השופט סולברג וועדת הבחירות אינם "נגד הממשלה" ואינם "שמאלנים"

המערכת הפוליטית והרשתות גועשות: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, אסר על העברת מידע מהקלפיות על זהותם של המצביעים בזמן אמת; שר התקשורת שלמה קרעי, דוברי הליכוד וערוץ 14 מאשימים את סולברג ב"גניבת בחירות", לא פחות. כן טוענים דוברי הממשלה כי סולברג "נותן גיבוי לנרטיב של השמאל", כביכול.

טענות מתלהמות אלה אינן עומדות במבחן הנתונים. ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר חלה על כל המפלגות ונשענת על עקרונות הגנת הפרטיות וסודיות הבחירות, לא על שיקול פוליטי; ועדת הבחירות כוללת נציגי ליכוד וש"ס.

בנוסף, טענות כאלה עלולות – ויש שיאמרו: מכוונות – להסית קהל שבוי לתגובות אלימות, כדוגמת אלו שהתרחשו בחצר ביתו של השופט סולברג ביוני, ואולי אף להפחיד את השופט ואת חברי ועדת הבחירות. עוד תוצאה אפשרית של טענות כאלה – אולי מכוונת גם היא – היא נטיעת ספק באמינותה של ועדת הבחירות, היכולה לשמש אחר כך בסיס לטענות מומצאות על "זיוף הבחירות".

מי הוא השופט נעם סולברג?

נעם סולברג נולד ב-1962 וגדל בחיפה. הוא למד בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה ובישיבת ההסדר "הר עציון" באלון שבות – אחת הישיבות הציוניות-דתיות המובילות בארץ, המאגדת לימוד תורה עם שירות צבאי מלא. הוא שירת בחיל האוויר וסיים בדרגת רב-סרן, ולאחר מכן השלים תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטה העברית.

מאירה סולברג בביתה באלון שבות, לאחר שמפגינים השחיתו אותו, 3 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

סולברג מנהל אורח חיים דתי-לאומי ומתגורר בהתנחלות אלון שבות בגוש עציון, מעבר לקו הירוק. ב-2012, עם מינויו לביהמ"ש העליון, הגישה תנועת השמאל "יש גבול" עתירה לבג"ץ נגד המינוי שלו, בטענה שמגוריו בהתנחלות פוסלים אותו מהכהונה. בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי "מקום מגורים אינו מהווה עילה למניעת כהונת שופט".

ב-2025 נבחר סולברג למשנה לנשיא העליון, ולפי שיטת הסניוריטי הוא צפוי לכהן כנשיא העליון בין אוקטובר 2028 לינואר 2032.

סולברג התמנה בידי הוועדה לבחירת שופטים, בה חברים שר המשפטים ושני חברי כנסת מהקואליציה, בתקופה בה בנימין נתניהו היה ראש הממשלה ושר המשפטים היה יעקב נאמן, שבעבר נתניהו מינה לשר.

משפטנים ופרשנים משפטיים בתקשורת מגדירים אותו לעיתים קרובות כשופט "שמרן". זאת, גם בגלל הרקע האישי שלו: דתי, בוגר ישיבה, מתגורר בהתנחלות, וגם בגלל שלדעתם של פרשנים לא מעטים, הוא מוביל את פסיקות בית המשפט לכיוון שמרני.

בכתבת פרופיל שכתבה אודותיו טובה צימוקי, כתבת המשפט של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, נכתב כי סולברג "שונא יותר מכל דבר את המסקנה שהוא מוביל את בית המשפט לכיוון ימני". וזהו השופט שנטען שהוא "שמאלני" כביכול.

מפגינים חרדים מתפרעים מחוץ לביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג באלון שבות, 3 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בעד מה ונגד מה הצביע סולברג בעבר?

בפסיקת בג"ץ על ביטול עילת הסבירות, בתשובה לשאלה, האם לבג"ץ יש סמכות לפסול חוק יסוד, סולברג היה בין שלושת שופטי המיעוט שהצביעו נגד הסמכות – כלומר, סולברג סבר שלבית המשפט אין כלל סמכות לבטל חוקי יסוד של הכנסת. זו עמדה שמרנית מובהקת שצידדה בעמדת הממשלה בנושא הזה.

בשאלה השנייה שבג"ץ ענה עליה בפסיקה, האם לבטל את ביטול עילת הסבירות, הצביע סולברג נגד הביטול. כלומר: סולברג תמך בעמדת הממשלה בשתי השאלות.

בפסיקת בג"ץ בעתירות נגד הניסיון להדחת היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, סולברג ישב בהרכב של שבעה שופטים, שביטל פה אחד את פיטורי היועמ"שית. כל שבעת השופטים, כולל סולברג, קבעו שהממשלה לא הייתה רשאית להחליט על פיטוריה. במקרה זה הוא הצביע נגד עמדת הממשלה.

בפסיקת בג"ץ על חוק ההסדרה: סולברג היה השופט היחיד שסבר, בדעת מיעוט, כי יש להותיר מסלול חוקתי להסדרה חוקית של בנייה לא-חוקית בהתנחלויות. 

מפגינים, המתנגדים לגיוס החרדים לצה"ל, מוחים באלון שבות ליד ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, 3 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

גם בפסיקה על מינוי נציב שירות המדינה, סולברג היה בדעת מיעוט, שסברה שיש לדחות את העתירות נגד מתווה הממשלה למינוי הנציב. בפרשת מינוי ראש שב"כ דוד זיני נכלל סולברג ברוב שתמך בקיום המינוי.

אם כן, רקורד הפסיקות של השופט סולברג לחלוטין אינו מצדיק את תיוגו כ"שמאלני".

מה בדיוק החליט סולברג לגבי דיווחים על מצביעים בקלפי?

סולברג, במסגרת סמכותו כיו"ר לקבוע תקנות על הבחירות בנושאים מסוימים, אסר על כל נציגי המפלגות בקלפיות להעביר בזמן אמת מידע על הגעת המצביעים ספציפיים לקלפיות.

נציגי מפלגות הקואליציה בוועדה – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית – התנגדו להחלטה. חלק ממפלגות האופוזיציה לא הביעו עמדה. משום כך נתפסה ההחלטה כפוגעת בעיקר במפלגות הקואליציה, למרות שחלה על כל המפלגות באופן שווה.

קלפי בבחירות לכנסת ה-24, 23 במרץ 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ההחלטה אוסרת על כל נציגי המפלגות בקלפיות ועל כל המשקיפים להעביר בכל פלטפורמה שהיא, בזמן אמת ומתוך מקום הקלפי, מידע על הגעת בוחרים, עצם הצבעתם ונסיבות ההצבעה לכל מפלגה. מכוח איסור זה, העברת דיווח מתוך הקלפי במהלך יום הבחירות לגבי מי כבר הגיע להצביע ומי עדיין לא – לרבות דיווח באמצעות אפליקציות ייעודיות – אסורה.

האיסור אינו כולל: פניות לבוחרים, ניהול קמפיין, החזקת פנקס הבוחרים כחוק, הסעות, מאגרי תומכים ויישומוני ניהול קמפיין מחוץ להקשר הקלפי – כל אלה נותרו מותרים לכל המפלגות.

ידוע על שלוש אפליקציות מרכזיות שעניינן עלה בהקשר זה: אלקטור, ויקטורי ופידבק.

אלקטור היא אפליקציה לניהול קמפיין פוליטי, שפותחה על ידי חברה ישראלית ושימשה בעיקר את הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית וישראל ביתנו.

היא מאפשרת לפעילי מפלגה לסמן תומכים, לנהל מאגר מצביעים ולהמריץ להצבעה. במהלך יום הבחירות היא מאפשרת לקבל בזמן אמת מנציגי המפלגה בקלפי דיווח על מי הגיע להצביע ומי עדיין לא.

אפליקציית אלקטור של הליכוד בבחירות 2020 (צילום: צילום מסך)

נתניהו קידם אותה פומבית ב-2020. ב-2021 נחשף שפנקס הבוחרים הישראלי, הכולל מידע על 6.5 מיליון בעלי זכות בחירה, דלף לרשת ממערכות "אלקטור".

ויקטורי ופידבק הן אפליקציות מתחרות בעלות אותו עיקרון: ניהול קמפיין ומעקב אחר הגעת מצביעים ביום הבחירות.

לפי תחקיר של אתר "שקוף", "ויקטורי" פותחה על ידי חברת "יאיאסופט". לפי ynet, מפלגות יש עתיד והמחנה הממלכתי השתמשו בעיקר בכלים דומים אך שונים מ"אלקטור". שלוש האפליקציות נזכרות יחד בחוות הדעת של הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב כדוגמאות לאותה פרקטיקה שנאסרה.

שם המותג "אלקטור", כמו גם שמות האפליקציות המתחרות, אינו מוזכר בהחלטה. ההחלטה לא אסרה על האפליקציות עצמן – רק על הזנת המידע הספציפי שמגיע מהקלפי. השימוש באפליקציות לניהול קמפיין מחוץ לקלפי נותר מותר.

הנשיא יצחק הרצוג בפגישה עם ראש שב"כ דוד זיני ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג. 9 ביולי 2026 (צילום: חיים צח / לע"מ)

ההבחנה המרכזית שעליה נשען סולברג בהחלטת הוועדה: חבר ועדת קלפי הוא בעל תפקיד שמקבל גישה למידע במסגרת הליך בחירות מוסדר. בהיעדר הסמכה מפורשת בדין להעביר מידע זה למטה מפלגתי, הנוהג שהיה מקובל בעבר אינו יוצר היתר. זהו הבדל מוסדי בין איסוף מידע קמפייני רגיל לבין ניצול מידע שנחשף בגלל תפקיד.

סולברג ציין במפורש שלא הוצגו לפניו נתונים מספיקים על השפעת הניטור על התנהגות מצביעים, ולכן נמנע מלקבוע ממצא אמפירי. ההכרעה נשענה על שאלת הסמכות ועל שימוש במידע אישי, לא על קביעות פוליטיות.

האומנם שמרנות משפטית מחייבת ציות פוליטי לממשלה?

ההחלטה עוררה גל ביקורת מיידי בקואליציה, בתקשורת התומכת בממשלה וברשתות החברתיות. הטיעון המרכזי היה: "ההחלטה אינה שאלה של פרטיות, אלא מהלך פוליטי מכוון נגד 'הימין'" (כלומר, נגד הקואליציה).

קרעי תקף את סולברג ישירות: "נדמה שהשופט סולברג חושב שוועדת הבחירות היא עוד אולם של בג"ץ, שבו אפשר לשנות את כללי המשחק במשיכת קולמוס.

"ההחלטה פוגעת ביכולת של כלל המפלגות להמריץ מצביעים ובפרט מצביעי ימין שלא מאוגדים במטות קפלן. עכשיו ברור על איזה 'טוהר בחירות' באה לשמור מיארה. לא נאפשר להחלטה המופרכת הזו להיות מיושמת בשטח. נשיג את המידע בכל דרך שתעמוד לרשותנו".

ספירת הקולות בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, 25 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ש"ס הגיבו בציטוט מהתנ"ך: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות, א, י"ב) – פסוק המתאר את עם ישראל בעבדות במצרים, שהמשיך לגדול על אף הגזירות.

גורמים באגודת ישראל שצוטטו בתקשורת תקפו: "לא בכדי בחר יו"ר ועדת הבחירות בהחלטה המנותקת הזאת שפוגעת באופן ישיר במפלגות החרדיות".

דובר הליכוד גיא לוי צייץ ברשת X: "ועדת הבחירות 2026: להעביר מיליונים לעמותות לשימוש פוליטי, מותר! להטיס בוחרים מצד אחד, מותר! לעשות שימוש באלקטור עם מאגר נתונים רשום ומפוקח על פי חוק… מעכשיו אסור!"

ערוץ 14 הציג את ההחלטה כחלק מ"נרטיב השמאל". כותרת המאמר הראשי הייתה "בשקט-בשקט סולברג נותן גיבוי מלא לנרטיב של השמאל בבחירות".

בנימין נתניהו ושלמה קרעי במליאת הכנסת, 18 בנובמבר 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

מתי טוכפלד, ראש הדסק הפוליטי של ערוץ 14, אמר: "מדובר בנוהל שקיים שנים, עוד מימי קום המדינה לדעתי. זה שינוי מהקצה אל הקצה והוא מגיע אחרי עשרות שנים שבהן מערכת המשפט התנגדה למהלכים הללו". ההחלטה "מאוד תמוהה, בלשון המעטה". טוכפלד קישר את ההחלטה ל"קמפיין שמאל שמטרתו להפיץ נרטיב שהבחירות לא יהיו הוגנות", לדבריו.

בקרב תומכי הממשלה ברשתות החברתיות התגבשו שלושה נרטיבים: טענות על "גניבת בחירות", כביכול; טענות על "איפה ואיפה"; ותיאור של סולברג כמי ש"אימץ את הנרטיב של המחאה". "וואלה" תיאר את הסערה ברשתות תחת הכותרת: "'גניבת בחירות': ההחלטה הדרמטית של סולברג מטלטלת את הרשת".

הקואליציה לא הסתפקה בדברים: בליכוד שקלו להגיש עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, בדקו אפשרות לחקיקת חירום שתעקוף את סולברג חרף פגרת הכנסת, ופנו אליו ישירות בבקשה לדחות את האיסור לבחירות הבאות. גורמים משפטיים בכנסת הבהירו שחקיקה כזו מחייבת הצעת חוק ממשלתית והסכמת האופוזיציה.

ואילו יהודה יפרח, הפרשן המשפטי של "מקור ראשון" – המזוהה עם הימין, כתב: "המתקפה המוזרה על סולברג מוחקת את ההבחנה הקריטית בין שמרנות משפטית לנאמנות פוליטית". כלומר, לפי ההסבר של יפרח, הפוליטיקאים ותומכי הממשלה מצפים משופט "שמרן" לתמוך אוטומטית בממשלה, וכשזה לא קורה, ה"עליהום" מתפרץ.

ספירת המעטפות הכפולות בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, 10 באפריל 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

האם הדאגה לפרטיות בקלפי הומצאה כדי לפגוע בימין?

הנימוק לשמירה על הפרטיות קדם להחלטה של ועדת הבחירות המרכזית לאסור על דיווחים בזמן אמת מהקלפיות, ואינו תוצר שלה.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לקראת בחירות 2026 הנחיות רשמיות לכלל המפלגות, הקובעות שמידע פנקס הבוחרים הוא מידע אישי, שהשימוש בו מוגבל למטרות המותרות, ושהמפלגות נושאות באחריות משפטית גם לפעולות ספקים חיצוניים. ההנחיות חלות על כל מפלגה.

החשש אינו תיאורטי. בהחלטת הרשות להגנת הפרטיות מינואר 2021 תועדה דליפה לרשת של מידע על כ-6.5 מיליון בעלי זכות בחירה ממערכות "אלקטור". "אלקטור" סיפקה שירותים גם לליכוד וגם לישראל ביתנו. כלומר, הבעיה מזוהה עם סיכון מבני של ריכוז מידע אלקטורלי, לא עם מפלגה מסוימת.

באפריל 2026 קבעה הרשות שש"ס הפרה שורה של חובות אבטחת מידע במאגריה. זו ראיה שהרגולציה מתייחסת לסיכוני מאגרי בחירות כבעיה החוצה מפלגות.

מדבקות שעליהן צלב קרס במקום מגן דוד על דגל ישראל שהושלכו ליד ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, 3 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האם ועדת הבחירות היא מנגנון שמאלני?

מליאת ועדת הבחירות לכנסת ה-26 מונה 31 חברים, מהם 18 נציגים של הקואליציה. ארבעת סגני היו"ר הם נציגי ארבע הסיעות הגדולות בכנסת ה-25: הליכוד, יש עתיד, המחנה הממלכתי וש"ס – כלומר, שני סגנים הם מהקואליציה.

בתחום הפסילות, הפוליטיקאים אינם המכריעים הסופיים. לפי חוק-יסוד: הכנסת, פסילת מועמד טעונה אישור של בית המשפט העליון, ופסילת רשימה ניתנת לערעור.

הרקורד ההיסטורי מלמד שמאז 2003 פסלה הוועדה את המועמדות של סיעות ומועמדים ערבים: בל"ד, עזמי בשארה, חנין זועבי; וביהמ"ש הפך את החלטותיה ואישר את מועמדותם. במקביל, הוועדה אישרה מועמדי ימין קיצוני: מיכאל בן-ארי, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין, והעליון ביטל את ההחלטה ופסל את מועמדותם.

המקרה של הניסיון לפסול את בל"ד ב-2022 ממחיש זאת: הוועדה פסלה, אך העליון ביטל את הפסילה פה אחד, בהרכב של תשעה שופטים, תוך שהוא קובע כי הבקשה הייתה "דלה ביותר" וחסרת ביסוס ראייתי. בל"ד השתתפה בבחירות בניגוד להחלטת הוועדה. הוועדה אינה "שמאלנית".

איתמר בן-גביר, מיכאל בן-ארי וברוך מרזל בארוע בחירות של עוצמה יהודית במרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם הגבלת האפליקציות בבחירות תפגע בימין?

דוברים של הממשלה ותומכים שלה טוענים שהגבלת אפליקציות הניטור "לוקחת שני מנדטים מהימין", כביכול. כדי להוכיח את הטענה הזאת נדרשים שלושה נתונים שאינם קיימים: אומדן מהימן של מספר המצביעים שמגיעים לקלפי בעזרת אותן אפליקציות ניטור; היקף המצביעים שלא היו מגיעים ללא האפליקציות; ומודל המתרגם את האומדנים הללו למנדטים.

בהיעדר שלושת הרכיבים האלה, האמירה הזאת היא חלק מקמפיין, ולא ממצא אמפירי. יתרה מכך, הגבלה שחלה על כל המפלגות אינה מעידה בשום אופן על מניע פוליטי לטובת אחת מהן.

סולברג ציין בהחלטתו שהכנסת לא הסדירה את הנושא, ושניתן לקדם לו הסדר חקיקתי. סולברג השאיר, אפוא, למחוקקים דלת פתוחה לשנות את ההחלטה שלו באמצעות חקיקה. 

במילים אחרות: השופט סולברג מצביע בכל נושא על פי שיקול דעתו המקצועי, ולא בדרך אחידה הנקבעת מראש על פי "סיווג" פוליטי ימני, שמאלני או אחר.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה (מימין), יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, נעם סולברג, וממלא מקום מנכ"ל הוועדה, דין ליבנה, 2 באוגוסט 2026 (צילום: דוברות ועדת הבחירות המרכזית לכנסת)

שאלות שעולות מן הנתונים

האם החלטת ועדת הבחירות אסרה על אפליקציית "אלקטור" בלבד?

לא. ההחלטה אוסרת על כל נציג מפלגה בקלפי להעביר בזמן אמת מידע על הגעת בוחרים לכל מפלגה, בכל פלטפורמה. השם "אלקטור" אינו מוזכר בה כיעד.

האם החשש לפרטיות נולד באיסור על דיווחים מהקלפי?

לא. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הנחיות לכלל המפלגות עוד לפני ההחלטה, ובשנת 2021 קבעה הפרות אבטחה בפרשת אלקטור שחשפה מידע על כ-6.5 מיליון בוחרים.

האם הקואליציה תפסיד שני מנדטים מהאיסור על דיווחים מהקלפי?

אין מידע על כך. מדובר בהערכות של סוקרים שלא מבוססות על מידע אמפירי. 

מה הדרך הלגיטימית לשנות את האיסור של ועדת הבחירות?

חקיקה. סולברג ציין בהחלטה שהמחוקק לא הסדיר את הנושא, ושניתן לקדם הסדר חקיקתי. עקיפת ההחלטה פוגעת בשוויון האכיפה ובאמון בתהליך.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.