טירוף "הבהלה לזהב" שאחז בממשלת החורבן בחקיקת חוקי ההפיכה המשטרית, בולמוס מחטפי המינויים של מבקר המדינה ואחרים, הפוגרום נגד יו"ר ועדת הבחירות השופט נעם סולברג, וסרבנות שר המשפטים לקיים החלטה של בג"ץ, מבהירים באופן חד שמעייני מחריבי הדמוקרטיה הם שלושה בלבד:

1. לשים את ההפיכה המשטרית בקדמת הבחירות, כדי להסיט את אג'נדת הבחירות ממחדלי הענק של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומרעיו – טבח ה-7,10, כשלי המלחמות והביטחון, הפקרת החטופים והמפונים, הצפצוף על הדמוקרטיה, העלייה הדרמטית ביוקר המחייה, הביזה והשתמטות החרדים, הרס החינוך והבריאות, ההסתה נגד בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה. באחת: מאמץ אלים לנרמל את פס הייצור של "מדינה בהפרעה" שהם הקימו, ולקבעו בתודעה כטוב.
2. להטיל אימה כדי לכפות שיבוש או ביטול משפט הנאשם נתניהו.
3. לתקוע מקלות בהתנהלות ממשלת השינוי הקרובה, שסיכוייה לנצח מובטחים על פי מגמת רוב רובם של הסקרים המקצועיים.

התנהלות נתניהו וממשלתו היא חוצפה יהודית מהסוג הגרוע ביותר. מתרפסים לגויים (לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ), ובמקביל עושים למדינה ולמערכת המשפט וידוא הריגה. הם מבקרים ומחסלים אותה תוך הסתרה צינית של הנתונים, המורים כי דווקא הפוליטיקאים ברשות המבצעת הם השנואים ביותר על העם. 

מעייני מחריבי הדמוקרטיה: הצבת ההפיכה המשטרית בקדמת הבמה כדי להסיט את אג'נדת הבחירות ממחדלי הענק; להטיל אימה כדי לכפות שיבוש או ביטול המשפט; ולתקוע מקלות בממשלת השינוי הקרובה

לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה 2020, בסקר מקצועי נמצא שבית המשפט העליון קיבל 41 אחוז אמון מהציבור, בעוד שהממשלה זכתה ב-25 אחוז בלבד; הכנסת – רק 18 אחוז (נמוך יותר מפי 2 מבית המשפט) והמפלגות רק 10 אחוז (נמוך פי 4 מהאמון בבית המשפט).

דהיינו: מי שמוקעים בציבור "מטיפים מוסר" לבית המשפט העליון ונשיאו, שהאמון בו גבוה מהם פי מונים (גם אחרי הירידה שחלה עם השנים). ומהי שיא ההתקרבנות? שאלה המרעיבים, משמיצים ורומסים את בג"ץ ושומרי הסף, ומועלים בתפקידם למנות שופטים חסרים – "חוגגים" על כך שהאמון במערכת המשפט יורד (כמוהם כילד הרוצח את הוריו ואז מקונן שהוא יתום). עליבות נפש בזויה. 

ברם, מפלגות האופוזיציה שמכניעות על פי הסקרים באופן רצוף את קואליציית הרשע הזו, חייבות לעבור משלב הביקורת על ממשלת הזוועות, לניצחון גדול בבחירות. עליהם לעבור לתכנון אסטרטגי ופוליטי במסגרתו יבוטלו וימוגרו כל החוקים שהועברו ומועברים במחטף, פעמים רבות בניגוד להמלצות הייעוץ המשפטי של הכנסת, ותוך רמיסה טוטלית של עקרונות היסוד של הדמוקרטיה: הפרדת הרשויות והאיזון והריסון.

זהו אתגר מורכב, שכן הדמוקרטיה מחייבת המשכיות ויציבות גם בעת חילופי שלטון, אך ממשלתו הנוכחית של בנימין נתניהו הכניסה אלמנטים אנטי-דמוקרטיים חזקים לישראל, בניגוד לערכי מגילת העצמאות ולנוהלי המסורת הדמוקרטית. ממשלת הימין מלא מלא השתילה גופים זרים בליבה של ישראל מתחומי הרודנות, גזענות, פשיזם, שנאת הזר, משיחיות, נרמול העבירות על החוק, יזמות להתנהלות עבריינית ואלימה, ביזה תקציבית, כפייה וכניעה למיעוט האלים, אימוץ דבר שקר כנורמה, הפעלת מכונת רעל וארס, עבירות מוסריות וחוקיות בפלסטינים, וכפייה של מלחמות נצח על ישראל והעולם הערבי.

מפלגות האופוזיציה שמכניעות על פי הסקרים באופן רצוף את קואליציית הרשע, חייבות לעבור משלב הביקורת – לניצחון בבחירות. עליהם לעבור לתכנון אסטרטגי ופוליטי לביטול החוקים שהועברו ומועברים במחטף

בתנאים אלה, של הרס ערכי ונורמטיבי גדול, חובה לנקוט בצעדים לא שגרתיים כדי לתקן ולייצב את החזרה לדמוקרטיה ולנורמליות, וזאת בנוסף לחתירה להסדרים מדיניים ולקידום שגשוג המדינה לטובת אזרחיה ולא לטובת שליטיה. 

