JavaScript is required for our website accessibility to work properly. איתן מליץ: הפער בין גברים חרדים לשאר המשק לא מצטמצם – הוא גדל כבר שני עשורים | זמן ישראל

הפער בין גברים חרדים לשאר המשק לא מצטמצם – אלא גדל

לימודי הגמרא מקנים כישורים קוגניטיביים אמיתיים, אבל בלי מתמטיקה, אנגלית ובגרות שוק העבודה סוגר דלתות

תלמידים בבית ספר בביתר עלית. (צילום: Mendy Hechtman/Flash90)
Mendy Hechtman/Flash90
תלמידים בבית ספר בביתר עלית.

גברים חרדים, שרובם לא זכו להשכלה אקדמית או הכשרה מקצועית מעשית, ורבים מהם לומדים ומקבלים על כך קצבה במקום לעבוד, משתכרים בממוצע הרבה פחות מהממוצע הכללי של החברה הישראלית. ולא זו בלבד שהפער הזה אינו מצטמצם – הוא גדל.

גבר חרדי עובד מרוויח היום בממוצע פחות ממחצית משכרו של גבר יהודי לא חרדי. ב-2003 הפער עמד על 71%, וב-2022 הוא ירד ל-49%.

התלמידים בישיבות רוכשים כישורים אמיתיים ובעלי ערך, אבל כלל אינם לא מספיקים כדי להיכנס לעבודה שמאפשרת להתפרנס ולפרנס משפחה ברמה סבירה. 

מה, בעצם, נותנים הלימודים בישיבה?

לא מעט. מי שלמד גמרא ברצינות במשך שנים רכש מיומנויות שלא מלמדים ברבים מהמסלולים האקדמיים הרגילים. לימוד סוגיה תלמודית דורש ניתוח טקסט מורכב, זיהוי סתירות לוגיות, בניית טיעון מסודר ושבירה שלו.

מחקר של פרופ' אלי וקיל מאוניברסיטת בר-אילן מצא כי לומדי גמרא מפגינים יתרון מובהק על רוב התלמידים בתחומים אחרים בזיכרון עבודה ובחשיבה דדוקטיבית, כלומר ביכולת להבין ולזכור מידע מורכב ולבצע ניתוח לוגי שלו.

גם שיטת ה"חברותא" – לימוד משותף בזוגות, הנהוגה ברוב הישיבות והכוללים, מפתחת יכולות שנדרשות בעולם העבודה: הקשבה, יכולת לנהל ויכוח ענייני, יכולת לשכנע ולהשתכנע. בשנים האחרונות יש מעסיקים בתחום ההייטק המזהים את הפוטנציאל הזה ומגייסים בוגרי ישיבות למסלולי הסבה מקצועית.

ההתמדה, המשמעת העצמית, היכולת לשבת שעות מול חומר קשה – כל אלה הם נכסים אמיתיים. השאלה היא לא אם יש לתלמידי הישיבות כישורים. השאלה היא אם הכישורים האלה מספיקים להצלחה בשוק העבודה בלי תשתית נוספת. והתשובה היא שלילית.

תלמידי ישיבה לומדים בקבוצות קטנות בישיבה בבני ברק. יוני 2020 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)
תלמידי ישיבה לומדים בקבוצות קטנות בישיבה בבני ברק. יוני 2020 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

מה בדיוק חסר לתלמידי הישיבות?

בחינוך החרדי – תלמודי תורה (המקבילים ליסודי), ישיבות (המקביל לתיכון ולאוניברסיטה) וכוללים (בהם לומדים גברים נשואים) חסרים לימודי ליבה, כולל מתמטיקה, אנגלית ומדעים.

לפי שנתון המכון הישראלי לדמוקרטיה ל-2025, כ-85% מהבנים החרדים בגילאי תיכון לומדים במוסדות במעמד "תרבותי ייחודי" שאינם מלמדים כלל לימודי ליבה.

בפועל, רוב הבוגרים מגיעים לגיל 20 בלי בגרות, בלי אנגלית ברמה שמאפשרת לקרוא מייל מקצועי, ובלי מתמטיקה ברמה שנדרשת למקצועות טכנולוגיים.

הפער הזה אינו תיאורטי. לפי המכון לדמוקרטיה,, רק 29% מהגברים החרדים הם בעלי תעודת בגרות או השכלה גבוהה. לשם השוואה, 73% מהנשים החרדיות הן בעלות השכלה ברמת בגרות לפחות. הסיבה פשוטה: הנשים לומדות בסמינרים שמלמדים לימודי ליבה, הגברים לא.

כמה מרוויח גבר חרדי שיוצא לעבודה?

גבר חרדי מרוויח בממוצע פחות משאר הישרלית. שנתון החברה החרדית 2024 של המכון מראה שהכנסתו החודשית הממוצעת של גבר חרדי שכיר עמדה בשנת 2022 על 9,929 שקלים, לעומת 20,464 שקלים אצל גבר יהודי לא חרדי. זה פחות מחצי.

הנתון הכואב יותר הוא המגמה. ב-2003 שכרו הממוצע של גבר חרדי היווה 71% מהשכר הממוצע של גבר יהודי לא חרדי. ב-2022 שכר הגברים החרדיים ירד ל-49% מהממוצע הכללי.

