JavaScript is required for our website accessibility to work properly. איתי לנדסברג נבו: הכובשים החדשים בשטחים | זמן ישראל

הכובשים החדשים בשטחים

עמדת שמירה של צה"ל בכניסה למאחז אביתר, 22 ביוני 2023 (צילום: פלאש90)
פלאש90
עמדת שמירה של צה"ל בכניסה למאחז אביתר, 22 ביוני 2023

לא משנה איך אתם קוראים לשטחים, יהודה ושומרון או הגדה המערבית. ממש לא משנה. העובדה היא שהשטחים הללו שנכבשו ב-1967 במלחמת מגן, נכבשו השנה מחדש, הפעם מידי צה"ל.

העובדה היא שצה"ל, אשר כבש את השטחים הללו לפני 59 שנים, נכבש כעת בעצמו. בשנה האחרונה השטחים, שלא משנה איך אתם קוראים להם, נכבשו לחלוטין. צבאית ואזרחית.

לא צבא ערבי כבש אותם. אתם רואים כל יום מי כבש אותם מידי צה"ל.

העובדה היא שצה"ל, אשר כבש את השטחים לפני 59 שנים, נכבש כעת בעצמו. בשנה האחרונה השטחים נכבשו לחלוטין. צבאית ואזרחית. לא צבא ערבי כבש אותם. אתם רואים כל יום מי כבש אותם מידי צה"ל

האלוף אבי בלוט מחזיק אולי 30 גדודים של צה"ל בשטחים, אבל בפועל הוא שבוי של כנופיות המורכבות מנערי גבעות, "חיילי הגמר" חובשי כיפות, ציציות, מדי צה"ל ונשק, וחבורות צעירים אלימים המשליטים בשטחים האלה את רצונם יום יום ללא הפרעה.

אלה חדשות נוראיות. הן משודרות ומוקרנות יומיום ברשתות ועל מסכי הטלוויזיה, וצה"ל לכאורה לא רואה ולא שומע. גם משטרת ישראל עיוורת וחירשת.

צה"ל כבר כשל בכמה זירות חיוניות לקיומנו כמו בשבעה באוקטובר בעוטף עזה וכמו בגבול לבנון מול חזבאללה. שלא לדבר על איראן אשר לא התמוטטה ועדיין מחזיקה בטילים, פרוקסיז וחומר גרעיני מועשר, וכן מחזיקה בגרון את ארה"ב ועולם הנפט – אך הכישלון בשטחים הוא כישלון מסוג אחר. הוא לא רק כישלון ביטחוני.

הכיבוש מידי צה"ל, אשר על פי החוק היה הריבון בשטחים, לוקח מידי מדינת ישראל את כל ההצדקות החוקיות שמאחוריהן היא הסתתרה 59 שנים. כל הנימוקים כי גורל השטחים ידון במו"מ, ולכן ישראל תמשיך להחזיק תחת שלטונה מיליוני אזרחים ללא זכויות – מתפוגגים לרוח.

כל פסיקות הבג"צים, שהכשירו התנחלויות בשם הביטחון, יכולים להימחק ולהיגרס. הטענה הדיפלומטית כי אין אפרטהייד בשטחים משום שהחוק הישראלי מפקח על המפקד הצבאי השולט בשטח – תתנפץ מול הסנקציות הצפויות ממש בקרוב לכל מדינת ישראל. לא רק כלפי איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.

צה"ל כבר כשל בכמה זירות חיוניות לקיומנו כמו ב-7/10 בעוטף ובגבול לבנון מול חזבאללה. שלא לדבר על איראן שלא התמוטטה ומחזיקה בגרון את ארה"ב ועולם הנפט. אך הכישלון בשטחים הוא מסוג אחר – לא רק ביטחוני

כל המערכת הלוליינית הזו סביב הכיבוש, שהיה בידי צה"ל, הריבון החוקי לכאורה, על פי הדין הבין לאומי, מטעם ממשלת ישראל – כל זה מתרסק תחת גלגלי הטרקטורונים, אלות, פחי דלק ורובי אם-16 בהם נקטלים כיום פלסטינים תחת הכיבוש החדש.

כל המערכת המשפטית שהגנה איכשהו על חיילים ומפקדים שצולמו בעוונותיהם מבצעים סגר, מחסום, ירי, מעצרים, פיזור הפגנה, פשיטה לחיפוש אמל"ח או כל פעולה נגד הטרור הפלסטיני, כל זה נגמר. לא יעזרו יותר כיסויי הראש והסתרת הפנים של חיילי צה"ל. מבחינת העולם פניהם של הכובשים החדשים גלויות. חצופות. מתריסות. ללא בושה הן הפנים של מדינת ישראל בעולם.

מרגע שהשטחים נכבשו מידי צה"ל בידי אנשיהם של עוצמה יהודית, הציונות הדתית, הקיצונים הכהניסטים ויתר בעלי הזרוע המגרשים משפחות רועים, שורפים בתים על יושביהם, פוגעים בחקלאים, בנשים זקנים וילדים, מרגע שכל הזוועה הזו מתרחשת בלי שהצבא שהיה אמור להגן על האוכלוסייה האזרחית בשטחים עוצר את האלימות הפרועה הזו, הרי מדינת ישראל כולה הפכה למעשה בפועל למדינת כנופיות. מדינת כאוס, אפרטהייד, בריונות ואלימות ללא חוק וסדר וללא מוסדות רשמיים דמוקרטיים השולטים בשטח הזה – בשטחים.

הסכנה כלפי חוץ היא הכרה של העולם כולו כי ישראל לא שולטת בנעשה בגבולותיה ותחת ממשלתה. אי לכך העולם יידרש לשלוח לכאן כוח רב לאומי שיגן על הפלסטינים מפני גירוש, התעמרות, התעללות, מעשי ביזה ורצח.

כלפי פנים ברור שהמציאות הכאוטית בשטחים, המקבלת גב רחב משרי ממשלת ישראל, היא מציאות שתיכנס בקרוב מאוד גם לגבולות המדינה המוכרים כגבולות הקו הירוק והמצויים תחת החוק הישראלי ולא החוק הצבאי.

למציאות הזו, של כיבוש מדינת ישראל כולה בידי אותם כוחות שכבשו את השטחים מידי צה"ל, כבר אי אפשר להתנגד אלא במרחץ דמים של מלחמת אזרחים.

הסכנה כלפי חוץ היא הכרה של העולם כולו כי ישראל לא שולטת בנעשה בגבולותיה ותחת ממשלתה. אי לכך העולם יידרש לשלוח לכאן כוח רב לאומי שיגן על הפלסטינים מפני גירוש, התעמרות, התעללות, מעשי ביזה ורצח

59 שנים לא השכילה ישראל לפתור את בעיית הכיבוש על אוכלוסייה של מיליוני פלסטינים וכעת הכיבוש גובר עליה ומכניע אותה.

הכובשים החדשים לקחו את החוק לידיים במלוא מובן המילה. חוק שהם כתבו וחוק שהם מכתיבים לצה"ל ולממשלת ישראל.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 652 מילים
כל הזמן // יום שני, 25 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

חייל נהרג וחייל נוסף נפצע באורח קשה מפגיעה של רחפן נפץ בדרום לבנון

ההרוג הוא סמל נהוראי לייזר, לוחם בגדוד ההנדסה הקרבית 601 שבעוצבת עקבות הברזל; בן 19 בנופלו ● שר החוץ של ארצות הברית: או שנשיג הסכם טוב או שנתמודד עם איראן "בדרך אחרת" ● סי־בי־אס: מוג'תבא חמנאי מסתתר באתר סודי ומתקשר באמצעות שליחים ● דיווח: ועדת גרוניס לא שינתה את עמדתה אחרי שדנה שוב במינוי גופמן לראש המוסד

לכל העדכונים עוד 12 עדכונים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

מאחורי מסך ההסכם עם איראן - מפרץ ערבי או פרסי

בסוף יהיה הסכם "יפהפה" בין ארצות הברית לאיראן – או שלא. השאלה אם הוא יהיה טוב או רע אינה תלויה בהסכם עצמו אלא במה שבא אחריו: האם מטרת ההסכם היא לשמר "כתובת" עבור ארצות הברית בטהרן להמשך המגעים, או לחזור לכוונה המקורית של הפלת משטר האייתוללות וסגירת פרק המהפכה החומייניסטית. 

בניסוח אחר: האם לשמור על איראן מאוחדת בתקווה לקרוע אותה מציר רוסיה-סין ולהעבירה אל צד ארצות הברית, או לפרק אותה לעדותיה?

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,034 מילים
אמיר בן-דוד

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הגיע הזמן ללחוץ

זו אקסיומה מתמטית שסבתא פולנייה הרבה יותר פולנייה מאמא פולנייה. מכאן נגזר המשפט הגיאומטרי האומר שתכונות פולניות מתגברות עם הגיל. אבל זה בעצם פוסט על תפיסת המציאות של עם ישראל לקראת הבחירות. הוא רק מתחיל עם סבתא פולנייה, ילד בן שלוש, ומקלדת.

בשלהי האלף הקודם, האמא הפולנייה שלי הייתה בטוחה שהבכור שלנו לא מקבל מספיק חינוך טכנולוגי. היא לא באמת יכלה לבדוק זאת, כי היא גרה בארץ ואנחנו לא. אבל עובדות מעולם לא עצרו פולנייה נחושה.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לפוסט המלא עוד 916 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-1 תגובות

ישראל הפכה לשק החבטות של הקמפיינים המקומיים בארה"ב

מדמוקרטית בטקסס שמציעה לסרס "ציונים אמריקאים" ועד ציר רפובליקאי בקנטקי שלועג ליריבו על קשרים עם איפא"ק: שאלת הסיוע לישראל הפכה למטבע עובר לסוחר בבחירות האמצע בארה"ב ● עם תמיכה צונחת בקרב צעירים משני צידי המתרס הפוליטי, המועמדים מגלים שהדרך הקלה ביותר למשוך תשומת לב היא לתקוף את בת הברית במזרח התיכון ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

תגובות אחרונות

נראה שבישראל השלימו עם העובדה שאם אכן יושג הסכם מול טהרן, נושא הגרעין יידחה לסוף המשא ומתן ● בזמן שהאיראנים דורשים "הפסקת אש אזורית" שתגן על חזבאללה ומפשירים מיליארדים מקטאר, בירושלים מתמקדים בניסיון לוודא שארצות הברית תוציא את כל האורניום המועשר ● במקביל, רצף התאריכים שמתקרב דוחק את הנשיא האמריקאי להשיג שקט בכל מחיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 556 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הפסולת בצפון נשרפת, והמשילות איתה

ראשי ערים נורים בזה אחר זה, אתרי פסולת בוערים, הגליל הופך לטריטוריה של משפחות פשע והממשלה לא קיימת ● מתברר שדווקא יש ח"כים לשעבר שנוסעים באוטובוסים ● אם זה לא כותרות על הספארי, זה לא מעניין את כרמל שאמה הכהן ● וגם: כשהמדרגות הקסומות של חיפה הופכות ליריד אמנות מקומית

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,672 מילים

בזמן שדרמר ממשיך בשיחות עם שר החוץ הסורי, דמשק מכריזה כי אין כניסה לסחורות ישראליות ● באבו דאבי רוצים להתנתק מהורמוז ולהקטין את התלות בטהרן ● בחתונה המונית בטהרן הייתה חסרה רק עוגה עם חבל תלייה עליה ● והשבוע ב-1967: מצרים הכריזה על סגירת מצרי טיראן בפני ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 984 מילים ו-1 תגובות
חבר, אתה חסר

איש נבואי קוסמי עליז

עלי מוהר הציע לנו חיבור לאחד התדרים העדינים ביותר של החילוניות הישראלית, של התל אביביות, של "הנעשה בעירנו". תדר של בהירות. של כמיהה לנורמליות

עלי מוהר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע - ללא ספק חסר חשיבות לאומית - שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מ... המשך קריאה

הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.

לכתבה המלאה עוד 1,335 מילים ו-1 תגובות
חבר, אתה חסר

התגלמות העצמאות השיפוטית

אין שופטים כמו חשין. יש טובים ממנו, יש גרועים ממנו, אבל כמוהו אין. הוא לא פחד מכלום ומימש את עצמאותו בקורפוס השיפוטי שלו. והוא לא היה מסכים לקבל את מה שהשופטים סופגים כיום

שופט בית המשפט העליון מישאל חשין

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 620 מילים
חבר, אתה חסר

מחפש הפשרות

השילוב בין עוצמת המנהיגות, המעמד ההלכתי, הפרגמטיות, השיח, הדאגה האמיתית לציבור והסנטימנט כלפי כל אדם - הרב עובדיה הותיר אחריו ואקום שמורגש כיום יותר מתמיד

הרב עובדיה יוסף

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 611 מילים
חבר, אתה חסר

לא דפק חשבון

כשם שנשא את "נאום המחרשה" המפורסם ב-2016, גם ב-2026 אין שום סיכוי שדניאל היה מרכין ראש בפני המתקפה על הערכים והמדינה שבהם כל כך האמין

רוני דניאל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 806 מילים
חברה, את חסרה

"הלכתי לישון אישה וקמתי מפלגה"

יש הרבה סיבות להתגעגע לאלוני: מחויבותה הנמרצת לזכויות אדם, שוויון וחירות הפרט, אך גם כישוריה האינטלקטואליים ויכולתה האינסופית להתעמת עם הציבור הדתי והחרדי בשפה שלו

שולמית אלוני

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 556 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.