לאורך יותר מעשור של עימותים צבאיים מול עזה, לבנון ואיראן, מתקיים דפוס ברור: עם סיומה של כל מערכה, ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג תמונת ניצחון ברורה, כמעט מוחלטת, המדגישה הישגים דרמטיים, פגיעה קשה באויב והבטחה לשקט ממושך, או לשינוי אסטרטגי עמוק.

אלא שכאשר בוחנים את הציטוטים עצמם, ואת המציאות שהתפתחה לאחריהם, מתברר שרבות מההבטחות הללו מתפקדות כסיסמאות שנועדו לייצר תחושת הישג וניצחון, בעוד שבפועל האיום נותר, ולעיתים אף מתעצם. נבחן זאת דרך הנאומים וההצהרות שהשמיע נתניהו לאחר כל סבב לחימה.

עמוד ענן – 2012

כבר במבצע עמוד ענן ב-2012, מיד עם סיום הלחימה, נתניהו בחר להציג בנאומו הישגים: "ארגוני הטרור הניחו שנימנע מפעולה תקיפה. הם טעו. פגענו במפקדים בכירים בארגוני הטרור, השמדנו אלפי רקטות שכוונו לדרום ואת רוב הרקטות שכוונו למרכז, והרסנו מתקני שליטה של חמאס".

"עם זאת, מובן שישראל לא יכולה לעמוד בחיבוק ידיים מול ההתעצמות של אויבינו בנשק הטרור".

"בעת הזאת, הדבר הנכון למדינת ישראל הוא למצות את ההזדמנות הזו להשיג הפסקת אש מתמשכת".

נתניהו הציג את הפסקת האש לאחר מבצע עמוד ענן כהישג. מבחינתו, רכישת שקט זמני היא יעד בפני עצמו, גם כאשר חמאס מתעצם באותו פרק זמן. נתניהו סיכם את המהלך הצבאי במספר מסרים שיחזרו בעתיד: פגענו במפקדים בכירים, השמדנו רקטות, הרסנו תשתית.

אבל במבט לאחור אנחנו יודעים שלמעשה דבר לא השתנה. חמאס המשיך להתעצם, האיום על ישראל רק הלך וגדל, ואשליית הניצחון שנתניהו קידם רק חיזקה את השאננות ואת הקונספציה השגויה – שחמאס מורתע, ושהפסקת אש זמנית פועלת לטובת ישראל.

צוק איתן – 2014

גם לאחר מבצע צוק איתן ב-2014, המסר של נתניהו היה חד-משמעי: "עם כינון הפסקת האש, אני יכול לומר שיש פה הישג צבאי גדול והישג מדיני גדול… חמאס הוכה קשות ולא קיבל אף אחד מהתנאים שהציב להפסקת אש".

"כראש ממשלת ישראל אני נושא באחריות העליונה לביטחון אזרחי ישראל וזה מה שהנחה אותנו בכל שלב ושלב במבצע צוק איתן. היעד היה לפגוע קשה בחמאס ובארגוני הטרור, ותוך כדי הפגיעה הזאת להביא לשקט ממושך לכל אזרחי ישראל. אני יכול לומר שחמאס אכן הוכה קשות".

זה המקום להתמקד במשפט שאמר נתניהו ב-2014: "כראש ממשלת ישראל אני נושא באחריות העליונה לביטחון אזרחי ישראל" – תשע שנים לאחר מכן, כאשר נתניהו היה ראש ממשלה, ב-7.10.2023, ביטחון אזרחי ישראל הופקר, חמאס רצח 1,165 ישראלים – מרביתם אזרחים – וחטף 251 נוספים.

על פי קביעתו-שלו מ-2014, הוא ראש הממשלה, הוא אחראי, והוא כשל במילוי האחריות העליונה. למרות זאת, נתניהו נמנע מלקחת אחריות אישית על מחדל ה-7.10, ואף מנע הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדל.

ובאותו קו, בראיון לאשרת קוטלר בערוץ 12 לאחר מבצע צוק איתן, אמר נתניהו: "הלכנו ביעד שהתווינו: לכתוש את חמאס וארגוני הטרור ולהביא שקט וביטחון ארוך טווח למדינת ישראל.

"פגענו בהם פגיעה מאוד קשה, גם באלף מחבלים, גם בבכירי המפקדים, גם במגדלי הטרור, גם במנהרות הטרור, גם במערך הרקטי…וגם השגנו את הדבר השני, שזה המבוא לשקט הזה, שזו הפסקת אש בלתי מוגבלת בזמן".

נתניהו חזר אחרי מבצע צוק איתן על המנטרה: כתשנו, הרגנו מפקדים, השמדנו תשתית מנהרות ורקטות. ובעיקר – הוא הציג את הפסקת האש כהישג, ניסה לקנות שקט, גם כאשר בתקופת השקט האיום מצד חמאס רק גבר, עם התעצמות הארגון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה לעתונות, עם שר הבטחון בני גנץ, הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן בתום מבצע שומר החומות, 21.5.21 (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ‎)

שומר החומות – 2021

הרטוריקה הזו הגיעה לשיאה בנאום שנשא נתניהו לאחר מבצע שומר החומות ב-2021: "כשיצאנו יחד למבצע, הגדרתי את היעד המרכזי שלו: להנחית מכה קשה על ארגוני הטרור, לפגוע ביכולותיהם ולהשיב את השקט, תוך ביסוס ההרתעה. כך בדיוק עשינו".

"ואכן, גרמנו נזק מרבי לחמאס, במינימום נפגעים לישראל… בתחילת המבצע אמרתי שחמאס יספוג מכות שהוא לא חלם עליהן. וזה בדיוק מה שקרה… במקום זאת, הוא חטף 11 ימים ולילות של מהלומות כבירות וכתישה אדירה ששינו את כללי המשחק.

"הם תמיד יוצאים מהמנהרות, מהחורים, מהמחילות ומתרברבים. אבל הם יודעים את מה שהם הביאו על עצמם, הם יודעים אלו יכולות שללנו מהם, הם יודעים שהסבנו אותם שנים אחורה".

המסרים לאחר שומר החומות היו: "כתשנו, הנחתנו נזק מרבי, שללנו מהם יכולות. והשורה התחתונה – השבנו את השקט תוך ביסוס ההרתעה". היום אנחנו יודעים שמרבית מה שנאמר לא היה נכון.

היכולות של חמאס כמעט שלא נפגעו, ובוודאי שלא הושגה הרתעה. שומר החומות לא מנע מחמאס לבצע את הטבח ב-7.10 – לא בהרתעה ולא בשלילת יכולות צבאיות.

ב-7.10.2023 פלשו אלפי מחבלי חמאס לשטח ישראל עם נשק רב, כולל טילי נ"ט, רחפנים, מטענים נגד טנקים וטכנולוגיה שנועדה לנטרל את ההגנה הישראלית.

מגן וחץ – 2023

גם במבצע מגן וחץ ב-2023 התמונה לא השתנתה. נתניהו אמר, בין היתר: "ההנחיה שנתתי יחד עם שר הביטחון לצה"ל ולשב"כ הסתכמה בשתי מילים: 'הפתעה ויוזמה'".

"בהפתעה מוחלטת וביוזמה מתמשכת סיכלנו את כל צמרת הג'יהאד האיסלאמי בעזה. השמדנו 17 מפקדות של הג'יהאד, חיסלנו עשרות מחבלים, פגענו במצבורי רקטות וטילים, סיכלנו חוליות נ"ט, ועוד.

"מי שפוגע בנו, מי שמנסה לפגוע בנו, מי שינסה לפגוע בנו – דמו בראשו…היום אויבי ישראל, בעזה והרבה מעבר לעזה, יודעים שגם אם ינסו להתחבא – אנחנו יכולים, ואנחנו נכונים, להגיע אליהם בכל עת. הכרה זו התחזקה באופן משמעותי במבצע מגן וחץ. שינינו את המשוואה".

נתניהו טען שהוא שינה את המשוואה מול ארגוני הטרור בעזה חודשים בודדים לפני טבח ה-7.10. היום אנחנו יודעים שלא רק שהמשוואה לא השתנתה, אלא שארגוני הטרור היו ערוכים, צבאית, להוציא לפועל את הטבח הנורא בתולדות ישראל.

