אחת מהצהרותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בראיון לאקסיוס, לפיה "ביבי בסדר, רק צריך היה לשמור עליו שפוי", היוותה המשך ישיר למתקפה חסרת התקדים של סגן נשיא ארה"ב ג'יי. די. ואנס על שרי ממשלת ישראל והעומד בראשה.

דרגי מקבלי ההחלטות ניצבו פעורי פה אל מול דבריו. מעולם, אבל מעולם, לא נשמעה ביקורת כה קשה, חריפה ונוקבת כמו זו.

"דונלד ג'יי טראמפ הוא ראש המדינה היחיד בעולם כולו שמגלה אהדה כלפי מדינת ישראל ברגע זה, ובמקרה הוא גם עומד בראש מעצמת-העל של העולם",  גער ואנס בטון זועם ואפילו מתנשא, "אילו הייתי חבר בקבינט של ממשלת ישראל, ייתכן שלא הייתי תוקף את בעל הברית החזק היחיד שנותר לי בעולם כולו".

אמירת טראמפ כי "ביבי בסדר, רק צריך היה לשמור עליו שפוי", הייתה המשך ישיר למתקפה חסרת התקדים של סגן נשיא ארה"ב ואנס על שרי ממשלת ישראל והעומד בראשה, שניצבו פעורי פה מול הביקורת הקשה

"והמסר השני שהייתי מעביר לכמה מאותם חברי קבינט", הרחיב ואנס, "ביבי, לזכותו, לא הלך בדרך הזאת, אבל לכמה מחברי הקבינט בישראל שתוקפים את נשיא ארצות הברית – זה שבמהלך שלושת החודשים האחרונים, שני שלישים מאמצעי ההגנה שהגנו על המולדת שלכם יוצרו בידיים אמריקאיות ושולמו מכספי משלם המיסים האמריקאי. הבעיה של ישראל אינה דונלד ג'יי טראמפ. וכל אדם בישראל שחושב שהבעיה הגדולה ביותר של מדינתו היא נשיא ארצות הברית, צריך להתעורר ולהכיר במציאות שבה המדינה הזאת נמצאת". לכולם היה ברור – הקול הוא קול ואנס והידיים ידי טראמפ.

גם המשפט הבא שלו: "אני מוצא את גל ההיסטריה הזה מעט מוזר, משום שלדעתי הוא נובע מחוסר אמון". נדחה ברתיעה אינסטינקטיבית. מייד אחרי כן נשמעה ביקורת על הדברים בקונגרס ובוודאי שגם בישראל, בנימוק שמדובר באדם שעמדותיו כלפי ישראל הובעו כבר בעבר ולא הביעו חיבה יתרה.

יש המזכירים את העימות הקודם של הממשל האמריקאי עם ישראל, כשהתקבלה בישראל בסוף 2025 ההחלטה על סיפוח יהודה ושומרון, ונשיא ארה"ב האשים בזעם ואמר: "זה לא יקרה. זה לא יקרה מפני שנתתי את מילתי בעניין למדינות ערב, וכעת אי אפשר לעשות זאת. הייתה לנו תמיכה אדירה ממדינות ערב. ישראל תאבד את כל תמיכתה מארצות הברית אם זה יקרה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר תגובה מגומגמת לפיה זו לא הייתה ממש החלטה וכי זה נבע מסיבות פנים ישראליות, אך מאז ההצבעות בנושא לא קודמו.

אבל מי שעוקב אחרי הנכתב והנאמר ידע שמדובר בתרחיש צפוי מראש.
בעידן טראמפ מדובר באינטרסים אמריקאים – America first – בהם אינטרסים כלכליים, ואיש אינו מנסה ליפות או להסתיר זאת.

יש המזכירים את העימות הקודם של הממשל האמריקאי עם ישראל, כשהתקבלה בישראל החלטה על סיפוח איו"ש, וטראמפ זעם: "ישראל תאבד את כל תמיכתה מארה"ב אם זה יקרה". מאז ההצבעות בנושא לא קודמו

מאז ההסכם בעזה הסביר ואנס שוב ושוב, כמו גם בהסכם עם איראן: "ההסכם טוב לארה"ב". בתגובה על הביקורת שהושמעה על ההסכם עם איראן אמר הנשיא האמריקאי: "השווקים אוהבים את ההסכם", כשהוא מצביע על הזינוקים במדדים בוול-סטריט ובהתמתנות מחיר הנפט. 

לנוכח רגעי השפל האלה ביחסי ארה"ב ישראל, חייבים לומר שהם היו צפויים ונכתב עליהם מראש. היה ברור שהאינטרסים האישיים של הנאשם מירושלים מהווים מחסום לכל מו"מ – בהתחלה בעזה ועכשיו עם איראן.

וכשהממשל האמריקאי הבין והפנים הוא החליט להשאיר את ישראל מחוץ
למעגלי המו"מ – בהתחלה בעזה ואחר כך באיראן. ישראל נשארה מחוץ לחדרי הדיונים עד לרגע שהמו"מ לא יכול היה להתקדם ללא הפרט ה"שולי" של המשך התקיפות של ישראל – תחילה בעזה ועכשיו בלבנון.

מרגע שנוצר הקשר הגורדי בין איראן ללבנון – וישראל המשיכה בתקיפות שם, טראמפ נאלץ להתערב. תחילה הוא הדליף שהוא שוקל לתמוך בנתניהו בבחירות הבאות, וברור היה לכולם שהכוונה היא לרכך את ממשלת ישראל כלפי התביעה להפסיק לתקוף בלבנון – אבל לאחר 24 שעות, כשהתקיפות נמשכו, השתנתה גם המוסיקה, והתמיכה בנתניהו הפסיקה להיות החלטית, "תלוי מי יהיו המועמדים האחרים", והדרישות נעשו חד משמעיות: "הייתי רוצה לסיים את הסכסוך, הייתי רוצה לעשות זאת, כלומר, יש שם אנשים שחיים את חייהם, ובניינים קורסים עליהם או ממש לידם", אמר טראמפ והוסיף כי "איך הייתם רוצים לחיות שם? זה כל כך לא הוגן, במיוחד בביירות. אתם יודעים, הסתכלתי על המראות שם לפני יומיים, או אתמול, כשהם תקפו. זו הייתה תקיפה גדולה מאוד. לדעתי, היא לא הייתה נחוצה".

כשהממשל האמריקאי הבין והפנים את מצבו של נתניהו הוא החליט להשאיר את ישראל מחוץ למעגלי המו"מ – בעזה ובאיראן, עד לרגע שהמו"מ לא יכול היה להתקדם ללא הפרט ה"שולי" של המשך התקיפות של ישראל

לטראמפ יש מנופי לחץ על ישראל. ולא רק בכל הקשור לאספקת חימושים, אלא מגוון צעדים העומדים לרשותו ויכולים לגרום כאן למשבר כלכלי נוראי. למשל, קידום השיחות שכבר החלו על הגבלת סחר של ישראל עם מדינות אחרות כמו סין. או צמצום הסיוע הכלכלי לישראל. כמו שצוין, אצל טראמפ הכסף מדבר.

ואחרי שאמרתי כל זאת, יש עוד זווית אחת שכרגע היא בעלת משקל יתר לקראת הבחירות לקונגרס שיערכו בחודש נובמבר. טראמפ לא רוצה להעיר את "הדוב הישן" – הקול היהודי, אשר לפי שעה עדיין לא יצא חוצץ נגד מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן.

המפלגה הרפובליקאית כבר חצויה בעד ונגד ההסכם, ויש רבים המצביעים על הסכנות במזכר ההבנה ולא נמנעים מלתקוף גם את ואנס על הביקורת חסרת התקדים שהשמיע נגד ממשלת ישראל. כדי להבין את מידת הכעס של הממשל האמריקאי כלפי ממשלת ישראל אפשר להזכיר גם את ההדלפות מהבית הלבן על פתיחת ערוצי הידברות מול האופוזיציה בישראל.

עבור הנאשם מירושלים, שנתלה בתקווה בחנינה שיזם טראמפ ושכנראה לא תגיע בשלב הזה, זה הרבה יותר מכרטיס אדום – זה דגל שחור שמתנוסס מעל עתידו האישי. וכל תגובותיו בזמן הזה בימים האלה צריכות להיבחן תחת האלומה הזו.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.