ב"כאן חדשות" דווח כי במהלך ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרום לבנון, חיילות נשלחו להסתתר, כדי "לכבד" את החיילים החרדים של חטיבת החשמונאים. החיילים החרדים שנתניהו רצה להצטלם איתם, הגיעו בכלל ממוצב אחר בלבנון. 

לדברי אמה של אחת הלוחמות בסוללת התותחנים, החיילות והחיילים ניקו את הבית ועבדו על מיגון המבנה לקראת הביקור, ואז ארבע לוחמות נדרשו לצאת מהמבנה עד לתום הביקור. 

"כשנתניהו היה צריך להגיע לפגוש את החשמונאים באיתור שעבדו עליו, אמרו לבנות של הסוללה שהבטיחו לחשמונאים שהם לא יראו פה בנות ולכן הן צריכות ללכת לבית אחר ולהיות שם בקומה למטה", טענה אמה של אחת הלוחמות. 

לדברי אמה של לוחמת בסוללת התותחנים, החיילות והחיילים ניקו את הבית ועבדו על מיגון המבנה לקראת הביקור, ואז 4 לוחמות נדרשו לצאת מהמבנה עד לתום הביקור, כי הבטיחו לחיילים החרדים שלא יראו בנות

היא הוסיפה ואמרה כי "במשך ארבע שעות ישבו שם רק הבנות של הסוללה בקומה למטה ולא הורשו לעלות לקומה למעלה בשביל שהחשמונאים לא ייתקלו בהן בטעות. כמובן שתגובת הסגל הייתה שהם עושים את זה בשביל לכבד אותם". 

*  *  *

כשהרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, נכנס לתפקידו, שלחתי לו כאן ב"זמן ישראל" מכתב אישי. קיוויתי שהוא יבין את המטרה אשר לשמה הוא נכנס. מאז כל מה שצפיתי קרה. לא פלא. מול ממשלה כזו, עם ראש ממשלה שרק רוצה להציל את עכוזו, הרמטכ"ל הוא אחד מהשעירים לעזאזל הראשיים.

הרמטכ"ל זועק שצה"ל קורס לתוך עצמו – והממשלה מתייחסת לזה כאילו מדובר ברמטכ"ל של מזרח ניגריה.

כמו שהשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הפך למפכ"ל-על וקובע איך מתנהלת המשטרה, כך גם במקרה של צה"ל. ממשלת חדלי האישים ובראשה הנאשם המאופר בכבדות, לא סופרת את הרמטכ"ל. בדיוק כמו שחזיתי.

אמירה כמו "הצבא קורס לתוך עצמו" הייתה אמורה לזעזע את אלה שמכונים נבחרי העם. אבל הם עוסקים בהשוואת מעמד תלמידי הישיבה לזה של חיילי צה"ל ובמרוץ להעברת חוקים נוספים שמטרתם אחת – ללקק לשותפים הבטוחים ביותר לקואליציה עתידית בראשות נתניהו. 

אמירה כמו "הצבא קורס לתוך עצמו" הייתה אמורה לזעזע את "נבחרי העם". אך הם עוסקים בהשוואת מעמד תלמידי הישיבה לזה של חיילי צה"ל ובהעברת חוקים שמטרתם ליקוק לשותפים עתידיים לקואליציה

תתארו לכם שבמהלך מלחמת העולם השנייה היה מגיע יו"ר הפרלמנט הבריטי לבונקר של וינסטון צ'רצ'יל ומודיע לו שהפרלמנט יוצא לפגרה. וזאת כאשר הטילים הגרמניים פוגעים בלונדון. לדעתי צ'רצ'יל היה מרים את אחד מכיסאות המתכת בבונקר ומטיח באיש.

וכאן, במהלך מלחמה רב זירתית, שכל זירותיה פתוחות, הכנסת יוצאת לפגרה, עוסקת בחוקים הזויים – ורק לא בניסיון לסייע לצה"ל ולכל היישובים שנפגעו במלחמה.

הניתוק הוא מוחלט, בזוי, נוראי. חברי הכנסת של הקואליציה נוהגים בגסות רוח ומתוך רצון אחד – להבטיח שימשיכו למלא את מושבי העור במליאת הכנסת.

בכל פעם שמצליחים להעביר שם חוקים הזויים ומנותקים מהמציאות בישראל, רואים את החיוכים הזחוחים על פניהם של אלה שהצביעו עבור החוקים. חיוכים, טפיחות על השכם. חגיגה.

ונחזור לרמטכ"ל. הוא בעיצומה של מלחמה ולא מקבל אפילו סיוע מינימלי מממשלת הבובות.

אחרי מקרה כזה של סילוק חיילות ממקום המפגש עם ראש הממשלה, הוא היה אמור להשתולל. מישהו מנהל לו את צה"ל. זה לא מתקבל על הדעת.

ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' משתולל לנוכח הכוונה להגדיל את תקציב הביטחון. את התקציב הזה צריך יותר מלהכפיל. רק מי שיודע בפני איזה מחסור בחימושים מצאה עצמה ישראל אחרי ה-7 באוקטובר – מבין. אבל שר האוצר כועס ומאיים לא לאשר את הגדלת התקציב. לא מכעיס אותו כאשר מאשרים תקציבים של מאות מיליוני שקלים להיאחזויות בשטחים.

אז ככה. החזון של טראמפ על הקמת ריביירה עם בתי מלון ומרינה בעזה לא התממש. במקום זאת חמאס משקם את עצמו במהירות. שיחות השלום עם לבנון הם בדיחה גרועה איראן משתקמת, ממשיכה לרוץ לפצצה ומשקמת את חיל האוויר שלה על ידי רכש של מטוסי קרב מדגם סוחוי-35 מרוסיה.

שר האוצר כועס ומאיים לנוכח הכוונה להגדיל את תקציב הביטחון. תקציב שצריך יותר מלהכפיל לנוכח המחסור בחימושים אחרי ה-7 באוקטובר. לא מכעיס אותו כשמאשרים תקציבי עתק להיאחזויות בשטחים

וכאן הרמטכ"ל זועק געוואלד והממשלה העלובה לא מתייחסת אליו. במכתבי הקודם אליו דיברתי על סכנה שיהפוך שעיר לעזאזל. לא טעיתי.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.