בשיעור שנשא השבוע, הצהיר הרב יצחק יוסף, הראשון לציון לשעבר ומנהיגה הרוחני של ש"ס, ש"טראמפ התהפך עלינו", כהגדרתו, בגלל מה שכינה "הגזירות על בני התורה" – הניסיונות לגייס את תלמידי הישיבות. אמירתו של הרב שגויה לחלוטין, אף כי ציבור רחב של ישראלים מקבל אותה כאמת.

הרב יוסף לא אמר את הדברים המופרכים בדרך אגב, או כבדיחה. זה היה הסבר שלם, מעגלי, ונוח להפליא להתרחקות בין ארה"ב לישראל: לפי יוסף, כוח עליון – אלוהים – מעניש את ישראל, כביכול, על עצם הכוונה לגייס חרדים לצה"ל.

ההסבר הזה מהדהד אצל קהל רחב יותר מהציבור החרדי בלבד, כי הוא פוטר את מצביעי הקואליציה מהצורך לשאול שאלות קשות. אלא שציר הזמן של המשבר בין ירושלים לוושינגטון מספר סיפור שונה: המשבר נוצר בגלל ההתנהלות ההפכפכה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בגלל כניעתו לדרישות איראן ובגלל התעקשות ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לחבל בהסכם בין איראן לארה"ב.

מה אמר הרב יוסף?

בשיעורו השבועי בבית הכנסת בירושלים תקף הרב יוסף את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ואת הניסיונות, החלקיים מאוד, של רשויות אכיפת החוק – המשטרה והפרקליטות, לאכוף את חובת הגיוס לצה"ל, ומעצרם של תלמידי ישיבות שערקו ולא הגיעו ללשכות הגיוס כחוק. יוסף קשר בין המעצרים לשינוי ביחסו של טראמפ לישראל.

"התורה מגינה עלינו", אמר יוסף. "מה, לחינם טראמפ התהפך עלינו? למה הוא התהפך? בגלל הגזרות שעושים על בני תורה – לכן הוא התהפך עלינו". הוא קרא להפסיק את מעצרי בני הישיבות, ואמר על בהרב-מיארה מילים חריפות ומבזות. הציטוט פורסם בכל אמצעי התקשורת החרדים והכלליים.

זו אינה אמירה שנועדה להישכח. היא נושאת בתוכה עולם אמוני שלם. חלק מהחרדים מאמינים כי לימוד תורה תורם להגנה הביטחונית והמדינית על עם ישראל.

בנוסף, הטענה שהמשבר ביחסים עם ארה"ב נוצר בגלל התערבות אלוהית כעונש על אכיפת החוק היא תחליף להסברים על מדיניות, אינטרסים והחלטות פוליטיות, שאינו נוח לממשלה שש"ס חברה בה. ה"הסבר" של יוסף אינו מבוסס על עובדות, אלא על אמונה, ולכן גם אי-אפשר להפריך אותו.

למה דברי הרב יוסף נשמעים משכנעים?

ראשית, הזמנים שבהם שני האירועים שהרב מקשר ביניהם אכן חופפים. בשבועות שבהם נרשמה ההתקררות הפומבית הקשה בין הבית הלבן לירושלים, התחדד גם המאבק הפנימי בישראל סביב חוק הגיוס, נעצרו תלמידי ישיבות עריקים, וחרדים רבים יצאו להפגין הניסיונות לקיים את החוק.

מי שצופה מהצד ורואה שני משברים מתרחשים באותו חלון זמן נוטה לחבר ביניהם, גם בלי שום קשר סיבתי. זו אינה טעות של חוסר תשומת לב, אלא טעות שמתאימה לאינטואציה, ומוגנת מפני הפרכה, ולכן היא משכנעת.  

חיילי צה"ל במג'דל זון שבדרום לבנון, ב-18 ביוני 2026 (צילום: עמנואל פביאן)

מה הסיבות האמיתיות למשבר ביחסים עם ארה"ב?

ההתרחקות בין הממשל האמריקני לממשלת ישראל החלה במשא ומתן ארוך וקשה בין ארה"ב ואיראן על סיום המלחמה ביניהן, ונמשכה במחלוקת חריפה בין ארה"ב לאיראן, וגם בין ארה"ב לישראל, על העובדה שישראל המשיכה לפעול בלבנון תוך כדי המו"מ.

ב-5 באפריל הציגו האיראנים הצעה להפסקת אש דו-שלבית, שכונתה "הסכם אסלאמאבאד", לאחר יותר מחודש של לחימה בין ארה"ב וישראל לבין איראן. ב-7 באפריל הסכים הנשיא טראמפ להצעה והכריז על הפסקת אש ראשונית.

במהלך אפריל ומאי המשיך מו"מ מורכב, שכלל גם הכרזה על "הפסקת אש" בלבנון, אך זו החזיקה מעמד ימים אחדים בלבד. באמצע יוני פורסם כי מזכר הבנות מקיף עמד להיחתם. ב-15 ביוני נחתם מזכר ההבנות באופן דיגיטלי, וטקס החתימה הרשמי נקבע ל-19 ביוני בז'נבה, בהשתתפות סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס.

בדיוק בנקודת הזמן הזאת – לא לפניה ולא אחריה – התרחש העימות החריף ביותר בין טראמפ לנתניהו מאז תחילת כהונתו הנוכחית של טראמפ, ואחד העימותים הקשים בין נשיאי ארה"ב וישראל בהיסטוריה. בשבוע שעבר נתן טראמפ מספר ריאיונות בתקשורת האמריקאית, כולל שני ריאיונות ל"ניו יורק טיימס", ובהם תקף את נתניהו במילים נוקבות.

