בין 2020 ל-2024 טיפלה המשטרה ב-1,743 תיקי סחיטת דמי חסות בנגב, יותר מפי שישה לעומת 264 התיקים בתקופת הביקורת הקודמת. אך לפי דוח מעקב של מבקר המדינה מאפריל 2026, כ-82% מהתיקים נסגרו או נגנזו.
הכתבה בוחנת את הפער בין פתיחת התיקים להשלמת ההליך דרך שלוש שאלות: כמה תיקים נפתחו מול כמה הבשילו לכדי כתב אישום, מה קרה עם העבירה הייעודית שנחקקה למטרה זו, ומה משמעות הפער עבור עקרון שלטון החוק.
הנתונים, שרובם לקוחים מדוח המבקר ומנתונים שהוצגו בכנסת, מתעדים אכיפה שנפתחת אך אינה מושלמת.
כמה תיקים נפתחו, וכמה הבשילו לכתב אישום?
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם באפריל 2026 דוח מעקב על היבטי המשילות בנגב, המשך לדוח קודם משנת 2021. הדוח מצא כי היקף התופעה זינק: בעוד שבביקורת הקודמת טופלו 264 תיקי סחיטה, בין 2020 ל-2024 טיפלה המשטרה ב-1,743 תיקים.
אך כ-82% מהם נסגרו או נגנזו. במילים אחרות, על כל תיק שהבשיל להליך – ארבעה נסגרו בדרך.
התמונה חוזרת גם בנתוני הפרקליטות. נציגת פרקליטות מחוז דרום מסרה בוועדת הכנסת כי בשלוש השנים שהסתיימו בסוף 2025 הגיעו לפרקליטות כ-500 תיקי סחיטה וגביית דמי חסות, כולל תיקים ללא ראיות שנסגרו, ומתוכם הוגשו 118 כתבי אישום.
הפער בין מספר התיקים הנפתחים למספר כתבי האישום המוגשים הוא לב הבעיה: המערכת רושמת את התלונות, אך רק חלק קטן מהן מגיע להעמדה לדין.
מה קרה עם העבירה הייעודית שנחקקה נגד הסחיטה?
בשנת 2023 תוקן החוק ונוספה עבירה ייעודית של גביית דמי חסות. הכוונה הייתה לתת בידי רשויות האכיפה כלי ממוקד. הנתונים שהוצגו בוועדת הכנסת מלמדים על עלייה חדה בשימוש בו: בשנת 2024 נפתחו חמישה תיקים בלבד ללא מעצרים וללא כתבי אישום; בשנת 2025 נפתחו 82 תיקים – זינוק של 1,520% – והוגשו 45 כתבי אישום. עד למועד הדיון בשנת 2026 נפתחו 27 תיקים והוגשו 15 כתבי אישום.
העלייה במספרים אמיתית, אך היא מתחילה מבסיס נמוך במיוחד. גם לאחר הזינוק, מספר כתבי האישום נמדד בעשרות, מול תופעה שהמבקר וגורמי השטח מתארים כמכת מדינה.
כלי אכיפה חדש נמדד לא בקצב הגידול היחסי שלו אלא בהיקפו המוחלט מול היקף התופעה – וכאן הפער עדיין עצום.
מה אומרים נתוני האכיפה הרשמיים מול ממצאי המבקר?
בתגובה לדוח הציגו גורמי אכיפה נתוני שיפור. נמסר כי בשנת 2025 הוקם צוות היגוי ייעודי בתחום הפרוטקשן, וכי חלה עלייה חדה במספר התיקים ובמספר כתבי האישום, לצד עשרות מעצרים ופעילות יזומה נגד גובי דמי חסות.
משטרת ישראל מסרה כי היא רואה במיגור התופעה יעד מרכזי, וכי חלק ניכר מממצאי הדוח מתייחס לתמונת מצב עד סוף 2024, בעוד שבמהלך 2025 בוצעו מהלכים שהביאו לשינוי בשטח.
ובכל זאת, מבקר המדינה עמד על כך שהתמונה הכוללת היא של החמרה ולא של שיפור. הדוח קבע שהאכיפה נותרת חלקית, ששיתוף הפעולה בין הגופים לוקה בחסר, ושהתופעה התרחבה.
הפער בין נתוני האכיפה הנקודתיים שהוצגו לבין המסקנה הכוללת של המבקר ממחיש את הקושי: עלייה במספר התיקים אינה זהה לירידה בהיקף התופעה. אפשר להציג גידול במדדי הפעילות ובו-זמנית להיכשל ביעד המהותי – צמצום הסחיטה בפועל.
כמה נפוצה התופעה באמת?
סקר שנערך בפברואר 2025 והוצג בדוח המבקר העלה נתון חריף: 87% מהקבלנים והיזמים שנשאלו התבקשו לשלם דמי חסות באתרי בנייה. מדובר בתופעה שהמבקר מתאר ככלל-ארצית, לא כתקרית מקומית.
לצד הנטל הכספי הישיר, הדוח מצביע על עלויות עקיפות: קבלנים אמינים נמנעים מהשתתפות במכרזי מדינה, מה שמייקר פרויקטים ציבוריים ופוגע באיכותם.
המבקר אנגלמן קבע כי בעיית המשילות בנגב החמירה בשנים שחלפו מאז הדוח הקודם, וכי היעדר שיתוף הפעולה בין הגופים השונים מוביל לפגיעה מתמשכת במשילות.
כשרוב הקבלנים בענף שלם מדווחים על דרישות סחיטה ורוב התיקים נסגרים, נוצר מצב שבו התופעה הופכת לשגרה והאכיפה נותרת מאחור.
אכיפת הסחיטה בנגב במבט מרוכז
| נתון | ערך | תקופה | מקור |
|---|---|---|---|
| תיקי סחיטה שטופלו | 1,743 (מול 264 קודם) | 2020–2024 | מבקר המדינה |
| שיעור התיקים שנסגרו או נגנזו | כ-82% | 2020–2024 | מבקר המדינה |
| תיקים בפרקליטות מול כתבי אישום | כ-500 מול 118 | עד סוף 2025 | פרקליטות מחוז דרום / ועדת הכנסת |
| תיקים בעבירה הייעודית | 5 (2024) ← 82 (2025) | 2024–2025 | ועדת הכנסת |
| קבלנים שהתבקשו לשלם דמי חסות | 87% | סקר פברואר 2025 | מבקר המדינה |
הטבלה מציגה את הפער המרכזי: מספר התיקים הנפתחים עולה, אך שיעור גבוה מהם נסגר, ומספר כתבי האישום נותר נמוך ביחס להיקף התופעה.
שאלות שעולות מן הנתונים
מה קרה לרוב תיקי הסחיטה? לפי מבקר המדינה, כ-82% מהתיקים שנפתחו בין 2020 ל-2024 נסגרו או נגנזו, כלומר לא הבשילו להעמדה לדין.
האם העבירה הייעודית עזרה? חלה עלייה חדה בשימוש בה, אך מנקודת פתיחה נמוכה מאוד: מחמישה תיקים ב-2024 ל-82 ב-2025. ההיקף המוחלט עדיין קטן לעומת גודל התופעה.
כמה נפוצה הסחיטה? סקר שהוצג בדוח המבקר מצא כי 87% מהקבלנים והיזמים התבקשו לשלם דמי חסות באתרי בנייה.
סיכום
כשמערכת האכיפה פותחת יותר ויותר תיקים אך סוגרת את רובם, וכשרוב הקבלנים בענף שלם מדווחים שנדרשו לשלם דמי חסות – האם ההבטחה להחזרת המשילות תורגמה לאכיפה של ממש, או שנותרה ברמת נתוני פתיחת התיקים?
האם בוחר שמצפה משלטון החוק להגן על עסקים ואזרחים מפני סחיטה יכול להסתפק בזינוק בפתיחת תיקים בלי לבדוק כמה מהם הסתיימו בהרשעה? ומי אחראי לכך שהפער בין פתיחת התיק להשלמת ההליך ייסגר?
מקורות: משרד מבקר המדינה – דוח מעקב: היבטי משילות בנגב, אפריל 2026; נתוני משטרת מחוז דרום ופרקליטות מחוז דרום שהוצגו בוועדת הכנסת
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו