הסרטון שהפיץ שר הכלכלה ניר ברקת מסניף "קרפור" בשבוע שעבר נראה כמו מחווה לסצנת הפתיחה של הסרט "השוטר אזולאי": בסצנה אזולאי מסייר ברחוב ומפרט בביטחון עצמי איך בזכותו מוגר הפשע באזור, בזמן שממש באותם רגעים, מאחורי גבו, מתבצע שוד בחנות.
בדיוק כמו אזולאי, נדמה שגם שר הכלכלה היה כל כך שקוע בהצגת הצלחתו במאבק ביוקר המחיה, שהוא לא הבחין בעושק הצרכנים שמתבצע ממש באותו זמן מול עיניו.
נתחיל בכך שאת הצילומים ביצע ברקת ברשת קמעונאית מהיקרות ביותר בישראל. הסרטון מפרסם קמפיין לסל של כ־100 מוצרים מוזלים באותה רשת, בזמן שאלפי מוצרים אחרים נמכרים בה במחירים שחלקם גבוהים ביחס לממוצע או למתחרים.
בדיוק כמו השוטר אזולאי, נדמה שגם שר הכלכלה היה כל כך שקוע בהצגת הצלחתו במאבק ביוקר המחיה, שהוא לא הבחין בעושק הצרכנים שמתבצע ממש באותו זמן מול עיניו
ואם לא די בכך, במקביל ממש לפרסום הסרטון החליטו המחלבות הגדולות, מתנובה דרך טרה ועד שטראוס, לשדוד את כולנו בהעלאה כמעט סימולטנית של מחירים על חלק ממוצריהן.
ההעלאה התרחשה יומיים בלבד אחרי שתנובה החליטה לחלק דיבידנדים בסך 200 מיליון שקל, שמתוכם 73% צפויים לצאת מהארץ בואכה "ברייט פוד" הסינית. שטראוס, מצדה, כבר מתקרבת למספר דו־ספרתי של סבבי העלאות מחירים, וזה מתחילת 2023 בלבד.
אל תקשיבו לאינטרסנטים. בואו לראות את החיסכון בעיניים – המספרים לא משקרים. pic.twitter.com/Xbq3yCjs52
— ניר ברקת (@NirBarkat) April 29, 2026
כמעט כל ההעלאות בוצעו ללא שום הצדקה, בעיקר כי הן יודעות שברקת עסוק בצילום סרטונים ולא בטיפול ביוקר המחיה. גם שטראוס, כמובן, לא פספסה הזדמנות בין העלאה להעלאה לחלק לעצמה דיבידנד, כשהמרוויחים הגדולים היו בני משפחת שטראוס, שהכניסו לכיסם כ־150 מיליון שקל.
אז מה זה בעצם "הסל של המדינה"? הרעיון הזה עלה למעשה כבר ב־2011, בזמן המחאה החברתית הגדולה. הפעיל החברתי אייל עופר, אז שותף בהובלת המחאה, מספר שפנו אליהם בהצעה להפסקת המחאה. ההצעה הייתה פשוטה: הממשלה תיצור סל מיוחד ובו 100 מוצרים, ואת הסל הזה ימכרו בהוזלה לציבור.
לדברי עופר, ההצעה נדחתה כי אנשי המחאה הבינו מייד שזו עבודה בעיניים. הרי בכל רשת נמכרים היום אלפי מוצרי מזון, ולנופף לציבור בסל של מאה מוצרים נועד לעקוף את הצורך הדחוף בטיפול שורש בבעיית יוקר המחיה בישראל.
במשרד הכלכלה שכחו לבדוק פרט קטן: הם דאגו שקרפור תוזיל את מחיר המוצרים בסל, אבל לא דאגו שאפשר יהיה למצוא את אותם מוצרים על המדף ברשת
מי שאימץ את ההצעה הפופוליסטית הזו הוא ברקת, אחד השרים שחוששים מאוד מאותו טיפול שורש בריכוזיות. ברקת פתח במכרז לרשת שתציע את הסל הזול, וגם דאג לטוויסט: אם תהיתם מי מממן את הקמפיין הבלתי נגמר של אלי יצפאן על קרפור, דעו שזה יוצא מהכיס שלכם.
משרדו של ברקת העניק לרשת מתנת זכייה במכרז: קמפיין בשווי 50 מיליון שקל לשנה עבור שיווק הסל. אלא שבמשרד הכלכלה שכחו לבדוק פרט קטן: הם דאגו שקרפור תוזיל את מחיר המוצרים בסל, אבל לא דאגו שאפשר יהיה למצוא את אותם מוצרים על המדף ברשת.
התוצאה היא אבסורד שבו צרכנים רואים את הפרסומת ששילמו עליה, ניגשים לסניף קרפור הקרוב לביתם ומגלים לתדהמתם שהמדף עם המוצר המוזל ריק.
עד כמה יוקר המחיה הפך לחמור תחת ברקת?
לפי מחקר של מכון אהרן, שפורסם בשבוע שעבר, סל התצרוכת בישראל יקר ב־21% ממדינות עשירות דוגמת שוודיה, דנמרק, הולנד, פינלנד ואוסטריה, וב־68% ממדינות כמו יוון, איטליה, ספרד וקפריסין. המשמעות היא שישראלי שמרוויח לא רע במונחי שכר נומינלי מגלה בקופה שהשכר שלו פשוט קונה פחות. מכון אהרן מעריך שהפער הזה שוחק את רמת החיים בישראל בכ־14%.
אבל הסיפור החשוב באמת נמצא במזון. ב־2005 מחירי המזון בישראל היו נמוכים בכ־26% ביחס למדינות העשירות. היום הם גבוהים משמעותית ביחס לאותן מדינות. כלומר, בתוך שני עשורים ישראל עברה מיתרון מחירים לפער יוקר משמעותי. זה מחדל רגולטורי בהובלת משרדי הכלכלה, האוצר ורשות התחרות, שנרדמו בשמירה והפכו בישראל מזון בסיסי למוצר יקר מדי.
טיפול השורש הנדרש הוא המלחמה בריכוזיות. סירובן הממושך של ממשלות ישראל להתעמת עם ששת המונופולים החזקים במשק הוא זה שהוביל למצב הנוכחי
טיפול השורש הנדרש הוא המלחמה בריכוזיות. סירובן הממושך של ממשלות ישראל להתעמת עם ששת המונופולים החזקים במשק הוא זה שהוביל למצב הנוכחי.
מאבק כזה גובה מחיר פוליטי כבד: קמפייני השחרה בתקשורת, התכתשות סיזיפית מול לוביסטים ותהליכי חקיקה מייגעים שפירותיהם יבשילו, במקרה הטוב, רק בקדנציה הבאה. בנסיבות אלה, ברקת מעדיף להסתפק בקמפיינים מתוקשרים ובסרטוני תעמולה במקום לבצע עבודת שורש מהותית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו