אחרי כל כך הרבה עונות ופרקים, מי יכול לזכור כל דמות, כל לוקיישן, כל קו עלילה וכל התפתחות שעברו בסדרה במהלך השנים? ● ובכן, יש מי שזוכרים הכל ● המדריך המלא מוקדש לצופים שמשננים בעל פה כל פרט - וגם עבור אלו ששכחו את מה שחשוב לזכור
לפי דיווח של ברק רביד בחדשות 13, בתמורה לשחרור נעמה יששכר תסדיר ישראל את המחלוקת עם רוסיה על מתחם בירושלים, המכונה "חצר אלכסנדר".
לקראת שחרור נעמה יששכר: מה רוסיה ביקשה מישראל כמחווה מדינית? • לדיווח המלא של @BarakRavid >>https://t.co/vCIFoLTZfz pic.twitter.com/TsA2Du9Lgo
— חדשות 13 (@newsisrael13) January 20, 2020
במערכת הפוליטית מגיבים להודעתו של איתמר בן גביר שעוצמה יהודית לא תפרוש, אלא תוסיף להתמודד בבחירות לכנסת ה-23. יושב ראש המפלגה סיפר, בין היתר, שהוצע לו להתמנות לשגריר תמורת פרישתו.
ההחלטה של בן גביר לרוץ פוגעת בסיכוי הימין לנצח בבחירות.
התקשורת תחבק אותו והשמאל ימחא לו כפיים משום שבמו ידיו הוא מעניק להם את השלטון.
עשרות אלפי קולות ירדו לטמיון, איזה בזבוז.
היתה בידיו האפשרות לרדת מההתמודדות בכבוד אך הוא בחר בדרך חסרת אחריות תוך כדי סיכון שלמות הארץ. עצוב.— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) January 20, 2020
אז באיזו מדינה חשובה ביבי תכנן למנות את בן גביר כשגריר? אתם מדמיינים את הכותרות שם? ״ביבי מינה לשגריר אצלנו גזען שתומך ברצח חפים מפשע.״ האם שום דבר כבר לא קדוש בעיני ביבי חוץ מהחסינות שלו?
— יאיר לפיד Yair Lapid (@yairlapid) January 20, 2020
שגריר ישראל למוסדות הקו קלוקס קלאן במיסיספי https://t.co/dbbNbJTuDx
— Ahmad Tibi (@Ahmad_tibi) January 20, 2020
חבל, בן גביר יכל להיות שגריר מעולה לדרום אפריקה ב1980.
— Ayman Odeh (@AyOdeh) January 20, 2020
תיק 10,000: חסינות תמורת שגרירות?
— אילן גילאון (@mkgilon) January 20, 2020
גרר של שגריר אולי https://t.co/l0rbb3vsvz
— Asaf Zamir אסף זמיר (@asafzamir) January 20, 2020
סיעת ישראל ביתנו במועצת העיר בת ים פנתה למבקרת העירייה, לאחר ששלומית ארדן, אשתו של השר גלעד ארדן, נבחרה לדוברת העירייה. במהלך מערכת הבחירות המוניציפלית תמך ארדן במועמדותו של צביקה ברוט, שאכן נבחר לבסוף לראש העירייה. כך דיווח הערב עומרי מניב בחדשות 13.
בתגובה נמסר שארדן נבחרה מטעמים עניינים, ויש לה ניסיון קודם כדוברת של גורמים בכירים, וכן נמסר שגם יתר שרי הליכוד הביעו תמיכה בברוט.
איתמר בן גביר הודיע שעוצמה יהודית תתמודד בבחירות ולא תפרוש. לטענת בן גביר, הוצע לו, בתמורה לפרישתו, לכהן כשגריר, תפקיד בקרן קיימת לישראל, בלשכת עורכי הדין או בהסתדרות הציונית; הוא דחה את ההצעות.
השר בצלאל סמוטריץ' פנה לראש הממשלה נתניהו בבקשה להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן כבר כעת – כך דיווחה דפנה ליאל בחדשות 12. אם אכן תתקבל החלטה זו, הצבעה בכנסת על כך עשויה להביך את כחול לבן, שמבקשת לצייר עצמה כימנית, אך לא כל חבריה תומכים בצעד זה.
ביקורת בסביבת ראש הממשלה נתניהו על פעילותה של השרה גילה גמליאל בעניין נעמה יששכר: היא לא בקיאה בנושא – כך דיווח איתמר אייכנר ב-ynet. גורמים בסביבת נתניהו אמרו שהתבטאות השרה לגבי מחווה הומניטרית – תמוהה.
נעמה, לא נשאיר אותך לבד!
פגשתי את יפה יששכר, אמא עם נחישות ועוצמות בלתי רגילות שמגוננת על בתה באופן ראוי להערצה. עדכנתי אותה במסרים שהעברתי לסגן שר החוץ הרוסי בוגדנוב והרב הראשי של רוסיה לאזאר >> https://t.co/sSJAAGOEEF pic.twitter.com/hmzfYo6Wd7— גילה גמליאל (@GilaGamliel) January 16, 2020
בשעה זו מאשרים שרי הממשלה במשאל טלפוני את מינויה של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי לשרת התפוצות ואת מינויו של השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי לשר החקלאות.
מינוי שר המדע אופיר אקוניס לשר העבודה והרווחה ומינוי סגן שר הפנים משולם נהרי לסגן שר העבודה והרווחה ייעשה במועד אחר.
יושב ראש הבית היהודי רפי פרץ הודיע שהבחירות לראשות המפלגה יוקדמו וייערכו בחודש יוני הקרוב. "לטובת אחדות הציונות הדתית השר פרץ קורא לחברת הכנסת איילת שקד ולשר בצלאל סמוטריץ' להצטרף גם כן למהלך", נכתב בהודעה מטעם יושב ראש המפלגה.
במגעים בין עוצמה יהודית לליכוד הציעו האחרונים שבתמורה לפרישה יורד בכנסת הבאה אחוז החסימה – כך פרסם יקי אדמקר ב"וואלה! ניוז". את השיחות מטעם הצדדים מנהלים איתמר בן גביר מעוצמה יהודית ומיקי זוהר מהליכוד.
יושב ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בוחר להידרש לטור דעה שפרסם אמיר חצרוני ב"גלובס". בחשבון הפייסבוק שלו כתב ליברמן כי חצרוני "לא ראוי לתואר פרופסור… חייב אשפוז בכפייה". בנוסף תוקף חבר הכנסת את העיתון, שנתן במה למתקפה של חצרוני נגד עולי חבר העמים.
אמיר חצרוני, שלא ראוי לתואר פרופסור, אחרי שקרא לחרם על מדינת ישראל, תקף את חיילי צה"ל, התפלל ש"מתקפת טילי גראד מעזה…
פורסם על ידי Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן ב- יום שני, 20 בינואר 2020
ראשי עוצמה יהודית יקיימו הערב בשעה 20:00 מסיבת עיתונאים, שבה יודיע איתמר בן גביר האם יוסיפו להתמודד, או שיסירו את מועמדותם. ההערכה הרווחת היא שהמפלגה תוסיף להתמודד, חרף הלחצים שמופעלים עליה לפרוש.
במערכת הפוליטית מגיבים לחשיפת יומן הפגישות של שר החינוך רפי פרץ.
כנראה שווינט לא שבעו ממסע ההשחרה שלי ומעלים אייטם שכולו הסתה והשחרה.
העברתי שיעור בבית הרב קוק והשתתפתי בהקפות שניות אז הם החשיבו את זה כסיורים מקצועיים בבתי ספר דתיים ועוד פנינים וסילוף של דברים.
כנראה מסע הדה-לגיטימציה שלי ושל הציונות הדתית לא נגמר… מביך. pic.twitter.com/5ERQwtbdkL— רפי פרץ (@realrafiperets) January 20, 2020
תתארו לכם שלשר החינוך יהיה אכפת רק מהילדים. שהוא לא יהיה נציג של מגזר, שהוא לא יעליב אף אחד, שהוא לא יתמוך בגזענות. כן, זה עצוב, אבל זה יהיה הישג לא קטן אם יהיה לנו שר חינוך שאינו גזען. תארו לכם שתהיה לו תפיסה חינוכית מעמיקה וחדשנית… תתארו לכם. https://t.co/gA3nIixAP6
— יאיר לפיד Yair Lapid (@yairlapid) January 20, 2020
היומן של רפי פרץ –> הגדרות –> ערבים – ללא –> נשים – ללא –> חילונים – רק מקרים דחופים –> להט"ב – ללא –> בדואים – ללא –> דתיים – מופעל.https://t.co/F0ariCWCnW
— Merav Michaeli מרב מיכאלי (@MeravMichaeli) January 20, 2020
חבר הכנסת אופיר כץ מהליכוד הגיש לוועדת הבחירות בקשה לפסול את מועמדותה לכנסת של היבא יזבק מהרשימה המשותפת.
יפה יששכר, שבתה נעמה כלואה ברוסיה, סיימה לפני זמן קצר פגישה שקיימה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת וגורמים נוספים.
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, פסל את מועמדותה לכנסת של שירן אסלן מרשימת קמ"ה – קידום מעמד הפרט, כי טרם חלפה תקופת הקלון על העבירה שבה הורשעה. אסלן, מנשותיו של דניאל אמבש, הורשעה בכך שניסתה להניא חלק מילדיו של אמבש מלהעיד נגדו. לאסלן חסרו ימים ספורים כדי להשלים את שבע שנות הקלון שהושתו עליה.
מאז התמנה רפי פרץ לשר החינוך הוא ערך לפחות 67 ביקורים בבתי ספר, אף לא אחד מהם היה בבית ספר ערבי – כך עולה מיומן הפגישה של יושב ראש הבית היהודי, שפורסם באתר ynet.
במשך למעלה מחצי שנה פנו מהאתר אל השר בבקשה לקבל את היומן, אך בקשתם נדחתה. רק אחרי עתירה לבית המשפט נענה פרץ לדרישה. מספר הביקורים שערך בבתי ספר דתיים – 45 – הוא יותר מכפול ממספר הביקורים שקיים בבתי ספר חילוניים, 21.
אף שאמר ביולי האחרון שהוא מעוניין להיפגש עם מורים להט"בים, פרץ מעולם לא קיים פגישה שכזו. עם שדולת הנשים בישראל סירב השר להיפגש. לעומת זאת נפגש פרץ עם נשות ארגון שוברות שוויון, הנאבקות נגד "פמיניזם רדיקלי".
מספר הפגישות שקיים פרץ עם גורמים פוליטיים גבוה מזה שערך עם אנשי מקצוע במשרד החינוך. מבין המפקחים על המקצועות השונים, נועד פרץ בפגישה אישית רק עם המפקחת עם לימודי תנ"ך.
מלשכת השר נמסר שהסיבה לריבוי בפגישות פוליטיות היא מערכות הבחירות התכופות שמתרחשות כיום בישראל. כן נמסר שנתוני הביקורים הביקורים שמוצגים ב-ynet לא משקפים את מספר הביקורים בפועל.
לקראת הדיון אודות ח״כ היבא יזבק בוועדת הבחירות המרכזית, העבודה-גשר-מרצ החליטה לתת חופש הצבעה בסוגייה.
סיעות העבודה-גשר ומרצ מיוצגות בנפרד בוועדת הבחירות המורכבת מנציגי הסיעות בכנסת. יו״רי המפלגות, ח״כ עמיר פרץ וח״כ ניצן הורוביץ, סיכמו שכל סיעה תחליט בעצמה על אופן הצבעתה בוועדה.
פרץ ימליץ לסיעתו לתמוך בפסילה ואילו מרצ תתנגד.
חילוקי דעות בעבודה-גשר-מרצ. איציק שמולי בעד פסילת היבא יזבק ואילו עיסאווי פריג' ויאיר גולן מתנגדים.
מאוד מקווה שיד של מי מחברי לרשימת העבודה גשר מרצ, לא תורם בתמיכה בפסילתה של חברת כנסת בשל פוסט לא ראוי מלפני כמה שנים.
