ועדת החוקה של הליכוד אישרה לראש הממשלה בנימין נתניהו שמונה שריונים אישיים ברשימה לכנסת ה-26. ההצבעה שהייתה אמורה לאשר זאת במרכז המפלגה נעצרה בצו מניעה של בית המשפט המחוזי בלוד, ובוטלה שוב ב-21 ביולי.

במקביל נדחו הפריימריז מ-4 באוגוסט ל-17 בו. עבור מי שהצביע ליכוד בכל מערכת בחירות – ולעיתים גם הוריו לפניו – השאלה אינה מי ינצח. השאלה היא מי מרכיב את הרשימה שעליה הוא מתבקש להצביע.

מה בדיוק משתנה בשיטת הבחירה?

לקראת בחירות 2022 הוסמך נתניהו לשריין חמישה מועמדים ב-45 המקומות הראשונים. הפעם הוא דרש 10-11. ועדת החוקה אישרה שמונה, במקומות 3, 5, 9, 11, 15, 18, 26 ו-31, והסמיכה אותו לשנות מחוזות ושריונים בין המקומות 29 ל-33.

יו"ר ועדת החוקה ויו"ר מרכז הליכוד, השר חיים כץ, תמך בהצעה ויקבל שריון ברשימה במקום להתמודד בפריימריז. הצבעת כ-4,500 חברי המרכז נעצרה בעתירות, ובהן עתירת הפורום החברתי של ההסתדרות הלאומית. הליכוד הודיע כי יתבע חצי מיליון שקלים ממי שעצרו את ההצבעה.

להצעה שאושרה נלווה סעיף המסמיך את נתניהו לבטל את הפריימריז אם הגבלות התקהלות ימנעו את קיומם, ולקבוע את הרשימה בוועדה מסדרת. מועד הפריימריז נדחה כבר שלוש פעמים: מ-28 ביולי ל-4 באוגוסט, ומשם ל-17 בו.

המצביע הוותיק לא התבקש להביע עמדה על אף אחד מהשינויים האלה. הם נקבעים על ידי ועדת החוקה, בית הדין הפנימי ובית המשפט המחוזי.

מדוע שריון אינו עניין טכני?

חמשת המשוריינים של 2022 היו עמיחי שיקלי, עידית סילמן, משה סעדה, צגה מלקו ויוסי פוקס, שהתפטר ומונה למזכיר הממשלה. פרופ' דורון שולצינר מהמרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים חוקר את הפריימריז של 2022. הוא כתב כי המשוריינים תמכו כולם במהלכים להחלשת מערכת המשפט, וכי סעדה מציג את אנשי הפרקליטות כ"עבריינים בשירות החוק".

סילמן קראה במרץ 2026 לנשיא ארצות הברית להטיל סנקציות אישיות על היועצת המשפטית לממשלה ועל נשיא בית המשפט העליון. הכנסת ה-26 היא שתפעיל את התיקון להרכב הוועדה לבחירת שופטים, שנכנס לתוקף עם השבעתה.

שריון פירושו שהמועמד אינו עובר את דירוג המתפקדים כלל. הוא אינו מתחרה במחוז, אינו נדרש לגייס קולות ואינו חשוף להדחה בפריימריז הבאים. מבחינת המתפקד, המקום הזה פשוט אינו קיים בפתק שהוא מדרג.

מי שמצביע ליכוד ב-27 באוקטובר מצביע גם עבור שמונה שמות שלא עמדו לבחירתו, ושיכריעו בסוגיה הזאת.

מי בעצם בוחר את מועמדי הליכוד?

בפריימריז של 2022 היו 137,823 בעלי זכות הצבעה, ורק 79,750 הצביעו בפועל. שיעור ההשתתפות עמד על 57.86%. לפי מחקרו של שולצינר, קבוצות מאורגנות שמסוגלות לגייס אלפי קולות בודדים מכריעות מקומות ריאליים במחוזות, ובהם מועמדים שנבחרו בפחות מ-4,000 קולות.

הפער בין הגוף הבוחר לבין ציבור המצביעים מתועד במספרים. 61.1% ממתפקדי הליכוד תומכים בשינויים במערכת המשפט, לעומת 40% ממצביעי הליכוד. 64.8% ממצביעי הליכוד רוצים ועדת חקירה ממלכתית, לעומת 44.7% מהמתפקדים.

שולצינר מתאר גם שינוי בהרכב הגוף הבוחר. הרשת "הליכוד שלי" בראשות יוסי דגן טענה שיש לה כ-8,000 מתפקדים, ולפי פרסומיה 12 מהמועמדים שבהם תמכה הגיעו ל-15 המקומות הראשונים ב-2022.

במחוזות הכריעו מספרים קטנים: אליהו רביבו נבחר ב-6,002 קולות, ניסים ואטורי ב-4,547, אריאל קלנר ב-3,358 ואביחי בוארון ב-2,360. בסקר שערך מנו גבע בקרב מתפקדים, כשליש בלבד הגדירו עצמם חילונים, 47% מסורתיים ו-17% דתיים.

המצביע הליברלי-שמרני שזוכר ליכוד אחר אינו מדמיין את הפער. הפער נמדד, והוא נע בין 20 ל-21 נקודות אחוז בשתי הסוגיות המרכזיות של הקדנציה.

האם הבסיס עצמו מאוחד מאחורי המהלך?

מכון אגם סקר במאי 2026 את 1,097 המתפקדים הפעילים. הסקר מצא כי 48.9% בלבד תמכו בדרישה לעשרה שריונים, ו-64.2% התנגדו לשריון מקום ליאיר נתניהו. באותו סקר ירדה התמיכה בנתניהו לראשות המפלגה מ-80% בינואר ל-75% במאי.

ח"כ דוד ביטן עתר לבית הדין של הליכוד וכינה את המהלך מחטף חוקתי. ביטן אמר כי עשרה שריונים שקולים לוועדה מסדרת, וכי בלי פריימריז המפלגה תימחק בתוך שנים אחדות. הוא ציין כי לבגין, לשמיר ולשרון לא היו שריונים כלל. שיטת הפריימריז עצמה אומצה בליכוד ב-1993, בהצעת נתניהו, בשנה שבה נבחר לראשות התנועה.

ההתנגדות אינה מגיעה מהאופוזיציה אלא מתוך הגוף הבוחר של המפלגה עצמה.

היכן זה מותיר את המצביע הוותיק?

סקר מכון מדגם בהובלת מנו גבע, שנערך בקרב מצביעי הליכוד ב-2022, מצא כי 55% אינם מרוצים מהתנהלות חברי הכנסת של המפלגה, וכי 67% מתנגדים לשיבוץ יאיר נתניהו ברשימה. בסקר נוסף מאותו מכון סברו 30% ממצביעי המפלגה שנתניהו צריך לפרוש בכבוד.

שולצינר מסכם כי נבחרי הליכוד מייצגים גוף בוחר שעמדותיו קרובות יותר לאלה של יהדות התורה ועוצמה יהודית מאשר לליכוד החילוני והליברלי שמצביעיו זוכרים. בפועל נפתחות בפני אותו מצביע שלוש דרכים, וכל אחת מהן גובה מחיר.

שלוש הדרכים, ומה עומד מאחורי כל אחת

כל הנתונים בטבלה מתוך סקר מכון מדגם, מאי 2026, בקרב מצביעי הליכוד ב-2022 בלבד.

אף אחת משלוש הדרכים אינה מחזירה למצביע את מה שאבד לו: היכולת לקבוע מי יעמוד ברשימה.

שאלות שעולות מהממצאים

הרי כל מפלגה מעניקה שריונים ליו"ר שלה. בליכוד המספר עלה מחמישה ב-2022 לשמונה ב-2026, לצד סמכות לשנות מחוזות בין המקומות 29 ל-33. בשלוש מערכות בחירות קודמות, בהנהגת בגין, שמיר ושרון, לא ניתנו שריונים.

אולי הפריימריז ממילא אינם מייצגים. זו בדיוק הטענה שהנתונים מאששים, אך לכיוון ההפוך: הגוף הבוחר מייצג עמדות ניציות יותר ממצביעי המפלגה, ושריון מטעם היו"ר מרחיק את ההכרעה עוד צעד מהמצביע.

ומה עם הטענה שהמצב הביטחוני מצדיק גמישות? הסעיף שאושר אינו מגביל את הגמישות למועד או לאזור. הוא מעביר את סמכות קביעת הרשימה כולה לוועדה מסדרת, בהחלטה של יו"ר המפלגה.

סיכום

ב-27 באוקטובר יידרש מי שהצביע ליכוד כל חייו להכריע בין שלוש דרכים, ואף אחת מהן אינה חוזרת לנקודת הפתיחה. הרשימה כבר תיקבע, השריונים כבר יחולקו, והכנסת שתיבחר היא שתפעיל את השינוי בדרך שבה נבחרים שופטים בישראל.

שלוש שאלות:

כאשר שמונה מקומות ברשימה נקבעים בידי אדם אחד, מה נשאר מהקשר בין המתפקד לנציג שהוא אמור לבחור?

אם הפער בין הגוף הבוחר לבין ציבור המצביעים נמדד בעשרים נקודות אחוז, את מי מייצגת הרשימה שתעמוד על הפתק?

האם מפלגה מתקנת את עצמה מתוך השלטון או מחוצה לו, ומי משלם את מחיר ההמתנה?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.