במשך שנים בנה לעצמו בנימין נתניהו דמות ציבורית של "מר ביטחון" – קוסם אסטרטגי שיודע לנווט מול כל איום. אלא שסקירה שיטתית של התנהלותו לאורך רוב שנות כהונתו מציגה תמונה שונה בתכלית: רצף החלטות – ולעיתים אי-החלטות – שהובילו לתוצאות קשות.
במאמר זה נתמקד בהתנהלותו של "מר ביטחון" מול חמאס ורצועת עזה – התנהלות שנועדה "לנהל" את האיום במקום לעצור אותו, עד שה"ניהול" הזה קרס ביום אחד.
המאמר עוקב אחרי חמש זירות שבהן חוזר אותו דפוס: זיהוי מדויק של סיכון, ואחריו התעלמות או החלטה מודעת להימנע מפעולה מתקנת. זה ניכר בהכלת חמאס לפי קונספציה מפורשת של "הרתעה" ו"חמאס הוא נכס", ב"שומר החומות" שהוכתר כניצחון מדומה, בהיעדר תוכנית ל"היום שאחרי" בעזה, בסדר עדיפויות תקציבי-צבאי שהותיר את גבול הרצועה חשוף, ובהזנחת הטרור היהודי ביו"ש.
בכל אחד מהמקרים עלתה ההתרעה על הסיכון בזמן אמת, מגורמי מקצוע בצה"ל ובשירותי הביטחון – וההחלטה להתעלם ממנה חזרה על עצמה.
מה עמד מאחורי ה"אסטרטגיה" של הכלת חמאס?
הקונספציה מול חמאס נשענה על שתי הנחות: ש"חמאס הוא נכס" שיימנע מהעולם להכיר במדינה פלסטינית, ושתמריצים כלכליים והרתעה צבאית ימנעו התקפה – גם בלי לעצור את התעצמותו והתגרויותיו הבלתי פוסקות. שתי ההנחות התבררו כשגויות באותו היום, והתוצאה הייתה הפוכה בדיוק ממה שביקשו להשיג.
מאז מלחמת לבנון השנייה (2006) ועליית חמאס לשלטון ברצועה בסמוך לכך, אימצה ישראל תפיסה של "הכלה": לספוג ירי טילים ורקטות מתמשך, "לכסח את הדשא" מדי כמה שנים במבצע מוגבל, ולהימנע מהכרעה של ממש. נתניהו, ששימש רוב התקופה הזאת כראש ממשלה, הנהיג את המדיניות הזאת ברצף העימותים החוזרים עם חמאס – מבלי לשנות כיוון גם כשהתברר, שוב ושוב, שההכלה אינה מובילה להרתעה אלא רק לדחיית העימות הבא.
הוא עשה אף מעבר לכך: החל ב-2018 פנה נתניהו במכתב סודי לשלטונות קטאר כדי להבטיח את המשך העברת הכספים לחמאס – כך חשף ynet – ולאחר מכן אישר בפועל את העברתם החודשית הקבועה של עשרות מיליוני דולרים לידי הארגון.
הצעד עמד בניגוד לעמדת ראשי מערכת הביטחון, ובניגוד לעמדתו של שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, שהתפטר מתפקידו בנובמבר 2018 במחאה על המדיניות הזאת – כפי שדווח ב-ynet.
תפיסת "חמאס הוא נכס" שעמדה בבסיס הקונספציה הוכחה כטעות נוראה. לפי תפיסה זו, העדיפה ישראל להחליש את הרשות הפלסטינית ולהימנע מהכרעת שלטון חמאס בעזה.
ההערכה הייתה שקיומם של שני מוקדי שלטון פלסטיניים נפרדים – חמאס בעזה והרשות הפלסטינית ביו"ש – מקשה על קידום מהלך מדיני להקמת מדינה פלסטינית ומצמצם את הלחץ הבינלאומי.
נתניהו וסמוטריץ' דיברו במפורש, עוד לפני הטבח, על התפיסה הזאת: ארגון שכדאי דווקא לחזק, כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית ולאפשר סיפוח זוחל של השטחים.
הרעיון היה "הפרד ומשול" – לשמר סכסוך מדמם בין הרשות הפלסטינית לחמאס, ולהחזיק בחמאס כארגון קיצוני מדי בשביל שמישהו בעולם השפוי יתמוך בו, ולכן כביכול מורתע ובר-שליטה.
המדיניות ארוכת השנים הזאת נמשכה גם לכל אורך 2023. נתניהו קיבל אזהרות והתרעות מגורמי ביטחון שונים, ואף מממשלת מצרים, ובחר להתעלם – כפי שדווח ב-ynet.
בדיעבד, קשה להתעלם מהאירוניה: האסטרטגיה שנועדה לבלום מדינה פלסטינית היא זו שהובילה בפועל, בעקבות ה-7 באוקטובר, לגל הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית שלא היה קיים קודם לכן.
טור פרשנות ב-N12 קבע שהתוכנית האמריקאית לסיום המלחמה "קוברת סופית את קונספציית 'חמאס כנכס'" ומאלצת את נתניהו לחזור להכיר בנתיב המדיני הפלסטיני, לאחר שנים של התכחשות לו – כך נכתב ב-N12.
מה לימד "שומר החומות" – ומה לא נלמד?
כשהדרג המדיני מאמץ נרטיב ניצחון שהתחקיר הצבאי הפנימי שולל, הוא לא רק טועה בהערכת מצב – הוא מייצר את התנאים לכישלון הבא.
מבצע "שומר החומות" במאי 2021 הוצג כהישג ביטחוני מכריע. אלא שהתחקיר הפנימי, כפי שמפרסם תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל ממכון דדו למחקר צה"לי, קבע כי "תהליך התחקור כלל ייפוי של המציאות", וכי המרכיבים ההתקפיים של המבצע כשלו ביחס לציפיות המקוריות – אף שהמבצע הוכתר כהצלחה. כך פורסם ב-ynet ובכתב העת הצה"לי "מערכות".
פינקל קובע במפורש שהצגת המבצע כניצחון וטשטוש הכשלים בו תרמו להערכת החסר של חמאס לפני ה-7 באוקטובר. ההנהגה המדינית לא רק שלא תיקנה את התמונה – היא אימצה אותה: נתניהו עצמו תיאר את המבצע בכנסת ב-2023 כמבצע שבו חמאס "הוחזר אחורה כעשור".
למה לא גובשה תוכנית ל"היום שאחרי" בעזה?
כשהחלטה מדינית-קואליציונית פנימית חוסמת כל אפשרות ליזום סיום מלחמה, התוצאה היא שהפתרון נכפה מבחוץ – בתנאים ובעיתוי שאינם של ישראל.
יותר משנה וחצי אחרי תחילת המלחמה, ישראל עדיין לא הציגה תוכנית שלטון סדורה לעזה. לפי דיווח ב""כאן חדשות"", נתניהו אף ביקש להסתיר מסמוטריץ' ובן גביר את הנחייתו לצה"ל להימנע מחתירה לממשל צבאי בעזה – כך פורסם. הסיבה פשוטה: כל חלופה מעשית לשלטון חמאס הייתה כרוכה במעורבות הרשות הפלסטינית או בוויתור על שליטה ישראלית קבועה בשטח. דיון גלוי בכך היה מפוצץ את הקואליציה.
התוצאה: המלחמה לא הסתיימה ביוזמה ישראלית, אלא כשארצות הברית כפתה על הצדדים את "תוכנית 21 הנקודות" ואת הסכם שארם א-שייח' באוקטובר 2025. הזדמנות לסיום המלחמה מעמדת כוח הוחמצה, ומחיר העיכוב נמדד בחיי חטופים וחיילים.
סדר עדיפויות שהותיר את גבול עזה חשוף
מי שמעולם לא שינה את סדר העדיפויות בהצבת המשאבים הצבאיים, על אף האזהרות החוזרות ונשנות, נושא באחריות ישירה לפער שהתגלה במלוא חומרתו ב-7 באוקטובר.
לצד המשאב הצבאי שרותק ליהודה ושומרון מטעמי אכיפה, קיים כשל תקציבי-צבאי מקביל ומתמשך: ריכוז כוחות משמעותי ביו"ש שנים על גבי שנים, על חשבון הכוננות בגבול עזה.
ב-6 באוקטובר 2023 עמדו ביהודה ושומרון 22 גדודי צה"ל, מול כוח מצומצם בהרבה שהוצב מול הרצועה. סדר עדיפויות כזה אינו נקבע על ידי קצין זוטר בשטח – הוא מאושר ברמה המדינית, על ידי מי שאחראי לאורך שנים להחלטות תקציב הביטחון ולסדרי הכוננות.
איך מתפתחת חבית הנפץ ביו"ש?
התעלמות מהתרעה מקצועית מפורשת אינה מדיניות של המתנה – היא עצמה החלטה, עם מחיר ביטחוני ומדיני.
המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) התריע כי מאז 2023 ישראל בוחרת שלא להתמודד בנחישות עם טרור יהודי ביו"ש, ושחלק מחברי הקואליציה מגלים סלחנות כלפי פורעי החוק – לפי דוח המכון.
לפי מיזם המעקב "המקום הכי חם בגיהנום", בשנת 2025 נרשמו כ-780 אירועי טרור יהודי. במחצית הראשונה של 2026 תיעד האו"ם כ-3,488 מתקפות מתנחלים, האחראיות ל-55% מהפצועים הפלסטינים בגדה השנה.
ראש שב"כ הקודם רונן בר התריע כבר באוגוסט 2024 שהתופעה "יצאה משליטה". התרעה מקצועית גלויה, שנותרה ללא מענה אכיפתי – בדיוק הדפוס שחוזר בכל שאר הזירות.
דוגמה נוספת לאותו דפוס היא החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ לבטל את צווי המעצר המנהליים המופעלים נגד עצורים יהודים ביו"ש בלבד. הכלי ממשיך לשמש נגד פלסטינים.
ההחלטה, שהתקבלה בנובמבר 2024 ושוב חודשה בינואר 2025, יצאה מבלי ששב"כ נשאל מראש על המשמעויות הביטחוניות שלה – כך פורסם בכאן חדשות.
בצה"ל ובשב"כ הזהירו בפומבי שהצעד צפוי להגביר את אלימות המתנחלים – כפי שדיווח "הארץ". הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט הלך רחוק יותר ותיאר את ההחלטה כפוגעת במכוון ביכולת צה"ל לשמור על הביטחון – כך צוטט ב-N12.
בדיוק באותה תקופה הטילו ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות סנקציות על מתנחלים בשל אלימותם – כפי שמפורט בניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה. ביטול אחד הכלים המרכזיים נגד התופעה, בדיוק בעיצומו של גל הסנקציות, לא צמצם את הבידוד המדיני סביב ישראל – הוא העמיק אותו.
טבלת נתונים מסכמת
| זירה | שנת המפנה | ההחלטה או הכישלון | התוצאה המתועדת |
|---|---|---|---|
| הכלת חמאס | 2006–2023 | קונספציית "חמאס הוא נכס" והרתעה כלכלית, חרף התפטרות שר הביטחון במחאה | ארבעה מכתבי התרעה שהוערכו לא נכון; גל הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית לאחר ה-7 באוקטובר |
| שומר חומות | 2021 | הצגת מבצע כושל כניצחון, ללא תיקון הנרטיב | הערכת חסר של יכולות חמאס לפני ה-7 באוקטובר, לפי מכון דדו |
| עזה – "יום שאחרי" | 2023–2025 | הימנעות משיתוף הקואליציה בהחלטה נגד ממשל צבאי | סיום המלחמה נכפה מבחוץ בתוכנית 21 הנקודות, אוקטובר 2025 |
| חלוקת כוחות ביו"ש מול עזה | 2023 | 22 גדודי צה"ל ביו"ש מול כוח מצומצם בגבול הרצועה | פער כוננות שהתגלה במלוא חומרתו ב-6–7 באוקטובר 2023 |
| יהודה ושומרון | 2023–2026 | הימנעות מאכיפה חרף התרעת שב"כ ומכון INSS | כ-3,488 מתקפות מתנחלים במחצית הראשונה של 2026 |
בכל חמש הזירות חוזר אותו רצף – זיהוי מוקדם וברור של הסיכון, ולאחריו החלטה מדינית להימנע מפעולה מתקנת, בדרך כלל בשל שיקולים קואליציוניים.
שאלות שעולות מן הנתונים
האם היה בסיס מודיעיני להכלת חמאס? כן, אבל הוא היה שגוי. מסמכי אמ"ן העריכו שחמאס "מרוסן" ומעוניין בהסדרה, ותפיסת "חמאס הוא נכס" הניחה שהחלשת הרשות הפלסטינית תמנע מדינה פלסטינית. שתי ההנחות התבררו כשגויות באותו יום.
מדוע התפטר אביגדור ליברמן בנובמבר 2018? במחאה על מדיניות העברת הכספים הקבועה מקטאר לחמאס, שנתניהו יזם ואישר בניגוד לעמדת ראשי מערכת הביטחון.
מה תפקידם של סמוטריץ' ובן גביר בשיתוק סביב עזה? לפי דיווח ב"כאן חדשות", נתניהו נדרש להסתיר מהם החלטה מקצועית נגד ממשל צבאי, מתוך הבנה שכל דיון גלוי בחלופות לשלטון חמאס עלול לפרק את הקואליציה.
איך חולק כוח צה"ל בין יו"ש לעזה ערב המלחמה? 22 גדודים היו פרוסים ביו"ש, מול כוח מצומצם בהרבה בגבול הרצועה – סדר עדיפויות שאושר ברמה המדינית ולא שונה על אף האזהרות.
איך הסתיימה מלחמת חרבות ברזל בפועל? לא ביוזמה ישראלית, אלא בתיווך אמריקאי-ערבי שהוביל לתוכנית 21 הנקודות ולפסגת שארם א-שייח' באוקטובר 2025 – יותר משנה אחרי שהאתגר עלה לראשונה בדיונים הפנימיים.
מקורות עיקריים: ynet – נתניהו נגד צה"ל: אזהרה שחמאס יתקוף מעזה; "מאקו" – חשיפה: הדיונים שמאחורי הקונספציה; N12 – קונספציית "חמאס כנכס" נקברת סופית; ynet – ליברמן התפטר במחאה על מדיניות עזה; "מערכות" – תחקור מבצע שומר החומות; כאן חדשות – נתניהו ביקש להסתיר מסמוטריץ' ובן גביר; INSS – הטרור היהודי ביו"ש: איום ביטחוני-אסטרטגי; כאן חדשות – כ"ץ הורה לבטל צווי מעצר מנהלי למתנחלים, שב"כ הופתע; המכון הישראלי לדמוקרטיה – הסנקציות הבינלאומיות על מתנחלים
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו