בזמן שקולות הנפץ עוד מהדהדים והכותרות מדווחות על חילופי מהלומות קשים בין ציר ישראל–ארה"ב לאיראן, המסכים באחד העם בתל אביב נצבעו ביום המסחר הראשון למלחמה בירוק. מדד ת"א 125 זינק ביותר מ־4.5% ביום, והשקל – בניגוד למה שמאפיין אותו בראשית מלחמות – דווקא התחזק מול הדולר.
באותו זמן רוב הבורסות בעולם רשמו ירידות. גם אלו שעלו עשו זאת באופן מתון מאוד. למעשה, הבורסה בתל אביב רשמה אתמול (שני) את אחד הביצועים הטובים בעולם – והטובים ביותר ביום מסחר יחיד מאז תקופת הקורונה.
מן הצד זה נראה אבסורדי, אולי אף ציני, שהדבר מתרחש דווקא בעיצומה של מלחמה רוויית אבדות, טרגדיות אנושיות ובעיקר אי־ודאות גדולה. אך האנשים המנהלים מיליארדים לא מתעניינים בצדק היסטורי או במספר ההרוגים משני הצדדים – הם מחפשים מסלול תמחור עתידי שיוביל לרווח. ומבחינתם, המסלול כבר נראה ברור למדי: ישראל הופכת ליעד אטרקטיבי מאוד להשקעה.
כעת המשקיעים מתמחרים את התממשותו של תרחיש אופטימי: התרחקות דרמטית של האיום הקיומי מעל ראשה של ישראל, כתוצאה מהיחלשות משמעותית נוספת של הציר השיעי
אז מה יודעים המשקיעים שאנחנו עדיין לא?
שנים ארוכות מחיר המניות הישראליות גילם "פרמיית סיכון" – מעין "קנס" שנכלל בתמחורן בשל האיומים הביטחוניים סביב ישראל, ובראשם איראן, פרויקט הגרעין שלה ושלוחותיה – חזבאללה וחמאס.
כעת המשקיעים מתמחרים את התממשותו של תרחיש אופטימי: התרחקות דרמטית של האיום הקיומי מעל ראשה של ישראל, כתוצאה מהיחלשות משמעותית נוספת של הציר השיעי. ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל עשויה להפוך אותה לשוק לגיטימי יותר בעיני העולם ולהביא להגדלת חשיפה הן מצד משקיעים מקומיים והן מצד משקיעים זרים.
אך כאן עולה השאלה: מי מבטיח למשקיעים שהציר השיעי ייעלם או שהשלטון האיראני יוחלף לאחר המלחמה?
כאן טמון אירוע שרבים מחמיצים. במשך שבועות דובר על שינוי משטר באיראן כתנאי לאופטימיות בבורסה, אך המשקיעים מזהים בהתפתחויות האחרונות תהליך רחב יותר. הם מבינים שגם אם האייתוללות יישארו בשלטון זמן רב לאחר סיום המלחמה, כללי המשחק הכלכליים כבר השתנו, ולדעתם לטובת ישראל.
למעשה, לנגד עיניהם מתהווה בימים האחרונים מה ששמעון פרס נהג לכנות "מזרח תיכון חדש". אם לפני המלחמה ישראל הייתה אי מבודד במזרח התיכון, מוקפת במדינות ערביות – חלקן עוינות יותר וחלקן פחות – הרי שכעת האזור מתחלק לשני גושים ברורים.
אם לפני המלחמה ישראל הייתה אי מבודד במזרח התיכון, מוקפת במדינות ערביות – חלקן עוינות יותר וחלקן פחות – הרי שכעת האזור מתחלק לשני גושים ברורים
הגוש הראשון הוא הגוש האיראני, בגיבוי רוסי וסיני, שנחלש באופן משמעותי. הגוש השני הוא הגוש המערבי, שבו מתקבצות כל "נפגעות איראן". הפעם ישראל אינה לבד שם. אם עד לאחרונה מדינות המפרץ התגאו במעמדן ה"ניטרלי" וראו בו מקור לחסינות מפני איומים חיצוניים, הרי שבימים האחרונים תפיסה זו נסדקה.
מדינות אלה נאלצו להתמודד עם מגדלים בוערים וענני עשן סמיכים בעקבות כטב"מי נפץ וטילים איראניים. והבורסות שלהן הגיבו בהתאם – באדום בוהק.
הבורסה בתל אביב, לעומתן, זינקה בחדות. הסיבה נעוצה בכך שישראל אינה רק חלק מן הגוש המערבי – אלא כבר מיצבה את עצמה לצד ארה"ב כמי שנמצאת בחזיתו. משקיעים נוטים להעדיף מעצמות אזוריות מובילות. יפן באסיה של שנות ה־70 וגרמניה באירופה של שנות ה־90 הן שתי דוגמאות היסטוריות לכך.
עם זאת, לצד האופטימיות ואף האופוריה שאחזה במשקיעים, יש לזכור כי מדובר במלחמה. וכמו בכל מלחמה, ההתפתחויות אינן בהכרח תואמות את התחזיות.
ראשית, בניגוד למלחמת 12 הימים ביוני, הבורסה בתל אביב נכנסה למערכה הנוכחית כשהמניות מתומחרות ברמה גבוהה בהרבה. כלומר, רמת הסיכון למשקיעים גבוהה יותר מזו שהייתה לפני כחצי שנה. התמשכות המלחמה או הסתבכות בלתי צפויה עלולות לגרור את הכלכלה הישראלית לגירעון עמוק יותר ולפגיעה בתפקוד המשק. התפתחויות כאלה עשויות להשפיע על דירוג האשראי ולהעלות מחדש את פרמיית הסיכון של ישראל.
שאלה קריטית לא פחות היא מתי דונלד טראמפ, הנשיא הבלתי צפוי, יכריז על סיום המלחמה. סיום מוקדם מדי, כשאיראן עודנה עומדת על רגליה, עלול לשנות את התמונה
נוסף על כך, אסטרטגיית היציאה מהמלחמה עדיין אינה ברורה. שאלה קריטית לא פחות היא מתי דונלד טראמפ, הנשיא הבלתי צפוי, יכריז על סיומה. סיום מוקדם מדי, כשאיראן עודנה עומדת על רגליה, עלול לשנות את התמונה כולה.
קיים גם תרחיש שבו ניסיון להחליף את השלטון באיראן יסתבך, ובמקום שלטון מערבי ידידותי ייווצר ואקום שלטוני מסוכן וכאוס אזורי שיטלטל את האזור כולו. בסופו של דבר, יותר משהשווקים שונאים חדשות רעות – הם שונאים אי־ודאות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו