נניח ששתי חיילות עומדות במחסום בשטחים. פתאום צצים מהשיחים חמישה פלסטינים עם אלות ומנסים לתקוף אותן. החיילות דורכות את הנשק ויורות בתוקפים.

שתיהן היו מקבלות ציון לשבח על פעילות מהירה מול איום מוחשי על חייהן.

שתי החיילות שנכנסו לבני ברק נקלעו לניסיון לינץ' של חרדים קיצוניים. הן נאלצו להסתתר בין עגלות אשפה ואז מצאו מסתור באחת הדירות. המשטרה נאלצה לחלץ אותן תחת מטר של חפצים שהשליכו החרדים שהתקהלו במקום, שרפו עגלות אשפה , נאבקו עם המשטרה.

שתי החיילות שנכנסו לבני ברק נקלעו לניסיון לינץ' של חרדים קיצוניים. הן נאלצו להסתתר בין עגלות אשפה ואז באחת הדירות. המשטרה נאלצה לחלצן תחת מטר חפצים שהשליכו החרדים שהתקהלו ושרפו עגלות אשפה

בעקבות התקרית, צה"ל החליט זמנית להקפיא ביקורי בית בערים חרדיות משיקולי ביטחון. ההחלטה הזמנית נועדה למנוע עימותים נוספים, אך צה"ל מדגיש כי אין כוונה לוותר על נוכחותו או על מאמצי הגיוס.​

הרמטכ"ל אייל זמיר גינה בתוקף את התקיפה וקרא למצות דין עם התוקפים; ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה זאת "אנרכיה" של מיעוט קיצוני.

המדינה הופכת הזויה משעה לשעה. חיילות וחייל צה"ל במדים לא יכולים להיכנס בבטחה לאזורים חרדיים. מחר ישלחו אותם לשם בנגמ"שים. התגובות הרשמיות רפות, מתחמקות. הפוליטיקאים מעדיפים את הקואליציה על פני חיילות וחיילי צה"ל.

בעיתונים החרדיים סיקרו למחרת בבוקר בהרחבה את האירועים הקשים בבני ברק. בעיתון המודיע של אגודת ישראל נכתב: "כשמדינת ישראל הופכת 70 אלף בני תורה ל'עבריינים'".

בעיתון אחר כתבו: "הסתה קיצונית, אובדן רסן משטרתי, התפרעויות חסרות אחריות, חילול השם". עוד תקפו בעיתון יתד נאמן של דגל התורה את המשטרה: "המשטרה איבדה שליטה ברחובות בני ברק; 22 נעצרו".

ומה קרה עוד? חילופי האשמות בין המשטרה וצה"ל על מי אחראי לתקרית. באתר N12 פורסמו דבריו של חרדי מבני ברק, יוגב כרמל, על התקרית:

"'נמות ולא נתגייס זו לא סתם סיסמה', אומר בהתלהבות אחד מחסידי האדמו"ר, רגע אחרי שניסה לסלק אותי מהבית משום שחשד בי להיות שוטר סמוי. 'זה עד הסוף! אנחנו שונאים את המדינה ואת הצבא. אתם, תתעוררו מהחלומות שלכם'".

חיילות וחייל צה"ל במדים לא יכולים להיכנס בבטחה לאזורים חרדיים. מחר ישלחו אותם לשם בנגמ"שים. התגובות הרשמיות רפות, מתחמקות. פוליטיקאים מעדיפים את הקואליציה על פני חיילות וחיילי צה"ל

מול אלה מדינת ישראל הרימה ידיים.

במקום להכניס כוחות משטרה ומשמר לאומי של השר לביטחון פנים איתמר בן גביר לבני ברק ולעצור את כל המעורבים בניסיון הלינץ', נוצר עימות הזוי בין המשטרה וצה"ל. האשמות הדדיות מי היה אמור להודיע למי על כניסת החיילות – כאילו מדובר בכניסה למרכז עזה.

כל הפורעים, כל הרבנים שנותנים להם רוח גבית, מקבלים מהמדינה ביטוח לאומי, תקציבים ייחודיים ואת כלל השירותים.

ממשלה נורמלית הייתה שוללת מהם כל הטבה. בהחלטה כזו היה אמור להיכתב "מי שלא משרת את המדינה במסגרת שירות החובה הצבאי לא יכול ליהנות משירותי המדינה ומתקציביה". אבל כאן המצב הפוך – גם החרדים הקיצוניים שנסעו בעבר לאיראן ודיברו נגד ישראל נהנים ועוד איך מעטיני המדינה.

פגיעה בחיילי וחיילי צה"ל היא קו אדום ענק – אבל הממשלה בישראל נתונה בידיהם של גורמים חרדיים קיצוניים.

נתניהו היה צריך להגיע מיד אחרי התקרית לבני ברק, מלווה בשר הביטחון וחמש קצינות בכירות במדים, ולהכריז "בני ברק היא חלק מישראל. אם תמשיכו לפגוע בחיילי צה"ל נקיף את בני ברק בגדר. תחיו בגטו". 

אבל זה שמכנה עצמו "מר ביטחון" הסתפק בגינוי עלוב של התקרית. ככה זה כאשר יש לו שני מנהלים. אחד יושב בבית הלבן והשני בבני ברק ובמאה שערים.

המשטרה עצרה כמה מהמתפרעים, אך לא היה ספק שהם, גם אלו בהם שצולמו מבצעים פעולות אלימות ישוחררו מייד. ואכן, כולם שוחררו עוד באותו יום. גם בתי המשפט לא מבינים את חומרת הבעיה.

הכל כאן עקום, מנותק, קורס.

לישראל יש הרבה אויבים מחוץ לגבולותיה. יש עוד אחד בתוך המדינה. הוא צובר כוח, נהנה מחסינות ופועל נגד חיילי וחיילות צה"ל.

במקום להכניס כוחות משטרה ומשמר לאומי לבני ברק ולעצור את כל המעורבים בניסיון הלינץ', נוצר עימות הזוי בין המשטרה וצה"ל. האשמות הדדיות מי היה אמור להודיע למי על כניסת החיילות – כאילו מדובר בכניסה לעזה

אבל שלמות הקואליציה, הזכות להמשיך לשבת בכורסאות הכנסת הנוחות ולקבל שכר על כמעט כלום – גוברים גם על הניסיון לאשר חוק גיוס עם סנקציות, שימנע בין השאר פגיעה בחיילי וחיילות צה"ל בתוך שטח ישראל.

מי ששולח את בניו ובנותיו לצבא צריך לקחת בחשבון את הסכנה הנשקפת להם גם מציבור של יהודים קיצוניים.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.