הרבעון הראשון של שנת 2026 עמד בסימן טלטלות אזוריות עזות, כאשר במוקד ניצבה מלחמת "שאגת הארי" מול איראן בחודש מרץ.

אך בעוד תשומת הלב הישראלית והאמריקאית הופנתה מזרחה לעבר מאות הטילים והכטב"מים של הרפובליקה האסלאמית, סקירת המגמות ביחסה של ירדן לישראל, שנערכה בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה", חושפת אמת מטרידה: ישראל נקלעת למשבר עם השכנה החשובה ביותר שלה.

האסטרטגיה הישראלית בזירה הפלסטינית נתפסת בעמאן כסכנה לביטחון הלאומי של הממלכה. המלך עבדאללה ושר החוץ שלו, איימן אל-ספדי, חוששים מעל לכל שישראל מנצלת את הסטת הקשב למערכה מול איראן כדי לקבוע עובדות חדשות בשטח בגדה המערבית וברצועת עזה, תוך פגיעה בחופש הפולחן באל-אקצא.

אך בעוד תשומת הלב הישראלית והאמריקאית הופנתה מזרחה לעבר מאות הטילים והכטב"מים של הרפובליקה האסלאמית, נחשפת אמת מטרידה: ישראל נקלעת למשבר עם השכנה החשובה ביותר שלה, ירדן

מבחינת הירדנים, התרחישים פסימיים בשני קצות הסקאלה: הצלחה ישראלית מול איראן עלולה להפוך את הממשלה בירושלים ל"חסרת רסן" בזירה הפלסטינית, ואילו כישלון ישראלי עלול לדרבן אותה לחפש שם "תמונת ניצחון" חלופית.

בעיני עמאן צעדיה החד-צדדיים של ממשלת ישראל בגדה המערבית נתפסים כסיפוח זוחל. החלטת הממשלה בפברואר לבטל את "החוק הירדני" – שאסר על מכירת קרקעות ליהודים ביהודה ושומרון – גונתה על ידי ירדן בחריפות. מבחינת ירדן מדובר בניסיון בוטה לכפות ריבונות ישראלית, לשנות את המציאות המשפטית ולהקים מציאות דה-פקטו שתמנע הקמת מדינה פלסטינית.

התנהלות זו של ממשלת ישראל זכתה לגיבוי משתמע מצידו של שגריר ארה"ב, מייק האקבי, אשר הביע תמיכה בריאיון לטאקר קרלסון בזכות התנ"כית של ישראל לשלוט בחלקים נרחבים באזור. מהלכים אלה מעוררים מחדש בעמאן את חרדת "המולדת החלופית" – החשש כי ממשלת ישראל חותרת להכשיר את הקרקע לעקירת פלסטינים מהגדה אל עבר שטח הממלכה הירדנית.

במקביל, ירושלים נותרת חבית חומר נפץ. ירדן עומדת בתוקף על תפקידה ההיסטורי כאפוטרופוסית של המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות, ורואה בהתנהלות ישראל פגיעה חמורה בסטטוס קוו ובסמכות מנהלת הווקף.

מבחינת הירדנים, התרחישים פסימיים בשני קצות הסקאלה: הצלחה ישראלית מול איראן עלולה להפוך את ממשלת ישראל ל"חסרת רסן" בזירה הפלסטינית, וכישלון ישראלי עלול לדרבנה לחפש שם "תמונת ניצחון" חלופית

ביקור שערך השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, במתחם אל-אקצא – הוגדר בירדן כפרובוקציה בלתי מתקבלת על הדעת וכחילול הקודש. יתרה מכך, הממלכה גינתה את מגבלות התפילה שהוטלו על מוסלמים ונוצרים בחודשי הרמדאן ובחג הפסחא בשל איום הטילים האיראני, למרות שמגבלות דומות היו גם בכותל.

הפער בין המדינות ניכר גם ביחס לרצועת עזה. ירדן מתגייסת להכנסת סיוע הומניטרי מהיבשה ותומכת במתווה הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ (ובהחלטת מועצת הביטחון 2803 שאישרה אותו) לייצוב הפסקת האש.

עם זאת, השתתפותה של ירדן ב"מועצת השלום" הבינלאומית בוושינגטון נועדה למטרה ברורה: להבטיח שמוסדות כמו "הוועדה הלאומית הפלסטינית" לניהול עזה ישמשו כגוף מעבר זמני בלבד. מבחינת עמאן, המטרה הסופית והיחידה היא חזרת הרשות הפלסטינית לרצועה, מניעת עקירת תושבים, וסלילת הדרך לפתרון שתי המדינות. לצורך כך, ירדן פועלת מול הקהילה הבינלאומית, בין היתר דרך "קבוצת שמונה" המדינות הערביות והמוסלמיות, במטרה לייצר חזית דיפלומטית אחידה נגד הצעדים הישראליים.

במהלך "שאגת הארי", ירדן אכן לקחה חלק ביירוט טילים איראניים והשתתפה בגינוי התוקפנות של טהרן כלפי מדינות ערב, אך שיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק שלה עם ארצות הברית וישראל אינו מבטל את השסעים המדיניים בין הצדדים.

ביקור שערך בן גביר במתחם אל-אקצא – הוגדר בירדן כפרובוקציה בלתי מתקבלת על הדעת וכחילול הקודש. הממלכה אף גינתה את מגבלות התפילה שהוטלו על מוסלמים ונוצרים בחודשי הרמדאן ובחג הפסחא

המשך קידום צעדי הסיפוח, החלשת הרשות הפלסטינית ושחיקת הסטטוס קוו בירושלים, נתפסים בעמאן כפגיעה באינטרסים הקיומיים העמוקים ביותר שלה. אם ישראל תמשיך לפעול ללא התחשבות בשכנתה ולפורר את האמון השברירי שנותר, היא עלולה לסכן את יחסיה עם השותפה האסטרטגית ההכרחית ביותר ליציבות בגבולנו המזרחי.

ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. עמית מחקר בקבוצת "תמרור- פוליטוגרפיה" (צילום: חן גלילי)