אחת הטענות החוזרות ונשנות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל ממשלות ישראל בשנים האחרונות היא שישראל נמצאת על סף פריצת דרך היסטורית בהרחבת הסכמי אברהם, בזכות עוצמתה הצבאית והצלחותיה במערכה מול איראן.

אלא שאין טענה רחוקה יותר מהמציאות. בעיני רבות ממדינות המפרץ, ישראל נתפסת כיום כגורם המאיים על היציבות האזורית – לא פחות, ולעיתים אף יותר, מאיראן.

סעודיה, המפתח האמיתי לנורמליזציה אזורית רחבה, אינה מתכוונת להתקדם לעבר יחסים מלאים עם ישראל ללא התקדמות משמעותית בסוגיה הפלסטינית.

בעיני רבות מהמפרציות, ישראל נתפסת כיום כמאיימת על היציבות האזורית – לא פחות, ולעתים יותר, מאיראן. לסעודיה, המפתח לנורמליזציה רחבה, אין כוונה להתקדם לשם ללא התקדמות ממשית בסוגיה הפלסטינית

לממשלות ישראל היה תמיד נוח להתמקד באיראן. מדובר באויב משמעותי ומוחשי, המאפשר לדחוק לשוליים את הסוגיה הפלסטינית ולטפח את האשליה כי מיקוד באיום האיראני לבדו יוביל לפריצת דרך אזורית.

במקביל נשמעו שוב ושוב טענות שלפיהן מוחמד בן סלמאן הסעודי "אינו מתעניין בפלסטינים". טענות אלו מעידות על חוסר הבנה עמוק של המציאות האזורית. בן סלמאן, המבקש למצב את עצמו כמנהיג העולם הסוני והערבי, אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם מהסוגיה הפלסטינית או לקדם נורמליזציה מלאה ללא התקדמות בה.

מעבר לחשיבות שבשדרוג היחסים עם ירדן ומצרים, סעודיה היא אבן הראשה של כל תהליך נורמליזציה אזורי. נורמליזציה בינה לבין ישראל אינה משפיעה רק על היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות, אלא עשויה לפתוח את הדלת להתקדמות מול לבנון, סוריה ומדינות נוספות בעולם הערבי והמוסלמי. היא גם עשויה להעניק לגיטימציה רחבה יותר לקשרים עם ישראל בקרב מדינות שעד כה נמנעו מכך.

מנקודת מבטה של איראן, זהו האיום האסטרטגי המשמעותי ביותר. לא משום שהוא משנה את מאזן הכוחות הצבאי, אלא משום שהוא מעניק לישראל דריסת רגל חברתית, כלכלית, תרבותית וביטחונית בלב העולם הערבי. עבור טהרן, השתלבות ישראלית עמוקה במרחב המפרצי והסוני היא איום ארוך טווח שעלול להיות משמעותי יותר מכל מבצע צבאי נקודתי.

מנקודת מבטה של איראן, נורמליזציה היא האיום האסטרטגי הכי משמעותי. לא כי הוא משנה את מאזן הכוחות הצבאי, אלא כי הוא מעניק לישראל דריסת רגל חברתית, כלכלית, תרבותית וביטחונית בלב העולם הערבי

אולם הבעיה אינה רק נורמליזציה. אם קיימת כיום סכנה אסטרטגית אחת המאיימת על ישראל לא פחות מהאיום האיראני, ואולי אף יותר בטווח הארוך, הרי שהיא אובדן הלגיטימציה הבינלאומית. ישראל נשענת לא רק על כוחה הצבאי אלא גם על מעמדה המדיני, על קשריה עם מדינות המערב ועל יכולתה לשמר תמיכה בינלאומית. המשך הקיפאון המדיני מול הפלסטינים שוחק בהדרגה את הנכסים הללו.

נכון שהמחיר הפוליטי של התקדמות מול הפלסטינים עשוי להיות גבוה עבור מקבלי ההחלטות בישראל. מדובר בהחלטות קשות, במחלוקות פנימיות ובסיכונים פוליטיים. אך הרווחים האפשריים גדולים לאין שיעור: חיזוק הסכמי השלום הקיימים, בניית קואליציה אזורית אפקטיבית יותר מול איראן, הרחבת מעגל הנורמליזציה, שיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל והפחתת הבידוד המדיני ההולך וגובר.

לעומת זאת, ללא התקדמות בזירה הפלסטינית, התרחיש הסביר יותר הוא דווקא התקרבות בין סעודיה לאיראן, המשך שחיקת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל והעמקת הניכור כלפי ישראל וכלפי ישראלים ברחבי העולם. במצב כזה, ישראל לא רק שלא תתקרב לנורמליזציה רחבה יותר, אלא עלולה למצוא את עצמה במציאות אזורית ובינלאומית מורכבת יותר.

זהו אחד המיתוסים המרכזיים שנמכרו לציבור הישראלי מאז חתימת הסכמי אברהם: שניתן להרחיב את מעגל השלום הערבי בלי להתמודד עם הסוגיה הפלסטינית. אלא שהמציאות האזורית מוכיחה פעם אחר פעם שהסוגיה הפלסטינית אינה רק עניין פלסטיני; היא בראש ובראשונה אינטרס ישראלי ואבן יסוד בכל ניסיון לבנות סדר אזורי חדש.

ישראל נשענת לא רק על כוחה הצבאי אלא גם על מעמדה המדיני, על קשריה עם מדינות המערב ועל יכולתה לשמר תמיכה בינלאומית. המשך הקיפאון המדיני מול הפלסטינים שוחק בהדרגה את הנכסים הללו

זוהי ההכרעה האסטרטגית שתעמוד לפתחה של הממשלה העתידית בישראל. המשך ההתמקדות באיראן תוך הזנחת הסוגיה הפלסטינית לא יביא את ישראל ליעדיה האזוריים. גישת ה"גם וגם" קרי התמודדות עם איראן מבלי לקדם פתרון או לפחות התקדמות משמעותית בזירה הפלסטינית כבר הוכחה עד כה כבלתי מספקת.

ההתקרבות לעולם הערבי לא תושג על גבי המאבק באיראן, אלא באמצעות התקדמות ממשית בסוגיה הפלסטינית לצד ההתמודדות עם האיום האיראני. ישראל לא תוכל לדלג על הסוגיה הזו בדרכה לנורמליזציה. הגיע הזמן להכיר במציאות הזאת ולהתאים אליה את האסטרטגיה הלאומית.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).