הגיוס כבר קורה – חסר חוק עם שיניים

עסקנים ופרשנים מהחברה החרדית, ולעיתים – גם פרשנים ומשפיענים חילונים – טוענים בפרשנויות שפורסמו בתקשורת ובדיונים ברשתות החברתיות ש"גיוס רחב של חרדים לא יקרה". לפי הטענה הזאת, השירות הצבאי במגזר החרדי הוא כביכול "תופעה שולית" בשל התנגדות הרבנים.

אבל העובדות סותרות את הטענה הזאת. מספר בוגרי החינוך החרדי שהצטרפו לשירות הצבאי והלאומי-אזרחי עלה מ-1,753 ב-2022 ל-3,311 ב-2024 – מספר קטן, עדיין, אך הוא כמעט הוכפל בתוך שנתיים.

ניתוח של בנק ישראל קבע בדצמבר 2025 שהכלים הכלכליים-מנהליים מסוגלים לחולל שינוי ממשי שיביא לגיוס החרדים. עוד קבע הבנק כי המכשול העיקרי בפני הגיוס אינו עקרוני, אלא טכני: יעדי גיוס נמוכים וסנקציות חסרות שיניים על מי שאינו מתגייס.

במילים אחרות, הגיוס כבר נמצא במגמת עלייה, והכשל נמצא בהיעדר חקיקה ואכיפה שלה, בשל כישלון, או חוסר רצון, של הממשלה והקואליציה, ולא בהיעדר היתכנות בשל התנגדות עמוקה של רוב החרדים עצמם.

חרדים מפגינים נגד גיוס לצה"ל מול תל השומר, 15 בינואר 2025 (צילום: תום נויברג/פלאש90)

האם יותר חרדים מתגייסים לצה"ל ולשירות לאומי מבעבר?

עסקנים ופרשנים הטוענים כי "גיוס החרדים לא יקרה" מציגים את השתמטות החרדים מגיוס לצה"ל כמצב נתון וסטטי. הנתונים מספרים סיפור אחר.

ב-2024 הצטרפו לשירות הצבאי והלאומי-אזרחי 3,311 גברים בוגרי החינוך החרדי, שהם כ-24% מהמחזור האחרון של הבנים בוגרי מערכת החינוך הזו. 2,811 מהם התגייסו לצה"ל ו-500 התנדבו לשירות לאומי-אזרחי.

מדובר במספר כמעט כפול ממספר החרדים שהתגייסו ב-2022. באותה שנה הצטרפו לשירות הצבאי והלאומי-אזרחי 1,753 גברים חרדים, שהם כ-15% מהמחזור האחרון של בנים בוגרי מערכת החינוך החרדית; 1,266 מהם התגייסו לצה"ל ו-492 התנדבו לשירות לאומי-אזרחי.

העלייה מ-1,753 בשנת 2022 ל-3,311 בשנת 2024 היא כמעט הכפלה בתוך שנתיים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מסכם את המגמה: "בשנתיים האחרונות ניכרת עלייה בשיעור בוגרי החינוך החרדי המשרתים בשירות צבאי ולאומי".

הפגנת החרדים נגד הגיוס בירושלים, 21 באוגוסט 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מדוע החרדים לא נענים לצווי הגיוס?

הטענה ש"גיוס החרדים נכשל" נשענת לרוב על נתוני היענות נמוכה לצווים. אך רוב המתגייסים אינם מגיעים דרך הצווים כלל, אלא דרך ישיבות הסדר, מכינות ומסלולים ייעודיים כמו נצח יהודה. לכן מספרי ההיענות לצווים מודדים את הערוץ הפחות רלוונטי.

עד סוף אוקטובר 2025 נשלחו 54 אלף צווי גיוס, מתוכם גויסו כ-800 חרדים; כ-9,400 לא שיתפו פעולה עם צו הגיוס, וכ-5,700 הוכרזו כעריקים. הנתון הזה מוצג כהוכחה לכישלון, אך הוא מתעלם מהמסלול שדרכו רוב הגיוס מתרחש בפועל.

לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מבין המתגייסים לשירות צבאי בשנת 2024, 55% שירתו במסלול כללי שאינו ייעודי לחרדים, ו-45% שירתו במסלול שירות חרדי כמו נצח יהודה.

כלומר, הגיוס זורם בעיקרו דרך תשתיות מוסדיות קיימות – לא דרך צו בדואר. מדד ההיענות לצווים מודד את מנגנון האכיפה, לא את היקף הגיוס.

הפגנה נגד גיוס חרדים מול לשכת הגיוס בתל השומר, 6 באוגוסט 2024 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

האם גיוס חרדים יועיל לכלכלה?

בסקירה שפרסם בנק ישראל בדצמבר, הוא קבע שגיוס החרדים משתלם למשק, כיוון שהוא יחסוך את הצורך בגיוס מילואים.

לפי תחשיבי הבנק, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 מתגייסים חרדים, שתגדיל את סד"כ צה"ל בכ-20 אלף חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך – עשויה להקטין את העלות הכלכלית למשק של גיוס מילואים בלפחות תשעה מיליארד שקל בשנה.

לפי אומדני הבנק, העלות הכלכלית למשק של חודש גיוס של איש מילואים בן 30 היא כ-38 אלף שקל, כש-80% מהסכום נובעים מאובדן תפוקה בזמן השירות והיתרה – מהפגיעה העתידית בפריון.

מנגד, העלות הכלכלית של גיוס צעיר חרדי לשירות חובה נמוכה מאוד, משום שברוב המקרים הגיוס אינו מחליף השתתפות בשוק העבודה.

יתרה מזו, הבנק מזהה כי הגיוס עשוי להגדיל את התמריץ של צעירים חרדים להצטרף לשוק העבודה, משום שיבטל את החובה להיות רשומים כתלמידי ישיבה כתנאי לפטור.

גיוס צעיר חרדי ל-32 חודשי שירות יכול להביא תועלת משקית של עד 22 אלף שקל לחודש שירות בממוצע.

מתגייסים חרדים מגיעים לבקו"ם בתל השומר, 1 בספטמבר 2025 (צילום: טל גן/פלאש90)

האם "חוק הגיוס" שהממשלה ניסתה להעביר יביא לגיוס?

הכשל אינו בהיתכנות הגיוס, אלא בהיעדר תמריצים לחרדים להתגייס ובהיעדר סנקציות על כאלה שאינם מתגייסים. הכשל הזה קיים גם במציאות, בה החוק מחייב לגייס את כל החרדים אך הממשלה כלל אינה מקיימת אותו, וגם ב"חוק הגיוס" ("חוק ההשתמטות") שהקואליציה ניסתה להעביר בכנסת.

בנק ישראל קבע כי נוסח החוק שהקואליציה בהובלת יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת היוצאת, בועז ביסמוט, ניסתה להעביר, לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים תוך הפחתה בעלות המשקית.

הבנק מיקד את הביקורת בשתי בעיות מרכזיות בנוסח: הרמה האפקטיבית של יעדי הגיוס ב"חוק הגיוס" (ההשתמטות) נמוכה מצורכי צה"ל ואינה גבוהה במידה ניכרת משיעורי הגיוס הקיימים כיום; והתמריצים הכלכליים לגיוס אפקטיביים במידה כה מועטה, שלא יאפשרו אפילו לעמוד ביעדי הגיוס הצנועים שהוצבו.

יעד הגיוס לתקופה הראשונה לקיום החוק עומד על 8,160 חרדים, אך במונחים שנתיים מדובר בכ-4,900 איש בשנה בלבד – כולל מתגייסים לשירות לאומי אזרחי. כיוון שמאז יולי 2024 כבר התגייסו כ-3,000 צעירים חרדים, החוק דורש גידול זעום, שאינו עונה כלל לצורכי הצבא.

חיילי נצח יהודה במסע כומתה (צילום: מנהלת החיילים החרדים)

הסנקציות עצמן אינן נוגעות בחיי היום-יום של הציבור החרדי. הבנק מגדיר אותן כחסרות שיניים, בוודאי בשלב הראשון של יישום החוק עד לאמצע 2027. כך, למשל, מניעת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23 הן פעולות בעלות זיקה נמוכה לחברה החרדית, שרוב חבריה נוסעים באוטובוסים ואינם נוסעים לחו"ל.

