מבקר המדינה פרסם בינואר דוח מיוחד בנושא מיגון בתי החולים בישראל. לפי הדוח, בשנים 2015-2023 עמדו תקציבי הפיתוח של משרד הבריאות על כ-940 מיליון שקל בממוצע לשנה, וכללו פרויקט ייעודי אחד בלבד למיגונו של בית חולים קיים אחד, בעלות של כ-16 מיליון שקל, שהיו רק כ-2% מכלל תקציבי הפיתוח.

זאת למעט בנייה חדשה, המחויבת ממילא במיגון לפי התקנות. אחרי פרוץ המלחמה בעזה, אמד משרד הבריאות את עלות השלמת פערי המיגון בבתי החולים בכ-4.8 מיליארד שקל; אבל ב-2024 הוקצה תקציב ייעודי של כ-460 מיליון שקל – פחות מ-10% מהעלות. היתרה, כ-4.3 מיליארד שקל, לא תוקצבה.

מה קבע דוח מבקר המדינה על מצב המיגון בבתי החולים?

בחודשים ינואר-ספטמבר 2024 ערך מבקר המדינה ביקורת בנושא מיגון מבנים רפואיים במשרד הבריאות, בבתי החולים, במשרד האוצר ובפיקוד העורף בצה"ל. שאלון נשלח ל-52 בתי חולים וכולם השיבו. ביוני 2025, לאחר מלחמת 12 הימים עם איראן ("מבצע עם כלביא") בוצעו השלמות. הדוח פורסם בינואר השנה.

בביקורת נבדקו 27 בתי חולים כלליים. נמצא כי 56% ממיטות האשפוז הכלליות בבתי החולים הללו לא היו מוגנות (10,493 מתוך 18,637), וכך גם 61% ממכשירי הדימות (78 מתוך 129); 50% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה (42 מתוך 83); 43% ממיטות הטיפול הנמרץ (491 מ-1,147); 41% מחדרי הניתוח (168 מ-406); 33% מעמדות הדיאליזה; 28% מעמדות המלר"ד ו-18% מעריסות הפגים.

חדר ניתוח במרכז הרפואי סורוקה לאחר פגיעת טיל איראני, 19 ביוני 2025 (צילום: באדיבות דוברות המרכז הרפואי סורוקה)

הדוח מציין כי תקנות ההתגוננות האזרחית שתוקנו ב-2013 חלות רק על מבנים שנבנו במוסדות בריאות מאותו מועד ואילך, והמיגון שהן מחייבות נועד להגן מפני הדף ורסיסים – לא מפגיעה ישירה של טילים. כלומר, גם המתחמים המוגדרים בתקנות כ"מוגנים" אינם בהכרח חסינים מירי טילים.

קטגוריה נוספת שהדוח הדגיש היא אזור "הכי מוגן שיש" – אזור פנימי במבנה או אזור עם קירות חיצוניים ללא פתחים, מתחת לשתי תקרות לפחות, שאחת מהן מבטון. זהו מרחב שמותר להשתמש בו בחירום, אך אינו מוגן תקנית. במלחמת 12 הימים, נוכח איום הטילים האיראניים, הנחה משרד הבריאות לפעול רק במתחמים המוגנים ולא במתחמים שהוגדרו "הכי מוגן שיש", שחלקם פונו. 

בביקורת נמצא כי בבתי החולים הכלליים הקרובים ביותר לגבולות המדינה, לא מוגנו 48% ממיטות האשפוז הכלליות (851 מתוך 1,762), 22% מחדרי הניתוח ו-25% ממיטות הטיפול הנמרץ .

לעומת זאת, ב-17 בתי החולים הכלליים שאינם סמוכים לגבול כלשהו ואינם מרכזי-על, לא מוגנו 71% ממיטות האשפוז הכלליות (5,417 מתוך 7,648), 58% ממכשירי הדימות, 56% מחדרי הניתוח (98 מתוך 176) ו-51% מחדרי הצנתורים.