השאננות והיוהרה שקיבלו ביטוי בדברי נתניהו לאחר מבצע מגן וחץ רק חיזקו את הקונספציה שהוביל – שניתן לחיות לצד חמאס בזמן שהוא מתעצם צבאית. קונספציה זו אפשרה את התעצמות חמאס ואת טבח ה-7.10.

סיכום: העימותים מול עזה מ-2012 ועד קיץ 2023

ההיסטוריה הפריכה את התזה של נתניהו כאילו בכל מבצע צבאי "הבסנו את חמאס", "החזרנו אותו שנים לאחור" ו"יצרנו הרתעה".

נתניהו הציג את כל אחד מהמבצעים הצבאיים מול חמאס בעזה ככזה ששינה את "כללי המשחק", אך בפועל הוא הוביל לסבב הבא.

השיא הגיע במתקפת 7 באוקטובר, שהמחישה עד כמה ההרתעה הייתה שברירית.

מלחמת ה-7.10

במהלך מלחמת ה-7.10, גם לאחר שהתברר שמרבית ההצהרות המתלהמות של נתניהו על "מכה קשה לחמאס" ויצירת הרתעה בסבבי המלחמה הקודמים היו שגויות, נתניהו המשיך בדברי רהב על הישגים צבאיים ישראלים, שלא תאמו את המציאות בשטח.

לאחר הפסקת האש ברצועת עזה וההסכם שהביא לשחרורם של אחרוני החטופים, פרסם נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו: "אזרחי ישראל, אנחנו מציינים היום את אחד ההישגים העצומים שלנו במלחמת התקומה: השבת כל חטופינו, החיים והחללים כאחד. זהו יעד מרכזי שדבקנו בו לאורך כל הדרך.

"לאורך כל השנתיים שחלפו מתחילת המלחמה הבטחתי למשפחות החטופים – והבטחתי גם לכם, אזרחי ישראל – שנחזיר את כולם, בלי יוצא מן הכלל. הבטחנו – ואנחנו מקיימים.

"בדרך זו אנו לופתים את חמאס מכל עבר לקראת השלבים הבאים של התוכנית, שבהם חמאס יפורק מנשקו ועזה תפורז. אם הדבר הזה יושג בדרך הקלה – מה טוב. ואם לא – הוא יושג בדרך הקשה".

ראשית, נתניהו בחר לכנות את מלחמת ה-7.10 בשם "מלחמת התקומה". המלחמה החלה במחדל עצום ובטבח המוני, וזהו האירוע שכונן אותה. נתניהו מנסה להרחיק את עצמו מהמחדל באמצעות שינוי שם המלחמה.

נתניהו מבצע גם הטעיה רטורית בטענה ש"השבנו את כל החטופים". בפועל, יותר מ-40 חטופים שנחטפו בחיים חזרו מתים, ורבים אחרים נאלצו לסבול שנתיים בשבי חמאס.

אמנם השבנו את כולם, אך לא מנענו את רצח של עשרות חטופים בשבי ואת הסבל שעברו לאורך תקופה כה ארוכה.

המשכיות השפה הזו של נתניהו, גם לאחר כשל אסטרטגי כה עמוק, מחזקת את הטענה שמדובר בדפוס רטורי יציב, יותר מאשר בהערכה מחודשת של המציאות.

בהצהרתו, נתניהו הבהיר שחמאס "יפורק מנשקו" – אך זה עדיין לא התרחש. בימים אלה חמאס משקם את כוחו הצבאי והכלכלי.

העימותים מול חזבאללה בלבנון

גם בזירה הצפונית נתניהו מציג את אותו דפוס של התלהמות והתגאות בהישגים צבאיים, תוך יצירת הרושם של השגת הכרעה, כאשר במציאות הסיכון הביטחוני לישראל נשאר מהותי.

לאחר הסכם הפסקת האש עם לבנון בנובמבר 2024, נתניהו אמר: "עכשיו החזית השביעית – לבנון. חזבאללה בחר לתקוף אותנו משם בשמונה באוקטובר. חלפה שנה – זה כבר לא אותו חזבאללה. החזרנו אותו עשרות שנים אחורה.

"חיסלנו את נסראללה, הציר של הציר. חיסלנו את כל בכירי הארגון, השמדנו את מרבית הטילים והרקטות שלו, חיסלנו אלפי מחבלים והשמדנו את תשתיות התת-קרקע והטרור הסמוכות לגבולנו – תשתיות שנבנו במשך שנים.

