מחיר המלחמה נרשם על שמו של מי שטרם התגייס

בן 18 שמצביע השנה בפעם הראשונה שואל שתי שאלות מעשיות: האם יוכל אי פעם לקנות דירה, והאם הורדת דירוג האשראי נוגעת אליו.

התשובה לראשונה מפתיעה חלקית – מחירי הדירות אכן ירדו, אך שכר הדירה לשוכר חדש עלה ב-6.8% בשנה, וזה השוק שהוא ייכנס אליו קודם.

התשובה לשנייה עקיפה אך משמעותית יותר: יחס החוב לתוצר צפוי להתייצב על כ-69% ב-2026 וב-2027, לעומת כ-60% שעימם נכנסה ישראל למלחמה. נגיד בנק ישראל כבר אמר שכל ממשלה שתיבחר תידרש להתמודד עם זה בתקציב 2027, ושיידרשו צעדים להגדלת הכנסות המדינה.

האם מחירי הדירות באמת עולים?

כרגע לא. לפי מדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בטווח של 12 חודשים ירדו המחירים ב-1.2%. במחוז תל אביב הם צנחו ב-3.5% ובמחוז המרכז ב-2.9%, ואילו במחוז ירושלים דווקא עלו ב-4.2%. מחירי הדירות החדשות בלבד ירדו ב-3.8%.

אלא שירידה אינה נגישות. ברבעון הראשון של 2026 עמד מחירה של דירה ממוצעת על 2.332 מיליון שקל – ירידה של כ-40 אלף שקל לעומת הרבעון הקודם. בעיר תל אביב הממוצע הוא 4.59 מיליון, ובבאר שבע, הזולה בין הערים הגדולות, 1.2 מיליון. הירידה קיזזה חלק זעיר מהעלייה שקדמה לה.

ויש נתון שמסביר את השאר: 28.6% מעסקאות הדירות החדשות בוצעו בסבסוד ובהנחה, במסגרת מבצעים כמו "דירה בהנחה" ו"מחיר למשתכן". כמעט שליש מהשוק החדש נשען על תמיכה ממשלתית, כלומר השוק הפרטי חלש יותר ממה שהמדד מציג.

וכאן מתחברים שני חלקי התמונה: הסבסוד הזה הוא סעיף בתקציב המדינה, ואותו תקציב סופג את התייקרות עלות החוב. ככל שהריבית שישראל משלמת גדלה, כך קטן המרווח למימון אותם מבצעים.

ומה עם מי שרק שוכר?

כאן התמונה מתהפכת. בן 18 לא יקנה דירה בשנים הקרובות, הוא ישכור – ובשוק השכירות המחירים דווקא עולים. בנק ישראל מדווח כי במדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה קצב העלייה השנתי בסעיף הדיור ל-4%. בחוזים מתחדשים הקצב עמד על 2.5%, אך בחוזים שבהם התחלף השוכר הוא האיץ ל-6.8%.

ההבחנה הזו היא כל ההבדל. מי שכבר גר בדירה ומחדש חוזה סופג עלייה מתונה. מי שנכנס לשוק בפעם הראשונה – בדיוק מי שמשתחרר מהצבא ומחפש דירה – משלם את הקצב המהיר, כמעט פי שלושה. ירידת מחירי הדירות אינה מגיעה אליו, ועליית השכירות כן.

מה זה דירוג אשראי, ואיך זה נוגע אליי?

דירוג אשראי הוא ציון שסוכנויות בינלאומיות נותנות ליכולת של מדינה להחזיר חובות. ככל שהציון נמוך יותר, המדינה משלמת ריבית גבוהה יותר על הכסף שהיא לווה.

כאן חשוב לדייק: הדירוג אינו קובע ישירות את הריבית על המשכנתה של אדם פרטי. השרשרת עקיפה – דירוג נמוך מייקר את גיוס החוב של המדינה, הריבית נזקפת לתקציב, והתקציב הוא שמממן חינוך, בריאות, תחבורה וסבסוד דיור. מי שמשלם את ההפרש הוא משלם המיסים.

הורדות הדירוג ב-2024 היו הראשונות אי פעם לישראל. כיום הדירוג של ישראל במודי'ס עומד על Baa, הנמוך מבין שלוש סוכנויות הדירוג, ואילו ב-S&P ובפיץ' הוא A עם תחזית שלילית. מדינה שדירוגה יורד לראשונה בתולדותיה משלמת על כך שנים אחרי שהאירוע שגרם לכך הסתיים.

מה המספר שמסכם את מחיר המלחמה?

יחס החוב לתוצר. לפי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מיולי 2026, היחס צפוי להתייצב על כ-69% בשנים 2026 ו-2027, לעומת 68.5% ב-2025. מודי'ס מעריכה כ-70%. ישראל, לעומת זאת, נכנסה למשבר הקורונה ולמלחמה עם יחס של כ-60%.

הנגיד אמיר ירון הסביר מדוע זה משנה: העובדה שישראל נכנסה למשברים עם יחס נמוך, וכתוצאה מכך גם תשלומי ריבית נמוכים, העניקה לממשלה מרחב פעולה משמעותי. לדבריו, אחד הלקחים המרכזיים מהשנים האחרונות הוא שכריות פיסקליות אינן מותרות אלא נכס אסטרטגי. המרחב הזה נוצל, והוא לא יעמוד לרשות מי שיצטרך להתמודד עם המשבר הבא.

הנגיד הגדיר את האתגר "הטרילמה הפיסקלית" – להוביל ליחס חוב יורד, לממן את הוצאות הביטחון ולהשקיע במנועי צמיחה, בו-זמנית, ואמר במפורש שכל ממשלה שתיבחר תידרש כבר בתקציב 2027 להתמודד עם זה, ושהשגת היעדים צפויה לדרוש צעדים תקציביים שיגדילו את הכנסות הממשלה. זו לשון מקצועית שמשמעותה המעשית פשוטה – מיסים.

ובנק ישראל מסמן סיכון קונקרטי: הגירעון צפוי לעמוד על 4.9% ב-2026 ועל 4.2% ב-2027, אך זאת בהנחה שתקציב הביטחון לא יוגדל מעבר לרזרבות. בממשלה נבחנת האפשרות להגדילו בעד 25 מיליארד שקל נוספים, כך שיעמוד על 183 מיליארד.

אם זה יקרה, הגירעון צפוי לטפס לכ-5.5% והאינפלציה תהיה גבוהה יותר. בחטיבת המחקר כותבים במפורש שהסיכונים לגירעון ולחוב מוטים כלפי מעלה, ושקיימת אי-ודאות לגבי המדיניות הפיסקלית שתיישם הממשלה שתקום אחרי הבחירות לכנסת ה-26.

איפה הדור הזה נמצא בתוך הנתונים?

בתוך ההסבר עצמו, בנק ישראל צופה שגם בסוף 2027 יישאר התוצר מתחת לקו המגמה שלפני המלחמה, ומונה שלוש סיבות: היקף מילואים גבוה מאשר בעבר, הישארותם של חלק מנפגעי המלחמה מחוץ לשוק העבודה, ומאזן הגירה שלילי.

שתיים מהשלוש נוגעות ישירות למי שמתגייס עכשיו. ונתון נוסף מחדד: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בגילי 15 ומעלה יורד זה מספר חודשים ונמוך מרמתו ערב ה-7 באוקטובר, כאשר הירידה בולטת יותר דווקא בקרב הגילים הצעירים.

מה מונע מהדירוג לחזור לעלות?

שתי סיבות, ושתיהן נוגעות להחלטות ולא לנסיבות.

הראשונה היא ביטחונית. הרכיב שבו ישראל מקבלת את הציון הנמוך ביותר הוא רגישות לאירועי סיכון. לפי הדיווח על הסקירה, מודי'ס רואה באי-סגירת הזירות מול איראן, חזבאללה וחמאס את המגבלה העיקרית על פרופיל האשראי של ישראל, ומעריכה שהמצב הביטחוני יישאר כפי שהוא – משקולת מתמשכת על הדירוג.

השנייה מוסדית. לפי הדיווח על הסקירה, הסוכנות מציינת שהעוצמות המוסדיות של ישראל נחלשו בשנים האחרונות על רקע קיטוב פוליטי גובר ומתיחות בין מוסדות מדינה מרכזיים, ומדגישה שהיחלשות נוספת עלולה להוביל להורדת דירוג – ובפרט אם מערכת המשפט תתברר כחלשה מההערכה, כתוצאה מרפורמות מוסדיות.

במילים אחרות: סוכנות דירוג בינלאומית מתמחרת שינויים במערכת המשפט כסיכון אשראי.

מה מראים הנתונים במבט מרוכז?

הטבלה מציגה שני סוגי נתונים: בצד הדיור המספרים תנודתיים, ובצד הפיסקלי הם מבניים ואינם משתנים ממערכת בחירות אחת לאחרת.

שאלות שעולות מן הנתונים

אם המחירים יורדים, האם כדאי לחכות?
הנתונים אינם נותנים תשובה לרוכש בודד. הם מראים ירידה קלה במחירי הרכישה לצד עלייה מהירה בשכר הדירה לשוכרים חדשים, ותלות גוברת של השוק החדש בתמיכה ממשלתית.

הורדת הדירוג העלתה לי את המשכנתה?
לא ישירות. הריבית על משכנתה נגזרת בעיקר מריבית בנק ישראל. השפעת הדירוג עוברת דרך עלות החוב של המדינה ודרך התקציב, ולכן היא מורגשת במיסים ובשירותים ולא בהחזר החודשי.

סיכום

מחירי הדירות יעלו ויירדו. יחס החוב לתוצר, לעומת זאת, נקבע עכשיו. ישראל נכנסה למלחמה עם כ-60% ותצא ממנה עם כ-69%, והמרחב שאפשר לה להתמודד עם המשבר הזה לא יעמוד לרשותה במשבר הבא. לפי הנגיד, ההתמודדות מתחילה כבר בתקציב 2027.

שתי שאלות לבוחר לקראת הבחירות:

כאשר סוכנות דירוג בינלאומית קובעת שהמגבלה העיקרית על האשראי של ישראל היא אי-סגירת הזירות, מי מהמתמודדים מציג לוח זמנים מדיד לסגירתן – ולא רק עמדה עקרונית?

וכאשר הנגיד אומר שתקציב 2027 יידרש לצעדים שיגדילו את הכנסות המדינה, מי מהמתמודדים אומר מראש מהיכן יגיעו ההכנסות האלה – ומי יישא בנטל?

בן ה-18 שמצביע השנה בפעם הראשונה יסיים את שירותו בסביבות 2029. הוא ייכנס לשוק השכירות שבו שוכר חדש משלם 6.8% יותר, ולמערכת מיסים שהנגיד כבר אמר שתידרש להגדיל הכנסות. הוא לא יבחר אם לשאת בזה. הוא בוחר עכשיו רק מי ינהל את זה.

מקורות: תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, יולי 2026, ודברי הנגיד בתדרוך העיתונאים (boi.org.il); סקירת מודי'ס על דירוג האשראי של ישראל, יולי 2026 ("כלכליסט"); מדד מחירי הדירות של הלמ"ס ונתוני המחיר הממוצע ("כלכליסט").

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.