"מדובר באדם מאוד קשה", אמר על נתניהו, והוסיף שנתניהו "צריך להיות אסיר תודה" על הסיוע האמריקני. הביקורת לא הייתה כללית – היא נסבה סביב תקיפה ישראלית בדאחייה שבביירות, שלטענת טראמפ, כמעט הביאה לקריסת ההסכם כולו. באותו ראיון אישר טראמפ כי בשיחה טלפונית עם נתניהו על רקע אותה תקיפה השתמש בלשון בוטה במיוחד.

זהו, אם כן, ציר הזמן המלא והמתועד: משבר סביב איראן, משבר סביב לבנון, ביקורת אמריקנית פומבית וחריגה על ראש הממשלה הישראלי. כמובן שנושא גיוס החרדים לצה"ל לא נידון כלל בדיונים בין ארה"ב, איראן וישראל.

ב-20 ביוני, ימים ספורים אחרי שטראמפ כינה את נתניהו "אדם מאוד קשה", יצא הרב יוסף בדרשתו שמייחסת את אותה התקררות עצמה לגזירות על בני התורה. שני האירועים קרו באותו שבוע. הם לא קרו מאותה סיבה.

ממה הרב יוסף באמת מפחד?

בדבריו של הרב יוסף יש בעיה נוספת, מטרידה עוד יותר מעצם העובדה שהם פשוט אינם נכונים. הבעיה היא המניע של יוסף: הפחד שלו מהתמיכה הציבורית בגיוס תלמידי הישיבות.

סקרים מ-2024 ומתחילת 2025 הראו רוב גדול בליכוד ובציונות הדתית בעד גיוס חרדים.

סקר חדש, שנערך בקרב מתפקדי הליכוד הפעילים במאי השנה, מצא כי המתנגדים לחוק הפטור מגיוס אינם רוב מוחלט בקרב מתפקדי הליכוד, אך הם הקבוצה הגדולה ביותר בתוכם. כלומר: גם בתוך הבסיס הפעיל ביותר של מפלגת השלטון, שותפתה של ש"ס לקואליציה, ההתנגדות לפטור גוברת על התמיכה בו.

מצביעי הליכוד משרתים בצה"ל, נקראים שוב ושוב למילואים, ומשלמים את המחיר הכבד של מלחמה ממושכת, בדיוק כמו מצביעי הדמוקרטים ויש עתיד. זה מספיק כדי לערער את הטענה שהדרישה לשוויון בנטל מגיעה רק מ"השמאל". גם חלק ניכר ממצביעי ש"ס משרתים בצה"ל, וייתכן שחלקם תומכים בשקט בגיוס. 

כשהרב יוסף מציג את הלחץ על בני הישיבות כגורם להתרחקות האמריקאית, הוא לא רק טועה בעובדות. הוא גם מסיט את תשומת הלב מהעובדה שהדרישה לשוויון בנטל הגיוס מגיעה מהקהל שהוא-עצמו פונה אליו.

כיצד הסבר מטאפיזי מסייע לתעמולה שקרית?

יש כוח בהסבר שמעביר אירועים פוליטיים ומדיניים לזירה הדתית. הוא משחרר את המאזינים מהצורך לבחון החלטות קונקרטיות: מי קיבל אותן, מתי, ולמה.

כשהמשבר מול וושינגטון מוסבר כעונש שמימי על יחס לעולם התורה, נעלמת השאלה, האם נתניהו התנהל באופן שגרם לטראמפ לתקוף אותו בפומבי. נעלמת גם השאלה, כיצד ייתכן שדווקא הקואליציה שמציגה את עצמה כ"לאומית" מוצאת את עצמה תלויה בקולות של מפלגות שקוראות לעריקה משירות צבאי.

ונעלמת גם השאלה, למה רוב מצביעי הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית, רבים מפעילי הליכוד, וכנראה גם חלק ממצביעי ש"ס, סבורים שהפטור הבלתי-חוקי לחרדים מגיוס לא צריך להמשיך להתקיים. ההסבר הדתי לא מתמודד עם השאלות הללו. הוא מייתר אותן.

מדוע הבוחרים ממשיכים לבחור במי שפוגע בהם?

מי שמצביע פעם אחר פעם לקואליציה שתלויה בקולות חרדיים, ואז שומע הסבר, המטיל את האחריות לכישלון המדיני על השאיפה לגייס תלמידי ישיבות, ולא על הממשלה, מקבל פתרון נוח: אפשר להמשיך להצביע באותה צורה, ולא להתמודד בעיניים פתוחות עם התוצאה.

השאלה שנשארת פתוחה היא לא "האם טראמפ התהפך בגלל הישיבות"? – הוא לא – אלא למה הבוחרים ממשיכים להצביע במי שממשיך לספק את אותו פטור, שרבים מהם מתנגדים לו?

לסיכום: טראמפ לא "התהפך בגלל הישיבות". הוא התרחק מישראל בגלל איראן, לבנון, והחלטות מדיניות וביטחוניות קונקרטיות שלו ושל נתניהו. 

ההסבר המטאפיזי שמציע הרב יוסף אינו מדויק עובדתית, בלשון המעטה; גרוע מכך: הוא מסיר מהשולחן את השאלה הכי לא נוחה לקהל שהוא פונה אליו – שגם בתוך הבסיס הפעיל ביותר של הקואליציה, יש יותר אנשים שרוצים שהמצב ישתנה ותלמידי הישיבות יגוייסו, מאשר מי שתומכים בהמשך הפטור.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.