"הקבינט המדיני בטחוני יתכנס היום בשעה חמש לדיון ביטחוני". כמה פעמים שמענו את המסר הזה בשנה האחרונה? היו שלקחו את זה ברצינות, אחרים חייכו חיוך מר, כי ידעו שהקבינט הזה הוא למעשה אדם אחד שקובע הכול.

האם זו הסיבה שהממשלה מכרה לאזרחי ישראל את המסר שחזבאללה מוחלש ומורתע?

העובדות – ממשלת ישראל, המורכבת למעשה מאדם אחד ומאוסף של בובות על חוט – "טעתה במספרים" לגבי חזבאללה. היא בחרה לספר לציבור רק חלק מהתמונה – את ההישגים – ולהסתיר את מגבלותינו, את קצב ההתאוששות של הארגון ואת המחיר העתידי בצפון.

ממשלת ישראל, המורכבת מאדם אחד ומאוסף בובות על חוט, "טעתה במספרים" לגבי חזבאללה. היא בחרה לספר לציבור רק חלק מהתמונה – את ההישגים – ולהסתיר את קצב התאוששות הארגון ואת המחיר העתידי בצפון

ב־2024 ישראל הנחיתה על חזבאללה מכה קשה – פגיעה בתשתיות בדרום לבנון, חיסול בכירים, ופגיעה ניכרת במערכי הטילים והקשר. לכן בכירים בישראל דיברו על "ארגון מוחלש". אבל כבר אז גופי מחקר ואנליסטים הזהירו שחזבאללה נפגע אך לא חוסל, ושנשארו לו אלפי רקטות ויכולת שליטה, במיוחד לעומק ישראל.

מאז, איראן וחזבאללה ניצלו כל חלון זמן לשיקום, הסתרת משגרים צפונית לליטני, והיערכות למתקפה מתואמת עם איראן – מה שמתממש עכשיו בירי של מאות רקטות לצפון.

הממשלה וגורמים פוליטיים הדגישו כל הזמן את "ההישגים ההיסטוריים" נגד חזבאללה, תוך שימוש במילים כמו "מכה מוחצת", "מלכודת אסטרטגית", "ניצחון" – ושידרו ביטחון מופרז ביכולת ההרתעה.

הציבור כמעט לא קיבל הערכות מקצועיות, מבוססות על כך שחזבאללה שומר עדיין על מאגר גדול של רקטות ועל יכולת לשגר מטחים של מאות טילים בזמן שיבחר.

הסיבה: אינטרס פוליטי לשדר "ניצחון" ולמנוע ביקורת פנימית, בעיקר אחרי הכישלונות מול חמאס והלחץ הציבורי על ריבוי החזיתות.​

חזבאללה, בתיאום עם איראן ולאחר חיסולים משמעותיים ובהם חיסול האייתוללה עלי ח'אמנאי בחר לפתוח עימות רחב יותר ולהוכיח שיכולות הירי שלו קיימות. לכן אנו סופגים מטחים של 100–200 רקטות ביום בצפון ישראל בשבוע האחרון.

הממשלה וגורמים פוליטיים הדגישו כל הזמן את "ההישגים ההיסטוריים" נגד חזבאללה, תוך שימוש במילים כמו "מכה מוחצת", "מלכודת אסטרטגית", "ניצחון" – ושידרו ביטחון מופרז ביכולת ההרתעה

זה חושף פער בין הנרטיב שנמכר לציבור "חזבאללה גמור", "חזבאללה מורתע" לבין המציאות: ארגון שנחלש טקטית בדרום לבנון, אבל שמר על יכולת אסטרטגית לשיתוק הצפון לאורך זמן.

מבחינה מקצועית, ברור שבצמרת ידעו שחזבאללה עדיין מחזיק אלפי רקטות ויכולת לשגר מטחים כבדים – זה מופיע בדוחות ישראליים ובזירה הבינלאומית כבר מ־2024-2025.

לכן מה שנראה היום כהפתעה לציבור הוא בעיקר ניהול נרטיב פוליטי: הדגשת החולשה הטקטית של חזבאללה והסתרת היכולת שלו לירי אסטרטגי, כדי להציג הישג ולדחות עימות מול המציאות בצפון. וזה כאמור נוהל על ידי אדם אחד שעל פיו יישק דבר.

כאמור, החברים בקבינט הביטחוני הם ברובם בובות על חוט. אולי מישהו מהם מעז מדי פעם להשמיע דעה אחרת מזו של כחול השער, אבל בסוף רק הוא קובע את הנרטיב.

הציבור כאמור כמעט לא קיבל הערכות מקצועיות מפוכחות על כך שחזבאללה שומר עדיין על מאגר גדול של רקטות ועל יכולת לשגר מטחים של מאות טילים בזמן שיבחר.

מה שנראה היום כהפתעה לציבור הוא בעיקר ניהול נרטיב פוליטי: הדגשת החולשה הטקטית של חזבאללה והסתרת יכולתו לירי אסטרטגי, כדי להציג הישג ולדחות עימות מול המציאות בצפון. והכול בניהול אדם אחד

ככה זה כאשר המנהיג העליון, להטוטן העל, עומד ומסביר לציבור דברים שאחרי שנייה הארכיון של ערוץ הטלוויזיה מוכיח שהם שקר או במקרה הטוב חצי אמת.

זו יכולת מופלאה ליצור מציאות מדומה, וזה מה שהוביל להפתעה הזו בלבנון שאנחנו, ובעיקר תושבי הצפון, עדים לה מדי יום.

כאשר הממשלה והכנסת בעת מלחמה מקציבות מיליארדים למטרות סרק שרובן מפוברקות, הכול מבוסס על בלוף. וכך ישראל פעם אחר פעם " מופתעת" מהעובדה שהאויב עדיין חי ומשגר.

המצב לא הולך ומשתפר. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא כיום למעשה המושל של המדינה ה-51 של ארה"ב. נכון שהתיאום ושיתוף הפעולה עם ארה"ב הוא קריטי, אבל זה בגלל שישראל במשך שנים העדיפה להסתכל הצדה – בעזה, לבנון ואיראן.

הפעולות היו אמורות להיות נחרצות יותר, מוקדמות יותר, עצמאיות יותר. אבל זה לא קרה כי רוב העיסוק של הממשלה הנוכחית וקודמתה היה בשרידותן העצמית.

וכך ישראל חיה מסבב לסבב, בלי "תוכנית יציאה" מאף חזית. הכול בשליפה והכול עכשיו מוכוון מבית אחד לבן בעיר הבירה של ארה"ב.

ישראל לא בנויה למלחמות התשה ארוכות ותמיד ניסתה להימנע מהן, אבל השיקולים הזרים בממשלה והניתוק המכוון מהמציאות מכניסים את ישראל למלחמות התשה ארוכות שמשבשות את החיים של כולנו.

ישראל לא בנויה למלחמות התשה ארוכות, ותמיד ניסתה להימנע מהן, אבל השיקולים הזרים בממשלה והניתוק המכוון מהמציאות מכניסים את ישראל למלחמות התשה ארוכות שמשבשות את החיים של כולנו

אבל כאמור – זה לא ממש מעניין את מי שיושבים שם בחדרים בירושלים. הם רואים רק את עתידם הפוליטי כמטרה עליונה. מצב נורא שכנראה לא הולך להשתנות בקרוב.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.