בצלאל סמוטריץ' התמנה לשר האוצר ולשר במשרד הביטחון בדצמבר 2022 עם שתי הבטחות מרכזיות: להוריד את יוקר המחיה ולקדם ריבונות ביהודה ושומרון. שלוש שנים אחר כך, לקראת הבחירות לכנסת ה-26, מתבהרת תמונה חד-משמעית: בהתנחלויות הוא סיפק סחורה שאף שר לפניו לא סיפק. בכל שאר התחומים הוא השאיר אחריו שדה חרוך.

מה עשה סמוטריץ' בכלכלה?

התשובה הקצרה: הרבה מאוד נזק ומעט מאוד תועלת. בשלוש וחצי השנים ששימש כשר האוצר, ישראל ספגה הורדות דירוג אשראי חסרות תקדים. מודי'ס הורידה את הדירוג בשתי דרגות בבת אחת, מ-A2 ל-Baa1. פיץ' הורידה מ-A+ ל-A. גם S&P הורידה את הדירוג. מדובר בירידה שלא נראתה בישראל מעולם.

הגירעון התקציבי ב-2024 הגיע ל-6.9% מהתוצר לפי משרד האוצר (קרן המטבע העריכה 8.3%), גבוה בהרבה מהיעד שקבעה הממשלה, גם אחרי שעדכנה אותו כלפי מטה עם פרוץ המלחמה בעזה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ב-2025 הגירעון עמד על 4.7% – שוב מעל היעד של האוצר שנקבע על פחות מ-4%. פרשן "כלכליסט", שלמה טייטלבאום, הגדיר את תקציב המדינה לשנת 2026 כתוצאה של ה"מחיר הכבד של הזלזול של סמוטריץ' בדרג המקצועי". מנכ"ל משרד האוצר אילן רום התפטר מייד אחרי אישור התקציב.

סמוטריץ' הצהיר שהמדיניות הכלכלית "מוכיחה את עצמה" והצביע על צמיחה חזויה של 5.1% ב-2026. אבל ברקע: ירידה של שנתיים ברמת החיים, מחירי דירות שעלו ב-7.7% ב-2024, ואינפלציה שלא נבלמה.

האם יוקר המחיה ירד בתקופה של סמוטריץ' באוצר?

סמוטריץ' הפנה את האנרגיה שלו כלפי הבנקים. הוא הטיל עליהם מס רווחי יתר וקידם רפורמה שמאפשרת הקמת בנקים קטנים חדשים כדי לשבור את המונופול של ארבעת הבנקים הגדולים השולטים ב-70% מהאשראי. אבל הרפורמה עדיין לא השפיעה על הארנקים של המשפחות.

בענף הבנייה המצב חמור יותר. לאחר הטבח ב-7 באוקטובר נאסרה כניסת עובדים פלסטינים מהגדה המערבית לישראל, וסמוטריץ' התנגד להחזרתם מטעמים ביטחוניים. התוצאה: מחסור חמור בעובדי בנייה, עיכוב בפרויקטים, ולחץ כלפי מעלה על מחירי הדירות. באופן אירוני, דווקא בהתנחלויות המשיכו להעסיק פלסטינים.

בעלי עסקים קטנים מפגינים מחוץ למשרד האוצר בירושלים, 23 בדצמבר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

29% בלבד מהציבור נתנו לסמוטריץ' ציון חיובי על הטיפול בכלכלה, לפי סקר שפורסם לאחרונה באתר "מעריב".

האם סמוטריץ' הצליח להרחיב את הבנייה בהתנחלויות?

בכל הקשור לבנייה בהתנחלויות סמוטריץ' הצליח לקדם את יעדיו. השר, שתפקידו העיקרי במשרד הביטחון הוא האחראי על ההתיישבות בשטחים, ובתפקידו כשר האוצר משפיע על תקציב המדינה, ניצל את כוחו הכפול ושינה את המציאות ביהודה ושומרון בצורה שיהיה קשה מאוד להחזירה לאחור. ניתן לומר שהפך את חזון הסיפוח בפועל לעובדה מוגמרת.

כ-45 אלף יחידות דיור חדשות אושרו לבנייה בשטחים; יותר מ-25 אלף דונם הוכרזו כ"אדמות מדינה"; מספר החוות במאחזים הלא-חוקיים עלה מכ-50 ב-2022 לכ-140 ב-2026. מדי שנה הממשלה אישרה את הקמתן של עשרות התנחלויות, כולל 34 במרץ השנה. רובן היו מאחזים לא חוקיים שהממשלה "הלבינה" והפכה ליישובים חוקיים לפי החוק הישראלי. 

בראייתם של בוחרים שהצביעו לציונות הדתית ועוצמה יהודית כדי לקדם את הריבונות הישראלית ביו"ש עבור סמוטריץ' זהו הישג אדיר. אמנם, תוכניות הסיפוח הרשמיות של השטחים שסמוטריץ' הציע לא אושרו בממשלה ובכנסת (כפי שלא אושרו מאז 1967), אבל אף שר לפניו לא קידם את מפעל ההתיישבות בקצב הזה. אבל ההישג הזה בא עם מחיר שלא תמיד נלקח בחשבון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש מועצת בנימין ישראל גנץ עם תחילת העבודות על כביש 45 בגדה המערבית. 25 בפברואר 2026 (צילום: מועצת בנימין)

מפעל ההתיישבות שקידם סמוטריץ' לווה בגל הולך ומחריף של אלימות מצד מתיישבים קיצוניים. הפשיעה הלאומנית היהודית ביהודה ושומרון זינקה בעשרות אחוזים. לפי נתוני צה"ל ושב"כ ב-2025 נרשמו כ-870 אירועי אלימות מתנחלים – עלייה של כ-27% לעומת 2024 (לפי נתוני האו"ם וארגוני זכויות אדם אירעו יותר); מספר האירועים שהסתיימו בהרג ופציעות של פלסטינים או נזק כבד לרכושם, וסווגו בידי שב"כ וצה"ל כ"חמורים", הגיע לשיא של 120.

רון בן ישי, הפרשן הצבאי הוותיק של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, כתב כי "לא מדובר כבר בפעולות 'תג מחיר' ספונטניות, אלא במתקפות מתוכננות שמשרתות את 'תוכנית ההכרעה' של סמוטריץ'".

הרמטכ"ל אייל זמיר, ראש השב"כ הקודם רונן בר, וגופי מומחים כמו המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הגדירו את הטרור היהודי ביו"ש כ"איום ביטחוני-אסטרטגי" – לא עוד תופעת שוליים, אלא בעיה שמערערת את הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ופוגעת בכושר הפעולה של צה"ל.

ברבעון הראשון של 2025, ההתקפות נגד פלסטינים עלו בכ-30%, בעוד פיגועי טרור פלסטיניים דווקא ירדו בכ-44%. כלומר, האלימות אינה תגובה לטרור – היא יוזמה.

מתנחלים ישראלים מקימים מאחז חדש בכפר הפלסטיני עזמוט שבגדה המערבית. 17 ביולי 2026 (צילום: Jaafar ASHTIYEH / AFP)

סמוטריץ' אינו צופה מהצד. הוא הכשיר עשרות מאחזים בלתי חוקיים, הרחיב את רשת החוות החקלאיות שמשמשות בסיס לאלימות, צמצם את האכיפה נגד מתנחלים קיצונים, ואף חילק ציוד – כמו ניידות שטח, מצלמות וציוד לראיית לילה – ל-25 חוות לא-חוקיות ביו"ש.

בוועידת הביטחון הלאומי של ynet ו-INSS ביולי סמוטריץ' כינה את האלימות "תופעת שוליים חברתית, קמפיין שקרי ואנטישמי" והשווה אותה לאלימות "על החוף בתל אביב". כלומר, השר מגן על אלימות קשה, מממן ומצייד אותה שהוא לא מכיר בקיומה. 

מה עושות ההצהרות של סמוטריץ' למעמד ישראל בעולם?

סמוטריץ' הפך לדמות שמייצרת נזק דיפלומטי מתמשך. זה התחיל במרץ 2023, כשנשא נאום בפריז לצד מפת "ישראל הגדולה" הכוללת את ירדן, והכריז ש"אין דבר כזה עם פלסטיני". ירדן זעמה, זימנה את השגריר לנזיפה, ומשרד החוץ הישראלי נאלץ לפרסם הבהרה לפיה הממשלה מחויבת להסכם השלום.

מאז, הנזק רק הצטבר. בינואר 2026 אסרה צרפת על סמוטריץ' להיכנס לשטחה. בריטניה, קנדה, אוסטרליה, נורבגיה ומדינות ידידותיות נוספות הטילו עליו סנקציות אישיות.

הפגנה נגד ישראל מחוץ לאוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, 3 בספטמבר 2024 (צילום: AP/Yuki Iwamura)

לפי הערכות של כלכלנים שפורסמו, אם האיחוד האירופי יבטל חלק מהסכמי הסחר החופשי ושיתופי הפעולה הטכנולוגיים והמדעיים עם ישראל, הנזק לישראל יגיע ל-5.8 מיליארד אירו – 36% מהיצוא הישראלי לאיחוד. הסיכון האמיתי אינו מהמגבלות הקיימות על ייצוא מוצרים מההתנחלויות, שהיקפם זניח, אלא השעיית הסכם הסחר כולו, שתטיל מכסים על שליש מהיצוא הישראלי.

במקום לרכך את המסרים, סמוטריץ' הגיב באיום על בנק ישראל לפיו לא יאפשר לבנקים לציית לסנקציות, ובקריאה לסיפוח נוסף. התוצאה: שר אוצר שמדינות מערביות מתייחסות אליו כגורם שיש להטיל עליו סנקציות, לא כבן שיח.

האם סמוטריץ' קידם גיוס חרדים?

סמוטריץ' מציג את עצמו כנציג של הציונות הדתית, ציבור שבניו, רובם ככולם, מתגייסים, עם אחוזים גבוהים של שירות קרבי, התנדבות לקצונה וליחידות מובחרות ושירות מילואים. בציבור הזה יש זעם גדול על הפטור הבלתי-חוקי מגיוס לצעירים חרדים ותמיכה בגיוס שלהם. סמוטריץ' הוא שותף מלא לשימור הפטור בידי הממשלה הנוכחית.

בג"ץ פסק ב-2024 פה אחד שהמדינה חייבת לגייס את כל הגברים החרדים בגיל גיוס, וקבע כי "מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד". אבל הקואליציה, בתמיכת סמוטריץ', קידמה שורה של חוקי פטור בלתי חוקתיים ובלתי הוגנים, שהרמטכ"ל זמיר רמז כי הם מסכנים את ביטחון המדינה.

מסיבת עיתונאים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף ושר הפנים משה ארבל, תל אביב, 4 בפברואר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

סמוטריץ' דרש להיות שותף בניסוח "חוק הגיוס" (חוק ההשתמטות) שהממשלה הכינה, ובמקביל תמך בהעברת שני מיליארד שקל לישיבות במסגרת תקציב המדינה ל-2026, כדי לעקוף את הוראת בג"ץ להפסיק להעביר כספים לישיבות שבהן לומדים משתמטים מצה"ל.

עבור הבוחר הדתי-לאומי שמשרת במילואים, הסתירה הזו קשה לעיכול. הוא וילדיו יוצאים ל-80 ימי מילואים בשנה, בעוד שסמוטריץ' – שמתיימר לייצג אותם – פוטר את החרדים מגיוס ומממן ישיבות בהן לומדים המשתמטים.

האם סמוטריץ' אחראי ל-7 באוקטובר?

אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו לחמאס לפתוח במתקפה על ישראל ולבצע את הטבח ב-7 באוקטובר היה העובדה שהממשלה ריכזה כוחות עצומים של צה"ל ומשמר הגבול ביו"ש כדי להגן על ההתנחלויות, ובמקביל רוקנה את עוטף עזה מחיילים.