— Esawi Frej 'עיסאווי פריג (@EsawiFr) January 20, 2020
1. העתירה לפסילתה של ח״כ יזבק מוצדקת מאין כמותה ויש לתמוך בה ללא סייג. שופטי בגצ, ובראשם הנשיאה, כבר קבעו כי האדרתה ותמיכתה במחבלים עם דם על הידיים כמו סמיר קונטר, שרוצץ גולגולת של תינוקת, מהווים תמיכה בטרור לכל דבר ועניין; וזאת, לא בפעם הראשונה מתוך מפלגתה.
— איציק שמולי (@ishmuli) January 20, 2020
כחול-לבן צפוייה לשבור "חזק ימינה" לפי הערכות שנשמעו בימים האחרונים. תמיכה בסיפוח הבקעה כבר היתה, והמפלגה מנסה לקרוץ גם לדתיים הלאומיים, כמו למשל בסרטון הזה ששיתף יועז הנדל לפני מספר דקות.
לציבור הדתי יש בית pic.twitter.com/aJvTXViox5
— Yoaz Hendel יועז (@YoazHendel1) January 20, 2020
מינויים חדשים בממשלת המעבר: ציפי חוטובלי תמונה לשרת התפוצות, צחי הנגבי שר החלקאות, אופיר אקוניס שר העבודה והרווחה ומשולם נהרי סגן שר העבודה והרווחה. בליכוד מקווים שמינוי הנגבי יסייע להשיב אליהם את קולות החקלאים שאבדו בבחירות האחרונות.
יאיר גולן מתנגד לפסילת חברת הכנסת מהמשותפת ובל"ד:
לא נוח לי לקרוא את דבריה של היבא יזבק בפייסבוק, אבל לפסול אזרחית שומרת חוק מהתמודדות זה לתת פרס למשמיציה של הדמוקרטיה הישראלית. בואו נתמקד בפסילת חבורת אלימים ופורעי חוק שמתעמתים עם שוטרים וחיילים כל חייהם. כי בדמוקרטיה פוסלים אנשים על מעשים, לא על שיתוף דברים מקוממים בפייסבוק.
— Yair Golan – יאיר גולן (@YairGolan1) January 20, 2020
עמוס שוקן, מו"ל קבוצת הארץ, מגיב הבוקר ברדיו 103fm להאשמות של יאיר נתניהו מאתמול בטוויטר, לפיהן יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין נשוי לבתו של האוליגרך ליאוניד נבזלין שמבוקש על רצח ברוסיה. לפי שוקן, ההאשמות של הרוסים אינן מחזיקות מים ואין להתייחס אליהן ברצינות:
"הוא הורשע בתכנון רצח או במשהו ביותר ממקרה אחד ברוסיה והאמת היא שלפני שנכנסנו איתו לדיונים על שותפות בהארץ קראנו את כל הפרוטוקולים של המשפט שלו, וזה היה משפט פוטיני קלאסי, שום הליכים נורמלים לא היו בו, המשפט התנהל בהיעדרו והוא עזב את רוסיה קודם, ו…זהו. רוסיה ביקשה את הסגרתו של ליאוניד כשהוא היה פה והבקשה נבדקה על ידי הפרקליטות והחליטו שאין בסיס לבקשה הזו ואז מצאו משהו שעתר לבג"צ כנגד החלטת הפרקליטות וגם בג"צ אישר את החלטת הפרקליטות.
עמוס שוקן מו"ל @Haaretz : "לא יודע אם נתניהו סיים, המצב של נתניהו הסתבך ויהיה לו יותר קשה והמצב המשפטי שלו יעיק מאוד"@BenCaspit @YinonMagal @AmosSchocken1
— 103FM (@radio103fm) January 20, 2020
"הארץ מתמודד עם שחיקה נמשכת בהכנסות מפרסום ומעבר שלהם לפייסבוק אינסטגרם וכו, והקוראים שלנו הופכים להיות בעלי משקל גדול יותר לקיום העיתון.
בהקשר לציוצים של יאיר נתניהו, שהאחרון שבהם על יולי אדלשטיין והבת של האוליגרך כבר נמחק, אומר שוקן כך:
"אני לא מצליח לעמוד על טיבו, לא יודע אם חלק מהעיסוק שלו בטוויטר זה שעשוע שהוא מצייץ ומשתעשע מהעסק ואולי חלק זה דברים שהוא מאמין בהם, היתה לו תיאוריה שאנגלה מרקל פנתה למו"ל של דומונט ותקדם את הרעיון שגרמניה השתחררה מהנאציזם וישראל הפכה לנאצית, זה עושה שכל, (צוחק) … מדינה נאצית וודאי שלא, אבל פאשיזם, זה דברים שאנחנו רואים וכותבים עליהם וזה גורם ליאיר לבוא עם הקונספירציה הפנטסטית הזו.
איילת שקד מעמידה את אבי ניסנקורן על טעותו, לאחר שטען שתמכה בחוק המצלמות שקודם בתוך יומיים.
לא הייתי ח״כ באותה תקופה, ניסקורן כמו כל סוציאליסט טוב, לא נותן לעובדות לבלבל אותו. https://t.co/ps5PhsUTZJ
— איילת שקד ayelet shaked (@Ayelet__Shaked) January 20, 2020
ח"כ יעל גרמן מכחול-לבן מעריכה שהמליאה תאשר ביום שלישי את הקמת ועדת הכנסת וביום רביעי יתחיל מהלך מרתוני לדיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה. בראיון לגלי צה"ל אומרת גרמן ש"נדון גם בבקשת החסינות של חיים כץ וגם בזו של בנימין נתניהו", במשך 15 שעות ביום. "לקחתי חדר בירושלים ואני אשן בירושלים והדיונים יהיו מרתקים … אאזין לכל הנימוקים ואשאל את כל השאלות, לא אבוא עם עמדה מוכנה מראש".
מיקי זוהר ממשיך את הלחץ על יו"ר הכנסת וקורא לו להפוך את ההחלטה לכנס את המליאה ולדון בהקמת ועדת כנסת בשלישי הבא.
אני מצר על החלטתו של יולי אדלשטיין לכנס את המליאה, צפיתי ממנו לפעול לפי הדברים שאמר בנאומו ולמנוע מהכנסת להפוך לקרקס פוליטי בתקופת הבחירות.
עצוב שהחלטתו תהפוך לכלי פוליטי בידי מפלגות השמאל לצורך הקמפיין הבזוי שלהם – ״רק לא ביבי״.
אני קורא ליו״ר הכנסת:
עוד לא מאוחר לשנות את עמדתך.— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) January 20, 2020
איתמר בן גביר מגיב הבוקר לדיווח מאתמול, לפיו הוא יתמה לשר בידי מפלגה חרדית בתמורה לפרישתו מהמירוץ.
"אני חייב להגיד שזה לא מרגש אותי כל כך לא העניין של שרות, ג'ובים ותפקידים זה חשוב אבל יש לי ערכים יותר חשובים ולהצטרף למפלגות החרדיות, אני מאוד מעריך אותם ואוהב אותם אבל אנחנו בעוצמה יהודית מכוונים לכלל ישראל … הדעה שלי מאוד ברורה, יש ישיבת מזכירות של עוצמה יהודית היום ואנחנו נעדכן".
עו"ד @itamarbengvir מעוצמה יהודית על ההצעה להתמנות לשר: "ג'ובים לא עושה לי את זה – יש הרבה הצעות על השולחן"#קלמןליברמן @asaf_lib @KalmanLiebskind pic.twitter.com/ahYObaHQ93
— כאן חדשות (@kann_news) January 20, 2020
סגן יו"ר הכנסת, ח"כ מאיר כהן מכחול-לבן, לא מבין את ההתקפות על יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין שהודיע אתמול על כינוס המליאה בשלישי הבא כדי לדון בהקמת ועדת כנסת שתדון בחסינות נתניהו.
בראיון לגלי צה"ל, אומר כהן ש"הלוואי ויולי היה מקשיב לבקשתנו ומתחיל את הדיון כבר השבוע".
"נתניהו הפך מדינה שלמה לבת ערובה, מטרתו לייצר מצב של כנסת שלא פועלת, מה לעשות הוא הגיש בקשת חסינות והכנסת תדון בבקשתו … יש חוק וייעוץ משפטי שמלווה אותנו ואנחנו מכבדים ולא תוקפים אותם. למרות הניסיון של ראש הממשלה לבטל את זה שבוע הבא יתחילו הדיונים שיימשכו שבועיים. הדיונים יהיו רציניים".
לדבריו, מי שהופך את העניין לקרקס הוא הליכוד ומבחינת כחול-לבן הדיון יהיה מכובד. "ברגע שמחנה שלם נמצא בלחץ וגורר מדינה שלמה להתעסק בתיקיו של ראש הממשלה, הכל תקוע … הגיע הזמן שזה ייגמר, בעוד שבועיים שלושה נקבל החלטה, ילך ראש הממשלה לבית המשפט או לא ילך".
מתווה כוכבי כחלון: אושרה תוספת של 2 מיליארד למערכת הבטחון, כך לפי סיכום שנערך בלשכת נתניהו בהשתתפות שר האוצר משה כחלון, ראש אגף תקציבים רוני חזקיהו והרמטכ"ל אביב כוכבי. ההחלטה נועדה בעיקר לממן את הגנת העורף מפני מתקפת טילים.
כחלון וכוכבי סיכמו: צה״ל יקבל 2 מילארד שקלים נוספים כדי שתר״ש תנופה יצא אל הדרך. אתמול התכנסו אצל ראש הממשלה כחלון, בנט, כוכבי וזמיר יחד עם החשב הכללי רוני חזקיהו והעניין סוכם סופית. על הפרק: התעצמות ועוד הגנה מפני טילים. כל הפרטים מיד ב@GLZRadio
— צחי דבוש (@TsahiDabush) January 20, 2020
עו"ד עמית חדד מרוצה הבוקר מהחלטת בית משפט השלום שלא להתיר למשטרה לחפש בטלפונים של יונתן אוריך וישראל איינהורן, (יועצי ראש הממשלה), ולהתיר רק חיפוש בטלפון של עופר גולן, במסגרת חקירת עד המדינה פילבר. חדד אמר בגלי צה"ל שבדיון התברר שהמשטרה הסתירה חיפוש נוסף שעשתה בטלפון של יועץ נוסף של ראש הממשלה.
לעומת מקורבי נתניהו, אבי ניסנקורן אומר שהיה צריך להקים את ועדת החסינות כבר בשבוע שעבר, אבל טוב שהתקבלה הההחלטה, "נקיים דיון ענייני והוגן", הוא אמר. לדבריו, למצדדים בהקמת הוועדה יש רוב בכנסת. "יולי אדלשטיין צריך לכבד את החוק והחלטת יועמ"ש הכנסת, כל מי שהתקיף אותו בעצם דרש ממנו לא לכבד את החוק".
בוקר טוב! 42 ימים לבחירות, והבוקר נתניהו ונאמניו בליכוד ימשיכו לתקוף את החלטת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לכנס את המליאה בשלישי הבא כדי להצביע על הקמת ועדת כנסת, כפי שדרשו במפלגות המשאל מרכז.
יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר אמר אתמול בגלי צה"ל, ש"לא נכון להפוך את הכנסת לקרקס פוליטי שישרת את כחול-לבן". גם יאיר נתניהו תקף את אדלשטיין בשל היותו נשוי לבתו של אוליגרך שיש כנגדו האשמות בבריה"מ. הציוץ הזה נחמק לבסוף.
לפי צחי הנגבי, ההחלטה של אדלשטיין עדיין הפיכה והוא אומר הבוקר לגלי צה"ל, ש"לכחול-לבן יש אובססיה שכפתה על הכנסת מצב אבסורדי שהיו"ר הגדיר אותו במלים הכי חדות, תהליך מזוהם שהופך את הכנסת לקרקס ולכן אני מסיק שאם יש תהליך מזוהם שכחול-לבן יזמו אני כולנו צריכים להימנע מלשתף פעולה איתו".