עשן מיתמר מבית החולים סורוקה לאחר פגיעת טיל איראני, 19 ביוני 2025 (צילום: דודו גרינשפן/פלאש90)

במרכזי הטראומה העל-אזוריים שאינם סמוכי גבול לא מוגנו 69% ממכשירי הדימות, 64% ממיטות הטיפול הנמרץ (224 מתוך 348) ו-61% ממיטות האשפוז הכלליות.

המצב החמור ביותר נמצא במערך האשפוז ההמשכי. מערך האשפוז ההמשכי כולל כ-7,300 מיטות: כ-3,900 ב-13 בתי חולים גריאטריים, כ-3,000 ב-10 בתי חולים פסיכיאטריים וכ-420 בשני בתי חולים שיקומיים.

לפי הדוח, כ-75% ממיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים אינן מוגנות, וכשני שלישים (63%) מהמיטות בבתי החולים הגריאטריים אינן מוגנות וגם לא נמצאות באתר המוגדר "הכי מוגן שיש".

האוכלוסייה בבתי החולים הגריאטריים – חולים סיעודיים חסרי ישע – ובבתי החולים הפסיכיאטריים, היא זו שהיכולת שלה להתפנות למרחב מוגן היא הנמוכה ביותר. 

הדוח מתעד שבמחלקה פסיכו-גריאטרית אחת, נוכח מגבלות התנועה של המאושפזים ובהתאם להנחיות פיקוד העורף, המאושפזים הונחו לרדת מהמיטות ולשכב על הרצפה בעת אזעקה.

צוות טראומה של המרכז הרפואי סורוקה מטפל בפצוע, 24 ביוני 2025 (צילום: באדיבות המרכז הרפואי סורוקה)

האם במצב חירום ניתן להפחית את התפוסה בבתי חולים?

לפי הערכת משרד הבריאות, היכולת של בתי החולים להפחית את התפוסות במצבי חירום נעה ברוב בתי החולים בין 5% ל-15%. בבתי החולים הגריאטריים היא עומדת בממוצע על 20%.

בבית חולים גריאטרי אחד, המונה 165 מיטות ואינו ממוגן כלל, נקבע בפקודת הכוננות כי בפינוי חלקי יועברו יתר המאושפזים לאזור המוגדר "הכי מוגן שיש" – כלומר לשתי הקומות הראשונות מתחת לשתי תקרות בטון. בבית חולים גריאטרי אחר אושפזו כ-150 מטופלים, רובם סיעודיים חסרי ישע, בצפיפות של שלושה ואף ארבעה בחדר, או בחללים ציבוריים.

כמה תקציב נדרש למיגון בתי החולים, וכמה תוקצב בפועל?

ב-2013 העריך משרד הבריאות את עלות מיגון בתי החולים, לא כולל מה שכבר תוקצב עד אז, בכ-1.2 מיליארד שקל. ב-2016 המשרד העריך את עלות המיגון הנדרש בבתי החולים הכלליים בכ-3.6 מיליארד שקל.

ב-2018 כתב סגן שר הבריאות דאז, משה ליצמן, לשר האוצר דאז, משה כחלון, כי תוקצבו פרויקטים בהיקף של כ-80 מיליון שקל, אך נדרשת השלמת תקצוב של כ-650 מיליון נוספים לתקופה של שלוש עד חמש שנים. בדצמבר 2023 – כלומר, אחרי פרוץ המלחמה בעזה ובלבנון – עודכן האומדן לכ-4.8 מיליארד שקל.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עומד בין ההריסות מחוץ לבית החולים סורוקה, 19 ביוני 2025 (צילום: Marc Israel SELLEM / POOL / AFP)

מול האומדנים האלה, קובע דוח מבקר המדינה כי מאז 2007 קיבלה הממשלה שלוש החלטות העוסקות בין היתר במיגון בתי חולים, בהיקף כספי של כ-900 מיליון שקל בלבד, אשר התמקדו רק בצפון הארץ ובדרומה.

משרד הבריאות מסר מצידו כי בשנים 2007 עד 2021 העביר כ-1.16 מיליארד שקל מכוח החלטות הממשלה וממקורות אחרים לבינוי מבנים חדשים, הרחבת שטחים מוגנים ומיגון וחיזוק מבנים.

ההפרש בין שני המספרים אינו סתירה: הסכום הגדול יותר כולל בינוי חדש, שממילא מחויב במיגון לפי התקנות, ואילו 900 מיליון שקל הוא היקף תוספות התקציב למיגון שאישרה הממשלה.

המבקר קבע בדוח כי "הטיפול של ממשלות ישראל בסגירת פערי המיגון אינו מבוסס על תוכנית ארוכת טווח המתכללת את הצרכים ברמה הלאומית, אלא על תוכניות חלקיות ונקודתיות".

עוד נמצא בדוח כי משרדי הבריאות והאוצר לא הביאו לממשלה החלטה הכוללת תוכנית מתוקצבת רב-שנתית לסגירת הפערים, אף שהאומדן עמד כבר במרץ 2016 על כ-3.6 מיליארד שקל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר חיים כץ משתתפים בטקס חתימת הסכם גג בקריית גת. 29 באוקטובר 2025 (צילום: Liron Moldovan/Flash90)

משרד הבריאות קיבל תקציבים, האם השתמש בהם למיגון?

בעשור האחרון קיבל משרד הבריאות תוספות תקציב ייעודיות לפיתוח. תקציבי הפיתוח השנתיים של משרד הבריאות בשנים 2015-2023 עמדו על כ-940 מיליון שקל בממוצע לשנה, ונעו בין 605 מיליון שקל ב-2018 ל-1.2 מיליארד ב-2020. מאז 2020 התקציב נמצא במגמת ירידה, וב-2023 ירד בכ-24% לעומת 2020.

בתשע השנים האלה כללו תקציבי הפיתוח פרויקט ייעודי אחד בלבד למיגון מבנה קיים, בעלות של כ-16 מיליון שקל – כ-2% מכלל תקציבי הפיתוח. זאת, לפי הדוח, "בשל העלות הגבוהה של פרויקטים בתחום המיגון".

התמונה חוזרת גם במקומות אחרים. בדוח מבקר המדינה מ-2021 נמצא כי בפרויקטים למיגון במערכת הבריאות בצפון, שאושרו בהיקף תקציבי של 40 מיליון שקל, נוצלו 12 מיליון בלבד.

שירותי בריאות כללית מסרו למבקר המדינה כי הגישו בנובמבר 2023 למשרדי הבריאות והאוצר תוכניות למיגון בתי החולים של הקופה בהיקף כולל של כ-2 מיליארד שקל.  בפועל אושרו תוכניות בסך כ-140 מיליון שקל.

גם מתוך התקציב שהוקצה למיגון במהלך המלחמה – כ-464 מיליון שקל –  נוצרו עד אוקטובר 2024 התחייבויות תקציביות בסך כ-395 מיליון שקל, אך שולמו בפועל במזומן רק כ-41 מיליון שקל.

משה בר סימן טוב בטקס לרגל חזרתו לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, 12 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם בית חולים בישראל נפגע מירי טילים?

ב-19 ביוני 2025, במהלך מלחמת 12 הימים עם איראן, נפגע בית החולים סורוקה בבאר שבע מטיל איראני. בתקיפה נפגעו שלושה בנייני אשפוז ומעבדות, ועשרות חולים פונו לבתי חולים אחרים. תפקודו של בית החולים נפגע למשך חודשים אחרי הפגיעה. 

הפגיעה לא עלתה בחיי אדם. עם תחילת המתקפה, ב-13 ביוני, הנחה משרד הבריאות את כלל בתי החולים להעביר את המאושפזים למרחבים מוגנים. בהתאם להנחיה, החליטה הנהלת סורוקה ב-18 ביוני – ערב לפני הפגיעה – לפנות מחלקה בבניין למקום מוגן יותר.

דוח מבקר המדינה ציין את שתי ההחלטות הללו לחיוב והגדיר את ההחלטה הספציפית על פינוי המבנה בסורוקה כהחלטה שהצילה חיים.

אבל הרציפות התפקודית של בית חולים גדול נפגעה קשות. דוח מבקר המדינה קבע: "היכולת של בית החולים להמשיך לתפקד באופן רציף ויעיל לאספקת שירותי רפואה חיוניים נפגמה בעקבות האירוע".

פגיעת טיל איראני בבית החולים סורוקה בבאר שבע. 19 ביוני 2025 (צילום: עמנואל פביאן)

זהו אינו האירוע הקשה הראשון שהתרחש בסורוקה בשנים האחרונות בו נפגע תפקודו בשל היעדר מיגון. בזמן הטבח, ב-7 באוקטובר 2023, הגיעו לבית החולים סורוקה 671 פצועים, 135 מהם (20%) פצועים קשה, וזאת תחת מטח רקטות ו-45 אזעקות שהופעלו בבאר שבע באותו יום.

נוכח פערי המיגון ובהתאם למדיניות ההתגוננות, נאלץ בית החולים לסגור תשתיות חיוניות אחדות במשך כחודש; רק חלק ממכשירי הדימות היו במבנים מוגנים. הצוות השתמש בחדרי ניתוח גינקולוגיים כחדרי ניתוח כלליים, ובמכשירי CT סימולטור ו-PET-CT הנמצאים באתרים מוגנים לצורך סריקות.

מי היה אמור לפקח על כך שבתי החולים יהיו ממוגנים?

ועדת הפרויקטים במשרד הבריאות אמורה לדון בכל הפרויקטים הנוגעים למערכת הבריאות בישראל, ציבוריים ופרטיים כאחד, כולל המיגון.

אבל בדוח מבקר המדינה נמצא כי בפועל, ועדת הפרויקטים לא דנה כלל בפרויקטים הנבנים בבתי החולים הממשלתיים – בין שמשרד הבריאות מתקצב אותם ובין שלא – אלא רק בפרויקטים שמחוץ למגזר הממשלתי.

אנשי צוות נערכים במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב לקלוט מטופלים מהמרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, 19 ביוני 2025 (צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב)

התוצאה מתועדת בדוח. באחד מבתי החולים נבנו שלושה חדרי ניתוח בתוך מבנה קיים ללא המיגון הנדרש בתקנות, במסגרת צו שהוצא בתקופת הקורונה ואיפשר בנייה בפטור מהיתר. הוועדה, כלשון הדוח, כלל לא הייתה מודעת לבנייתם – לא כל שכן לבנייתם ללא מיגון כנדרש.

כאשר ביקש בית החולים ב-2024 אישור בדיעבד, קבע פיקוד העורף בפברואר 2024 כי לא ניתן לאשר חדרי ניתוח לא מוגנים, גם בתוך מבנה קיים.

משרד הבריאות מסר בתשובתו למבקר כי "לאחרונה מוסדה ועדת פרויקטים לבתי החולים הממשלתיים, וכל פרויקט בינוי במערכת הבריאות הציבורית מחויב מעתה בהגשה ובאישור הוועדה ללא תלות במקור המימון".

פיקוד העורף מסר כי "האחריות להקמת המיגון מוטלת על בעל הנכס, וכי במבנה מוסדי האחריות לפיקוח מוטלת על המשרד הממשלתי; תפקידו הוא אישור תוכניות מיגון לפני ההקמה".

מטופלים ואנשי צוות רפואי בחניון תת־קרקעי שהוסב למתחם טיפול בבית החולים איכילוב בתל אביב בעקבות המלחמה נגד איראן, 8 במרץ 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה קורה כשבית חולים אינו יכול לעבוד רק במרחב מוגן?

כאשר פיקוד העורף מגדיר מדרג פעילות "מצומצמת" או "הכרחית", בתי החולים נדרשים לפעול במתחמים מוגנים בלבד. מכיוון שפערי המיגון גדולים, המשמעות המעשית היא השבתה של פעילות חיונית. לכן נקבע מנגנון החרגות, שבמסגרתו בית חולים יכול לבקש אישור לחרוג ממדיניות זו.

