השנה מלאו 60 שנה לביטול הממשל הצבאי שהיה נהוג בתוך ישראל בשנים 1948–1966. מאז, על אף שטרם הושג שוויון מלא, ניתן לראות התקדמות בשילוב אזרחי ישראל הערבים בהשכלה הגבוהה, בתעסוקה ובחינוך, ובמקביל בשילוב החברתי והאזרחי.

לכן, עד להשתרשות ההסתה שראש הממשלה בנימין נתניהו מפעיל זה שנים נגד שוויון הערך של הקול הערבי – מעמדם בכנסת ובממשלה היה שוויוני, והח"כים ראלב מג'אדלה וסאלח טריף כיהנו כשרים בממשלת יצחק רבין, ועיסאווי פריג' כיהן בממשלת אהוד ברק, והכול נעשה באופן טבעי ודמוקרטי.

לפיכך, על פי התפיסה הדמוקרטית המובנת מאליה של שוויון ערך לכל קול, נמצא שלאורך שלוש שנים, מה-7 באוקטובר וגם כיום, על פי העולה מן הסקרים, תוצאת הבחירות כבר אמורה הייתה להיות מוכרעת.

עד להשתרשות ההסתה שמופעלת כבר שנים נגד שוויון הערך של הקול הערבי – מעמדם בכנסת ובממשלה היה שוויוני, ח"כים ערבים כיהנו כשרים בממשלות רבין וברק, והכול נעשה באופן טבעי ודמוקרטי

הסקרים מורים שהעם מאס במחדלן הגדול בתולדות המדינה, נתניהו, שנכשל בארבע חזיתות, בז לחיילים ולאזרחים, נכנע לפרזיטים, לכובשים, לפשיסטים ולשוביניסטים.

מדיניות נתניהו הכפופה בעיקר לטובתו, לטובת משפחתו ולהישרדותו, הביאה את לשכתו עד כדי חשד לעבירות הפוגעות בביטחון המדינה. ובבלימתו את הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הוא לא הצליח להפריך את הטענות החמורות נגדו, ואינו יכול להכריז על חפותו.

לכן, כשהסקרים מעניקים כ-70 מנדטים לממשלת התקווה ורק כ-50 לגוש ראש הממשלה, על המועמד החלופי המוביל לראשות הממשלה, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, ומפלגת ישר שעימו, וכל ראשי ממשלת השינוי לקטוף את הפרי הבשל של תמיכת מנסור עבאס בהקמת ממשלת התקווה, ולהכריז על השגת הרוב הנדרש.

ועתה, עם חבירתו של ח"כ יואב סגלוביץ לרע"ם, מתחזקת אף יותר השותפות העמוקה של יהודים וערבים שוחרי שותפות, שאין איתנה ממנה.

יתרה מזו, גדי איזנקוט, נפתלי בנט, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ומפלגותיכם: המידע שהועלה בימים אלה על ידי גורם ביטחוני על מסירת המידע המסווג מלשכת ראש הממשלה למדינה זרה מדיונים ביטחוניים בעת מלחמה, חייב להוות נקודת ארכימדס לגבי כושר השיפוט של עם ישראל: מי שבלם בגופו הקמת ועדת חקירה שתכריע בשאלת חלקו בכישלון ובקלון, מעז להאשים דווקא את אזרחי ישראל הערבים בחוסר נאמנות. השערורייה הזו חייבת לחלוף מהעולם. הוציאו לאור את החרפה והשקר החמור הזה, הציגו את נתניהו במערומיו בבחינת "הפוסל במומו פוסל". 

כשהסקרים מעניקים כ-70 מנדטים לממשלת התקווה ורק כ-50 לגוש נתניהו, על המועמד החלופי המוביל איזנקוט וראשי ממשלת השינוי לקטוף את הפרי הבשל של תמיכת מנסור עבאס ולהכריז על השגת הרוב הנדרש

כרתו מיידית ברית של רוב איתן ויציב עם מנסור עבאס ויואב סגלוביץ. והגדילו לעשות: חשפו את הנוכלות והציניות של נתניהו במכירתו את הממד הציוני של מדינת ישראל האהובה שלנו: הרי התנהלות ראש הממשלה עם המפלגות החרדיות בממשלה הנוכחית היא אנטי-ציונית ביותר.

תחת מנהיגותו הכנועה והמתחנפת לחרדים באופן שהמדינה לא ידעה מעולם, החרדים טיפחו תרבות של פרזיטיות ותלות – כאילו אנחנו, מדינת ישראל, מפרנסיה וחייליה, היינו שלטון זר שיש מצווה לסחוט ולנצל אותו עד אין קץ.

לכן, השותפים ההוגנים יותר היום לשיקום הדמוקרטיה, החברה והביטחון בישראל הם אזרחי ישראל הערבים. רק כאשר המפלגות החרדיות ישילו את נורמות הפרזיטיות בפרנסה, בצבא ובחינוך שדבקו בהן בעקבות כניעתו של נתניהו למען הישרדותו, ניתן יהיה לשוב ולשתף עימן פעולה ולייצר עימן הסכמים קואליציוניים סבירים והוגנים כבעבר.

היבט נוסף המצדיק כריתת ברית דמוקרטית מנצחת עם אזרחי ישראל הערבים כבר עתה הוא ההכרח לצמצם את נזקיו האדירים של השלטון הרודני והכושל של נתניהו מוקדם ככל שניתן. יש לשלול על הסף את האופציה של בחירות חוזרות והארכת שלטון המעבר של נתניהו, לאור נזקי וסיכוני הענק שלו לביטחון המדינה, לחיילים ולתושבי הספר, להצתת מלחמת שולל בגדה המערבית, להרס בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה ושומרי הסף.

תחת מנהיגותו החרדים טיפחו תרבות לפיה אנו, אזרחי המדינה, מפרנסיה וחייליה – שלטון זר שמצווה לנצל. לכן, השותפים ההוגנים יותר היום לשיקום הדמוקרטיה, החברה והביטחון בישראל, הם אזרחי ישראל הערבים

למעשה, נתניהו הכושל היה אמור להיות מודח מייד לאחר ה-7 באוקטובר. הדחה זו נמנעה רק בגלל הבוגדנות וההתקרנפות של שריו וחברי הכנסת מהקואליציה (שגם היא תיחקר בוועדת החקירה הממלכתית שתקום), מה שגרם לנזקי הענק שנתניהו ומרעיו הביאו על מדינתנו האהובה. לא עוד. לאף יום נוסף.

לסיום, איזנקוט, הובלתך והובלת גוש התקווה כבר מוכחות בסקרים באופן מובהק ועקבי, ובמגמה יציבה זה שלוש שנים. לכן, אל תירא ישראל, אל תירא.

במהפכה הצרפתית ב-1791 עוצבו שלושת עקרונות הדמוקרטיה: חירות, שוויון ואחווה. אחווה של כבוד ואהבה בין כל בני האדם בתוך המדינה ואחווה בין העמים. בניית אחווה ויצירת ברית עם אזרחי ישראל הערבים (תחילה עם מנסור עבאס ואחר כך יש להרחיבה) – לא רק שאינן חולשה, אלא שהן המוסר, הריאליזם והאתגר. 

זו העת שבה במקום כישלון הנצח של נתניהו בהרס ובסיכון של מדינת ישראל מכל הבחינות, ובמקום מחדל הרצח בקרב אזרחי ישראל הערבים – נלך לבחירות בראש זקוף, עם רוב וניצחון מובטחים, שיאפשרו לבנות מדינה בטוחה יותר, דמוקרטית יותר ושוויונית יותר. זה בידינו, תרתי משמע. הבה נאסוף באומץ את פרי הניצחון.

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.