עם זאת צעדים אלה צריכים להיות הדרגתיים, זמניים ומידתיים. לכן, מייד עם הקמת הממשלה החדשה יש לנקוט ב-4 צעדים משלימים:

1

ביטול מיידי של כל חוקי ההפיכה המשטרית שנפל פגם בתוכנם הדמוקרטי או בהליך חקיקתם. פרופ' יניב רוזנאי הביע חשש שממשלת השינוי לא תזדרז לעשות כן, כי החוקים הללו מקנים כוח רב לכל רשות מבצעת. אם חס וחלילה הממשלה החדשה תתנכר לביקורת אותה היא מטיחה ותסטה ממחויבותה לשקם את הדמוקרטיה בישראל – יהיה על תנועת המחאה לדאוג לכך בנחישות.

2

⁠ביטול מינויים שבעלי התפקיד בהם לא משרתים את הממלכה אלא את האינטרסים של מי שמינה אותם. ההליך צריך להתבצע לאחר שבעל התפקיד יידרש לפעול באופן ממלכתי ורק אם לא יישמע לכך.

3

הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתבחן את טבח ה-7.10, ההפקרה, כישלון ראש הממשלה לתרגם את הישגי הצבא להסדרים מדיניים, החשדות בפרשת קטארגייט וחשדות נוספים שעלו. 

4

הצגת החזון והמעשה, של רפורמה משפטית נגדית להפיכת ההרס והדברים הראויים לתיקון. אלה התחומים:

• כינון חוקה לישראל, ברוח מגילת העצמאות, נוסח הצעת החוקה 1949 וחוקות ממדינות בעולם.
• עיגון חובת יישום העקרונות של הפרדת הרשויות והריסון והאיזון.
•  הגדלת תקציב משרד המשפטים כדי לקצר את עינויי הדין וההרעבה האבסורדית שנעשתה לבתי המשפט.
• הרחבת חוקי היסוד. ובהם החקיקה, זכויות חברתיות וכלכליות ותיקונים בשפיטה.
• העברת החוקים להגבלת קדנציות של ראש הממשלה והחוק לשלילת כהונת ראש הממשלה של מי שהוגש נגדו כתב אישום – כפי שנקבע בעניין שרים.
• השלמת כתב האישום והמשפט בנושא פרקליטת המחוז (רות בן דוד) וכן בנושאי האלימות הטקסית וגיבוש מנגנון למניעת הישנות פרשות כאלה.
• יצירת מנגנון המחייב את הממשלה להועיד תקציבי ביצוע ליישום ואכיפה של פסיקות מערכת המשפטית.
• יזמות לחקיקה חדשנית נדרשת במשרדי הממשלה ונגד מכונת הרעל והשקר, ואל מול השימוש בטכנולוגיה להטלת אימה, להולכת שולל, ולביצוע מהלכי בגידה לכאורה.
• עדכון חוקי ונוהלי קבלת ההחלטות על חובת קידום הסדרים מדיניים בטרם יציאה למלחמה.
• דברי החקיקה שידרשו בעקבות המלצות ועדת החקירה הממלכתית.

בתנאי ההרס הערכי והנורמטיבי, חובה לנקוט צעדים לא שגרתיים לתיקון וייצוב החזרה לדמוקרטיה ולנורמליות, וזאת בנוסף לחתירה להסדרים מדיניים ולקידום שגשוג המדינה לטובת אזרחיה ולא לטובת שליטיה

לסיכום: ממשלת החורבן רוצה לקראת הבחירות לאיין מהציבור את אחריותה לטבח הנוראי ב-7.10 ולכל מחדליה במלחמות ובהפקרת הדמוקרטיה והכלכלה.
היא עושה זאת ברגל גסה, על ידי מלחמות נצח; השמצות ואלימות פשיסטית וגזענות; ולחץ בריוני לביטול משפט ראש הממשלה – במקום לחתום על עסקת טיעון של הודאה ופרישה מיידית מהשלטון .

על פי המגמה היציבה של הסקרים – העם לא הולך שבי אחרי תרעלת נתניהו וכנועיו. עתה, עלינו להגדיל עוד ועוד את תוצאות הניצחון בבחירות העומדות בפתח. ובמקביל, להצהיר מראש ולהתכונן לביטול כל חקיקת הביזה הרעיונית של ההפיכה המשטרית המתנהלת בבליץ – החל מעונש מוות סלקטיבי וגזעני, הרחבת סמכויות מטעה של בתי הדין הרבניים, הפרדה מגדרית באקדמיה, ריסוק תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ועוד.

ישראל הייתה ותשוב להיות אור מוסרי ומשגשג, שיתגבר ויתקן את עוולות הימים האפלים בתולדותיה. יכול נוכל, כי העם היושב בציון סר מרע שואף לטוב, ושוחר צדק, יושרה ושלום. 

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.