הסיבה לכך היא שהמשק הישראלי צמח בעשורים האחרונים בזכות ענפים כמו הייטק, פיננסים והנדסה, שדורשים השכלה גבוהה ולימודי ליבה כתנאי סף. מי שנכנס לשוק בלי ההכשרה הזו נשאר מאחור, גם אם הוא חכם ומוכשר.

באלו תחומים עובדים גברים חרדים?

כ-30% מהגברים החרדים שבכלל עובדים, מועסקים בתחום החינוך. רק 3.5% מהם עובדים בהייטק. בקרב גברים יהודים לא חרדים התמונה כמעט הפוכה: 4.5% מהם עובדים בחינוך וכ-20% בהייטק.

הריכוז הגבוה בחינוך יוצר בעיה מעגלית: המגזר מעסיק את עצמו, רוב ההכנסה מגיעה מתקצוב ממשלתי, והשכר נמוך.

מדד גבר חרדי גבר יהודי לא חרדי
שיעור תעסוקה (2024) 54% 86.5%
שכר חודשי ממוצע (2022) 9,929 ש"ח 20,464 ש"ח
מועסקים בהייטק 3.5% 20%
מועסקים בחינוך 30% 4.5%
בעלי בגרות או השכלה גבוהה 29% רוב גדול

מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנתון 2024 ו-2025; הלמ"ס, סקר כוח אדם.

למה נשים חרדיות מצליחות יותר מהגברים בשוק העבודה?

הנשים החרדיות מצליחות יותר מהגברים בשוק העבודה כי הן קיבלו את מה שלא נתנו לגברים. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עומד על 81%, כמעט זהה ל-82.5% בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות. רובן למדו בסמינרים שבהן זכו ללמוד לימודי ליבה, רבות מהן עברו בהכשרות מקצועית, וחלקן – לימודים אקדמיים.

ההבדל הזה מוכיח כי הבעיה של החרדים אינה "תרבותית". הנשים החרדיות מוכיחות שאפשר לשמור על אורח חיים חרדי ולעבוד. הבעיה היא ספציפית למבנה החינוך הגברי, שאינו כולל לימודי ליבה.

האם לימודי ליבה באמת יוצרים הבדל בשכר?

קיים הבדל מדיד בין השכר שמקבלים מי שלמדו לימודי ליבה ומי שלא. נתוני מחקר של ארגון MSL מראים כי שחרדים שלמדו לימודי ליבה בנעוריהם מגיעים לשכר גבוה בכ-35% מחרדים שלא למדו ליבה, גם כשמשווים בין אנשים עם הכשרה מקצועית דומה.

גברים חרדים אקדמאים הם הקבוצה שמשתלבת הכי טוב בשוק העבודה; אבל רק 6% מהגברים החרדים הם אקדמאים, לעומת 14% מהנשים.

מה הפתרון לבעיית התעסוקה של הגברים החרדים?

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להכיר במצב. הכישורים שנרכשים בישיבה מהווים בסיס, אך אינם לא מספיקים בלי השלמת פערים ולימוד לימודי ליבה. הבשורה הטובה: יש היום גופים שעוזרים בדיוק בזה, ורובם בחינם.

הכתובת הראשונה היא מרכזי "מפתח", הפרושים ברחבי הארץ ופועלים מטעם משרד העבודה. המרכזים מציעים ייעוץ תעסוקתי אישי, קורסי אנגלית ומחשבים, ואבחונים להתאמת מסלול מקצועי – הכל ללא עלות ובמסגרת מותאמת לחרדים.

מי שחושב על לימודים אקדמיים יכול לפנות לתוכנית "זרקור", שהוקמה על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומלווה סטודנטים חרדים מהשלב של בחירת מקצוע ועד ההשמה בעבודה, גם כן ללא עלות.

בנוסף, המרכז החרדי להכשרה מקצועית מציע מגוון קורסים בתחומי הנדסה, חשבונאות, גרפיקה וטכנולוגיה.

אלה הן רק כמה דוגמאות. גבר חרדי ממוצע נכנס לשוק העבודה בגילאי 27–30 (אם בכלל), ולרוב, בלי הכשרה מקצועית פורמלית ובלי בגרות. זה מאוחר, אבל לא סוף הדרך. מי שמשלים לימודי ליבה ורוכש הכשרה מקצועית יכול לסגור חלק ניכר מהפער. מי שלומד תואר אקדמי מגיע לתוצאות טובות עוד יותר.

לסיכום: החינוך החרדי נתן כלים קוגניטיביים, משמעת ויכולת לימוד. אלה הם נכסים אמיתיים. אבל שוק העבודה דורש גם מתמטיקה, אנגלית והכשרה מקצועית, ואת אלה התלמידים החרדים לא מקבלים.

הנתונים ברורים: בלי השלמת הפערים, ההכנסה של הגברים החרדים תהיה נמוכה והאפשרויות מוגבלות. הפער בין גברים חרדים לשאר המשק לא מצטמצם – הוא גדל כבר שני עשורים.

השאלה היא לא אם יש לבוגרי הישיבות החרדיות יכולת. יש להם. השאלה היא אם המערכת שחינכה אותם גם הכינה אותפ להתפרנס. התשובה, לפי כל הנתונים, היא לא. ומי שמבטיח ש"אפשר גם בלי ליבה" פשוט לא מכיר בעובדות.

מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנתון החברה החרדית 2024 ו-2025; מרכז הניטור CECI; מחקר MSL לכלכלה; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם; מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 916 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 24 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.