התוצר הלאומי (GDP) של ישראל צמח במשך עשורים בשיעור גבוה מזה של רוב המדינות המפותחות (מדינות OECD). ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שרים נוספים ופקידי ממשלה בכירים מתהדרים בנתון הזה.
אבל מאחורי המספרים הללו מסתתרות בעיות. ראשית, האוכלוסייה בישראל גדלה הרבה יותר מהר מבכל מדינה מפותחת אחרת. ברוב מדינות OECD הצמיחה דומה לצמיחה לנפש; בישראל הצמיחה לנפש נמוך בהרבה מהצמיחה.
שנית, בשנים האחרונות, מאז הקמת הממשלה הנוכחית, הרפורמה המשפטית והמלחמה, הצמיחה בישראל רשמה ירידה חדה. ב-2024 נרשמה צמיחה שלילית חדה לנפש, ב-2025 ו-2026 התוצר עולה, ובסך הכול, בשנים 2023-2025 התוצר לנפש לא עלה כלל.
שלישית – הצמיחה הגבוהה שנרשמה בישראל עד לשנים האחרונות נבעה, בעיקרה, ממספר גבוה של שעות עבודה, לא מפריון ויעילות. שעות העבודה בישראל ארוכות מברוב המדינות המפותחות, הפריון, וחשוב מכך – השכר – נמוכים מממוצע ה-OECD.
רביעית – בתוך המשק הישראלי יש פערים עצומים, יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות. מצד אחד, ענף ההייטק בישראל הוא המצליח בעולם והגדול ביותר (ביחס לגודל המדינה), אך הענף הזה מעסיק אליטה מצומצמת. מצד שני, שני מגזרים גדולים בחברה הישראלית – הערבי והחרדי – נמצאים מאחור ורמת חייהם נמוכה בצורה קיצונית ביחס למקובל ב-OECD, גם בקרב אוכלוסיות עניות.
מה באמת מניע את הצמיחה בישראל?
מחקר של מכון ברוקינגס מ-2022 קבע: הצמיחה השנתית הגבוהה בישראל (עד לאותה שנה) נבעה בעיקר מעלייה בשיעורי התעסוקה, בעוד קצב הצמיחה בפריון היה נמוך מאוד. במילים אחרות – המשק הישראלי צמח מהעובדה שעובדים שלא נמצאו בשוק העבודה נכנסו אליו, ומשעות ארוכה רבות, ולא מעבודה יעילה.
ממוצע שעות העבודה בישראל עומד על כ-1,880 שעות לעובד בשנה. מדובר במספר שעות עבודה גבוה ב-11% מהממוצע בארגון המדינות המפותחות (OECD) וגבוה בכ-500 שעות בשנה מגרמניה.
למרות זאת, השכר הממוצע בישראל דווקא נמוך בכ-20% מהממוצע ב-OECD. הישראלים עובדים יותר ומשתכרים פחות.
גרוע מכך: מקור הצמיחה הזה מתכלה. ברוקינגס מציין שאפילו השגת יעדי תעסוקה אופטימיים לא תמנע ירידה בצמיחת התוצר לרמה היסטורית נמוכה של 2.3% בשנה – משום שלא ניתן להמשיך להגדיל אינסופית את מספר העובדים ושעות העבודה.
האם רמת החיים בישראל עלתה גם בשנים האחרונות?
המדד הנכון לעלייה ברמת החיים אינו הצמיחה הכללית הנומינלית (המספרית), אלא התוצר לנפש (הצמיחה חלקי הגידול במספר תושבי המדינה).
וכאן יש בעיה קשה: התוצר הנומינלי בישראל עלתה מהר יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות עד 2022 והמשיכה לעלות גם אחר כך; התוצר לנפש עלה בקצב בינוני עד 2022 ואז הפסיק לעלות כלל.
