בעוד כשנתיים וחצי ייכנס לבית הלבן נשיא חדש. מוקדם לדעת אם יהיה רפובליקני או דמוקרט, אך דבר אחד כבר ברור: יחסי ארצות הברית וישראל לא יחזרו להיות כפי שהכרנו אותם.

התמיכה הבלתי מותנית, ההנחה שוושינגטון תתייצב לצד כל ממשלה ישראלית, ללא קשר למדיניותה, הולכות ונעלמות כבר כעת, תהליך שיימשך ביתר שאת בממשל הבא.

אם הנשיא הבא יהיה דמוקרט, הוא יגיע ממפלגה שונה מאוד מזו שהביאה את ג'ו ביידן לבית הלבן וייבחר על ידי אלקטורט דמוקרטי משתנה – ביקורתי יותר, מחויב פחות באופן בלתי מותנה לישראל.

יחסי ארה"ב וישראל לא יחזרו להיות כפי שהכרנו אותם. התמיכה הבלתי מותנית, ההנחה שוושינגטון תתייצב לצד כל ממשלה ישראלית, ללא קשר למדיניותה, נעלמות כבר כעת, תהליך שיימשך ביתר שאת בממשל הבא

לפי סקר פיו מאפריל 2026, שמונה מכול עשרה דמוקרטים ועצמאים הנוטים למפלגה מחזיקים בדעה שלילית על ישראל. בסקר גאלופ מפברואר 2026, שיעור הדמוקרטים שהביעו יחס חיובי לפלסטינים עמד על 65% לעומת 17% בלבד שהביעו יחס חיובי לישראל.

אבל כל זה לא אומר שהנשיא הזה יהיה רע למדינת ישראל. להפך – במקום לחשוש ממנו או ממנה, עלינו לקוות כי ייבחר נשיא שלא רק יאהב אותנו אלא גם יסייע לנו לצאת מהבוץ. נשיא שבמעשיו יסייע לישראל להתחבר מחדש לציבור האמריקאי ולדור הצעיר של הקהילה היהודית, בניגוד למצב הקיים.

כתבה שפורסמה לפני כמה ימים ב"ניו יורקר", המבוססת על שיחות עם בכירים בממשל ביידן, היא מעין הכאה על חטא של בכירי הממשל על כך שלא השכילו לעמוד בצורה תקיפה יותר מול ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ואנשיו לאורך מלחמת עזה.

שורת הבכירים שהתראיינו לכתבה מודים כי שוב ושוב כשלו בהפעלת מנופי לחץ מול נתניהו וממשלתו ובהצבתם של קווים אדומים. המתינו להסכמת נתניהו לעסקת חטופים שנראתה תמיד קרובה, קיבלו הבטחות על סיום הלחימה והמשיכו לספק לממשלת נתניהו נשק, גיבוי מדיני והגנה מפני תוצאות מעשיה.

ביידן ואנשיו האמינו שהדרך להשפיע על ישראל עוברת דרך אינטימיות, אמפתיה ושיחות סגורות. בפועל, נתניהו ואנשיו למדו שאין משמעות ממשית לאזהרות האמריקאיות. הם יכלו להתעלם מהן, להפתיע את הממשל פעם אחר פעם, לעיתים אפילו לתקוף אותו פומבית ואפילו לסייע לדונלד טראמפ להיבחר ולפגוע פוליטית בביידן ועדיין לדעת שארצות הברית תמשיך לספק את הנשק, לשלם את המחיר המדיני ולהגן על ישראל בכל פורום בינלאומי.

בכירים בממשל ביידן מודים שכשלו בהצבת קווים אדומים לנתניהו. המתינו להסכמתו לעסקת חטופים, קיבלו הבטחות על סיום הלחימה והמשיכו לספק לממשלתו נשק, גיבוי מדיני והגנה מתוצאות מעשיה

ביידן נכשל בכך שלא השכיל להבחין בין תמיכה במדינת ישראל לבין מתן חסינות לממשלת ישראל, אף שלאותה ממשלה הייתה אג'נדה ברורה להמשיך במלחמה פוליטית ולא לשחרר חטופים או לייצר אלטרנטיבה לחמאס בעזה.

ביידן רצה בטובת ישראל, אך סירב להשתמש בכוח האמריקאי כדי למנוע מממשלתה לנקוט במדיניות שלתפיסת עולמו הזיקה לא רק לאינטרסים האמריקאיים, אלא אף לאלו הישראליים.

כל נשיא דמוקרטי עתידי שייבחר על ידי הציבור, ואשר יחסו לישראל ולמדיניותה ישתנה מהקצה לקצה, לא יחזור על טעויות העבר ולא ייתן עוד צ'ק פתוח לממשלה ישראלית, ללא קשר למדיניותה.

הנשיא הדמוקרטי הבא יבהיר לכל ממשלה שתהיה כאן, כי הסיוע האמריקאי נועד להגן על ישראל מפני אויביה, ולא לתת כלים בידי ממשלה ישראלית להעמיק את הסיפוח ולסכל פתרון מדיני.

הוא ימשיך לספק לישראל יכולות הגנתיות מול טילים, טרור ואיומים אזוריים, אך יתנה אספקת נשק התקפי באופן השימוש בו – בהגנה על אזרחים בהתאם למחויבויות הקבועות ב"חוק ליהי", האוסר סיוע ביטחוני למדינות המפירות זכויות אדם, כמו גם מדיניות התואמת את האינטרסים המשותפים לשתי המדינות.

וחשוב מכל, סביר שבניגוד לביידן, נשיא שכזה לא יסתפק בניסיון לשכנע את ממשלת ישראל לפעול נכון, אלא יציב על השולחן חזון אזורי שיחבר בין הקמת מדינה פלסטינית, ערבויות ביטחוניות לישראל, נורמליזציה עם ערב הסעודית ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות, שיתוף פעולה נגד איראן ושלוחותיה והשקעות כלכליות נרחבות באזור כולו.

דווקא הנשיא הזה יוכל להעניק לישראל את מה שממשלותיה אינן מסוגלות כיום להשיג בכוחות עצמן: אופק מדיני, לגיטימציה בינלאומית מחודשת, השתלבות אזורית ויציאה לדרך חדשה של סיום הכיבוש והיפרדות מהפלסטינים שתבטיח את עתידנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. זו תהיה אהבה, אבל קשוחה – לא עוד אהבה ללא תנאים.

כל נשיא דמוקרטי עתידי שייבחר על ידי הציבור, ואשר יחסו לישראל ולמדיניותה ישתנה מהקצה לקצה, לא יחזור על טעויות העבר ולא ייתן עוד צ'ק פתוח לממשלה ישראלית, ללא קשר למדיניותה

מובן שיהיו כאן מי שיציגו זאת ככפייה, אולי אף ככפיות טובה. אבל האמת היא שכאשר ארצות הברית מעניקה לממשלת ישראל סיוע ללא תנאים, היא אינה נמנעת מהתערבות, אלא מסבסדת את המשך המצב הקיים ומאפשרת לכוחות הקיצוניים ביותר בישראל להוליך את כולנו אל עבר התהום.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.