בפברואר 2024 העבירו בתי החולים את בקשות ההחרגה שלהם. מתוך 20 בתי חולים שביקשו החרגות, 13 ביקשו החרגה עבור חדרי ניתוח, 13 עבור אתרי דימות ו-12 עבור חדרי צנתורים ואנגיוגרפיה. ביוני 2024 אישרה הרשות העליונה לאשפוז ובריאות שינוי במדיניות, שכלל החרגה מראש של מערכים מרכזיים – ובהם מלר"דים וחדרי ניתוח.

קביעת הדוח בנקודה זו נוקבת: בעת הסלמה ביטחונית נרחבת, עקב פערי המיגון המשמעותיים, בתי החולים יקבלו אישור להמשיך לספק שירותי בריאות לציבור ולטפל בפצועים גם באתרים שאינם מוגנים – ובהם מלר"דים, חדרי ניתוח ומכוני דימות. במילים אחרות, ההחרגה אינה פתרון לפער אלא ניהול שלו.

האם בתי החולים מוגנו מאז פרוץ המלחמה בעזה?

מאז פרוץ המלחמה בעזה ולבנון ("מלחמת חרבות ברזל"), ומלחמת 12 הימים, הוקצו למיגון בתי חולים יותר מ-670 מיליון שקל. במשרדי הבריאות והאוצר ציינו כי התקציבים הללו שימשו למיגון חדרי ניתוח ופגייה, למלר"דים מוגנים ולמתחמים מוגנים דו-שימושיים, ואפשרו הוספה של יותר מ-3,600 מיטות מוגנות למערכת.

בית החולים התת־קרקעי ע"ש סמי עופר במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, 1 באוגוסט 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אגף התקציבים באוצר מסר כי ברבים מהפרויקטים החדשים נדרשת תוספת שטחי מיגון של עד 30% מעבר לנדרש לאותו מבנה.

בבית החולים רמב"ם פועל בית החולים התת-קרקעי הגדול בישראל, בקיבולת של כ-2,000 מיטות, המיועד גם לקליטת מטופלים משני בתי חולים אחרים שבהם יש פערי מיגון משמעותיים. בבית חולים אחר הועברו בתחילת מלחמת 12 הימים מיטות אשפוז רבות לשטח תת-קרקעי בתוך שבע שעות.

לצד זאת מציין הדוח את מגבלות הפתרון: זמן ההתארגנות והמעבר משגרה לחירום ארוך יותר, ולכן קיימת חשיפה גבוהה יותר למתקפות פתע; התנאים פחות נוחים בשהייה ממושכת; ונפגעת השמירה על פרטיות המטופלים לצד עלייה בסיכון להידבקות.

מסקנת מבקר המדינה היא שספק אם ניתן לוותר על מיגון תקני במחלקות ובפעילות חיונית. בנוסף, פעולות "המיגון המתפרץ" שבוצעו במהלך המלחמה – כגון הצבת עמודי בטון ושקי חול – אינן נחשבות מיגון תקני.

פצועים בסורוקה לאחר שחולצו משטח צבאי סגור ליד מפעלי ים המלח. 27 באוגוסט 2023 (צילום: Local Caption)

האם מבקר המדינה העיר בעבר על מצב מיגון בתי החולים?

מבקר המדינה קבע כבר ב-2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה, כי "נדרשת עבודת מטה מקיפה בנוגע למיגון המוסדות הרפואיים הקיימים וגיבוש תוכנית מפורטת לפי סדרי עדיפויות".

בדוח נוסף מ-2013 עסק בבינוי ובתשתיות במערכת הבריאות, ובדוח מ-2014 הצביע על הסכנה הנשקפת מאי-מיגונן של יחידות חיוניות רבות – ובהן חדרי ניתוח – וכן על הצורך בתוכנית אב רב-שנתית מגובה תקציבית. המלצות אלה חזרו בשלושת הדוחות.