"תקפנו מטרות אסטרטגיות בכל רחבי לבנון והפלנו עשרות רבות של מגדלי הטרור בדאחיה. האדמה בביירות רועדת. אומרים לי: חזבאללה יישב בשקט שנה-שנתיים, הוא יתעצם ואחר כך הוא יתקוף אותנו.

"אבל חזבאללה יפר את הפסקת האש לא רק אם הוא יירה עלינו. הוא יפר את ההסכם גם כשהוא ינסה להתחמש כדי לירות עלינו בעתיד. על כל הפרה שלו – נגיב בעוצמה".

במלחמה זו חזבאללה אכן נחל מפלה גדולה, וכוחו הצבאי והפוליטי נחלש. אבל האשליה שנתניהו יצר – שחזבאללה אינו מסוגל להחזיר לעצמו חלק מיכולותיו – התבררה כשגויה.

במרץ 2026 חזבאללה בחר לתקוף את ישראל כחלק ממלחמת "שאגת הארי". במסגרת המלחמה שיגר הארגון לעבר ישראל קרוב לאלף רקטות ומאות רחפנים, שהובילו להרג של ארבעה אזרחים ו-25 חיילים ממרץ עד מאי. חזבאללה פיתח רחפנים המונחים על ידי סיב אופטי, בעיה שצה"ל עדיין לא מצא לה פתרון.

לכן, אין ספק שלמרות ניסיונות צה"ל למנוע את שיקום חזבאללה, הארגון הצליח במהלך 2025 לשקם חלק מכוחו, וההכרזה של נתניהו לאחר הפסקת האש הראשונה מול לבנון הייתה לא מדויקת, בלשון המעטה.

הטענה כי חזבאללה "הוחזר עשרות שנים אחורה" מזכירה כמעט אחד לאחד את הטענות כלפי חמאס – אך גם כאן, ניסיון העבר מלמד כי הארגון הצליח להתאושש שוב ושוב.

באפריל 2026, שבוע לאחר הפסקת האש מול איראן, ארה"ב הבהירה לישראל שעליה לחתור להפסקת אש בחזית הלבנונית.

גם ב-2026 נאם נתניהו על ההסכם: "יש לנו הזדמנות לעשות הסכם שלום היסטורי עם לבנון. הנשיא טראמפ התכוון להזמין אותי ואת נשיא לבנון כדי לנסות לקדם את ההסכם".

גם בנאום לאחר הפסקת האש הזו נתניהו פירט בהרחבה את ההישגים הרבים, אך התעלם מהיכולת של חזבאללה לשקם את כוחו. למעשה חלק ניכר מחיילי צה"ל שנהרגו במהלך העימות מול חזבאללה ב-2026 נפלו לאחר תחילת הפסקת האש, שאינה מיושמת בפועל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך מתקפות ישראל על איראן, 14 ביוני 2025 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

העימותים מול איראן

הרטוריקה של נתניהו הגיעה לשיאה בזירה האיראנית.

לאחר מלחמת 12 הימים ב-2025, נתניהו אמר: "ב-12 הימים של מבצע 'עם כלביא' השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין, ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים.

"אם לא היינו פועלים עכשיו, מדינת ישראל הייתה עומדת בקרוב בפני סכנת השמדה. אבל זה לא קרה. כי ברגע המכריע, קמנו כלביא, נעמדנו כארי, והשאגה שלנו הרעידה את טהרן והדהדה בכל העולם".

נתניהו המשיך והתפאר בהישגים: "במקורותינו נאמר: 'בתחבולות תעשה לך מלחמה'. מכת הפתיחה המפתיעה של 'עם כלביא' תירשם בדברי הימים של מלחמות ישראל, ותילמד בכל צבאות העולם.

"באבחה אחת, מכה אחת, חיסלנו את הפיקוד הבכיר של איראן, כולל שלושה רמטכ"לים ובכירים רבים נוספים. ובאותם רגעים חיסלנו גם את מדעני הגרעין המובילים של איראן – הם שהחזיקו בידע, הם שהובילו את תוכנית הגרעין".

נתניהו הציג בפירוט רב את המתקנים שהותקפו: "הרסנו את מתקן ההעשרה המרכזי בנתנז, את מתקן המרת האורניום באיספהאן ואת מתקן המים הכבדים באראק.

