אלוף (במיל') ניצן אלון, לשעבר ראש מפקדת השבויים והנעדרים, אמר אתמול (רביעי) בכנס באוניברסיטת כי אם הממשלה והקבינט היו מקבלים החלטות אחרות "היה אפשר לסיים את המלחמה לפחות שנה קודם" והיינו אולי יכולים להחזיר חלק מהחטופים (שנהרגו בשבי) בחיים".
לדבריו, "הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות מוקדמות יותר, שלמות, בשם אותו ניצחון מוחלט, שהוא בעצם כזב".
מה בדיוק אמר אלון ובאיזה הקשר?
- אלון אמר על המלחמה: "ניהלנו מלחמה ארוכה שהיה אפשר לסיים אותה לפחות שנה קודם".
- על החטופים שנהרגו: "כשמדברים על החזרת כל החטופים יש לזכור שבערך 40 חטופים שנחטפו חיים נהרגו בשבי, ואני לא שוכח את זה. בתפקוד והחלטות אחרות או מו"מ אחר אולי אפשר היה להחזירם בחיים".
- על אופן קבלת ההחלטות: "הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות מוקדמות יותר, שלמות, בשם אותו ניצחון מוחלט, שהוא בעצם כזב. הבחירה הייתה בהסכם חלקי כדי לאפשר את המשך הלחימה".
- על הדרך שבה הסתיימה המלחמה: אלון ציין כי ניהול מלחמה במשך כשנתיים "עד שבעצם הממשל האמריקאי כפה עלינו את סיומה" לא הייתה הדרך האופטימלית – לא מבחינת אורך הזמן, המחירים ששילמנו, בכל המובנים ובכל הממדים".
- לפי עדותו של אלון, לא הכרעה ישראלית עצמאית, ולא כניעה של חמאס ללחץ הצבאי, אלא לחץ אמריקאי על ישראל ועל ראש הממשלה בנימין נתניהו, הם שהביאו את המלחמה לסיומה.
דבריו של אלון נאמרו בתגובה ישירה לדברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שטען מוקדם יותר באותו שבוע כי "בזכותי כל החטופים כאן". בריאיון לפודקאסט של נדב פרי תיאר סמוטריץ' את השפעתו על ניהול המלחמה כ"דרמטית, שלא לומר מכרעת", וטען כי בלעדיו המלחמה ברצועה "הייתה נעצרת עוד לפני רפיח".
אלון ציין כי "סמוטריץ', שהוא זה שהתנגד לחלק מההסכמים בשלבים השונים, לא יכול לקחת קרדיט על החזרת החטופים".
אלון איננו פרשן; הוא עמד בראש המערך שריכז את המודיעין על מיקומי החטופים, ניהל את המגעים מול המדינות מתווכות, ואף השפיע בפועל על גבולות הפעולה של כוחות צה"ל בשטח. לכן עדותו אינה "רעש פוליטי" – אלא עדות מבפנים על אופן קבלת ההחלטות, מגובה בעובדות מהשטח.
מה ראה ניצן אלון בשטח בעזה?
אלון ניהל כוח משימה שבו עבדו ושירתו כ-2,500 איש, שנועד לאתר ולהחזיר את 251 בני האדם שנחטפו מישראל לעזה במהלך הטבח בשבעה באוקטובר – החיים והמתים. העבודה החלה עם רשימה של יותר משלושת אלפים "מנותקי קשר", והתייצבה בתוך שבועות על כ-251 חטופים.
בריאיונות לתקשורת תיאר אלון שכאשר כוחות צה"ל נכנסו לג'באליה, חמאס העביר את החטופים מזרחה. לדבריו: "היו לנו בתקופה ההיא הרבה חורים במידע…רוב החטופים שנהרגו לאחר שהגיעו חיים לעזה, נהרגו בתקופה הזאת".
הוא תיאר בפרוטרוט מקרים שבהם חטופים נהרגו מאש צה"ל. שמות באחד המקרים, אחד החטופים הופצץ מהאוויר. אלון אמר על המקרה "לא ידענו שהוא שם". במקרה אחר, הופצץ בניין במרחק כ-100 מטר מבית שבו הוחזקה חטופה, ו"הקירות רעדו".
מה אומרים אלה ששילמו את המחיר?
רובם המכריע של החטופים – 160 מהחטופים שחזרו לישראל בחיים – שוחררו במסגרת עסקאות ולא במבצעים צבאיים. רק שמונה חטופים הוחזרו לארץ חיים במבצעים צבאיים.
בשל עובדה זאת – שהייתה ידועה לכול לאורך כל המלחמה – רבים מקרובי משפחות החטופים דרשו מהממשלה לבצע כמה שיותר עסקאות ולא לסמוך רק על הלחץ הצבאי ועל מבצעים צבאיים הרואיים לשחרור חטופים.
כך, לדוגמא, ביוני 2024, לאחר חילוצם של נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדרי קוזלוב ושלומי זיו משבי חמאס במבצע של צה"ל בנוסיראת, הצהירה מרב סבירסקי, אחותו של איתי סבירסקי ז"ל שנהרג בשבי: "את כולם נוכל להחזיר רק בעסקה".
לכן, רבים מקרובי משפחות החטופים, שחוו סבל קשה, דרשו מהממשלה בהמשך המלחמה, להיענות להצעות של המדינות המתווכות (מצרים וארה"ב) ולחתום על עסקה שבה ישוחררו כל החטופים תמורת סיום המלחמה. עינב צנגאוקר, אמו של שורד השבי מתן צנגאוקר, שהובילה את מאבק המשפחות, הצהירה כמה פעמים: "כל העם רוצה את החטופים בבית ומוכן לשלם את מחיר סיום המלחמה תמורת החזרת כל החטופים".
המחשבה שיקיריהם היו יכולים להיות בבית, אם הממשלה הייתה נענית להצעות הללו, חזרה בעדויות רבות של בני משפחה לאורך המלחמה.
לכן, שורדי שבי ובני משפחות חטופים ונרצחים הגיעו בזעם לאמירתו של סמוטריץ', לפיה ייחס לעצמו, כביכול, את שחרור החטופים.
שורד השבי אור לוי אמר לסמוטריץ' השבוע, בביקור של השר בעוטף עזה: "אם זה היה תלוי בך, לא היינו חוזרים עד היום". איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנפלה בטבח ב-7 באוקטובר, האשים אותו כי "בני אדם חזרו בארונות" בגללו, כיוון שהצביע נגד הצעות לעסקאות להחזרת החטופים.
עם זאת, בקרב משפחות החטופים לא הייתה אחידות דעים. "מטה משפחות החטופים והנעדרים" שייצג את רוב המשפחות פעל למען עסקה שתביא לשחרור חטופים גם במחיר סיום המלחמה; לצדו פעל גם "פורום תקווה", שתמך במדיניות הממשלה והתנגד לסיום המלחמה, וייצג, ככל הידוע, חמש משפחות.
האם ממשלת ישראל עיכבה עסקאות לשחרור החטופים?
ממשלת ישראל עיכבה במשך קרוב לשנה וחצי קבלת החלטה על הצעה לשחרור כל החטופים תמורת שחרור אלפי אסירים פלסטינים וסיום המלחמה.
את ההצעה יזמה, במקור, ממשלת ישראל עצמה, אך במשך שנה וחצי עיכבה את האישור שלה.
במאי 2024, נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חשף מול התקשורת הבינלאומית, הרשויות האמריקאיות וממשלות מצרים וקטאר, ודרכן – לחמאס, הצעה בת שלושה שלבים לסיום המלחמה ושחרור החטופים. ביידן ציין כי זו הייתה הצעה ישראלית שהועברה אליו בידי ממשלת ישראל.
הצעת ביידן (שלדבריו הייתה הצעה ישראלית) כללה:
בשלב הראשון: הפסקת אש מלאה וזמנית; נסיגת כוחות צה"ל מאזורים מיושבים ברצועת עזה; שחרור חטופים, תחילה נשים, קשישים ופצועים, בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים; החזרת גופות של חלק מהחטופים; הרחבה משמעותית של הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה. במהלך שלב זה היה אמור להתנהל משא ומתן על תנאי השלב השני.
בשלב השני: הפסקת האש הזמנית נועדה להפוך להפסקת אש קבועה; שחרור כל החטופים החיים שנותרו, ובהם חיילים; שחרור אסירים פלסטינים נוספים; נסיגה מלאה של כוחות צה"ל מרצועת עזה.
בשלב השלישי: השבת כל גופות החטופים שנותרו; תחילת תוכנית רחבת היקף לשיקום רצועת עזה, בתמיכה בינלאומית.
ממשלת ישראל קיימה דיונים רבים בהצעה, אך מעולם לא הודיעה כי היא מקבלת אותה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר פעמים רבות כי אינו מוכן לסיים את המלחמה "עד לניצחון המוחלט על חמאס", אף כי לא הגדיר מה הוא אותו "ניצחון מוחלט". סמוטריץ' הצהיר בעבר שמנע מהממשלה להסכים לעסקה, וכך גם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.
באפריל 2025, בריאיון בגלי ישראל, אמר שר האוצר כי שחרור חטופים, לדעתו, אינו צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה, וכי עסקה לשחרורם היא לדבריו "כניעה לפרוטקשן של ארגון טרור שמחזיק לנו חטופים". דבריו של סמוטריץ' כיום אינם נכונים, איפוא, אפילו לפי דבריו-שלו בעבר – בנוסף לפגיעה הקשה שלו ברגשותיהם של חלק משורדי השבי ובני משפחותיהם.
היומרה של סמוטריץ' להשפעה "מכרעת" על החזרת החטופים – ולקיחת הקרדיט על שחרור החטופים לעצמו, סותרת לחלוטין לא רק את כל העובדות, אלא עומדת בניגוד לדבריו-שלו מהעבר.
ממשלות מצרים, קטאר והרשות הפלסטינית – שתיווכו במו"מ בין ישראל וארה"ב לבין חמאס – תמכו בהצעת ביידן ודחקו בחמאס ובממשלת ישראל לקבל אותה. לא ברור אם חמאס הסכים להצעה – הפרסומים בנושא זה סתרו אלה את אלה, ולא ברור מה היה חמאס עושה אם ישראל הייתה מסכימה.
אלון העיד שמנהיג חמאס לשעבר, יחיא סינוואר, דחה הצעות שהגיעו אליו מקטאר. אלון תיאר מערכת שבה שני צדדים – ממשלת ישראל וחמאס – עיכבו את העסקה. לדברי אלון "כשחמאס התרצה, ישראל סירבה; כשישראל התרצתה, חמאס סירב".
מי הוסמך להחליט על גורלם של החטופים?
מעבר לשאלה מה הוחלט, קיימת שאלה מבנית שקדמה למלחמה ונותרה פתוחה: מי מוסמך באופן חוקי להחליט על עסקה לשחרור חטופים?
לפי ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עד 2014 לא היה עיגון חוקי של הסדרים לשחרור אסירים בתמורה להשבת חטופים. הגורם שהוסמך לכך היה נשיא המדינה, כיוון ששחרור אסירים כרוך בחנינה וזאת נמצאת בסמכות הנשיא.
בתיקון לחוק הממשלה משנת 2014 (סעיף 8ב) הועברה הסמכות להחלטות על עסקאות חילופי שבויים לממשלה, ומאז היא הפכה לגורם המוסמך להכריע על עסקת חילופין.
בפועל, ההחלטות הגורליות על עסקאות ועל המשך הלחימה התקבלו בפורומים מצומצמים – בקבינט המדיני-ביטחוני ובקבינט המלחמה. אלא שלפי ניתוח המכון לדמוקרטיה, סמכות הקבינט להכריע על שחרור אסירים "אינה נקייה מספקות", וכיוון שהחוק לא העניק אותה לקבינט, אלא לממשלה.
המכון אף מצביע על "העדר הסדרה מפורטת של סמכויות הקבינט" כקרקע להתנהלות ריכוזית.
לסיכום: עדותו של אלון תואמת את העובדות: ממשלת ישראל סירבה במשך שנה וחצי לעסקה שהוצעה לה (ושלטענת נשיא ארה"ב הייתה הצעה של ישראל עצמה), שבמסגרתה הייתה אמורה המלחמה להסתיים והחטופים היו אמורים להשתחרר. דבריו של סמוטריץ', לפיהם "בזכותו החטופים שוחררו", אינם נתמכים בעובדות.
מקורות
אלוף (מיל') ניצן אלון: "אפשר היה לסיים את המלחמה שנה קודם" (חדשות 13) – דברי אלון בכנס הרצליה (1.7.26), הציטוט המלא.
סמוטריץ' ניסה לקחת קרדיט על החטופים וחטף אש מניצן אלון (וואלה) – דברי אלון, ההקשר מול סמוטריץ' והעימות בעוטף.
ההנהגה סירבה לעסקאות בשם הניצחון המוחלט (הארץ) – דיווח מלא על דברי אלון בכנס, כולל תגובת סמוטריץ' בפודקאסט ובריאיון גלי ישראל.
ניצן אלון חושף הכול: החורים במידע ורוב החטופים שנהרגו (ynet / המוסף לשבת, נחום ברנע) – רקע מבצעי, הריאיון המקיף (דצמבר 2025).
"שמחה מהולה בחשש": משפחות החטופים אחרי חילוץ נוסיראת (ynet) – עדויות משפחות: החשבון בין עסקה למבצע צבאי (יוני 2024).
הממשלה אישרה את ההסכם להחזרת החטופים ולסיום המלחמה (גלובס) – אישור העסקה הסופית ועמדות המשפחות.
היבטים משפטיים בנוגע לעסקאות להשבת חטופים בתמורה לשחרור אסירים (המכון הישראלי לדמוקרטיה) – הרגל המוסדית: מי מוסמך להחליט על עסקאות.
ד"ר כרמית סלומון היא ביולוגית, אקטיביסטית, אשת מודיעין בעברה ובודקת אובססיבית של עובדות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו