אחיו של לוחם שנפצע קשה בלבנון ואושפז בבית החולים רמב"ם בחיפה פרסם  ברשתות החברתיות פוסט ובו טענות קשות על הטיפול באחיו. בפוסט הוא ציין בהבלטה את העובדה שרוב הצוות במשמרת היה דובר ערבית, שלא היה לה כל קשר לתוכן הטענות.

טענותיו של האח לא היו מבוססות. בית החולים הצהיר כי בדק אותן ושלל אותן לחלוטין. אבל הפוסט כבר הצית את האינטרנט. כלי תקשורת העניקו לטענות הלא בדוקות של האח ולהערותיו הגזעניות במה בלי לשאול שאלות ביקורתיות נדרשות, והפוליטיקאים הסתערו על הסיפור כדי להרוויח נקודות.

מה בדיוק קרה בטיפול בלוחם הפצוע בבית החולים רמב"ם?

הלוחם נפצע קשה בדרום לבנון ואושפז ברמב"ם יחד עם שלושה לוחמים נוספים. הוא הגיע מורדם ומונשם, וכעבור יומיים התעורר כשהוא סובל מכוויות, כאבים, חום והזיות.

אחיו תיאר בפוסט שהצוות הרפואי הוציא את משפחת הפצוע מהחדר – כפי שנדרש לעיתים לעשות בהליכים רפואיים דחופים בטיפול בפצועים. לפי אחיו של הפצוע, באותו לילה הגיעה "משמרת חדשה למחלקה, כולם דוברי ערבית". 

המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה (צילום: משה שי/פלאש90)

חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, רופא בעצמו, שוחח עם הצוות במחלקה, ונאמר לו, לדבריו, כי במחלקה או "בקרבת מקום" נכח באותו זמן גם רופא יהודי, חובש כיפה.

האח טען שפרץ את הדלת ומצא את אחיו מתחנן למים כש"לאף אחד לא היה אכפת". לטענת האח, "הוא לחש לי שהפכו אותו במיטה בברוטליות 'כמו סרדין', הראש שלו הוטח במיטה ולאף אחד לא היה אכפת". לדברי המשפחה, כאשר האח מחה על המתרחש, הוזעק למקום קב"ט בית החולים.

ברמב"ם הכחישו את הטענות הקשות. מבית החולים נמסר:

"בבית החולים ניתן טיפול איכותי ומקצועי לכלל המטופלים, ובוודאי לחיילי צה"ל, על ידי צוות מקצועי ומיומן. בחודשים האחרונים טופלו בבית החולים מאות חיילים פצועים, חלקם במצב קשה, שקיבלו את הטיפול הטוב ביותר במרכז הטראומה המוביל בישראל. אנו מתייחסים ברצינות מלאה לכל טענה ומתחקרים לעומק פניות מסוג זה. לאחר בירור האירוע, אנו דוחים טענות ליחס לא הולם למטופל".

איך הגיבה מערכת הבריאות למקרה של החייל ברמב"ם?

במערכת הבריאות הגיבו לטענות הלא מבוססות והמוכחשות של קרובי החייל בחריפות. 

משמאל: פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, ופרופ' חגי לוין, תל אביב, 15 בנובמבר 2023 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

יממה לאחר הפוסט יצאו בכירי מערכת הבריאות בגל תמיכה: ההסתדרות הרפואית, איגוד מנהלי בתי החולים, האיגוד הישראלי לכירורגיה והאיגוד לרפואת עור ומין הביעו תמיכה בצוות הרפואי שטיפל בחייל.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, כינה את המתקפה על הצוות "עלילת דם מסוכנת שמטרתה לפרק מבפנים את המערכת היחידה שעדיין מתפקדת כאי של שפיות ושוויון בישראל". האיגוד הישראלי לכירורגיה הגדיר את "הניסיון לצבוע את האירוע במונחים של יהודים מול ערבים" כ"פסול, מסוכן וגזעני".

ברמב"ם עצמו נערכו אירועי הזדהות של הצוותים עם עמיתיהם הערבים.

לא רק מערכת הבריאות הגיבה. דידי קריגר, שאחיו החייל נפצע קשה במלחמה במרץ השנה וטופל ברמב"ם, פרסם עדות נגדית באתר ערוץ 7. לפי קריגר: "ראיתי רופאים ואחיות שלא ויתרו עליו לרגע. הם נתנו לנו הרבה יותר מטיפול רפואי".

פינוי פצוע בעזה, 2025 (צילום: דובר צה"ל)

קריגר תיאר כיצד "מנהלת בית החולים הגיעה באופן אישי, הצוותים עבדו בתנאים בלתי אפשריים בחניון התת-קרקעי הממוגן, וכולם רצו, הצילו וחיבקו". קריגר אף טען כי ברמב"ם "מעניקים לחיילים יחס מיוחד".

כמה ערבים עובדים בבתי החולים בצפון?

הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי מחקר שפורסם בפברואר 2025, 27% מהרופאים המועסקים בישראל הם ערבים – עלייה דרמטית מ-9% בלבד ב-2010 ו-7% ב-1990. בקרב האחים והאחיות השיעור דומה: כ-27%.

49% מהרוקחים בישראל הם ערבים. ואולי הנתון המפתיע ביותר: 45% מרישיונות הרפואה שהונפקו ב-2023 היו לערבים ודרוזים – כלומר כמעט מחצית מהרופאים החדשים.

לפי נייר עמדה של ארגון יוזמות אברהם, שיעור הערבים אזרחי ישראל המשולבים במערכת הבריאות עומד על 40% – גבוה משמעותית מכל ענף אחר במשק.

צוות רפואי במרכז הרפואי זיו בצפת ממתין להגעת פצועים מפגיעת כטב"ם בכפר הדרוזי חורפיש, 5 ביוני 2024 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

ובצפון, שם שיעור האוכלוסייה הערבית גבוה יותר, הנתון בולט עוד יותר: רמב"ם, בית החולים הגדול ביותר בצפון, משרת אוכלוסייה שכוללת שיעור גבוה של ערבים, והצוותים משקפים את המציאות הדמוגרפית הזאת.

המשמעות פשוטה: למי שמגיע לחדר המיון בנהריה, בצפת, בטבריה או בחיפה, יש סיכוי גבוה להיות מטופל על ידי צוות שכולל אחים ואחיות ערבים. זו לא תקלה, זו המציאות – ומציאות שמצילה חיים.

האם הפוליטיקאים מרוויחים מפרסומים נגד רופאים ערבים?

הפוליטיקאים הם המרוויחים הגדולים מהסערה סביב הטענות הלא-מבוססות על הטיפול בפצוע ברמב"ם. שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר לביטחון לאומי בן גביר לא המתינו אפילו לתוצאות הבירור הראשוני לפני שקפצו על המקרה.

כ"ץ אמר כי הוא מורה לצה"ל "לבדוק את הטענות" עוד לפני שבית החולים בדק אותן. לא ברור כיצד בדיקה כזאת תתבצע, וכ"ץ לא ניסה להסביר האם יורה לצה"ל להיכנס לבתי החולים ולבדוק את הרופאים, כיצד, ולפי איזה חוק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בזירת פיצוץ, שלפי ההערכה קשור לסכסוך מתמשך בין משפחות פשע, בעיר רמלה, 12 בספטמבר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בן גביר – שהורשע בפלילים, בין השאר באשמת הסתה לגזענות, ובנה את כל הקריירה הפוליטית שלו מהסתה נגד ערבים, ניצל את הפוסט כדי להפנות חשד קולקטיבי כלפי צוות רפואי שלם על בסיס מוצאו. בן גביר דרש "לבחון האם בחלק מהמקרים מדובר בהתנכלות על רקע לאומני", גם הוא בלי להמתין לתוצאות הבדיקה הראשונית במקרה הספציפי הזה. 

האם התקשורת ניפחה את הטענות על החייל ברמב"ם?

הפוליטיקאים לא היו היחידים שניפחו את האירוע ברמב"ם. בחלק מהתוכניות והמהדורות בכלי התקשורת מיהרו להעניק לאח הנסער במה, והסיפור, שפורסם בהתחלה באינסטגרם, פורסם בהן כמעט ללא בדיקה וסינון.

בחדשות 13, בתוכנית "העולם הבוקר", למשל, שודר ריאיון עם האח תחת הכותרת "חשד להתעללות בלוחם פצוע בביה"ח" (אף שהאירוע לא נמצא בחקירה משטרתית או בדיקה של גורם רשמי כלשהו, פרט לרמב"ם שבדק ומצא שהטענות לא היו נכונות). הכתבה הציגה את הטענות כעובדות מוגמרות עוד לפני שבית החולים סיים את הבירור. 

בערוץ 12, עודד בן עמי ריאיין את האח בתוכנית "שש עם" וקיבל את דבריו ללא כל הערה ביקורתית, ללא שאלות קשות וללא הצגת תגובת בית החולים. תמיר סטיינמן פתח את "12 בצוהריים" במילים: "הצוות, ממוצא ערבי, נהג בו בברוטליות".

ישראלים פצועים מגיעים למרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, 7 באוקטובר 2023 (צילום: דודו גרינשפן/פלאש90)

תלונה לא-מבוססת של בן משפחה נסער של חייל פצוע, שפרסם פוסט ברשת חברתית בלהט הרגע, שודרה בתקשורת הארצית ללא בדיקה עובדתית, ללא תגובת בית החולים באותו מעמד, וללא הקשר.

בכתבות רבות לא צוין כי רמב"ם, והרופאים הערבים הרבים בבית החולים, טיפלו במאות פצועי מלחמה בשנים האחרונות, ושחיילים רבים וקרובי משפחה שלהם הודו לרופאים ערבים על הטיפול. המידע הזה זמין, אבל לא שירת את הכותרות.

האם היו מקרים רבים של גזענות כלפי אנשי רפואה ערבים?

הגזענות כלפי אנשי צוותים רפואיים ערבים היא תופעה מתועדת שהחמירה משמעותית מאז הטבח ב-7 באוקטובר. כתבה ב-ynet מאוקטובר 2023 תיעדה כיצד מאז תחילת המלחמה בעזה "אנשי צוותי הרפואה הערבים סופגים הערות מכוערות, נתקלים בחולים שמתעקשים שרק יהודי יטפל בהם, ואף הופכים לקורבנות לניסיונות הפללה כתומכי חמאס".

פרופ' גדי סגל, האחראי על יחסי עובדים יהודים וערבים בשיבא בתל השומר, תיאר באותה תקופה תמונה קשה: "אחת לשעה בערך אני נקרא להתערב באירוע". ד"ר עודי איברהים מחדר המיון בשיבא סיפר: "היו לא מעט מקרים שבהם איחלתי בוקר טוב, הסתכלו על התג שלי, ראו מה השם שלי, והתעלמו ממני".

צוות רפואי עם רופאה ערביה, אילוסטרציה (צילום: Malik Nalik / iStock)

אחות ערבייה סיפרה ל-ynet שאימה של חיילת מונשמת "ביקשה שאף ערבי לא יטפל בה".

המקרה ברמב"ם אינו חריג אלא חלק מתופעה המונית. דוח של יוזמות אברהם מדצמבר 2023 תיעד מה שהגדיר כ"רדיפה חסרת תקדים" של אנשי רפואה ערבים: השעיות על בסיס שמועות, דרישות לפיטורים ברשתות החברתיות, והאשמות בתמיכה בטרור שברובן נמצאו חסרות כל בסיס.

אחת הדוגמאות המפורסמות היא של ד"ר עבד סמארה, מנהל יחידת טיפול נמרץ לב בבית החולים "השרון", שהושעה בגלל פוסט שכתב בפייסבוק ב-2022 שכלל ציטוט מהקוראן, ללא כל קשר לפוליטיקה או לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הרופא, שהושפל והותש, עזב את בית החולים שהיה ביתו המקצועי 15 שנה.

האם גזענות כלפי רופאים פוגעת במערכת הבריאות?

מעבר לעלבון ולפגיעה ברגשות, ההסתה נגד אנשי צוות רפואי ערבים נושאת מחיר מערכתי. יותר מ-3,500 רופאים ערבים ממתינים להתמחות בישראל נכון ל-2026. אם המסר שנשלח אליהם הוא שגם אחרי שנים של לימודים ועבודה הם יואשמו בבגידה בגלל מוצאם, חלקם פשוט יהגרו לחו"ל. ישראל, שסובלת ממחסור כרוני בכוח אדם רפואי, אינה יכולה להרשות זאת לעצמה.

בית חולים, אילוסטרציה (צילום: iStock / gorodenkoff)

האיגוד הישראלי לכירורגיה ניסח זאת במדויק: "אסור להעמיד ציבור שלם של רופאים, אחיות ואנשי צוות רפואי על ספסל הנאשמים משום שהם ערבים, ואסור להפוך שפה שנשמעה במסדרון או מוצאו של מטפל לראיה לכוונה עוינת."

מערכת הבריאות הישראלית היא אחד המקומות היחידים בישראל שבהם השותפות בין יהודים לערבים עובדת. לא בזכות שיח יפה, אלא בזכות הכרח: חיים ומוות לא מכירים בהבדלי דת ולאום. מי שמנסה להרוס את השותפות הזאת למען כותרת או ציוץ לא מסכן רק את הצוותים הערבים – הוא מסכן את כולנו".

פרופ' חגי לוין סיכם: "כשפוליטיקאים מפיצים הבלים על צוות רפואי, או טיפול באויב על חשבון אזרחים, הם לא פוגעים רק בצוותים הערבים. הם פוגעים בכל מטופל, יהודי או ערבי, שנכנס בדלת בית החולים".

מה קורה כשרבע מהצוות הרפואי הוא ערבי? מה קורה כשבצפון השיעור גבוה עוד יותר? המציאות הפשוטה היא שאין מספיק ידיים יהודיות כדי לטפל בכל הפצועים, ולו היה צריך לבדוק תעודת זהות לפני כל טיפול, אנשים היו מתים.

אח בבית החולים הדסה עין כרם, 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

שאלות נפוצות

האם הטענות נגד הצוות ברמב"ם נמצאו מוצדקות?

לא. בית החולים רמב"ם בדק את הטענות ודחה אותן בתוקף. 

כמה ערבים עובדים במערכת הבריאות בישראל?

כ-27% מהרופאים ומהאחיות בישראל הם ערבים. בכלל מערכת הבריאות שיעור הערבים מגיע ל-40%, גבוה משמעותית משיעור הערבים באוכלוסייה ומשאר ענפי המשק.

האם טענות פוגעניות כלפי רופאים ערבים הן תופעה חדשה?

לא. התופעה קיימת שנים, אך החמירה מאז ה-7 באוקטובר. בתי חולים מדווחים על חולים שמתעקשים ש"רק יהודי" יטפל בהם, ועל טענות של מטופלים שצוות ערבי הוא כביכול "תומך טרור".

איך התקשורת סיקרה את הטענות לגבי הטיפול בחייל הפצוע ברמב"ם?

בחלק מהכתבות והמהדורות בחדשות 12 ובחדשות 13 שידרו את טענותיו הלא מבוססות של אחיו הנסער של החייל ללא בדיקה עובדתית וללא תגובה מבית החולים. לפחות בחלק מהכתבות, המסגור הדגיש את המוצא הערבי של הצוות. 

מה ההשלכות של ההסתה נגד ערבים על מערכת הבריאות?

למעלה מ-3,500 רופאים ערבים ממתינים להתמחות בישראל. אם האווירה העוינת תימשך, חלקם עלולים לעזוב לחו"ל, מה שיחמיר את המחסור הקיים בכוח אדם רפואי. אם כל רופא ערבי ייבדק לפני שיטפל בחייל, או במטופל יהודי שחושש מפניו, עלול להיווצר סיכון חמור לחיי אדם. 

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.