מישל פרבר הקדישה עשרות שנים להוראת תלמוד לנשים. אבל כשילדה הבכור נולד, היא חשה הקלה שמדובר בבן.

"כשנולד לי בן, חשבתי לעצמי, 'יופי, קודם שיהיה לנו בן, כי זה ייתן לעולם קצת זמן להתקדם בסוגיית הנשים'", אומרת פרבר. "אבל אז נולדה לי בת, כעבור שנה וחצי. באמת האמנתי שעם השנים, כשילדיי יתבגרו ויגיעו לגילי, מצב העניינים יהיה שונה לחלוטין, ובכל זאת אני מרגישה שאין עדיין מספיק נשים שמקדישות מזמנן ללימוד תלמוד".

פרבר, בת 47, היא אחת הנשים שמנסות להוביל שינוי.

בשבע וחצי השנים האחרונות היא מלמדת דף תלמוד ביום – חלק מתכנית כלל עולמית בשם "הדף היומי" – בקבוצה קטנה של נשים שמתכנסת בביתה שברעננה. כ-250 נשים נוספות מאזינות לפודקסט של השיעור.

הרבנית מישל פרבר (צילום: בן סלס/JTA)

בחודש הבא יסתיים המחזור הנוכחי של הדף היומי, שאורכו שבע שנים וחצי. פירוש הדבר שאלפי יהודים ברחבי העולם, כמעט כולם גברים, יסיימו ללמוד את 2711 דפי ההלכה היהודית הקדומה בדיוק באותו יום – ב-4 בינואר 2020. בשנת 2012, גדשו 40,000 גברים אורתודוקסים את אצטדיון סיטי פילד בניו יורק, כדי לחגוג את סיום המחזור הקודם.

פרבר מתכננת כעת לערוך טקס דומה ורחב היקף, הראשון מסוגו, לציון סיום הדף היומי של הנשים, ואלפי נשים צפויות להשתתף באירוע, שיתקיים בבנייני האומה בירושלים. לדבריה, האירוע נועד לחגוג את ההישג המרשים, אך גם לעודד נשים נוספות לעסוק בלימוד אינטנסיבי של כתבים יהודיים – תחום שנשלט משך מאות שנים בלעדית על ידי גברים.

"זו הזדמנות אמיתית לחולל שינוי ולהגיע לכל הנשים שעדיין לא לומדות, ויכולות לעשות זאת", אומרת פרבר. "זה דבר נפלא לעשות בשלב הזה בחיים, כשאת עסוקה במיליון דברים ורוצה להקדיש זמן ללימוד, כדי להרגיש שאת מתקדמת לאן שהוא".

חייה של פרבר הם דוגמה למכשולים שעמדו בפני נשים אורתודוקסיות שניסו ללמוד תלמוד ברמה הגבוהה ביותר. היא נולדה בלונג איילנד, נשרה מהלימודים בברנארד קולג' כדי לעלות לישראל וללמוד תורה, וסיימה תואר ראשון בתלמוד ובתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. כמו כן, השלימה את תוכנית הלימוד במדרשת לינדנבאום, מדרשה תורנית לנשים בירושלים.

"זו הזדמנות אמיתית לחולל שינוי ולהגיע לכל הנשים שעדיין לא לומדות, ויכולות לעשות זאת. זה דבר נפלא לעשות בשלב הזה בחיים, כשאת עסוקה במיליון דברים ורוצה להקדיש זמן ללימוד, כדי להרגיש שאת מתקדמת"

בשלב זה, כל גבר אחר במעמדה של פרבר היה מוסמך לרב – תפקיד שבאותה עת היה סגור בפני נשים בזרם האורתודוקסי, ולכן היא פנתה ללימודים עצמאיים. כעבור זמן, הצטרפה לשיעור תלמוד משותף עם רב מכובד, אך נאלצה לעזוב לאחר שהשיעור נסגר בפני נשים. היא פצחה בקריירה שכללה הוראת יהדות בתיכון לבנות ובמדרשה לנשים בירושלים, לפני שעברה להתגורר באזור המרכז.

"תמיד חסרו לי הזדמנויות של ממש", הסבירה פרבר. "אתה לא מסוגל לדמיין איך זה. לגבר אין יכולת להבין איך זה להיות אישה, מאיזה מקום היא מגיעה ואיזה מחסור היא חווה".