"אני מכבד את יו"ר הכנסת הוא אדם מנוסה וחזקה שהוא שוקל את מה שהוא עושה, אבל הוא אמר שאיננו מקבל את חוות הדעת שמכוחה הוא מכנס את המליאה. זה לא שאמור להיות דיון רציני בבקשת החסינות, שלא היה אחד שחשב שהוא יהיה לפני הבחירות, כולם ידעו שהוא מגיש את זה כי החוק מחייב אותו, אין ועדת כנסת, אין דיונים בבקשה שהוגשה חודשים לפני כן, של ח"כ חיים כץ, למה אז אף אחד לא חשב להקים ועדה? יולי אדלשטיין צדק שהגדיר את התהליך כמזוהם שאסור לתת לו יד".
מנגד, בכחול-לבן אומרים שנתניהו עצמו הוא שביקש את החסינות ולכן יש לדון בה.
שלום ירושלמי כותב הבוקר ב"זמן ישראל" שנתניהו מתלבט בין קמפיין מלחמה ברשויות אכיפת החוק לבין קמפיין בנוסח בחירות אפריל.
עורו, הומוסכסואלים, עורו! ביסכסואלים, התנערו משלשלאות המגדר! הזמן הגיע שבו כולנו מאוחדים ומאוחדות כדי להפיל את הפטריארכיה ולצעוד אל עבר עולם טוב יותר, אז קומו, התנערו, חלכאי ונדכאי המגדר.
סתם, על מי אני עובד – לא מאיתנו הגברים יגיע המזור וסופה של הפטריארכיה. לא אנחנו נביא לשיוויון בין המגדרים או לביטול מוחלט של איזושהי היררכיה בין מגדרים וזהויות מהסיבה הפשוטה שאנחנו, רובנו, גברים, ואנחנו די מרוויחים מהמצב הקיים שבו אנחנו השכבה החזקה יותר. משחר האנושות ידוע כי הדרך הכי טובה להרגיש בשליטה היא שתהיה שכבה אנושית שנתפשת כנמוכה יותר במדרג החברתי.
עורו, הומוסכסואלים, עורו! ביסכסואלים, התנערו משלשלאות המגדר! הזמן הגיע להתאחד להפלת הפטריארכיה ולצעוד אל עבר עולם טוב יותר. סתם, על מי אני עובד – לא מאיתנו הגברים יגיע סופה של הפטריארכיה
אבל למה בעצם? למה הומואים הם לא בני ברית פמיניסטיים טובים יותר? למה סיסג'נדרים/ות (כלומר, מי שאינו/ה טרנסג'נדר) לא-הטרוסקסואלים/ות (כלומר, הומואים, לסביות, בי-פאן-פולי ונטיות מיניות אחרות) לא הפכו לבעלי הברית הטובים ביותר של הקהילה הטרנסג'נדרית? או במילים פשוטות יותר, איך לא הבנו ששוביניזם וטרנספוביה קשורים להומופוביה, מזינים אותה וניזונים ממנה?
אז בואו נפרק את זה שניה ונבין מהי הומופוביה – הרי לא באמת מדובר ב"פחד" כמו שהמילה פוביה מציעה. הומופוביה היא רתיעה או שנאה להומואים ולהומואיוּת, כשהבסיס שלה הוא השנאה והרתיעה ממה ששונה. גבר שנמשך לגברים (בלעדית או חלקית) בוגד בעקרונות המקודשים של המגדר שלו – הוא מקבל על עצמו תפקיד של אישה, הוא כמו אישה. הוא חלש כמו אישה, הוא לא צפוי כמו אישה, לפעמים הוא אפילו נותן לגבר לחדור לו לגוף, ממש כמו אישה!
ה"בגידה" הזאת מערערת הרבה מאוד אנשים שגדלים על תפישה מגדרית מאוד מקובעת – גבר חזק מאישה, הוא מתחתן עם אישה, היא מביאה ילדים והוא מביא כסף ועוד כל מיני דברים שכולנו מכירים כי הם נפוצים כמו שטפונות בדרום תל אביב אחרי הגשם. הערעור הזה מפחיד, אני לגמרי מבין. גם אני נבהלתי כשהבנתי שאני נמשך לגברים כי זה ערער לחלוטין את התפישה שלי לגבי עצמי, את העתיד שלי ואת כל הדברים שחשבתי על העולם.
ה"בגידה" הזאת מערערת אנשים שגדלים על תפישה מגדרית מאוד מקובעת – גבר חזק מאישה, הוא מתחתן עם אישה, היא מביאה ילדים והוא מביא כסף ועוד דברים שכולנו מכירים כי הם נפוצים כמו שטפונות בדרום תל-אביב אחרי הגשם
בסופו של דבר, כולנו מבינים את זה. אף אחד לא רוצה להשתייך לצד החלש, המוחלש, זה שהשוביניסטים טוענים בחירוף נפש שהוא פחות טוב. ומילא אנחנו, ההומואים, אבל מה לגבי ביסקסואלים ש"יכולים לבחור" להיות רק עם נשים אבל "בוחרים" לשכב גם עם גברים ולפעמים, רחמנא ליצלן, אפילו להיות בזוגיות עם גבר?
עכשיו קחו את זה, תגבירו את זה פי ארבע'תלפים כשמדובר על טרנסים/ות. מישהי התבדחה איתי פעם שהחלק הכי כואב במעבר המגדרי שלה היה כשקיצצו לה את המשכורת. איך אתם יכולים להסביר לגבר שמישהי "בחרה" להיות אישה למרות שאלוהים חילק לה את הקלף הנכון והעניק לה פין, אליו מצורפות פריבילגיות?
ואיך גברים יכולים לקבל אליהם גבר "מתחזה", כזה שיש לו כוס, חלילה, והוא עלול לקבל מחזור או להיכנס להריון, או שהוא סתם שתול של הפמיניסטיות? הרי אנחנו עלולים לסמוך עליו כגבר-גבר ובסופו של דבר יתגלה שהוא לא רציונלי ולא מבין כי הוא נולד עם שחלות או ללא כרומוזום Y שכבר הוכח שמשפיע על המוח שלך לטובה.
עכשיו קחו את זה, תגבירו את זה פי ארבע'תלפים כשמדובר על טרנסים/ות. איך אתם יכולים להסביר לגבר שמישהי "בחרה" להיות אישה למרות שאלוהים חילק לה את הקלף הנכון והעניק לה פין, אליו מצורפות פריבילגיות?
ולמרות הכל, יש הבדל גדול בין הומופוביה לשוביניזם ולטרנספוביה. הומואים יכולים, תיאורטית, להיטמע בחברה ולהישאר בארון. אנחנו יכולים לא לספר לאף אחד על חיי האהבה שלנו, לא חייבים להביא בן זוג לארוחת ערב ויכולים ללמד את עצמנו להתנהג בגבריות שמצופה מכל גבר (למשל, לא להביע רגשות) ועדיין להיות הומואים.
נשים, לעומתנו, הן נשים בכל מקום שהן נמצאות, וגם א.נשים טרנס*, ששינוי חיצוני, אפילו מינורי מאוד, מהווה חלק חשוב מהתאמת הזהות המגדרית שלהם.ן.
מה שאני אומר לכם, גברים סיסג'נדרים הומואים, בי-פאן-פולי ואפילו הטרוסקסואלים שנמאס להם שאומרים להם לא לבכות, זה שהמלחמה בשוביניזם ובטרנספוביה היא מלחמה שלנו, קודם כל, כי זה הדבר האנושי לעשות – מה זה השטות הזאת שקובעת לא.נשים איך צריך להתנהג, מה מותר ללבוש, עם מי מותר להזדיין ואת מי מותר לאהוב?
מה שאני אומר לכם, גברים סיסג'נדרים הומואים, בי-פאן-פולי ואפילו הטרוסקסואלים שנמאס להם שאומרים להם לא לבכות, זה שהמלחמה בשוביניזם ובטרנספוביה היא מלחמה שלנו
מלבד זאת, כמו שאמרתי, אם נשים יזכו ליחס שווה לחלוטין בחברה, זה יהיה לגמרי "בסדר" שאנחנו בוגדים במגדר שלנו ועושים דברים מוזרים כמו לנשק בנים, ואם טרנסים.ות יפסיקו להיות מושא ללעג, וחמור מכך, לאלימות, גם אנחנו הגברים נוכל לשבור לפעמים, כשיתחשק לנו, את החומות של המגדר שהציבו לנו – חלקנו יוכלו להתאפר לפעמים כי הם חושבים שזה מחמיא להם וחלקנו יוכלו להרשות לעצמם לבכות כשמישהו מעליב אותנו.
לזכרה של מאיה חדד ז"ל, שבחייה הצליחה להוציא אלפים מאיתנו לרחוב ביולי 2018, לאחר תקיפה אלימה שעברה, ושמותה השבוע צריך להזכיר לכולנו את הרעה החולה בשוביניזם, טרנסופוביה והומופוביה. יהי זכרה מהפכה.
עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
1
משטר ליברל-דמוקרטי מושתת על עקרונות יסוד:
שלטון הרוב, ביצור זכויות המיעוט מפני פגיעת הרוב, שריון זכויות אדם ואזרח (במשטרים דמוקרטיים רבים מדובר בשריון זכויות האדם והאזרח במסגרת חוקה), שוויון לפני החוק, הזכות להליך פלילי הוגן, הפרדת רשויות (מחוקקת, מבצעת ושופטת), עצמאות מערכת המשפט וכן כיבוד הדדי בין 3 הרשויות.
2
אלו הן זכויות האדם והאזרח המקובלות במשטרים ליברל-דמוקרטיים וכן במשטרים סוציאל-דמוקרטיים:
הזכות לחיים, הזכות לשלמות הגוף, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות לחירות מפני מאסר או מעצר שרירותי, הזכות להליך פלילי הוגן, חופש הביטוי לרבות חירות ההפגנה וחופש העיתונות, חופש התנועה, הזכות לפרטיות, הזכות לכבוד האדם (ממנו נגזרת הזכות לשוויון לפני החוק וכן לשוויון הזדמנויות), הזכות לשם טוב, חופש המצפון לרבות חופש הדת והפולחן, זכות הקניין ובמשטרים ליברל-דמוקרטיים לא מעטים וכן במשטרים סוציאל-דמוקרטיים, מוכרות גם זכויות יסוד לקיום בכבוד לרבות הזכות לחינוך, הזכות לבריאות ואף הזכות לדיור.
3
מדובר בזכויות אדם ואזרח שהן זכויות יסוד חוקתיות, כלומר: זכויות יסוד שמעוגנות במסגרת חוקה בדמוקרטיות חוקתיות כדוגמת ארצות הברית, קנדה, גרמניה וצרפת ולכל הפחות זכויות יסוד שבוצרו והוכרו מכוחה של מסורת דמוקרטית בדמוקרטיות פרלמנטריות כדוגמת בריטניה. תחומי התפרשותן שנויים במחלוקת לא אחת.
מדובר בזכויות אדם ואזרח שהן זכויות יסוד חוקתיות, כלומר: זכויות יסוד שמעוגנות במסגרת חוקה בדמוקרטיות חוקתיות כדוגמת ארצות הברית, קנדה, גרמניה וצרפת, ולכל הפחות זכויות יסוד שבוצרו והוכרו מכוח מסורת דמוקרטית
גם מידת האיזון בין זכויות יסוד מתנגשות אינה אחידה בכל מדינה דמוקרטית (חופש ההפגנה מול הזכות לפרטיות, חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב, חופש הפולחן מול הזכות לשלמות הגוף כשמדובר בטקס ברית-מילה למשל, זכות הקניין מול הזכות לשוויון ועוד).
4
עקרון יסוד נוסף שהוכר כתשתית לקיומם של משטרים ליברל-דמוקרטיים וכן סוציאל-דמוקרטיים הוא כמובן טוהר המידות. אחד המדדים המרכזיים לבחינת עוצמתה של דמוקרטיה (או לגבי מידת הידרדרות המשטר הדמוקרטי) הוא היקף השחיתות.
עקרון יסוד נוסף שהוכר כתשתית לקיומם של משטרים ליברל-דמוקרטיים וסוציאל-דמוקרטיים – הוא כמובן טוהר המידות, והוא אחד המדדים המרכזיים לבחינת עוצמת הדמוקרטיה (או מידת הידרדרות המשטר הדמוקרטי)
מכאן אחת הסיבות למשברים במדינות כדוגמת איטליה, דרום קוריאה וכן מדינת ישראל (שהיא עדיין דמוקרטיה מקרטעת ללא הגדה המערבית, שבה כמובן לא מתקיים משטר דמוקרטי אלא משטר צבאי נוקשה תוך יצירת מערכות חוק נפרדות בהתאם למוצא אתני שונה. זאת בהנחה שניתן בכלל לדבר עוד על הפרדה בין מדינת ישראל הריבונית בקווי 1967 לבין הגדה המערבית).
5
לצד התעקשות ממשלי נתניהו לבצר ולהעמיק את המשטר הצבאי בגדה ואת קיומן של 2 מערכות חוק נפרדות ושונות בהתאם למוצא אתני שונה (ההפך המוחלט ממשטר דמוקרטי), לצד קיומם של מעצרים מנהליים (שלילת חירות ללא הליך פלילי הוגן), לצד רדיפת ארגוני זכויות אדם ואזרח, לצד יצירת דה לגיטימציה של דעות פוליטיות מנוגדות לתפיסה הפוליטית השלטת ("השמאל" כמילת גנאי), לצד הקפדה על תבערת שיסוי קבועה כלפי המיעוט הערבי, לצד אפלייה שיטתית ומקיפה של המיעוט הערבי, לצד אפליית להט"ב שעדיין נמשכת בתחומים שונים, לצד פגיעה חמורה בחופש הדת והמצפון בעטיו של המונופול האורתודוקסי בתחומי הנישואין והגירושין ובתחומים נוספים שנובעים מהעדר הפרדה בין הדת האורתודוקסית למדינה, לצד אפליית הנשים שנובעת מכך, לצד כפיית שירות צבאי על חלק מהאזרחים הצעירים מחד תוך הענקת פטור לא שוויוני בנדון מאידך, לצד הימנעות מחובת לימודי ליבה דמוקרטיים ואזרחיים במערכות חינוך אתנוצנטריות ולצד מורים שחוששים להביע דעות נגד הכיבוש, נגד שלילת זכויות אדם, נגד פגיעה בחפים פלסטינים, נגד מיליטריזם ולאומנות ונגד גזענות – לצד כל אלו ולצד תרבות מיליטריסטית, לאומנית ואתנוצנטרית חלולה (שעטופה בהתקרבנות צדקנית) – נדמה שהשבוע נחצו שלושה קווים אדומים נוספים בדרך לריסוק המוטיבים הדמוקרטיים שנותרו במדינת ישראל.
א
כמעט מבלי משים, עברו מתחת לרדאר התבטאויות שר החינוך בעד משטר אפרטהייד (תוך שהביקורת המוצדקת והמבורכת שהוטחה בו, התמקדה בדבריו האיומים על הטרוסקסואליות "נורמלית וטבעית" בניגוד לאופציות הלהט"ביות שאינן נורמליות וטבעיות בעיניו).
התבטאויות שר החינוך בעד משטר אפרטהייד עברו השבוע מתחת לרדאר (תוך שהביקורת המוצדקת שהוטחה בו, התמקדה בדבריו האיומים על הטרוסקסואליות "נורמלית וטבעית" בניגוד לאופציות הלהט"ביות שאינן נורמליות וטבעיות בעיניו)
ההפגנות החשובות נגד דברי ההבל של השר החשוך התמקדו בנושא הלהט"בי. זה חשוב מאין כמוהו. אך לא נערכה אפילו הפגנה אחת ולא התקיים שיעור גינוי אחד לדבריו החמורים בדבר חזון האפרטהייד שבמסגרתו יחיו במדינת ישראל העתידית מיליוני פלסטינים ללא אזרחות מלאה ושוויונית וללא הזכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט.
ב
יושב ראש סיעת השלטון, חבר הכנסת מיקי זוהר (שהתבטא בעצמו בעד חזון האפרטהייד בזמנו), הסביר שאם בג"צ יורה ליושב ראש הכנסת לכנס את מליאת הכנסת, אין חובה לציית להוראה זו. שוטרים לא יישלחו ללשכתו של אדלשטיין, הסביר הדובר הנרצע של המתבצר מבלפור, ולכן אין ממה לחשוש.
יושב ראש סיעת השלטון, חבר הכנסת מיקי זוהר (שהתבטא בעצמו בעד חזון האפרטהייד בזמנו), הסביר שאם בג"צ יורה ליושב ראש הכנסת לכנס את מליאת הכנסת, אין חובה לציית להוראה זו
זהו כמובן ניתוץ מוחלט של עיקרון הפרדת הרשויות, של עיקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות, של עיקרון השוויון לפני החוק (כולם חייבים לציית לבג"צ. חוץ ממספר מורמים מעם. וחמור מכך: יש להפר הוראת בג"צ אם זו עלולה לפגוע בניסיונות הנאשם מבלפור להימלט מהעמדה לדין כמו כל נאשם) ושל תשתית המשטר הדמוקרטי.
ממיקי זוהר אין לצפות לדבר. אך יש לזכור את עוצמת השפל הנורמטיבי של האיש שמינה אותו להיות יושב ראש סיעת הליכוד בכנסת ושתק מול דבריו המחרידים (שביטאו כמובן את רצונו של הממנה). זהו שפל כה מסוכן וכה נורא. וכל אנשי גוש התמיכה הפרלמנטרי בנאשם המתבצר שתקו ולא אמרו דבר.
ג
המורה האמיץ לאזרחות, ד"ר מאיר ברוכין, פוטר מבית הספר מקיף ט' בראשון לציון, מפני שהעז להביע דעות הומניסטיות בסיסיות: התנגדות נחרצות לפגיעה בחפים (גם כשהם פלסטינים), התנגדות לשליטה צבאית על מיליוני נתינים, התנגדות לגזענות חשוכה וכן התנגדות למיליטריזם לאומני. מקארתיזם? זוהי הגדרה לא רעה. אני מעדיף את ההגדרה: ביביזם. זו הגדרה שטומנת בחובה מינוי של הרב פרץ לתפקיד שר החינוך תוך הפחדת מורים הומניסטיים ואף פיטוריהם ממערכת החינוך המבועתת שבראשה עומד הרב החשוך.
מקארתיזם? זוהי הגדרה לא רעה. אני מעדיף את ההגדרה: ביביזם. זו הגדרה שטומנת בחובה מינוי של הרב פרץ לתפקיד שר החינוך תוך הפחדת מורים הומניסטיים ואף פיטוריהם ממערכת החינוך המבועתת שבראשה עומד הרב החשוך
התלמידים כמובן לא יוכלו לדעת אם מוריהם דוברי אמת או שמא הם מדברים מתוך חרדה צייתנית למקום עבודתם. ככה זה בסין. ככה זה באיראן. ככה זה היה בתקופת מקארתי בארצות הברית.
ככה זה במדינת ישראל בשנת 2020.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
סתיו שפיר עשתה את הדבר הנכון. בעת הזאת אין מקום לריצה עצמאית של תנועה ירוקה לכנסת. לפי כל הסקרים, הציבור עדיין לא בשל להצבעה למפלגה שהדגל הסביבתי מונף בראש התורן שלה, ועכשיו זה לא הזמן לניסיונות.
שפיר אמרה כל הזמן שהגדלת הגוש צריכה לעמוד לפני כל שיקול אחר, וברגע האמת קיימה. יהיו שיאמרו שהבינה שאם תרוץ לבד היא תתבזה, אבל בפוליטיקה הישראלית כבר נעשו מהלכים מופרכים מזה בשם האגו ותאוות הנקם.
שפיר, אני מנחש, עוד תחזור – בפוליטיקה בארץ מעמדו של מי שעולה ליציע נוטה להתחזק – אבל השאלה המערכתית היא לאן הולכת הסביבה בפוליטיקה.
שפיר עומדת בראש התנועה הירוקה. בעשור ומשהו האחרונים התנועה הירוקה התמודדה כמעט בכל מערכות הבחירות: ב-2008 היא רצה לבד וגרפה 27 אלף קולות, ומאז חברה לישויות פוליטיות שונות במרכז-שמאל.
פעם לתנועה של ציפי לבני; משם יחד עם לבני הפכה לחלק מהמחנה הציוני; אחר כך, בראשות שפיר, הייתה חלק מהמחנה הדמוקרטי/מרצ; עכשיו, לראשונה מזה שנים, התנועה הירוקה נשארת בלי מסגרת מפלגתית. המשמעות, להערכתי: עשרות אלפי מצביעים עם השקפת עולם סביבתית מוצקה מחפשים בית.
שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.
ב-2 במרץ בלילה, בהעבודה-גשר-מרצ עלולים לגלות שהפסידו חלק מהרבבות האלה. את העיסוק בקטנוניות של מרצ ופרץ אשאיר לפרשנים הפוליטיים. אבל גם ברמה הפוליטית הקרה, ייתכן שטעו בכך שלא שריינו מקום לשפיר ולתנועתה.
שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים אחרים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.
מדובר באלקטורט שרובו מגדיר את עצמו כמרכז-שמאל, וההבדלים בין כחול-לבן למרצ-עבודה בתחום המדיני או החברתי פחות מעניינים אותו מסוגיות כמו משבר האקלים, משבר התחבורה וזיהום אוויר.
אם באיחוד מפלגות השמאל היה נמצא מקום לתנועה הירוקה, רוב הקהל הזה היה שמח לתת לו את הפתק; עכשיו יש סיכוי לא מבוטל שהם ינדדו לכחול-לבן.
מיקי חיימוביץ', בעבודה קשה ומסירות אותנטית לתחום, הצליחה למתג עצמה בתוך זמן קצר בתור הדמות הפוליטית-סביבתית הבולטת בעידן שאחרי דב חנין; גם ח"כ יעל גרמן עוסקת באופן אינטנסיבי בשרפות פסולת בשטחים הפתוחים; פרופ' אלון טל, מראשי התנועה הירוקה בעבר ודמות סביבתית בולטת, משתייך גם הוא לכחול-לבן; והח"כ הצעיר רם שפע כבר לכד תשומת לב כשנסע במשך חודש בתחבורה ציבורית והתחייב להקדיש חלק גדול מעבודתו למחדל הזה.
כשמחברים את כל זה לעובדה שלכחול-לבן יש סיכוי להיות מפלגת שלטון, מקבלים פיתוי אמיתי שמצביעים ירוקים רבים יתקשו לעמוד בו. באיחוד השמאל אולי חסכו מקום על שפיר, אבל עלולים לגלות שכנגדו איבדו אפילו שניים.
מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר.
מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר
לכאורה, סביבה היא העתיד: תשאלו את גרטה ת'ונברג ומיליוני הצעירים שיוצאים לרחובות בעקבותיה. השאלה אם ואיך זה יכול לבוא לביטוי גם בארץ.
האם לתנועה שמציבה סביבה לפני הכל יש גם אג'נדה מדינית מוצהרת? אם כן (ובהנחה שמדובר באג'נדה שממוקמת בשמאל), זה אומר שמוותרים מראש על כל שוחרי הסביבה בימין ובמגזר הדתי ומנציחים את המשבר הסביבתי כ"בעיה של סמולנים"; אם לא מצהירים על סדר יום מדיני, המשמעות היא מפלגת בת יענה שמתעלמת מהסוגיה הבוערת של הכיבוש והסכסוך הישראלי פלסטיני.
עד היום, איש לא הצליח לרבע את המעגל הזה; בכלל לא בטוח שזה ישתנה בשנים הקרובות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם