הנקודה המכרעת בבחירות 2026 היא הבחירה המוסרית.

יש רגעים או תקופות בחיים שבהם אדם נדרש להשהות את ההתלבטויות התאורטיות בדבר מידת המוחלטות, האובייקטיביות והאוניברסליות של השיפוט המוסרי, ולהתייצב עם עמדות ברורות ונחרצות המבחינות בין טוב לרע, צדק לעוול, ראוי ופסול.

והתקופה הזו שלנו, בדומה לכל תקופה שאליה מתייחס "הדבר" של קאמי, מחייבת בדיוק את ההכרעה המוסרית מסוג זה.

יש תקופות בחיים שבהן אדם נדרש להתייצב עם עמדות ברורות ונחרצות המבחינות בין טוב לרע, צדק לעוול, ראוי ופסול. והתקופה הזו, בדומה לכל תקופה שאליה מתייחס "הדבר" של קאמי, מחייבת בדיוק הכרעה מוסרית כזו

קשה להגזים בדחיפות הבחירה המוסרית לנוכח אירועי הרוע והעוול שמזמנים חיינו הציבוריים חדשות לבקרים.

1

אירוע מסוג אחד הוא פוגרומים שמובילים נערי גבעות מההתנחלויות בגדה המערבית – בחסות הממשלה, בתמיכת הצבא ובהתעלמות שב"כ והמשטרה. אלה כוללים ניסיונות לשרוף בתים של כפריים פלסטינים על יושביהם, פגיעה במסגדים, תקיפות אלימות ורצחניות, החרבת מטעים והרג בעלי חיים, חיסול מקורות מים, וטיהור אתני לטובת הרחבת מפעל ההתנחלויות.

2

אירוע מתמשך שני הוא ההרג ההמוני וההתעללות חסרת ההבחנה בתושבי עזה. אין מדובר במלחמת המגן המוצדקת אחרי הטבח שעשו אנשי חמאס בתושבי עוטף עזה. הכוונה היא לדיבורים ומעשים זוועתיים בדבר חיסול והשמדת אוכלוסיית עזה, החל מפצצת אטום, דרך הרג המוני וחסר הבחנה והשטחת כלל היישובים, וכלה בטרנספר של שני מיליוני התושבים אל מחוץ לרצועה. כל זאת בחסות דה-הומניזציה ברברית המזהה גם תינוקות בני יומם, אימהות וזקנים כאשמים הראויים למוות, הרעבה והתעמרות.

3

השלישי הוא ביסוס שלטון סמכותני ופופוליסטי על ידי הרס שיטתי של מערכות יסוד בתרבות הדמוקרטית והשחתת השירות הציבורי, ובכלל זה פגיעה אנושה במערכות המשפט והאכיפה, במוסד מבקר המדינה, במוסדות האקדמיה ובמערכת החינוך, ברשויות התקשורת ובמרחב היצירה האומנותית.

קשה להגזים בדחיפות הבחירה המוסרית לנוכח אירועי הרוע והעוול שמזמנים חיינו הציבוריים חדשות לבקרים: פוגרומים בגדה, הרג המוני בעזה, ביסוס שלטון סמכותני ואפליה בין מגזרים בחברה

4

התופעה הרביעית היא מדיניות של אפליה בין מגזרים שונים בחברה. מצד אחד, הציבור החרדי משוחד הן על ידי קבלת זכויות יתר הפוטרות אותו מנשיאה בעול השירות הצבאי והאיתנות הכלכלית והן בתקצוב יתר של מוסדות חינוך ורווחה; ומן הצד האחר הציבור הערבי מופלה לרעה במכלול השירותים הציבוריים ומודר מן הזכות לקחת חלק במנהיגות הפוליטית הממשלתית.

* * *

המשותף לתופעות אלה הוא שבשיח הציבורי הן זוכות לביקורת מוסרית מובהקת, החל בהאשמה בגזענות, רצחנות ופשעים נגד האנושות וכלה בשחיתות, רשעות ונבלה.

אשר לאזרח ולאזרחית המתכוננים לבחירות ומודעים לתופעות אלה ולביקורת עליהן, הם נדרשים לבחור את עצמם או את זהותם: האם להחמיר עם עצמם ולדבוק בשיפוט המוסרי כגורם מכריע בהטלת הפתק בקלפי, או לאטום עצמם לשיקול המוסרי ולהסתפק באינרציה של הנטייה האישית והעמדה הפוליטית.

לבחירה המוסרית בעת המודרנית תוכן מובהק. היא בעלת אופי הומניסטי וכלל-אנושי (מעבר להבדלים מגדריים, אתניים, לאומיים ואמוניים) וניכרת באכפתיות ואחריות לשלומם ולכבודם של אחרים, תוך ייחוס ערך אנושי שווה לכלל בני האדם, הכרה בזכויות האדם והאזרח שלהם, ומחויבות לנהוג בהם בכבוד, ביושר ובהגינות.

הכרעה מוסרית כזו מתמקדת בשיפוטי טוב ורע, צדק ועוול, תוך התבססות על ערכי היסוד של קדושת החיים, כבוד האדם ושוויון ערך האדם לצד עקרונות שיפוטיים של חוסר פניות, רציונליות, אמפתיה, מידתיות והגינות.

האזרחים נדרשים לבחור האם להחמיר עם עצמם ולדבוק בשיפוט המוסרי כגורם מכריע בהטלת הפתק בקלפי, או לאטום עצמם לשיקול המוסרי ולהסתפק באינרציה של הנטייה האישית והעמדה הפוליטית

מעמדה מוסרית זו יש לגזור את העמדה הפוליטית ואת דפוס ההצבעה בקלפי. במילים מפורשות, בחירה מוסרית בבחירות 2026 מחייבת שלא לתמוך בשום מפלגה אשר חזונה כולל הנצחת אפרטהייד בשטחים, הדרת נשים, גזענות, אפליה מגזרית, משטר סמכותני, והתנגדות לפתרון של שלום עם הפלסטינים שיעניק לכולם ביטחון, אזרחות ומשטר דמוקרטי.

נמרוד אלוני הוא פרופ' אמריטוס לפילוסופיה חינוכית במכללת סמינר הקיבוצים. כיהן 20 שנה כמופקד קתדרת אונסקו לחינוך הומניסטי וראש תחום חינוך במרכז לאתיקה בירושלים. לימד בעבר באוניברסיטאות קולומביה, קונקורדיה ומונטקלייר, פרסם 11 ספרים מאמרים רבים, זכה בתואר "אביר איכות השלטון", ב"פרס החינוך של העיר תל אביב-יפו", בפרס אגודת בוגרי לימודי החינוך באוניברסיטת קולומביה, וב"מגן האתיקה" מטעם ארגון רוטרי.