סנקציות אחרות פשוט אינן רלוונטיות לחרדים: ביטול זכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי הן כמעט חסרות משמעות, כיוון שרוב תלמידי הישיבות אינם עובדים או לומדים במערכת ההשכלה הגבוהה.

מסקנת בנק ישראל היא ש"חוק הגיוס" ("ההשתמטות"), כפי שהוגש לכנסת, נועד להנציח את הבעיה במקום לפתור אותה. העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מההסתמכות הנרחבת של הצבא על אנשי מילואים. וממילא, חוק ה"גיוס" לא עבר, ולא נראה סביר שיעבור לאחר הבחירות.

חיילי חטיבת החשמונאים בפעילות בצפון ליד מושב שתולה, בגבול לבנון, 27 באפריל 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

האם החרדים יתגייסו אם ייחקק חוק גיוס אחר?

לפי הניתוח של בנק ישראל, אם נוסח חוק הגיוס יתוקן כך שהיעדים יתאימו לצורכי צה"ל והסנקציות למי שאינו מתגייס ייגעו בחיי היום-יום של הפרט החרדי בערוצים ממשיים, הדבר יביא לגיוס נרחב של חרדים. הניתוח של הבנק נכון גם למצב החוקי הקיים כיום, בו כל הצעירים בגיל גיוס צריכים להתגייס, בתרחיש בו הממשלה תתחיל פשוט לקיים את החוק.

בנק ישראל קובע כי "חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צורכי הצבא, ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים".

התנאי היחיד להצלחת הגיוס, אם כן, הוא עיצוב נכון של החוק – לא שינוי בלתי אפשרי בעמדה של המתגייסים החרדים.

הדחיפות רק גוברת עם הזמן: הבנק מזכיר שמשקלה של החברה החרדית גדל מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 0–15 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים.

גברים חרדים משוחחים עם חיילים שעומדים על גבי נגמ"ש באזור החיץ המפריד בין רמת הגולן לבין סוריה, סמוך לכפר הדרוזי מג'דל שמס, 27 בפברואר 2025 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

שאלות שעולות מן הנתונים

האם נכון שהיקף הגיוס של החרדים קפוא?

לא. בשנת הגיוס 2024 הצטרפו לשירות 3,311 גברים בוגרי החינוך החרדי, כ-24% מהמחזור – לעומת 1,753 בשנת 2022. המגמה עולה בעקביות.

רוב מקבלי הצווים לא מתגייסים, מדוע?

משום שרוב המתגייסים אינם מגיעים דרך צווים. 45% מהמתגייסים ב-2024 שירתו במסלול חרדי ייעודי כמו נצח יהודה, ו-55% במסלול כללי. ההיענות הנמוכה לצווים נובעת ממוטיבציה נמוכה ואכיפה לקויה, לא מסירוב מוחלט לגיוס.

כמה כסף המדינה מפסידה בלי גיוס רחב?

לפי בנק ישראל, הגדלת הגיוס בכ-7,500 גברים חרדים בשנה עשויה להקטין את העלות המשקית בלפחות 9 מיליארד שקל בשנה.

מדוע הסנקציות בחוק ה"גיוס" שהממשלה ניסתה להעביר לא יכולות לעבוד?

מפני שהן אינן מיועדות לפגוע בפרט החרדי. מניעת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23 הן פעולות בעלות זיקה נמוכה לחברה החרדית, וסנקציות הקשורות להשכלה גבוהה אינן רלוונטיות למי שממילא אינו לומד באקדמיה.

מה צריך לתקן כדי שחרדים יתגייסו?

העלייה החדה בהיקף הגיוס מראה שהפוטנציאל קיים. הכשל הוא בהיעדר יעדי גיוס וסנקציות. כדי להביא לגיוס, יש לקיים את החוק, הקובע כי כולם חייבים להתגייס ומחיל סנקציות חריפות על מי שלא מתגייס, או, לחלופין, לתקן את נוסח החוק כך שיענה על צורכי הצבא, ויכלול תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

צבי (צביקה) לואיס הוא עובד הייטק בעל תואר בפילוסופיה ורץ למרחקים ארוכים