פחות יפריע לרוטמן.

השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית ונעם סולברג בבג"ץ בדיון על העתירות נגד הדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית ונעם סולברג בבג"ץ בדיון על העתירות נגד הדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על פי הצעת החוק שלו, שאושרה במאי 2025 על ידי ועדת השרים לחקיקה ועברה בדצמבר 2025 בקריאה טרומית במליאת הכנסת, יתוקן חוק בתי המשפט כך שבמקום שההרכבים ייקבעו על ידי הנשיא, ייכתב כי ההרכבים "ייקבעו באופן ממוחשב ללא התערבות גורם אנושי".

באותה הזדמנות, הצעת החוק גם שוללת את סמכות הנשיא להחליט כי פסק דין כלשהו ראוי לדיון נוסף בהרכב מורחב – וההכרעה בעניין זה תעבור להצבעת כלל השופטים.

מטרתה של הצעת החוק היא לאיין כל שריד לסמכותו העודפת של נשיא בית המשפט העליון. זו נקמה ילדותית ביצחק עמית, אך הנזק שלה למוסד השיפוטי הבכיר בישראל יהיה לדורות. מעניין מה דעתו של הנשיא המיועד הבא, נעם סולברג, על הצעת החוק הזו, ואם הוא ישמיע את קולו בעניין זה.

מטרתה של הצעת החוק היא לאיין כל שריד לסמכותו העודפת של נשיא העליון. זו נקמה ילדותית ביצחק עמית, אך הנזק שלה למוסד השיפוטי הבכיר בישראל יהיה לדורות

בתשובה שמסרה הנהלת בתי המשפט לבקשת חופש מידע שהגיש היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", עו"ד אלעד מן, עוד בנובמבר 2023, צוין:

"אין תוכנה או אלגוריתם ספציפיים שבאמצעותם משובצים הרכבים של שופטים לדיון בתיקים, אלא מדובר בשילוב של מידע ונתונים ממוחשבים אשר על פיהם משבצת מחלקת היומן של בית המשפט העליון. לא קיים גם נוהל עבודה, הנחיה או מתווה לעניין".

עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" (צילום: יובל טבול)
עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" (צילום: יובל טבול)

בפברואר 2025, כחצי שנה לאחר שמערכת "נט המשפט" הוטמעה בעבודת בית המשפט העליון, מסרה הנהלת בתי המשפט כי "תהליך הטמעת השימוש במערכת יימשך עוד תקופת זמן, ואנו נערכים לכתיבת הוראות עבודה חדשות, ובכלל זה הוראת עבודה הנוגעת לסדרי עבודת יומן בית המשפט בהתאם למאפייני המערכת החדשה".

הוראה חדשה זו אמורה לכלול התייחסות גם לאופן שבו משובצים הרכבי השופטים בכל יום דיונים. אתמול (ראשון) מסרה הנהלת בתי המשפט לעמותת "הצלחה" כי "התהליך טרם הסתיים והוא עשוי להימשך עוד תקופת זמן, על כן טרם הוסדרו הוראות עבודה חדשות".

ניתן להבין מדוע הנהלת בתי המשפט מצויה במגננה אל מול יוזמת החקיקה המבקשת לאיין את הגורם האנושי הקיים בכל זאת בתוך הפרקטיקה של שיבוץ שופטים בבית המשפט העליון, אף שהיא ברובה המכריע פרקטיקה ממוחשבת.

אם יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ינצל את שארית הקדנציה שנותרה לו בתפקיד כדי לקדם את הצעת החוק שיזם, לא יהיה זה רק הנשיא עמית שייפגע, אלא שאיכות העבודה בבית המשפט העליון תידרדר. שופטים לא ישובצו לפי מומחיותם, ובתיקים הרגישים ביותר בבג"ץ עשויים לדון גם שופטים חדשים ובלתי מנוסים, בעוד חבריהם הוותיקים מתבוננים מהצד.

אם יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ינצל את שארית הקדנציה שנותרה לו בתפקיד כדי לקדם את הצעת החוק שיזם, לא יהיה זה רק הנשיא עמית שייפגע, אלא שאיכות העבודה בבית המשפט העליון תידרדר

הסמכות הנתונה בידי נשיא העליון לקבוע הרכבים איננה רק סמכות ניהולית; זו סמכות שיפוטית. התערבות חקיקתית בה מהווה כשלעצמה התערבות בעבודה השיפוטית.

יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן בישיבת הוועדה, 3 ביוני 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן בישיבת הוועדה, 3 ביוני 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ח"כ רוטמן מבקש שמחשב יבצע את המלאכה השיפוטית הזו, אך אין הכוונה לבינה מלאכותית, אלא להגרלה פשוטה. באותה מידה הוא יכול היה להגיש הצעת חוק שלפיה שמות השופטים ייקבעו תוך שליפת פתקים מכובע.

רוטמן מבקש שמחשב יבצע את המלאכה השיפוטית הזו, אך אין הכוונה לבינה מלאכותית, אלא להגרלה פשוטה. באותה מידה הוא יכול היה להגיש הצעת חוק שלפיה שמות השופטים ייקבעו תוך שליפת פתקים מכובע

לצד התקווה שהמערכת הפוליטית לא תספיק לקדם את הצעת החוק ההרסנית הזו – תוך שידיה מלאות בקידום הצעות חוק הרסניות אחרות – על הנהלת בתי המשפט להשלים את גיבוש הנהלים והוראות העבודה העדכניות, ואת אמות המידה לשיבוץ שופטים לתיקים בעליון, גם בעידן מערכת "נט המשפט".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 957 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.