הסיבה לכך היא גידול האוכלוסייה המהיר בישראל – כ-1.7% בשנה, גבוה יותר מכל שאר המדינות המפותחות, בפער עצום; גידול האוכלוסייה הממוצע במדינות OECD הוא כ-0.55% בשנה בלבד. גידול האוכלוסייה "בולע" את הצמיחה בישראל כיוון שהיא מתחלקת בין אנשים רבים יותר.
בשנים 2023-2024 לא נרשמה כל צמיחה בתוצר לנפש בישראל, אלא להיפך, הוא התכווץ: ב-2023 הוא ירד ב-0.1% וב-2024 הוא הצטמק ב-0.3%. במלים אחרות – רמת החיים בארץ ירדה במשך שנתיים רצופות. זאת, בעיקר בשל מלחמת "חרבות ברזל", ומעט גם בגלל הרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית).
ב-2025 הכלכלה התאוששה ונרשמה בישראל צמיחה גבוהה, אבל בסך הכול, בשנים 2023-2025 לא נרשמה צמיחה לנפש: לא צמיחה חיובית, לא צמיחה שלילית, אלא, פשוט, אפס צמיחה.
באותו זמן, התוצר לנפש המשיך לעלות במדינות מפותחות אחרות כרגיל. לשם השוואה: בארה"ב התוצר לנפש עלה ב-2.1% ב-2024, ובבריטניה ובאיטליה עלה ב-0.6%.
כאשר נתניהו, סמוטריץ', שרים ובכירים אחרים מתהדרים ב"צמיחה הגבוהה בעולם המערבי" – הם מתעלמים מהעובדה שהצמיחה לנפש בישראל אינה גבוהה במיוחד. כאשר הם מתגאים ב"חוסנו של המשק במלחמה" הם אולי צודקים, אבל כשהם מדברים על "צמיחה בזמן המלחמה" הם אינם אומרים אמת.
האם פריון העבודה בישראל משתפר?
פריון העבודה בישראל אינו נמוך ביחס לעולם, אך גם אינו גבוה, והוא נמוך מאשר במדינות עשירות ממש, שאליהן ישראל שואפת להידמות.
לפי דוח של חברת מקנזי, פריון העבודה בישראל, הנמדד בתוצר לשעת עבודה, נמוך בכ-40% מהממוצע של המחצית העליונה של הכלכלות ב-OECD. הפריון של עובד ממוצע בישראל עומד על כ-43 דולר לשעה; הממוצע של המדינות החזקות עומד על כ-66 דולר לשעה.
הבעיה היא שהפריון בישראל אינו משתפר ביחס לזה שבמדינות אחרות, אלא מידרדר. בין 2003 ל-2023 צמח התוצר לשעת עבודה בישראל בקצת פחות מ-100%, לעומת כ-115% בממוצע במדינות בעלות הכנסה ממוצעת דומה.
לפי ניתוח של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, הפריון בישראל מידרדר לעומת מדינות עם רמת חיים דומה לשלנו. מחקר של מרכז טאוב מ-2013 הראה שרוב מדינות ה-OECD שבהן הפריון היה נמוך מהממוצע צמצמו את פער הפריון מאז 2000. ואילו הפריון בישראל, יפן ויוון לבדן ירד ביחס לממוצע.
בישראל עובדים יותר שעות מאשר ברוב המדינות המפותחות, ומשתכרים פחות. הצמיחה בארץ מוזנת ממשאב מתכלה – גידול בכוח העבודה – ולא מפריון, שהוא משאב בר-קיימא.
האם הצמיחה בישראל משותפת לכולם?
בישראל שוררים פערים כלכליים חמורים, יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות. בקצה העליון נמצא ענף ההייטק; בקצה התחתון החברה הערבית והחרדית.
ענף ההייטק מעסיק כ-400 אלף עובדים – 11.5% מהמועסקים. שיעור העובדים המועסקים בהייטק בישראל הוא הגבוה בעולם. ועדיין, מדובר במיעוט באוכלוסייה. הענף מייצר כ-18% מהתוצר הישראלי. הפריון לעובד בענף גבוה פי יותר מפי שניים וחצי מהפריון הממוצע יתר המשק.
בשנים 2018-2023, ההייטק תרם כ-40% מהגידול בתוצר. מרכז טאוב קובע כי "מגזר המעסיק מיעוט קטן מהעובדים נושא על כתפיו את הצמיחה".
בקצה השני צד נמצאים גברים חרדים. שכרם החציוני עומד על 49% בלבד מהשכר הממוצע של גברים יהודים לא-חרדים. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה. רק 5% מהגברים החרדים עובדים בהייטק, לעומת 19% מהגברים היהודים האחרים.
הפריון הנמוך של גברים חרדים בעבודה עולה לכלכלה הישראלית כ-33 מיליארד שקל בשנה – כ-2% מהתוצר. הבעיה היא שהחברה החרדית הולכת ונעשית גדולה יותר, כך שהבעיה הולכת ומחמירה.
הפערים בישראל הולכים ומעמיקים בעבר, ישראל נמצאה במרכז דירוג ה-OECD במדד ג'יני (מדד אי-השוויון); כיום היא במקום השביעי מהסוף. השכר בעשירון העליון של החברה הישראלית גבוה פי 15 מאשר בעשירון התחתון, לעומת פי 9.6 בממוצע ה-OECD.
כשני מיליון ישראלים חיים מתחת לקו העוני – 21% מהאוכלוסייה. כ-880 אלף מהם ילדים. שיעור עוני הילדים בישראל הוא השני או השלישי בגובהו ב-OECD, אחרי קוסטה ריקה (וכנראה גם אחרי ארה"ב, שמודדת את העוני בשיטה שונה).
ניתן לומר כי בישראל אין כלכלה אחת, אלא שתיים – כלכלה גלובלית מתקדמת לצד כלכלה ענייה. ואם לא יתרחש שינוי מבני, הדמוגרפיה תטה את הכף ומצב ילך ויחמיר.
לסיכום: מדוע הצמיחה בישראל גבוהה אבל התוצר לנפש יורד? כי אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב של כ-2% בשנה – פי ארבעה מהממוצע ב-OECD. כשהעוגה גדלה, אך מחולקת בין יותר ויותר אנשים, חלקו של כל אחד קטן.
האם הגידול בתעסוקה אינו הישג בפני עצמו? הגידול בתעסוקה מבורך – אבל מדד הרווחה הרחב הוא כמה משתכר כל עובד על כל שעת עבודה. כשישראלים עובדים 500 שעות יותר בשנה מהגרמנים ומשתכרים שכר נמוך בעשרות אחוזים, הרווח ברוטו מתאדה.
מה פירוש "פריון נמוך" בחיי היומיום? אם הפריון בישראל היה גבוה יותר ומגיע לפריון הממוצע של המדינות העשירות (החצי העליון של OECD), השכר הממוצע לעובד בישראל היה עולה בכ-7,000 שקל בחודש.
האם ניתן להמשיך לצמוח בקצב הנוכחי? לא. ברוקינגס מסביר שאפילו אם ישראל תגשים יעדים אופטימליים בתעסוקת החרדים והערבים, קצב הצמיחה צפוי לצנוח ל-2.3% בשנה – ואם לא יחול שינוי בפריון, הפער מול מדינות מפותחות רק יגדל.
מי קיבל קרדיט על הצמיחה שנרשמה בעבר? כלכלני ה-OECD ייחסו את הצמיחה של המשק הישראלי עד פרוץ המלחמה לבנק ישראל ולמדיניות המוניטרית שלו – ולא לניהול הממשלתי. הבנק המרכזי, גוף עצמאי, ריסן את הריבית לפני המלחמה ושמר על יציבות.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו