הפיצוי על יוקר המחיה המאמיר - 43 שקלים לגמלאי, 5,107 שקלים לשר

בינואר השנה עלתה קצבת האזרח הוותיק ליחיד ב-43 שקלים. במקביל עלה שכרם של שרי הממשלה ב-5,107 שקלים. הפער העצום נובע מהבדלים במנגנוני ההצמדה: שכר נושאי המשרה מתעדכן לפי השכר הממוצע במשק וגם לפי המדד, ואילו קצבת הזקנה מוצמדת למדד בלבד.

שחיקת קצבאות נתפסת לעיתים כתופעה טכנית – תוצאה של אינפלציה ולא של החלטה. אבל הצמדה היא בחירה: מישהו קובע לאיזה מדד צמוד כל תשלום, ומרגע שנקבע, ההפרש מצטבר מאליו מדי שנה.

בכמה עלתה קצבת הזקנה בינואר ובכמה עלה שכר הח"כים?

לפי הודעה לעיתונות של הביטוח הלאומי, קצבאות אזרח ותיק, שארים והבטחת הכנסה מוצמדות למדד בלבד ועלו ב-2.4%: קצבת זקנה ליחיד מ-1,795 ל-1,838 שקלים, וקצבת יחיד עם בן זוג שאינו מקבל קצבה – מ-2,697 ל-2,762 שקלים.

קצבאות הנכות, המוצמדות לשכר הממוצע מאז השלמת הרפורמה ברפורמה לקצבאות הנכות ב-2021, עלו באותו מועד מ-4,556 ל-4,771 שקלים בדרגת אי-כושר השתכרות מלאה.

ח"כ יעקב אשר מגיב במהלך דיון והצבעה במליאת הכנסת על הצעת חוק לפיצול סמכויותיו ותפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה בין שני בעלי תפקידים נפרדים, ירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

באותה תקופה הופשר מנגנון הצמדה שלישי. שכר הבכירים – שהוקפא מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, חזר להתעדכן אוטומטית, ומנגנון העדכון שלו צמוד גם לשכר הממוצע במשק וגם למדד.

התוצאה: שכר שרי הממשלה עלה מ-49,850 ל-54,957 שקלים, ושכר חברי הכנסת עלה ב-4,536 שקלים. יוקר המחיה פוגע בכולם במידה שווה – אבל החלשים והחזקים מקבלים שני מנגנוני הגנה שונים בתכלית.

מי החליט שקצבת הזקנה תוצמד למדד ולא לשכר?

לפי כתבה של גד ליאור, הכתב והפרשן הכלכלי הוותיק של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, ההחלטה לשנות את כללי ההצמדה של קצבאות הביטוח הלאומי מהשכר הממוצע למדד המחירים לצרכן התקבלה בממשלה ובכנסת ב-2003, על רקע משבר תקציבי בתקופת האינתיפאדה השנייה, במסגרת "התוכנית להבראת כלכלת ישראל". שר האוצר באותה עת ויוזם התקנה היה בנימין נתניהו.

אריאל שרון ובנימין נתניהו במהלך הבחירות ב-2003 (צילום: משה שי/פלאש90)

מאז, עלתה קצבת הזקנה הבסיסית בפחות מ-800 שקלים – מ-1,049 ל-1,838 – בעוד השכר הממוצע במשק עלה מ-6,877 שקלים ל-13,769. לפי חישוב של פורום ארלוזורוב, הצמדה לשכר הממוצע הייתה מביאה את קצבת הזקנה הבסיסית לכ-2,500 שקלים כבר לפני שלוש שנים.

אפשר לטעון שמדובר בהחלטה ישנה שאיש לא נדרש אליה מאז, אך הטענה אינה עומדת: ב-2021 הושלמה רפורמה שהחזירה את קצבאות הנכות להצמדה לשכר הממוצע. המנגנון נפתח מחדש, נבחן, והוחל על אנשים עם מוגבלויות, אך לא על הגמלאים.

בדוח העוני של הביטוח הלאומי נכתב כי "נדרשת בחינה מחדש של גובה קצבאות הקיום ושיטת העדכון". בהודעה של הביטוח הלאומי לעיתונות נכתב כי "בשנים האחרונות עלו קצבאות הביטוח הלאומי לאנשים עם מוגבלות בעוד קצבאות אחרות שצמודות למדד – לא השתנו באופן מהותי". זו אינה ביקורת חיצונית, אלא עמדת הגוף הגובה את התשלומים החודשיים ומשלם את הקצבאות.

האם קצבאות הזקנה בארץ גבוהות או נמוכות ביחס לעולם?

לפי דוח העוני לשנת 2024 חיו בישראל 158.7 אלף אזרחים ותיקים עניים. הפילוח חשוב מהמספר: תחולת העוני בקרב הגמלאים המתגוררים בגפם עומדת על 19.3%, לעומת 8.2% בקרב מי שמתגוררים עם בני משפחתם.

קשיש בודד. אילוסטרציה (צילום: iStock)

עבור מי שהקצבה היא מקור הכנסתו העיקרי וללא רשת משפחתית, תוספת של 43 שקלים בחודש עשויה להיות ההפרש בין חשבון החשמל לקניית מזון.

לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות (OECD), לחלק מהאזרחים המבוגרים בישראל יש מקורות הכנסה טובים גם ללא קצבאות, יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות. שיעור העוני בקרב האזרחים הוותיקים בישראל לפני התערבות הממשלה (ללא קצבאות) הוא מהנמוכים ביותר בכל 38 מדינות הארגון; רק בשתי מדינות שיעור העוני ה"טבעי" (ללא קצבאות) בקרב גמלאים נמוך עוד יותר.

אבל שיעורי העוני ה"טבעיים" של האזרחים המבוגרים הם גבוהים בכל מקום בעולם. רוב הגמלאים בכל העולם לא עובדים ואין להם מקור הכנסה מהשוק החופשי; ומה שהופך את חייהם קלים יותר הן קצבאות הזקנה; וקצבאות הזקנה בארץ הן מהנמוכות בעולם המפותח.

לפי הנתונים, שמופיעים גם בדוח העוני, אחרי התערבות הממשלה – קצבאות – שיעורי העוני של הגמלאים בארץ הם 2% מעל לממוצע ה-OECD.

אילוסטרציה: קשישים בדיור מוגן בירושלים מדליקים נר של חנוכה, דצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הסיבה לכך היא היקף התמיכות באוכלוסייה המבוגרת בישראל. הבעיה של המבוגרים והקשישים בישראל לא נמצאת בשוק העבודה, אלא במה שהמדינה עושה אחרי שהם נפלטים ממנו, ובעיקר מה שהיא לא עושה.

מה מצא מבקר המדינה על היחס לגמלאים?

דוח מבקר המדינה מיוני על היערכות ישראל להזדקנות האוכלוסייה מתאר כשל מוסדי. החלטת ממשלה משנת 2015 קבעה כי הקבינט החברתי-כלכלי יקיים אחת לשנה דיון על יציבות הביטוח הלאומי, כולל הדוח האקטוארי.

לפי הדוח, מלבד דיון יחיד ב-2018 שלא הניב החלטות אופרטיביות, לא התקיים דיון כזה עד היום – וזאת אף ששלושה דוחות אקטואריים רצופים הצביעו על החמרה במצב קרן הביטוח הלאומי. שנת איפוס קרן הביטוח הלאומי – השנה בה לא יישאר בה מספיק כסף לשלם גמלאות – הוקדמה ל-2035.

הממצא החד ביותר נוגע לכך שהמועצה הציבורית המייעצת לענייני גמלאים, שעל פי חוק פועלת תחת המשרד לשוויון חברתי, לא התכנסה כלל מאז 2021, וכתבי המינוי של חבריה פקעו ב-2023 ולא חודשו.

קשישה, אילוסטרציה (צילום: iStock / KatarzynaBialasiewicz)

באותו דוח נמצא שכשליש מהאזרחים הוותיקים דיווחו כי הם חשים בדידות, אך משרד הרווחה, הביטוח הלאומי והמשרד לשוויון חברתי איתרו רק כ-18% מהם, משום שהחלטת הממשלה, שהתקבלה ב-2021 (בצל הבדידות של הקשישים בסגרי הקורונה) לא הטילה על אף משרד ממשלתי אחריות מפורשת לאיתורם, ואף משרד לא לקח על עצמו אחריות כזאת.

המבקר תולה את הליקויים בהיעדר גורם ממשלתי שמוביל מדיניות לאומית מתואמת בנושא ההזדקנות.

איזה משרד ממשלתי מוסמך לטפל במצב הגמלאים?

לפי חוק הביטוח הלאומי, השר הממונה על המוסד הוא שר העבודה, ובחלק מהעניינים נדרש אישור שר האוצר. גם מבקר המדינה הפנה את האחריות במפורש לשרי העבודה והאוצר, בקוראו להם "לפעול לאיזון תקציב המוסד באמצעות מנגנון איזון אוטומטי".

בפועל, מאז פרישת שרי ש"ס מהממשלה ביולי 2025, אושר בנובמבר 2025 מינויו הקבוע של שר המשפטים יריב לוין גם לשר העבודה, שירותי הדת, ירושלים ומסורת ישראל. באותו דיווח נמסר כי ארבעת המשרדים פעלו חודש שלם ללא שר כלל, ושהיועצת המשפטית לממשלה הזהירה מ"פגיעה חמורה בתפקוד משרדי הממשלה ובציבור".

יריב לוין בכנס הימין בתל אביב, 31 ביולי 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

גם דרג הניהול המקצועי חסר. משרד העבודה, שעליו, כאמור, מופקד השר לוין, מנהל הליך איתור למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, אך תנאי הסף למכרז טרם אושרו ולכן לא פורסם קול קורא; המוסד פועל בלי מנכ"ל קבוע מאז נובמבר 2022, ומינוי המנכ"ל צפוי להידחות לממשלה הבאה.

ב-17 ביולי התפזרה הכנסת לקראת הבחירות באוקטובר, והממשלה נחשבת מאז לממשלת מעבר, שאינה יכולה לקדם נושאים למעט חקיקה בהסכמה כללית של הכנסת, או צרכים ביטחוניים וחברתיים דחופים. תיקון שהיה יכול לצמצם את הפער בין מנגנוני ההצמדה לא יעלה, כנראה, להכרעה, עד לכינון הכנסת הבאה.

הפער במבט מרוכז

שאלות שעולות מן הנתונים

מדוע שכר השרים עלה יותר מהקצבה?

שכר נושאי המשרה צמוד לשכר הממוצע וגם למדד; קצבת הזקנה – למדד בלבד. ההפרש נבנה במנגנון.

האם ההחרגה הכרחית?

לא. ב-2021 הוחזרו קצבאות הנכות להצמדה לשכר הממוצע, וקצבת הזקנה נותרה מחוץ לתיקון.

לסיכום: באותו חודש, באותה מדינה, עלה שכרו של שר ב-5,107 שקלים וקצבתו של אזרח ותיק ב-43 – מפני שלאחד נקבע מנגנון הצמדה כפול ולשני מנגנון יחיד. 

שלוש שאלות לבוחר:

• האם אפשר לתאר את קצבאות הזקנה הנמוכות כאילוץ תקציבי, או שמדובר בסדר עדיפויות?
• כשהמשרד האחראי על הטיפול בביטוח הלאומי פעל חודש ללא שר, ומנוהל מאז בידי שר המכהן במקביל בשלושה תיקים נוספים, מה מידת תשומת הלב שסוגיה זו יכולה לקבל – ומה מצופה מהמועמדים להתחייב עליה?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.