סמוטריץ' האיץ כאמור את הבנייה בהתנחלויות ששואבת את הכוחות ליו"ש. לפי הערכות, בתחילת אוקטובר 2023 נמצאו בגדה המערבית בין 15 ל-20 אלף לוחמים, ולפי צה"ל, בעוטף נשארו רק כ-700 (וייתכן שבמציאות היו פחות). יומיים לפני הטבח הועברו כ-100 לוחמים נוספים מעוטף עזה לשומרון.

השר בצלאל סמוטריץ' מבקר בחווארה לצד ח"כ צבי סוכות וראש מועצת שומרון יוסי דגן, 6 באוקטובר 2023 (צילום: רעי חדי)

אבל סמוטריץ' נמנע בעקביות מלקחת אחריות לחלקו במחדלים שהביאו לטבח. לעיתים הוא מכחיש כל אחריות: בעבר אף אמר "אין לי שום קשר לטבח", ולפעמים הוא לוקח אחריות חלקית בלי מסקנות אישיות. בריאיון לפודקאסט "גיקונומי", למשל, הוא אמר: "וואלה, זה קרה במשמרת שלי" – אבל מייד הוסיף שחיפש ו"לא מצא במה טעה". הוא סיפר באותו ריאיון שחשב להתפטר, אבל לא מצא הצדקה.

בהמשך הוא קבע שהקמת ממשלה עם מנסור עבאס "חמורה יותר מה-7 באוקטובר שהיה מחדל טקטי". ההצהרה עוררה גל ביקורת חריף ממשפחות נפגעי הטבח.

למי רלוונטי להצביע לסמוטריץ'?

ב-2022 רשימת הציונות הדתית/עוצמה יהודית בראשות סמוטריץ' ואיתמר בן גביר זכתה ב-14 מנדטים. היום, אחרי הפיצול, סמוטריץ' מדשדש, לפי הסקרים סביב אחוז החסימה עם ארבעה-חמישה מנדטים. בן גביר מקבל לפי הסקרים בין שבעה לעשרה מנדטים. גם ביחד הם לא מגיעים ל-14, מה שאומר שבוחרים לא רק עברו מפלגה – אלא נשרו מהגוש כולו.

לאן הלכו הבוחרים? אין סקר שמודד את מעבר הבוחרים באופן ישיר, אבל הכיוונים ברורים. פוליטיקאי בכיר בציונות הדתית אמר בריאיון לynet: "סמוטריץ' הלך בגדול על רשימה חרד"לית, יו"שית לגמרי. כולם נראים אותו דבר. אין נציגות של הציונות הדתית של פעם". לפי אותה כתבה, "האלקטורט של הציונות הדתית הוא עצום, אבל סמוטריץ' נאבק סביב אחוז החסימה – וזו ההוכחה שרוב הציבור הזה לא מוצא אצלו בית".

חילי טרופר והנדל, שניהם דתיים-לאומיים, קצינים במילואים, עברו לראשונה את אחוז החסימה בסקרים – עדות לכך שיש ביקוש אמיתי לאלטרנטיבה דתית-לאומית ממלכתית, כזו שמשרתת ולא מסתתרת.

למי שנושא ההתנחלויות הוא השיקול היחיד שלו בקלפי, ומתעלם מכל שיקול אחר, סמוטריץ' עדיין עשוי להיות הכתובת. אבל מי שמצביע גם על סמך עמדותיו בתחומי הכלכלה, הביטחון, השוויון בנטל, הדימוי הבינלאומי של ישראל, האחריות לכשלים שהביאו ל-7 באוקטובר ותיקונם, עשוי למצוא היום בית פוליטי מתאים יותר במפלגות אחרות, כמו אלה של איזנקוט, בנט, הנדל ואחרים.

המפלגות הללו מציעות ימין ממלכתי שמשרת ולוחם, בלי המחיר שגובה סמוטריץ'.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.