בשגרת היום יום ובמיוחד בתקופת בחירות לכנסת, אנשים נוהגים להתווכח על השקפות עולם – שמאל וימין, דתיות וחילוניות, קפיטליזם וסוציאליזם – כמו גם על המדיניות הרצויה לקידום הטוב המשותף: ארץ ישראל השלמה או שתי מדינות לשני עמים, שוויון מגדרי או עליונות גברית, חינוך ציבורי אחיד או שימור הזרמים.
לדיונים אלה, בין אם הם נערכים בבימות אקדמיות או בכיכר העיר, יש ערך רב בחברה דמוקרטית, היכן שהריבון הוא העם והמגמות המתגבשות מכתיבות בסופו של חשבון את דמות החברה ונהגיה.
נמרוד אלוני הוא פרופ' אמריטוס לפילוסופיה חינוכית במכללת סמינר הקיבוצים. כיהן 20 שנה כמופקד קתדרת אונסקו לחינוך הומניסטי וראש תחום חינוך במרכז לאתיקה בירושלים. לימד בעבר באוניברסיטאות קולומביה, קונקורדיה ומונטקלייר, פרסם 11 ספרים מאמרים רבים, זכה בתואר "אביר איכות השלטון", ב"פרס החינוך של העיר תל אביב-יפו", בפרס אגודת בוגרי לימודי החינוך באוניברסיטת קולומביה, וב"מגן האתיקה" מטעם ארגון רוטרי.






























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנונראה שהסוגיות שמעלה הכותב, זוכות למענה בדברים עצמם.
על-פי דבריו, הלקויות שמונעות אנשים מלהיות ראויים להחזיק בשילטון ולנהל את המדינה – כולן עד אחת נחלתו של צד אחד מובחן וברור של המפה הפוליטית.
הרי אם היה מוצא כאלה גם בצד השני – חזקה עליו שהיה מציין זאת.
מכאן המסקנה ברורה: כל מה שצריך הוא שהצד השני יקבל את השילטון לידיו. לא ילך בבחירות? ישנן דרכים אחרות.
מכל התחומים שבהם הוא מזכיר אנשים שיכולתם עדיפה על שלו – בלט בהיעדרו המלך הפילוסוף.
שוטגאן?