בעקבות הפרישה של מרצ מהמחנה הדמוקרטי, שהביאה, נכון לעכשיו, לריצתה העצמאית של המפלגה הירוקה, נזרקות ברשת הערכות רבות בדבר כוחה של הירוקה והאם יש לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה. אנסה לעשות קצת סדר בנתונים.

יש המתייחסים למפלגה הירוקה כמפלגה חדשה ומשווים אותה למפלגות חדשות אחרות, שמתקשות לעובר את אחוז החסימה. זו השוואה מוטעית. המפלגה הירוקה קיימת מאז 2008.

במהלך השנים צברה המפלגה קהל תומכים ופעילים גדול, שהריץ את המפלגה ואת נציגיה כבר 5 מערכות בחירות, עם שותפים שונים, וגם הכניס את יעל כהן פארן ואת סתיו שפיר לכנסת. הפעם המפלגה מגיעה לבחירות כשהיא נמצאת בכנסת, עם תקציב בחירות שחיוני לקמפיין בחירות מוצלח.

מפלגות רבות, גדולות יותר, היו שמחות אם היה להן את מאגר הפעילים שיש לירוקה, פעילים מנוסים במאבקי שטח. עם התוספת של סתיו שפיר ויוצאי העבודה, הירוקה צפויה להיות הגורם הבולט בשטח

מפלגות רבות, גדולות יותר, היו שמחות אם היה להן את מאגר הפעילים שיש לירוקה, פעילים מנוסים במאבקי שטח. עם התוספת של סתיו שפיר ויוצאי העבודה, הירוקה צפויה להיות הגורם הבולט בשטח.

נתון נוסף נזרק לאויר, על פיו הירוקה הביאה רק 36 אלף קולות – ההפרש בין מה שמרצ קיבלה באפריל לבין מה שהמחנ"ד קיבל. נתון זה, שמיד נראה כי הוא רחוק מאד מהמציאות, מסתמך על ההנחה השגויה, כאילו כל מצביעי מרצ באפריל הצביעו לה גם בספטמבר ויצביעו בפברואר.

מרצ נמצאת בירידה מתמדת, שנראית כמו ספירה לאחור: שש, חמש, ארבע, שלוש…אין סיבה להניח שהירידה נעצרה או תעצר. להיפך. באפריל, נהנתה מרצ מהצבעת מחאה של מצביעים ערבים, שמחו על פיצול הרשימה המשותפת. זו היתה הצבעה חד פעמית שלא נראתה ב 2015 ולא בספטמבר. מדובר בקרוב למנדט שלם. באפריל, הירוקה לא רצה ויעל כהן פארן שובצה במקום לא ריאלי בעבודה. זה הביא רבים מתומכי הירוקה להצביע אז למרצ.

בסך הכל, בשליש מהקלפיות, קיבל המחנ"ד 28 אלף קולות פחות ממה שקיבלה מרצ. זהו חסם תחתון למספר הקולות שעזבו את מרצ. בשאר הקלפיות, נוספו 64 אלף קולות, מעבר למה שמרצ קיבלה וזה המינימום שנוסף מעבר לקולות שמרצ קיבלה בעבר. עליה זו בולטת במיוחד במעוזי הירוקה, כמו תל אביב ופרדס חנה.

מרצ נמצאת בירידה מתמדת, שנראית כמו ספירה לאחור. אין סיבה להניח שהירידה נעצרה או תעצר. להיפך. באפריל, נהנתה מרצ מהצבעת מחאה חד פעמית של מצביעים ערבים, שמחו על פיצול הרשימה המשותפת

בפועל, לא סביר שקולות הירוקה נוספו בדיוק במקומות שבהם מרצ לא ירדה, כך שעוד קולות רבים התקזזו במנין זה, בין הקולות שעזבו את מרצ, לבין הקולות שנוספו. מדובר גם במצביעים שחזרו ממרצ לירוקה, כלומר ירדו ממרצ וחזרו עם הירוקה.

אם ניקח הנחה זהירה של יחס ממוצע 1:3 בין העוזבים לנכנסים בקלפיות שירדו, או להיפך באלה שעלו, נקבל הערכה של 110 אלף קולות חדשים, כשלושה מנדטים, שהגיעו מהתנועה הירוקה ומישראל דמוקרטית ועוד 82 אלף ממרצ. המשמעות היא, שעל פי פילוג המצביעים, יעל כהן פארן היתה צריכה להיות בכנסת ולא אילן גילאון.

לא ברור מה החלוקה בין הירוקה לישראל דמוקרטית. נראה שישראל דמוקרטית נפגעה חזק, בעקבות הקמפיין האישי של הליכוד נגד ברק, כך שהייתי מעריך שלפחות שני מנדטים מתוכם הגיעו מהירוקה.

קולות אלו אינם משקפים את כל קולות הירוקה. רבים מתומכי הירוקה לא הצביעו למחנ"ד מכמה סיבות. השם של הירוקה לא הופיעה על הפתק ולא הוזכר בקמפיין ורבים לא ידעו שהירוקה חלק מהמחנ"ד. אחרים לא הרגישו שהמחנ"ד באמת מייצג את הירוקה, כי מרצ שניהלו את הקמפיין, הצניעו את הירוקה ומטרותיה. היו גם כאלה שלא רצו להצביע לברק, בעקבות הדימוי השלילי שנוצר לו בעקבות קמפיין הליכוד. כל אלו צפויים לשוב לירוקה, אם תרוץ לבד והם כנראה יותר מאלו שכן הצביעו.

השם של הירוקה לא הופיעה על הפתק ולא הוזכר בקמפיין ורבים לא ידעו שהירוקה חלק מהמחנ"ד. אחרים לא הרגישו שהמחנ"ד באמת מייצג את הירוקה, כי מרצ שניהלו את הקמפיין, הצניעו את הירוקה ומטרותיה

גישה נוספת לבחינת כוחה של הירוקה, הם הסקרים. בהעדר סקרים פומביים על הירוקה, ניתן להשוות את הסקרים על מרצ וישראל דמוקרטית, בסמוך לפני הקמת המחנ"ד, לסקרים על המחנ"ד, מייד לאחר הקמתו. למרצ ולישראל דמוקרטית היו 4 מנדטים כל אחת ולמחנ"ד היו 12, מיד לאחר החיבור, מה שמרמז שעוד 4 מנדטים הביאה הירוקה וסתיו שפיר.

סקר פומבי אחרון, על הירוקה, נעשה ב 2012 על ידי מינה צמח. אז קיבלה הירוקה 2 מנדטים. מאז גדל משמעותית מאגר התומכים הפוטנציאלי. חל גידול משמעותי במספר הטבעונים (מוערך ב 5%), עלתה משמעותית המודעות לסכנות משבר האקלים ולקמפיינים סביבתיים כדוגמת מפרץ חיפה או אסדת הגז. בניגוד ל 2012, עכשיו יש לירוקה קבלות על פעילות מוערכת בכנסת של יעל כהן פארן וזה בוודאי הגדיל את התמיכה. סביר שכל אלה, לפחות הכפילו את מספר התומכים מאז 2012. לכל אלו הצטרפו תומכים שהגיעו עם סתיו שפיר מהעבודה. לפי הישגיה בפריימריז, ביחס לכוחה של העבודה בסקרים באותה עת, ניתן להעריך שסתיו שפיר הביאה איתה עוד שני מנדטים.

סקר פומבי אחרון על הירוקה, מ-2012 נתן לה 2 מנדטים. מאז גדל מאגר התומכים הפוטנציאלי. חל גידול במספר הטבעונים (מוערך ב-5%), ועלתה המודעות לסכנות משבר האקלים, מפרץ חיפה ואסדת הגז

כל ההערכות הנ"ל, מעידות על כך שלירוקה יש תמיכה בהיקף של לפחות 4 מנדטים ואולי אף 6 ויותר. לאלה יכולים להצטרף תומכים נוספים שלא הכירו את הירוקה בעבר, כאלה שיענישו את מרצ והעבודה על ההתעקשות לרוץ לבד ועוד שמחפשים כח חדש ורענן בפוליטיקה, לאחר שהתאכזבו מהמפלגות הישנות.

כל קמפיינר יודע שהערכות טובה ביום הבחירות, היא מכפיל כח רציני. המפלגה הירוקה מאגדת את פעילי השטח ממאבקי סביבה, מאבקים למען בעלי חיים ומאבקים חברתיים, פעילים נחושים שיודעים להעביר את המסר ולחולל שינוי. זהו נכס שכל מפלגה היתה רוצה לקבל.

אם כולם היו מצביעים עם הלב, למי שהם באמת רוצים, המפלגה הירוקה היתה הופכת בודאות לכח מרכזי וחזק בפוליטיקה. כנגד זה עלולים לפעול שני גורמים שיכולים לגרום לבוחרים להצביע לא למי שהם באמת רוצים.

הגורם הראשון הוא אחוז החסימה. אנשים חוששים להצביע למפלגה שקרובה לאחוז החסימה, מחשש ש"קולם לא יספר". בעקבות הבחירות האחרונות, נראה שרבים הבינו ששיקול זה אינו הגיוני. דווקא להצבעה למפלגה שסביב אחוז החסימה, יש את ההשפעה הגדולה ביותר, בין אפס לארבעה קולות. אנשים מבינים שחשוב להצביע למפלגות קטנות, כדי לוודא שלא יפלו. ראינו את זה במקרה של מפלגת העבודה וקמפיין ה"גוועלד". הפעם שלוש מפלגות השמאל מסתובבות בקרבת אחוז החסימה, כך שאין אופציה שקורצת יותר מבחינה זו.

אם כולם היו מצביעים עם הלב, המפלגה הירוקה היתה הופכת בודאות לכח מרכזי וחזק בפוליטיקה. כנגד זה עלולים לפעול שני גורמים שיכולים לגרום לבוחרים להצביע לא למי שהם באמת רוצים. הראשון הוא אחוז החסימה

הגורם השני, הוא מה שמכונה "שתיית קולות", על ידי המפלגה הגדולה, כחול לבן. זה מגיע מההרגשה ומהקמפיין של הגדולות, כאילו מי שירכיב את הממשלה, יהיה נציג המפלגה הגדולה ביותר. בבחירות האחרונות, כולם ראו שזה לא כך ויהיה קשה לגדולות לשכנע בכך שוב.

כל זה מצטרף לתמונת מצב שמראה על סיכוי טוב לכניסה של הירוקה לכנסת, עם אפשרות סבירה גם להישג משמעותי, שיכול למקם אותה אפילו כמפלגה הגדולה בשמאל, מעל העבודה ומרצ. זהו תהליך שראינו במדינות אחרות ואין סיבה לחשוב שהוא לא יכול לקרות גם בישראל, שבה המודעות לסביבה ולזכויות בעלי חיים אינה קטנה מזו של מדינות אחרות בעולם.

המפתח העיקרי כדי שזה יקרה, נעוץ בתחילת הקמפיין. אם יווצר גרעין התחלתי מספיק גדול שיצהיר על תמיכה בירוקה ואם תהיה לה מספיק נראות בתקשורת וברשתות החברתיות, זה ימצב את הירוקה כמשתתפת ריאלית במירוץ ויתן את הבטחון גם לשאר התומכים להצטרף.

כל זה צפוי אם אכן הירוקה תרוץ לבד. אני מעריך, שלבסוף אף אחת ממפלגות השמאל לא תרצה לקחת את הסיכון שבריצה נפרדת ותמצא הנוסחה לריצה משותפת. במקרה כזה, יצפו בוחרי המפלגה לייצוג נאות של הירוקה ברשימה, שתואם את כוחה, כתנאי לתמיכתם בה. הדרך הטובה לעשות זאת, תהיה על ידי פריימריז פתוחים ואז הירוקה ופעיליה יצטרכו לתת הוכחות לכל ההערכות.

אמנון יונש הוא פעיל למען בעלי חיים והסביבה, וטבעוני מעל 25 שנה. פעיל בעמותות אנימלס והאיגוד היהודי הבינלאומי לצמחונות ובמפלגה הירוקה. בעבר גם באגודה נגד ניסויים בבעלי חיים ובמגמה ירוקה. הקים את האתרים הראשונים בעברית על צמחונות, טבעונות וזכויות בעלי חיים, הקים וניהל בשותפות את פורום צמחונות וטבעונות בנענע. הקים ומנהל את קבוצת טבעונים ומתעניינים בפייסבוק. מהנדס אלקטרוניקה, חוקר, מפתח אלגוריתמים וממציא. אלוף הארץ בחידות. בן גאה למשפחת חוזה המדינה ומשתדל לחלום ולהגשים בעצמו.