לפני מספר שבועות דן הסינוד הכללי, הגוף המחוקק של הכנסייה האנגליקנית, במסמך קיירוס 2, מניפסט פלסטיני קיצוני ואנטי-ציוני, המגדיר את ישראל כמפעל קולוניאלי גזעני ומאשים אותה ברצח עם.

עצם העלאת המסמך לדיון בגוף הכנסייתי החשוב ביותר בממלכה, מהלך שגרר ביקורת מצד גופים נוצרים תומכי ישראל והקהילה היהודית בממלכה המאוחדת, מייצג את הטלטלה שעברה בריטניה מאז 7 באוקטובר, בכל הנוגע ליחסה לקהילה היהודית.

מתקפות חמאס ב־7 באוקטובר 2023 היוו נקודת מפנה בממלכה המאוחדת. מאז אותו יום מספר התקריות האנטישמיות המתועדות עלה בחדות, והדיון הציבורי סביב ישראל ועזה הפך למקוטב יותר ויותר.

עצם העלאת המסמך האנטי-ציוני הקיצוני לדיון בגוף הכנסייתי החשוב בממלכה, מהלך שגרר ביקורת מצד גופים נוצריים תומכי ישראל והקהילה היהודית, מייצג את הטלטלה שעברה בריטניה מאז ה-7 באוקטובר ביחסה לקהילה היהודית

מאז 7 באוקטובר, הפגנות פרו־פלסטיניות רחבות היקף התקיימו בלונדון ובערים נוספות, בתמיכת חלקים מן השמאל הפוליטי, לצד תנועות הסטודנטים וארגוני שמאל.

הנרטיב הציבורי הדומיננטי שהתגבש בעקבות זאת מאשים את ישראל בביצוע רצח עם בעזה. מבקרי הנרטיב הזה טוענים כי הדבר הוביל, בין אם במכוון ובין אם לאו, לכך שרבים מקשרים בין הקהילות היהודיות בבריטניה לבין פעולותיה של ממשלת ישראל, ובכך הופכים את היהודים לפגיעים יותר וחשופים לעוינות ולהפחדה.

כל זה בא לידי ביטוי, למשל, במתקפה על בית הכנסת במנצ'סטר ב-2 באוקטובר 2025, בעיצומו של יום כיפור. הדבר משמעותי במיוחד לאור העובדה שהקהילה היהודית מהווה רק כ־0.5% מאוכלוסיית בריטניה.

ישנם דיווחים על ההשפעה האישית שהייתה לאווירה זו על הקהילות היהודיות. אחת הדוגמאות נוגעת לרב בכיר בליברפול, אשר יחד עם בני משפחתו קיבל אזהרה מהמשטרה לעזוב את ביתו בשל חששות ביטחוניים. למרבה המזל, נוצריים אוהבי ישראל מארגון השגרירות הנוצרית הבינלאומית התגייסו וסיפקו לו ולמשפחתו מקום מגורים.

עדויות דומות נשמעו גם באזורים אחרים במדינה, אם כי רבות מהן זוכות למעט מאוד תשומת לב ציבורית או תקשורתית. הנה כי כן, למרות עליית גל האנטישמיות בממלכה, ניתן להבחין גם בנקודת אור, ואחת מהן היא הידוק היחסים בין הקהילות היהודיות והנוצריות.

ישנם דיווחים על ההשפעה האישית שהייתה לאווירה זו על הקהילות היהודיות. אחת הדוגמאות נוגעת לרב בכיר בליברפול, אשר יחד עם בני משפחתו קיבל אזהרה מהמשטרה לעזוב את ביתו בשל חששות ביטחוניים

זה הרקע לדיון שנערך בגוף הכנסייתי החשוב ביותר בבריטניה, הסינוד של הכנסייה האנגליקנית, במסמך קיירוס 2 הפרו-פלסטיני – דיון שחשף מחלוקות עמוקות בתוך הכנסייה.

עוד קודם לדיון שנערך בכנסייה, במפגש יהודי-נוצרי נגד אנטישמיות שנערך בלידס, התקיים דיון שהתמקד במסמך קיירוס. חלק מתומכי המסמך טענו כי יש להבחין בין התנגדות לאנטישמיות לבין התנגדות לציונות. אולם מבקריו של המסמך טוענים כי המונח "ציונות" מוצג יותר ויותר לא כתמיכה במולדת הלאומית של העם היהודי, אלא כאידאולוגיה פוליטית תוקפנית, המוצגת כשוות ערך לאידאולוגיה של חמאס, ובכך נוצרים בלבול ופילוג נוספים.

חששות אלה התעצמו בעקבות פרסום מסמך קיירוס 2 (Kairos Palestine 2), אשר תיאר את הציונות הנוצרית כטעות תאולוגית קיצונית וכמכשול לשלום במזרח התיכון, ונדון בכנסייה האנגליקנית.

שפה כזו עלולה להעמיק את העוינות כלפי נוצרים התומכים בישראל בפומבי. האווירה המשתנה השפיעה גם על ארגונים נוצריים. במספר מקרים בוטלו מקומות שיועדו לכנסים פרו־ישראליים, או שמיקומם נשמר בסוד, מחשש להפגנות או לשיבושים.

גם ברפובליקה של אירלנד, שבה מדיניות הממשלה תמכה באופן מובהק במטרה הפלסטינית, נתקלנו באתגרים דומים, אף שארגונים נוצריים ציוניים כמו השגרירות הנוצרית הבינלאומית ממשיכים לדווח על עלייה במספר המשתתפים במפגשיהם.

מבקרי המסמך טוענים כי המונח "ציונות" מוצג יותר ויותר לא כתמיכה במולדת הלאומית של העם היהודי, אלא כאידאולוגיה פוליטית תוקפנית, המוצגת כשוות ערך לאידאולוגיה של חמאס, ובכך נוצריים בלבול ופילוג נוספים

בתגובה לכך, השגרירות הנוצרית ומספר ארגונים נוצריים נוספים ביקשו להציג, לדבריהם, נקודת מבט מאוזנת יותר על ישראל ועל האנטישמיות. בעקבות הדיון שנערך במסמך קיירוס בסינוד, פרסמה קואליציה של ארגונים נוצריים שכללה את הכומר ריגן קינג, Revelation TV, ארגון Christians Against Antisemitism, ארגון Love Never Fails, הצהרה פומבית הדוחה את התאולוגיה העולה מהמסמך ואת מסקנותיו. ההצהרה זכתה לתמיכתם של אלפי חותמים, ובהם רבים שאינם משתייכים במפורש לארגונים ציוניים־נוצריים.

ראשת הכנסייה, הארכיבישוף מקנטרברי, שרה מולאלי, הדגישה כי החלטת הסינוד לקבל את המסמך לדיון אינה מהווה אישור או אימוץ של תוכנו. עם זאת, הדיון חשף מחלוקות נוספות בתוך הכנסייה האנגליקנית, והוסיף את סוגיית ישראל והמזרח התיכון לשורת מחלוקות קיימות, כגון נישואי זוגות חד־מיניים ושירותן של נשים בתפקידים רשמיים בכנסייה.

במבט רחב יותר, הדיון משקף את הפילוגים הפוליטיים הרחבים יותר בבריטניה. התמיכה בסוגיה הפלסטינית ובפתרון שתי המדינות הייתה חזקה במיוחד בקרב מפלגת הלייבור, הליברל־דמוקרטים, מפלגת הירוקים, המפלגה הלאומית הסקוטית ו־Plaid Cymru (המפלגה הוולשית), בעוד שרבים מהמפלגה השמרנית וממפלגת Reform UK אימצו עמדה פרו־ישראלית מובהקת יותר.

המצב נותר בלתי צפוי. ראש הממשלה החדש, אנדי ברנהאם, הביע בעבר תמיכה ניכרת בישראל ואף השתתף במפגשים היהודיים־נוצריים המשותפים שלנו. אולם לאחרונה השמיע גם התבטאויות התומכות בעמדה הפרו־פלסטינית.

הדיון חשף מחלוקות נוספות בתוך הכנסייה האנגליקנית, והוסיף את סוגיית ישראל והמזרח התיכון לשורת מחלוקות קיימות, כגון נישואי זוגות חד־מיניים ושירותן של נשים בתפקידים רשמיים בכנסייה

ועל אף כל המתחים הללו, ניתן להבחין בהתפתחות מעודדת משמעותית, והיא התחזקות שיתוף הפעולה בין הקהילות היהודיות והנוצריות. שותפויות ויוזמות חדשות התומכות בישראל הולכות ומתהוות, ורבים סבורים כי העמקת היחסים בין הקהילות מהווה מענה חשוב לעלייה באנטישמיות ולשיח הציבורי ההולך ומקצין סביב ישראל.

ד"ר דיוויד אלמס עומד בראש סניף השגרירות הנוצרית הבינלאומית בבריטניה מזה שנים רבות והוא דובר בינלאומי מטעמם. ד"ר אלמס פעיל בקרב הקהילות היהודיות והנוצריות אוהדות ישראל בבריטניה. כמנהיג כנסייה הוא פועל למען ישראל, ובמיוחד מאתגר את תאולוגיית החילופין ואת השפעתה השלילית על היחסים בין יהודים לנוצרים. אלמס השתתף בחגיגות לציון הצהרת בלפור, שנערכו ברויאל אלברט הול בלונדון.