"ידידנו, הנשיא טראמפ, התגייס באופן חסר תקדים לצדנו. בהנחייתו, צבא ארה"ב השמיד את אתר ההעשרה במעמקי האדמה בפורדו. תקפנו עוד עשרות מתקנים של תוכנית הגרעין האיראנית, כולל מעבדות ומפעלים לייצור צנטריפוגות".

ולסיכום: "במשך עשרות שנים הבטחתי לכם שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. ואכן, בכל הפעולות המהירות שלוחמנו ביצעו הורדנו לטמיון את פרויקט הגרעין של איראן.

"באותה עוצמה, באותה נחישות, השמדנו את תעשיית ייצור הטילים של איראן. הרסנו עשרות מפעלים לייצור טילים. פגענו קשות במלאי הטילים. השמדנו את רוב המשגרים. במקרים רבים השמדנו אותם דקות לפני שהם שיגרו את טילי המוות לישראל.

"כוונת הזדון של איראן – לאיים תוך שנים ספורות על קיומה של ישראל ברבבות טילים בליסטיים – האיום הזה, גם הוא הוסר".

גם במקרה של איראן, ההבטחה של נתניהו הייתה כמעט מוחלטת: הסרת איום קיומי. אך מחקרים בתחום הביטחון מצביעים על כך שתוכניות גרעין ותשתיות צבאיות של מדינות נוטות להשתקם גם לאחר פגיעה קשה, ולעיתים אף להתקדם בחשאי.

נתניהו מתעלם בעקביות, או ממעיט, את הנזק שנגרם לישראל – ממאות הטילים ששוגרו אל המדינה, מעשרות הטילים שפגעו, חלקם במתקנים אסטרטגיים, ומהמחיר האנושי שהאזרחים שילמו.

הבעיה העיקרית בנאום היא ההפרזה בהישג הפגיעה באויב. ולראיה – רק שמונה חודשים לאחר סיום מבצע "עם כלביא", ישראל וארה"ב נכנסו למערכה נוספת נגד איראן ופגעו ביעדים דומים.

גם במערכה האחרונה שיגרו האיראנים מאות טילים לישראל וגרמו לנזק רב ולהרוגים – מכך ניתן להבין שהפגיעה במערך הטילים האיראני ב"עם כלביא" הייתה מוגבלת.

זירת פגיעת טיל איראני בתל אביב, 6 באפריל 2026 (צילום: פלאש90)

"שאגת הארי"

גם במערכה האחרונה עדיין לא נמצא פתרון לכמות הגדולה של אורניום מועשר הנמצא בידי איראן וליכולתה לשקם את אתרי הגרעין לאחר המלחמה.

גם בנאום לאחר הפסקת האש אחרי מבצע "שאגת הארי", נתניהו התפאר בהישגים גדולים ובפגיעה קשה באויב. זאת, אף שחלק ניכר מהמכות שהאיראנים ספגו ניתנות לשיקום בתוך שנים בודדות, ושהאיראנים שמרו על יכולתם לסגור את מיצר הורמוז ולאיים על המדינות השכנות.

נתניהו התפאר, בין היתר: "מדינת ישראל השיגה הישגים אדירים, הישגים שעד לא מזמן היו נראים דמיוניים לגמרי. איראן חלשה מאי-פעם, ישראל חזקה מאי-פעם. זו השורה התחתונה של המערכה הזאת עד לרגע זה".

"איראן נכנסת למשא ומתן הזה כשהיא מוכה וחלשה מאי-פעם. היא התחייבה לפתוח את מיצרי הורמוז. היא ויתרה על ביטול הסנקציות, קבלת פיצויים, סיום סופי של המלחמה וגם הפסקת אש בלבנון".

"בשעה שאיראן חלשה מאי-פעם, ישראל חזקה כפי שלא הייתה מעולם".

נתניהו חזר על מסרים דומים לאלו שאמר לאחר המבצע הקודם באיראן: "ריסקנו את מכונת ייצור הטילים של איראן. השמדנו את המפעלים שמייצרים את הטילים. האיראנים יורים מה שנשאר להם במחסנית, והמחסנית הזאת הולכת ומתרוקנת.

"פגענו קשות בתוכנית הגרעין, השמדנו תשתיות רבות וחיסלנו עוד מדעני גרעין. ביחס לחומר המועשר שנותר באיראן – החומר המועשר יצא כולו מאיראן. או שהוא יצא בהסכמה, או שהוא יצא בחידוש לחימה".

נתניהו חוזר על סמנטיקה דומה לזו שטען לאחר המבצעים נגד חמאס: "ריסקנו את מכונת הכסף ומכונת ייצור הנשק של משמרות המהפכה. השמדנו מפעלי פלדה, פטרוכימיה, גשרים ומסילות ברזל.

"חיסלנו את בכירי המשטר, מחמינאי ועד צמרת משמרות המהפכה. הוכחנו שאנחנו יכולים לצוד אותם בכל מקום – אין להם איפה להסתתר".

הבעיה העיקרית היא שחלק ניכר מההישגים שנתניהו מציין לא באמת הושגו. נתניהו יוצר אשליה שמצבנו הביטחוני טוב בהרבה מאשר במציאות, ושהאויב נפגע אנושות, יתקשה להשתקם, "מורתע". בכך נתניהו תורם לקונספציה שיוצרת שאננות והערכת-חסר של האויב.

נכון לסוף מאי 2026, איראן עדיין לא ממהרת לחתום על הסכם להפסקת אש ארוכת טווח עם ארה"ב ומחזיקה את מיצר הורמוז סגור, מדינות המפרץ חוששות מפניה, וארה"ב מוכנה להתפשר יותר מאשר לפני המלחמה.

חודש בלבד לאחר נאומי היוהרה של נתניהו על ניצחון נוסף על איראן ועל חיסול האיום, מתברר שמרבית הנאום היה יוהרה ריקה מתוכן.

הסיכון האסטרטגי – לאבד את ארה"ב לאחר הבחירות שם

באותו נאום, נתניהו התמקד בשותפות בין ישראל לארה"ב – נכס שנתניהו עצמו מסכן. בכל הסקרים בארה"ב, התמיכה של הציבור האמריקאי בישראל נמצאת בשפל.

נתניהו שרף את הגשר מול המפלגה הדמוקרטית באמירות קשות נגד הנשיא לשעבר ביידן ובהאשמות נגדו. בנוסף, חלק ניכר מהמפלגה הרפובליקנית תומך בגישה בדלנית, לפיה ארה"ב צריכה להימנע מהתערבות בעימותים מחוץ ליבשת אמריקה.

הצהרות נתניהו הגבירו את הרושם בארה"ב שהוא זה שגרר את טראמפ למלחמה, ובכך חיזקו את הזרם הבדלני. ישראל עשויה ליהנות מתמיכת הנשיא טראמפ בשנתיים וחצי הקרובות, אך נתניהו שורף את הגשר מול מרבית הציבור בארה"ב.

פעילות זו עלולה לפגוע בנכס אסטרטגי מרכזי של מדינת ישראל. וזאת, כאשר ישראל תלויה לחלוטין בשיתוף הפעולה הביטחוני עם ארה"ב ובאספקת הנשק ממנה.

מסקנה: הנרטיב אינו דומה למציאות

כאשר מחברים בין כל הציטוטים הללו, מתקבלת תמונה עקבית: לאחר כל סבב לחימה, נתניהו מציג לציבור תחושת הכרעה: "הוכה קשות", "שינינו את המשוואה", "הסרנו איום קיומי".

אלא שבפועל, האיומים לא נעלמו, אלא חזרו בצורות חדשות ולעיתים חמורות יותר.

הבעיה אינה רק בפער בין הצהרות למציאות, אלא בהשלכות של הפער הזה. תחושת הניצחון יוצרת שאננות ציבורית ומדינית, ומבססת קונספציה של הרתעה – כאילו חמאס או חזבאללה מורתעים לאורך זמן. הקונספציה הזו, כפי שהתברר במתקפת 7 באוקטובר, עלולה להיות מסוכנת.

כך הופכות ההצהרות של נתניהו לאחר המבצעים לא רק לשפה פוליטית, אלא לחלק ממנגנון עמוק יותר: כזה שמייצר תחושת שליטה והכרעה – גם כאשר המציאות מורכבת, זמנית ושברירית הרבה יותר.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.