בדוח 2026 חזרה המלצה זהה: "על משרד הבריאות בתיאום עם משרד האוצר ובתי החולים לגבש תוכנית ארוכת טווח שתקבע סדרי עדיפויות, ומוצע שתהיה חלק מהחלטת ממשלה ייעודית מתוקצבת".

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מסר בתשובתו למבקר כי "לאורך השנים נעשו מאמצים רבים לצמצום הפערים במיגון, ובכלל זה פניות חוזרות למשרד האוצר, אך התקציבים הדרושים לסגירת כלל הפערים לא התקבלו; למשרד יש יכולת להוציא לפועל פרויקטי מיגון בזמן קצר וכל שדרוש לכך הוא תקציב תוספתי, והזמן לפעול הוא עכשיו".

במאי 2026 פרסם המבקר דוח המשך המפרט את פערי המיגון בבתי חולים מסוימים, וועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח את הדוח במלואו על שולחן הכנסת, אלא לפרסם ממנו חלקים בלבד לשם שמירה על ביטחון המדינה. כלומר, הפירוט המלא של פערי המיגון בבתי החולים אינו גלוי לציבור.

פרופ' שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה, סוקר את הנזק מפגיעת הטיל האיראני 19 ביוני 2025 (צילום: באדיבות המרכז הרפואי סורוקה)

לסיכום: האומדן לסגירת פערי המיגון בבתי החולים עומד על כ-4.8 מיליארד שקל. מאז 2007 קיבלה הממשלה שלוש החלטות ייעודיות על מיגון בתי החולים בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, ותקציבי הפיתוח של משרד הבריאות מימנו בתשע שנים פרויקט אחד למיגון מבנה קיים.

בינתיים, 56% ממיטות האשפוז בבתי החולים הכלליים אינן מוגנות, כ-75% מהמיטות במחלקות הפסיכיאטריות אינן מוגנות, ובעת הסלמה מאשרת המערכת לעצמה לנתח ולטפל באתרים שאינם מוגנים.

מבקר המדינה חזר על אותן הערות והמלצות עצמן ב-2007, ב-2013, ב-2014 ושוב ב-2026. הפער אינו נובע מהיעדר אומדן, תוכנית או התרעה.

שלוש שאלות: כאשר האומדן לסגירת הפער ידוע מאז 2016 וכאשר תקציבי הפיתוח של המשרד האחראי הסתכמו בכ-940 מיליון שקל בשנה, מה מסביר את ההחלטה לייעד למיגון מבנים קיימים כ-2% מהם בלבד? מי מהמתמודדים בבחירות מוכן לומר היכן ישים את מיגון בתי החולים בסדר העדיפויות?

כאשר האוכלוסייה המוגנת פחות מכולם היא המאושפזים הסיעודיים והפסיכיאטריים, שיכולתם להגיע בעצמם למרחב מוגן היא הנמוכה ביותר, מי מהמתמודדים מציב את סגירת הפער הזה כיעד מתוקצב עם לוח זמנים ולא כהצהרה?

כאשר מנגנון ההחרגות מאפשר למערכת הבריאות לפעול באתרים לא מוגנים בעת הסלמה, ובכך להפוך את הפער מכשל לנוהל, מי מהמתמודדים מתחייב להביא לקבינט החלטה מתוקצבת שתייתר את הצורך במנגנון הזה?

מקורות: דוח מבקר המדינה, מיגון בתי חולים, ינואר 2026 – קובץ PDF, משרד מבקר המדינה; הודעת משרד מבקר המדינה על פרסום מקבץ הדוחות, ינואר 2026; עמוד הדוח, משרד מבקר המדינה; דוח ההמשך והחלטת ועדת המשנה, "וואלה", 12 במאי 2026; סיקור פרסום מקבץ הדוחות, "וואלה", 6 בינואר 2026; דוח מבקר המדינה, מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, ינואר 2026.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.