נשים בזרמים הלא-אורתודוקסים מוסמכות לרבנות זה עשרות שנים, אבל רק לאחרונה הורחבה ההזדמנות הזו גם לנשים אורתודוקסיות. ישיבת מהר"ת בניו יורק מכשירה נשים אורתודוקסיות לרבנות זה עשר שנים וגם בישראל ישנן כבר מספר נשים שהוסמכו לרבנות בזרם האורתודוקסי. תכניות אחרות מציעות לנשים תארים מתקדמים במשפט עברי.

בוגרות תיכון בישראל יכולות להתקבל היום ללימודים בעשרים ויותר מדרשות לנשים. פרבר גאה בכך שבתה למדה במגדל עוז, מדרשת האחות של ישיבת הר עציון, ישיבת הסדר נחשבת באפרת.

ישיבת מהר"ת בניו יורק מכשירה נשים אורתודוקסיות לרבנות זה עשור וגם בישראל ישנן כבר מספר נשים שהוסמכו לרבנות בזרם האורתודוקסי. תכניות אחרות מציעות לנשים תארים מתקדמים במשפט עברי

אבל פרבר מציינת שקיים עדיין פער מגדרי משמעותי. מסקר שבוצע בישראל בשנת 2016 עולה כי 41 אחוז מנשות הציונית הדתית בישראל אינן לומדות תורה באופן קבוע, לעומת 14 אחוז מהגברים. לדברי פרבר, אחת הסיבות לכך שהכיתה שלה מורכבת מנשים בלבד היא כדי שלנשים יהיה מרחב מוגן לדון בטקסטים שמונחים לפניהן.

"ידעתי שנשים עלולות לחשוש, אם היו גברים בחדר", היא אומרת. "זו הייתה עבורי דרך למשוך תלמידות מתחילות, שאין להן כמעט רקע. אם נכניס אותן לשיעור ביחד עם גברים, הן יתלבטו אם לפתוח את הפה, ויתקשו להרגיש בנוח, ורציתי ליצור לנשים סביבה חמה ומכילה".

סגנון ההוראה של פרבר שם דגש על ארגון, ומתווה לתלמידות נתיב ברור של עיון בטקסטים ובהתפלפלות ההלכתית הנפתלת של התלמוד. אבל היא גם אוהבת את האופן שבו התלמוד מתמודד עם שאלות בעלות אופי אנושי – ואף גילתה שלתלמידות שלה יש תובנות מיוחדות בסוגיות שכאלה.

היא נזכרת במקרה מסוים שבו דן התלמוד בסיפורה של אישה שמקבלת תמר במקום טבעת נישואים – ואז אוכלת אותו. האם הנישואים עדיין תקפים? זה נשמע כמו דיון הלכתי מעט ביזארי, אבל אחת מתלמידותיה תהתה אם הכלה פשוט הייתה ענייה ורעבה.

אחת מהמאזינות הקבועות של פרבר, אילנה קורשן, סיפרה שהיא מעריכה מאוד את השימוש שעושה פרבר בשמות של נשים, תוך כדי דיון במקרים הלכתיים היפותטיים, בניגוד לשמות הגברים המסורתיים. קורשן השלימה את לימודי "הדף היומי", ואף כתבה על החוויה ספר זיכרונות עטור פרסים בשם If All the Seas Were Ink.

"אצלך בראש, את מדמיינת שנשים הן השחקניות הראשיות בדרמה", מסבירה קורשן. "לטקסט עצמו יש אינספור היבטים, וכך גם למפגש האנושי עם טקסט שמבחינה היסטורית לא הייתה לנו שום גישה אליו, משום שרק מחצית מהאוכלוסייה הייתה רשאית לעיין בו".

לקראת השלמת המחזור הנוכחי, יזמה פרבר קמפיין שמאפשר לנשים "לאמץ" דף אחד מהתלמוד, וללמוד אותו לפני טקס הסיום. כמו כן, היא רוצה לעזור ולהכשיר נשים נוספות שילמדו את התלמוד.

"אנחנו לא צריכות רק יותר ויותר נשים שלומדות תלמוד, אלא גם יותר ויותר חוקרות תלמוד", היא מסבירה. "אישה כמורה היא מודל לחיקוי. זה שולח מסר שאומר שגם את יכולה להתקדם בתחום הזה".